נכון לאתמול בערב, צה"ל חיסל 330 מחבלי חזבאללה מאז ההכרזה על הפסקת האש בין ישראל ללבנון ב-24 בנובמבר 2024 – בממוצע, חיסול אחד ליום. בנוסף, הסטטיסטיקה של התקיפות (כולל החיסולים) מצביעה על ממוצע של לפחות שתי תקיפות ביום.

זו המציאות שישראל מנסה לשמר בגבול הצפוני: אכיפת הפסקת האש באמצעות אש. בינתיים חזבאללה מבליג על התקיפות הללו, למרות המחיר הכבד שהוא משלם. אולם ראוי לשאול: מדוע, ועד מתי?

חזבאללה מנהל באופן מחושב את סיכוניו והפסדיו. כרגע מטרת הארגון היא להתמקד במאמצי השיקום. מבחינתו, כל תגובה צבאית לתקיפה ישראלית עלולה להביא למלחמה נוספת. לכן בשלב זה הבחירה היא ברצף שיקומי, לא בחילופי מהלומות – אך אין זה אומר שההחלטה לא תשתנה בנסיבות מסוימות.

שלשום (ראשון) נשא מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם נאום איומים נוסף – כלפי ישראל וגם כלפי ממשלת לבנון. בינתיים האיומים הללו פועלים בעיקר על ממשלת לבנון, שמתקשה מאוד לפרק את הארגון מנשקו, כפי שהתחייבה.

שלשום נשא מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם נאום איומים נוסף – כלפי ישראל וגם כלפי ממשלת לבנון. בינתיים האיומים הללו פועלים בעיקר על ממשלת לבנון, שמתקשה מאוד לפרק את הארגון מנשקו, כפי שהתחייבה

מרכז עלמא, החוקר את אתגרי הביטחון בצפון, מבצע מעקב רציף אחרי התקיפות הישראליות. מניתוח נתוני 11 החודשים האחרונים עולה כי מתוך 610 תקיפות שביצעה ישראל בלבנון, 48% היו מדרום לליטני, 37% מצפון לו ו-13% בבקעת הלבנון.

מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם בנאום לתומכי הארגון בלבנון, 27 בספטמבר 2025 (צילום: Mahmoud ZAYYAT / AFP)

טל בארי, מנהל המחקר במרכז עלמא, מסביר כי הנתונים משקפים את המדיניות החדשה של חזבאללה – התמקדות בשיקום רחוק ככל האפשר מדרום המדינה ומהגבול עם ישראל.

חזבאללה העביר את מרכז הכובד שלו צפונית לליטני בעקבות הנזקים שספג בדרום במהלך הלחימה. הפעילות של הארגון כיום מתמקדת בעיקר במערך יחידת באדר ובבקעה"

"חזבאללה העביר את מרכז הכובד שלו צפונית לליטני בעקבות הנזקים הגדולים שספג בדרום במהלך הלחימה", הוא אומר. "הפעילות של הארגון כיום מתמקדת בעיקר במערך יחידת באדר ובבקעה" – באדר היא היחידה הצפונית של חזבאללה שאינה נושקת לגבול עם ישראל; יחידות נאצר ועזיז היו הדרומיות והן נפגעו קשה מאוד.

"זה מהלך מחושב ומתוכנן שנועד להימנע מפגיעות נוספות בדרום", ממשיך בארי. "בנוסף, חזבאללה לוקח בחשבון גם את משבר האמון בתוך העדה השיעית – זה בסיס שהוא חייב לרצות ולשמר, כל שכן לנוכח תוצאות המלחמה עם ישראל".

מאז חיסול ההנהגה הצבאית של הארגון – ובמיוחד מאז הסתלקותו של המזכ"ל הדומיננטי חסן נסראללה – הולכות ומתרבות המחלוקות בתוך חזבאללה ומתנהל שם כעת שיח פנימי ער סביב השאלה האם להפסיק את ההבלגה ולשוב ולתקוף את ישראל. בשלב זה נשמר יישור קו בהחלטות, אך ספק אם האחדות הזו תישאר לאורך זמן.

גם העובדה שלא כל בכירי חזבאללה מקבלים את מרותו של נעים קאסם, הנחשב לדמות אפורה וחלשה יחסית לנסראללה, מעמיקה את הפיצול הפנימי.

זירת מתקפה של חיל האוויר במפעל מלט בדרום לבנון, 17 באוקטובר 2025 (צילום: AP Photo/Mohammad Zaatari)

הפגיעה הקשה בשרשרת הפיקוד של הזרוע הצבאית יצרה מציאות חדשה של מחנות ותחרות פנימית. שילוב שני התהליכים – אובדן המנהיגות הכריזמטית והכאוס הפיקודי – מייצר "לבה רותחת" בארגון שבמשך שנים תפקד כמונוליט מלוכד בדמותו של נסראללה.

