דרכו של בנימין נתניהו לחיסול משפטו, מניעת ועדת חקירה ממלכתית, קידום חוק ההשתמטות וסיכול קיומן של בחירות חופשיות – עוברת בפיטוריה של היועמ"שית, בהדחתה או בפיצול תפקידה (מחק את המיותר או אותה).

בכך אין שום חידוש, אך מוצע להעיף מדי פעם מבט אל מעבר לים כדי ללמוד כיצד נעשו הדברים במדינות אחרות. זאת, אם לא כדי למנוע את שעוד ניתן למנוע, להציל את שעוד ניתן להציל או לפחות להעיר ישנים כרוניים – אזי למען המחקר ההשוואתי העתידי על המדינה היהודית-דמוקרטית שהייתה ואיננה עוד.

מוצע להעיף מדי פעם מבט אל מעבר לים כדי ללמוד כיצד נעשו הדברים במדינות אחרות. זאת, אם לא כדי למנוע ולהציל את שניתן למנוע ולהציל, או לפחות להעיר ישנים כרוניים – אזי למען המחקר ההשוואתי העתידי

ברשימה אחרת שלי עסקתי ברוסיה והיום אשים פעמיי לוונצואלה, ארצו של הרודן ניקולס מדורו, יורשו של הוגו צ'אבס. ייאמר לזכות האחרון, ואין הרבה דברים שניתן לומר לזכותו, כי באמת התכוון להעמיד יורש, להבדיל מהמוריש הסדרתי שלנו. אבל אל תספרו ליוסי כהן, ניר ברקת ושות'. נא לא להעיר גם אותם.

בבחירות שהתקיימו בשנת 2014 הודיע מדורו, שכיהן כנשיא בפועל אחרי מותו של צ'אבס, כי ניצח ברוב של 51%. האופוזיציה טענה כי הבחירות זויפו. מדינות מערביות רבות הסכימו עמה.

בבחירות שנערכו לפרלמנט שנה לאחר מכן הפסידה מפלגתו של מדורו. האחרון, בתגובה, השלים את השתלטותו על הרשויות (להלן, כידוע, "הדיפ סטייט") ועל בית המשפט העליון אותו אייש בנאמניו (להלן, אצלם ואצלנו: "הנאמנים"). וכך, למרות שנאספו די חתימות לעריכת משאל עם על שלטונו, עלה בידו למנוע אותו.

השלב הבא היה הקמת פרלמנט חלופי, "האספה המחוקקת החדשה", לה העניק מדורו סמכויות בלתי מוגבלות (איך אמר אחד שמחה רוטמן – "כנסת כל יכולה"). האופוזיציה החרימה את הבחירות, והחלטתה הראשונה של האספה המחוקקת הטריה הייתה להדיח את התובעת הכללית, שהעזה ברוב חוצפתה להאשים את מדורו בהפרת זכויות אדם ובהריגתם של מפגינים שמחו נגדו. במקומה מונה אחד מהנאמנים. את הקורא המודאג נרגיע: ההליכים המשפטיים בוטלו.

לבחירות הבאות שהתקיימו בשנת 2018 ובהן ניצח מדורו (לטענתו), כבר לא התייחסה כמעט שום מדינה בעולם ברצינות. בשנת 2024 התקיימו בחירות נוספות. ועדת הבחירות, שכבר נשלטה מזמן על ידי אנשיו של השליט (אחד מסעיפי "הרפורמה המשפטית" אצלנו, לא לדאוג) הודיעה על ניצחונו. המחזה חזר על עצמו, עם תוצאות דומות, גם בבחירות לפרלמנט שהתקיימו השנה. רוב מדינות המערב אינן מכירות לא בחוקיות הבחירות ולא בשלטונו של מדורו עוד משנת 2018.

החלטת הפרלמנט החלופי שהקים מדורו הדיחה את התובעת הכללית, שהעזה להאשים אותו בהפרת זכויות אדם ובהריגת מפגינים נגדו. במקומה מונה אחד מהנאמנים. ההליכים המשפטיים נגדו בוטלו

עוד כמה נקודות למחשבה, למען חוקרי העתיד שיתעדו את שהיה ועבר:

מדורו שיסה את שוטריו באזרחים שהעזו למחות נגדו על הרס הדמוקרטיה בוונצואלה. למעלה מ-150 איש נהרגו. אלפים נעצרו. מצד שני, הוא לא הקים ועדת חקירה ממשלתית שתייחס להם אחריות על מעלליו שלו. בן אדם עם גבולות, אחרי הכול.

בנוסף לצווי מעצר, ננקטו נגד מדורו ונגד חלק מחברי ממשלתו עיצומים כלכליים בינלאומיים. הוא אינו מסתובב הרבה בעולם. הוא עדיין זוכה לתמיכתם של מנהיגי סין, רוסיה וקובה. לנתניהו יש בינתיים את ארה"ב והונגריה.   

היה וזממו של מנהיגנו העליון (ברקת אמר, לא אני) יעלה בידו, יכול בהחלט שמדינות רבות שאינן ארה"ב לא תכרנה בתוצאות הבחירות הבאות בישראל. גדעון סער בטח יאמר שזו אנטישמיות ויאיים עליהן בסנקציות. מצד שני, מי שהיה נכון להקריב לא רק את חייליו ואזרחיו למען הישרדותו הפוליטית אלא דבר היקר לו מכך לאין שיעור – חופש התנועה שלו ושל כנף ציון במלונות תבל – לא יהיה מוטרד גם מכך. לא כשהאלטרנטיבה לשלטון היא כלא.

מי שזכה בפרס נובל לשלום לשנת 2025 אינו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כידוע, אלא מנהיגת האופוזיציה בוונצואלה מריה קורינה מצ'אדו. הוועדה נימקה את מתן הפרס לזוכה בעבודתה הבלתי-נלאית של מצ'אדו לקידום זכויות דמוקרטיות עבור אזרחי ונצואלה, ובמאבקה להשיג מעבר צודק ושליו מדיקטטורה לדמוקרטיה. מי יודע, אולי יגיע היום וגם לפעילה או פעיל ישראלי יינתן הפרס. המועמדים שלי יהיו לא מנהיגי אופוזיציה בהכרח אלא מנהיגי מחאה כמו שקמה ברסלר או משה רדמן, על פעילותם שלהם למען כולנו.

בנוסף לצווי מעצר, ננקטו נגד מדורו וחלק מחברי ממשלתו עיצומים כלכליים בינלאומיים. הוא אינו מסתובב הרבה בעולם. הוא עדיין זוכה לתמיכת מנהיגי סין, רוסיה וקובה. לנתניהו יש בינתיים את ארה"ב והונגריה

בנקודה האחרונה נחזור לנשיא טראמפ: הוא נחוש, נכון להיום, להיפטר ממדורו, במשטרו הוא רואה, בין השאר, "קרטל נרקו-טרוריסטי" (הארץ 26.10.25). פרס של 50 מיליון דולר הוכרז על ראשו. על נתניהו, לעומת זאת, הוא רק פוקח עיניים, מוושינגטון עד קריית גת. כאמור, נכון להיום.

ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.