ספק אם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מודע לאירוניה: בעוד הוא מנסה להנמיך את גובה הלהבות בין ישראל לפלסטינים ולייצר דיאלוג ושיתופי פעולה בין ישראל לשכנותיה, הקיצוץ הברוטאלי שעליו הורה בתקציב סוכנות הסיוע הבינלאומית USAID גרם לביטול מחקר משותף של חוקרים ישראלים ופלסטינים, שנועד להתוות דרך לניהול משאבי המים המשרתים את שני העמים.

צוות המחקר – שיזם ארגון הסביבה האזורי "אקופיס", שלו סניפים בישראל, ברמאללה ובירדן – בחן את האפשרות להשתמש במודל MYWAS (ראשי תיבות של Multi-Year Water Allocation System – מערכת רב־שנתית להקצאת מים), שפותח במכון שטוקהולם לסביבה.

מדובר במודל מתמטי־כלכלי לניהול משאבי מים, שמטרתו למקסם את יעילות הניצול שלהם ואת הרווחה של צרכני המים. רשות המים הישראלית משתמשת כבר מספר שנים בהצלחה במודל זה בניהול משק המים הלאומי.

"יש הרבה שאלות כמו האם כדאי לאפשר לפלסטינים לשאוב יותר מים מאקוויפר ההר במקום שייקנו אותם מישראל, ויש הרבה בעיות שאפשר לפתור באמצעות שת"פ"

הרעיון של אנשי "אקופיס" היה לבחון שימוש במודל לצורך ניהול משותף של משאבי המים העומדים במרכז חיכוך מתמיד בין ישראל והרשות הפלסטינית. "האינטרס של ישראל בניהול מושכל של משאבי המים יכול להתבטא בפתרון של מפגעי הביוב והזיהום שמגיעים מהשטחים לארץ בגלל טיפול לקוי או תשתיות מיושנות", אומר נדב טל, ראש תחום המים ב"אקופיס".

"מהצד הפלסטיני, הצורך הכי דחוף הוא אספקה שוטפת של מים לאזורים שבהם יש מחסור, בעיקר בשנת בצורת. יש הרבה שאלות כמו האם כדאי לאפשר לפלסטינים לשאוב יותר מים מאקוויפר ההר במקום שייקנו אותם מישראל, ויש הרבה בעיות שאפשר לפתור באמצעות שיתוף פעולה ושמירה על האינטרסים ההדדיים".

ילדים פלסטינים ממלאים מים בג'ריקנים (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

כדי לבחון את ניהול המים המשותף בראי המודל הוקם צוות רב־לאומי בראשות החוקרת האמריקאית פרופסור אנט הובר־לי. מהצד הישראלי הובילו ד"ר עמי רזניק מהאוניברסיטה העברית (בינתיים עבר למשרד להגנת הסביבה) ופרופסור עידו קן מהפקולטה לחקלאות ברחובות, ומהצד הפלסטיני פרופסור ענאן ג'איוסי מאוניברסיטת א־נג'אח בשכם.

"היה הרבה קושי לאסוף דאטה, בעיקר מהרשות הפלסטינית", אומר טל, "אבל בהדרגה הצלחנו".

קושי אחר היה קיום עבודה משותפת בתנאים של רגישות פוליטית גבוהה. לצוות המחקר הייתה ועדה מלווה שאחת החברות בה היא ד"ר לאה קרונבטר, מנהלת תחום התכנון הארצי ברשות המים, שמתמחה במודל Mywas וביישומו במשק המים הישראלי.

הדוח הראשוני כלל המלצות כמו התמקדות בצמצום הפחת ברשת המים הפלסטינית המיושנת ושימוש חוזר במים (טיהור ביוב לטובת חקלאות) במשק הפלסטיני, בדומה למה שנעשה בישראל

כשהחוקרים השלימו את הדוח הראשוני והתכנסו להצגתו בקפריסין, נציגים רשמיים מישראל ומהרשות הפלסטינית הדירו רגליהם והשאירו את המגרש לאקדמאים.

הדוח הראשוני כלל המלצות כמו התמקדות בצמצום הפחת ברשת המים הפלסטינית המיושנת ושימוש חוזר במים (טיהור ביוב לטובת חקלאות) במשק הפלסטיני, בדומה למה שנעשה בישראל. אחרי הצגת הדוח העבודה הייתה אמורה להימשך, אבל אז הגיעה ההודעה מאנשי USAID על כך שהתקציב שנועד לממן את המשך הפרויקט – 1.5 מיליון דולר – לא יועבר.

"בבת אחת הוקפא מודל רציני של ניהול מים אזורי, עכשיו הכול נכנס למגירה", אומר טל.

מטה הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID) בוושינגטון, 3 בפברואר 2025 (צילום: Kevin Dietsch/Getty Images/AFP)

מאבקים על מקורות המים גרמו למלחמות עוד משחר ימיה של האנושות, והקצנת האקלים והירידה בכמות המשקעים במזרח התיכון הופכות את סוגיית המים לנפיצה עוד יותר. סוגיית המים הוגדרה כאחד מחמישה נושאים שהצדדים לא הצליחו להסכים עליהם בהסכמי אוסלו, וכדי ליישב מחלוקות הוקמה ועדת מים משותפת.

כצפוי, מאז הפערים רק העמיקו. הפלסטינים טוענים שישראל השתלטה על מקורות המים שלהם בכוח הזרוע כחלק מהכיבוש. לפי נתונים שפרסם "בצלם" זמן קצר לפני המלחמה, צריכת המים הממוצעת בישראל, כולל בהתנחלויות, גדולה פי שלושה מצריכת המים של משק בית פלסטיני ממוצע.

הצריכה בקרב הקהילות הפלסטיניות שאינן מחוברות לרשת מים זורמים עומדת, לפי "בצלם", על 26 ליטר לנפש ליום, כמו באזורי אסון בעולם. רק 36% מתושבי הגדה המערבית נהנים ממים זורמים מדי יום

הצריכה בקרב הקהילות הפלסטיניות שאינן מחוברות לרשת מים זורמים עומדת, לפי "בצלם", על 26 ליטר לנפש ליום, כמו באזורי אסון בעולם. רק 36% מתושבי הגדה המערבית נהנים ממים זורמים מדי יום, ואילו 92% ממשקי הבית הפלסטינים נאלצו להציב מכלים על הגגות.

ישראל מכחישה את כל הטענות, טוענת שהפלסטינים מקבלים את חלקם היחסי באקוויפר ואפילו מעבר לכך, ומאשימה את הפלסטינים בגניבת מים באמצעות מאות קידוחים מאולתרים שפזורים ברחבי הגדה.

כוחות צה"ל הורסים בארות מים של פלסטינים ליד חברון, 16 ביולי 2019 (צילום: Wissam Hashlamon/Flash90)

מודל כלכלי לניהול המים המשותפים עשוי להגדיל את כלל עוגת המים לטובת כל הצדדים, לנטרל מעט את הפן האמוציונלי של הסכסוך ולהכניס ממד של ניהול רציונלי למשק המים האזורי.

ב"אקופיס" סבורים שלעומת נושאים אחרים המצויים במחלוקת בין שני העמים, בראשם הזכות על הקרקע, המחלוקת על המים פשוטה יחסית וניתנת לפתרון. רק שכרגע, באדיבות טראמפ, הסיכוי להגיע לפתרון רק הולך ומתרחק.