מצד אחד אותה מונוליטיות הייתה מסוכנת לישראל, אך מצד שני גם נוחה: קווי החשיבה והחלטות ההנהגה היו ברורים וניתנים לחיזוי. כעת, כשהארגון מתפרק למחנות פנימיים, הזירה המודיעינית מולו הופכת למורכבת, בלתי צפויה – ואולי גם מסוכנת יותר.

מבחינת ישראל, תופעה מדאיגה נוספת היא החשש המתמשך של צבא לבנון להתעמת עם חזבאללה. במספר מקרים זוהה בישראל תיאום בין הצדדים – לאן ומתי ניתן להיכנס, ובעיקר לאן ומתי לא להגיע.

טל בארי טוען שהמצב חמור בהרבה ממה שהוא מצטייר כלפי חוץ: "יש תיאום מוחלט בין צבא לבנון לחזבאללה בנוגע לפעילות בשטח. כאשר צבא לבנון מגיע לאזור שבו יש פעילות של חזבאללה, לעיתים הנשק מוחזר לארגון או נלקח למראית עין – אפקט של דלת מסתובבת".

"יש תיאום מוחלט בין צבא לבנון לחזבאללה בנוגע לפעילות בשטח. כאשר צבא לבנון מגיע לאזור שבו יש פעילות של חזבאללה, לעיתים הנשק מוחזר לארגון או נלקח למראית עין – אפקט של דלת מסתובבת"

זו הסיבה שבכל מקרה שבו ישראל מעבירה לחמ"ל המשותף עם לבנון דיווח על הפרה שהיא מזהה והתלונה אינה מטופלת, מתבצעת תקיפה מהאוויר.

חיילי צבא לבנון בדרום לבנון, 27 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Mohammad Zaatari)

במספר מקרים הגיע צבא לבנון למקומות שצה"ל תקף, פינה שאריות אמל"ח שנותרו שם, ואז דיווח על פירוק מתקן של חזבאללה.

"אי אפשר להימלט מהדמוגרפיה", אומר בארי. "צבא לבנון הוא בבואה של החברה הלבנונית, והזיקה הראשונית היא קודם כל עדתית".

הסטגנציה הזו מסוכנת עבור ישראל, משום שחזבאללה מעצב בצלמו מצב חדש בשטח.

השיקום המואץ במערכי נשק וכוח אדם אמנם מתרחש רחוק מהגבול עם ישראל, אך זו הצהרת כוונות ברורה – לא לוותר על הנשק. בישראל עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות, ובינתיים נוקטים במדיניות של שחיקה איטית ויצירת תחושת נרדפות אישית בקרב פעילי הארגון. לאורך זמן, ספק אם זה יספיק כדי לפרק את הארגון מנשקו.

בישראל עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות, ובינתיים נוקטים במדיניות של שחיקה איטית ויצירת תחושת נרדפות אישית בקרב פעילי הארגון. לאורך זמן, ספק אם זה יספיק כדי לפרק את הארגון מנשקו

על פי נתוני מרכז עלמא, בשבועות האחרונים החלה ישראל לתקוף בדרום לבנון גם מטרות אזרחיות – מפעלי בטון, כלים הנדסיים ומשאיות אספלט.

ההסבר הישראלי הרשמי הוא פגיעה במאמצי השיקום של חזבאללה; המטרה הלא מוצהרת היא להשאיר את הדרום שומם ולא לאפשר את חזרתם של התושבים, שרובם שיעים.

ציוד בנייה שנהרס במתקפה של חיל האוויר בדרום לבנון ב-11 באוקטובר 2025 (צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)

זהו מנוף הלחץ הישראלי החזק ביותר כרגע, כל עוד ממשלת לבנון וצבא לבנון אינם מצליחים להתמודד עם חזבאללה.

וזה מעלה שוב את האפשרות שכדי לשמר את הישגי המלחמה האחרונה מול חזבאללה, תידרש ישראל למהלך צבאי נרחב נוסף בלבנון – הפעם באזורים שמצפון לליטני.

וזה מעלה שוב את האפשרות שכדי לשמר את הישגי המלחמה האחרונה מול חזבאללה, תידרש ישראל למהלך צבאי נרחב נוסף בלבנון – הפעם באזורים שמצפון לליטני

ייתכן שזה לא יפרק את הארגון, אבל זה ישחוק אותו עוד יותר – ובעיקר יעורר שוב את השיח הלעומתי נגד חזבאללה בתוך לבנון.