בתערוכת הרכב הבינלאומית IAA בדרום גרמניה היה קשה להתעלם מהברק: רכבים אוטונומיים, מסכי מגע מתקדמים, חלונות חשמליים. העתיד נראה נוצץ, אבל משהו בסיסי נעדר מהתמונה – הנשים.

נשים אמנם מהוות לפחות מחצית מהלקוחות, קובעות החלטות רכישה במשפחה, ונוסעות בתחבורה הציבורית יותר מגברים – ובכל זאת, לעיתים נדמה שהמוצרים כלל לא מתוכננים עבורן.

נשים אמנם מהוות לפחות מחצית מהלקוחות, קובעות החלטות רכישה במשפחה, ונוסעות בתחבורה הציבורית יותר מגברים – ובכל זאת, לעיתים נדמה שהמוצרים כלל לא מתוכננים עבורן

היעדר נשים בעמדות בכירות של קבלת החלטות איננו "בעיה פמיניסטית" בלבד; זהו חסם עסקי שמייצר מוצרים חלקיים, פוגע בבטיחות ובשימושיות, ובעיקר מפספס שוק ענק.

כך זה נראה כשנשים נשארות מחוץ לתכנון

מרצדס השיקה את ה־GLC החשמלית – רכב מהפנט מבחינה טכנולוגית, אך נמוך מדי לנשים רבות שמעדיפות ישיבה גבוהה, המעניקה תחושת ביטחון ושדה ראייה רחב יותר. כשחוקרים נשים מבינים שגובה מביא להן תחושת בטחון גבוה לילדיהם במידה ורכב ייכנס בהן מהצד כך שיכנס בצמיגים מאשר בילדיהן.

חברת Lime השיקה בארץ קורקינטים גדולים ורחבים מדי, שהקשו על נשים לרכוב בנוחות. רק לאחר מספר שנים, כשגילו שהן חצי מהשוק, הוחלף הצי בדגמים מותאמים יותר.​

גם תל אביב, שהייתה הראשונה להשיק אופניים שיתופיים ירוקים ב-2011, אשר היו גבוהים מדי לא.נשים עם גובה ממוצע ומטה – החליפה לפני כמה שנים את כל הצי שלה לאופניים עם גובה מושב מתכוונן. זאת משום שמקבלי ההחלטות בעיר למדו מהשוק את הצורך האמיתי אחרי שהשיקו את הצי ובחנו את השימוש בו.

גם בתחבורה הציבורית, שם נשים מהוות כ־60% מהנוסעים, התכנון מתעלם לעיתים קרובות מצרכים ייחודיים: נהיגה אגרסיבית שמסכנת נוסעות עם עגלות או קשישים, אי־התחשבות בזמן ירידה של ילדים, ומסלולים שאינם מתחשבים במודל ה־"mobility of care" – נסיעות יומיומיות שאינן לעבודה אלא לסידורים, גנים וקניות​  – פעילויות אשר על פי מחקרים נעשות לרוב על ידי נשים (75% מהעבודה הלא משולמת נעשית על ידי נשים). 

היעדר נשים בעמדות בכירות של קבלת החלטות איננו "בעיה פמיניסטית" בלבד; זהו חסם עסקי שמייצר מוצרים חלקיים, פוגע בבטיחות ובשימושיות, ובעיקר מפספס שוק ענק

המחקר מגבה את הצורך בשינוי

נתוני Taub Center בישראל מראים שנשים תלויות יותר בתחבורה הציבורית מגברים, בעיקר בערים. מחקרים אחרים מצביעים על כך שמבנה הנסיעות שלהן שונה – מגוון יותר, פחות ישיר, ובשעות עם תדירות נמוכה יותר של קווים.

​גם במבחני ריסוק, עד שנות ה-70 היו רק בובות גבריות, וכשהביאו בובות נשיות על מנת לוודא את ביטחונן של נשים גם כן, הן היו פשוט הקטנה של בובה גברית שמתאימה לאחוזון 5 מהנשים. עובדה זו מסכנת נשים ב-17% יותר סיכוי למות בתאונת דרכים וב-47% יותר סיכוי להיפצע. רק משנת 2020 התחילו לבנות בובות המדמות גוף של אישה ממוצעת.

כל הנתונים מצביעים על אותה נקודה: התעלמות מנשים בתכנון איננה טעות שולית אלא ליקוי מערכתי, שמוביל לפספוס שוק ולמוצרים פחות בטוחים​ עבור 50% מהאוכלוסייה.

הפתרון: נשים סביב שולחן ההנהלה

הדרך לתקן את הכשל עוברת לא דרך עיצוב מוצר נקודתי אלא דרך ההנהלה עצמה. כשנשים נמצאות בעמדות בכירות – מנכ"ליות, סמנכ"ליות מוצר, מובילות חדשנות – המוצרים נראים אחרת. הן מביאות חוויות חיים שונות, זוויות שימוש אחרות, ובעיקר ראייה עסקית רחבה יותר.

חברות שהשכילו לשלב נשים ברמות ניהול גבוהות מגלות ערך עסקי ברור: מוצרים רלוונטיים יותר, שוק רחב יותר, וחדשנות שמותאמת באמת לכולם. ההבדל בין "קוסמטיקה מגדרית" לבין שינוי עומק טמון במספרים – לא 10% או 20% נשים בהנהלה, אלא ייצוג משמעותי שמאזן באמת את קבלת ההחלטות.

תיקון הכשל לא עובר דרך עיצוב מוצר נקודתי אלא דרך ההנהלה. כשנשים בעמדות בכירות – מנכ"ליות, סמנכ"ליות מוצר, מובילות חדשנות – המוצרים נראים אחרת. הן מביאות חוויות חיים אחרות, זוויות שימוש שונות ועוד

מבט לעתיד

ישראל מתהדרת בהיי־טק מוביל ובחדשנות בינלאומית, אך כדי להמשיך ולהיות בחזית עליה להבין – חדשנות שאינה כוללת את נקודת המבט הנשית היא חדשנות חצי־אפויה. זה לא רק עניין מוסרי או שוויוני; זהו אינטרס עסקי וכלכלי מובהק.

העתיד שכולנו רוצים – תחבורה חכמה, מוצרים בטוחים ושירותים מותאמים – יגיע רק אם נשים יהיו חלק אינטגרלי מ​ש​ולחן קבלת ההחלטות.

אורלי גרופר היא מנכ”לית ​נשים במוביליטי ומייסדת האקדמיה למנכ”ליות WOMEM, יוזמה להכשרת מנהלות בכירות ​ל​מנכול חברות סטארטאפ המפתחות את העתיד.