מלונות ברחבי הארץ ממשיכים לפטר עובדים פלסטינים במטרה להחליף אותם בעובדים זרים. מעל מאה עובדים פוטרו עד כה בעקבות החלטת הממשלה שמבטלת את היתר ההעסקה שלהם. לארגון העובדים "מען" הגיעו פניות של פלסטינים שקיבלו זימונים לשימוע או מכתבי פיטורים בבתי מלון בים המלח, בירושלים ובהרצליה.

כך למשל, עובד שהועסק במלון "הרודס" בהרצליה במשך שלוש שנים קיבל מכתב פיטורים בצירוף ההסבר הבא: "בהתאם להחלטת הממשלה בדבר ייעול הפיקוח והאכיפה על העסקת עובדים זרים והקריטריונים לחלוקת היתרים להעסקת עובדים זרים בענף המלונאות, הרינו לעדכנך כי בהתאם לתוכניות והנחיות המשרד הממשלתי, צפוי להתבטל היתר הכניסה שלך לישראל".

הפיטורים החלו בקיץ במלונות בים המלח ומאז, כאמור, התרחבו למקומות נוספים בארץ. אחד העובדים שפוטרו הוא חסאן חבסה, בן 45, נשוי ואב לשניים מעזריה. הוא עבד בניקיון הלובי של מלון "לאונרדו פלאזה ים המלח" מרשת פתאל, ובתחילת יולי נערך לו שימוע שלאחריו קיבל חודש עבודה נוסף ולבסוף פוטר. הוא עבד שם חמש שנים, ולפני שנתיים אף קיבל תעודת הצטיינות.

לעובד המפוטר לא נותרו הרבה ברירות, ובשלושת החודשים שחלפו הוא לא מצא פרנסה אחרת. "עד עכשיו אני בבית ולא מצאתי עבודה, וביטלו לי את אישור העבודה בישראל כשסיימתי לעבוד במלון"

"אמרו לי בשימוע שהממשלה רוצה לבטל את האישורים שלנו ולכן לא יוכלו להמשיך איתנו. זה לקח חצי דקה, לא יותר. גם במכתב כתבו אותו דבר", סיפר השבוע. הוא קיבל מהמלון 5,000 שקלים פיצויים, ולטענתו מגיע לו סכום גבוה פי שלושה – ולכן הוא נאלץ להיעזר בעורך דין שיגבה 25% מהסכום שהוא מקווה לקבל.

ברשת פתאל אומרים בתגובה כי שילמו לחבסה את חלק המעביד שמגיע לו כדין, ולא הגיבו לשאלה האם ניסו לפעול כדי לעצור את הפיטורים שנכפו גם עליהם בהוראת הממשלה. לעובד המפוטר לא נותרו הרבה ברירות, ובשלושת החודשים שחלפו הוא לא מצא פרנסה אחרת. "וואלה, עד עכשיו אני בבית ולא מצאתי עבודה, וביטלו לי את אישור העבודה בישראל כשסיימתי לעבוד במלון", אמר.

מכתב פיטורים של עובד פלסטיני במלון "הרודס" בהרצליה. נובמבר 2025

מה אתה חושב על ההחלטה לפטר אותך? לפני שלושה חודשים שאלתי את שר התיירות חיים כץ למה הם עושים את זה, והוא ענה שצריך "לשאול את תושבי עוטף עזה" – כלומר, שיש בכם סיכון ביטחוני.
"לא יודע מה להגיד. עבדתי מכל הלב, עשיתי כל מה שצריך. אחרי חמש שנים ככה נותנים מכתב פיטורים? אם הייתי עושה משהו לא בסדר, הייתי אומר, 'אוקיי, אני לא עובד טוב'. אבל גם המנהלת שלי אמרה לי: 'חסאן, אתה עובד טוב, אבל לא כולם יודעים את זה ומפחדים שאולי תעשה פיגוע. בגלל זה מפחדים'.

"אבל אני מתפרנס מישראל – מה, אני משוגע שחס וחלילה אעשה פיגוע? בחיים לא אחשוב על זה אפילו".

"לפני 7 באוקטובר אולי הייתי מצליח למצוא עבודה, אבל עכשיו כל הפועלים שהיו עובדים בישראל עברו לעבוד בשטחים. צריך הרבה מזל – ויש הרבה יותר מובטלים"

תעודת ההצטיינות של העובד חסאן חבסה

פגשת את המחליפים שלך?
"אותי פיטרו בסוף אוגוסט, ואת כל הפלסטינים שנשארו במלון מפטרים עכשיו ב־15 בדצמבר. אף אחד לא נשאר מהשטחים – רק סרי־לנקים. לפני שפיטרו אותנו אמרו לנו ללמד אותם את העבודה: איך לנקות את הלובי, את המעליות ואת החלונות. עבדתי עם הסרי־לנקי חודש לפני שפיטרו אותי".

יש לך תקווה שיחזירו אתכם לעבוד בישראל?
"99% שלא נחזור" (צוחק).

תצליח למצוא עבודה אחרת בעזריה או במקום אחר אצלכם?
"לפני 7 באוקטובר אולי הייתי מצליח למצוא עבודה, אבל עכשיו כל הפועלים שהיו עובדים בישראל עברו לעבוד בשטחים. צריך הרבה מזל כדי למצוא ויש הרבה יותר מובטלים. לפני המלחמה מי שהיה לו חנות בעזריה לא היה מוצא מי שיעבוד אצלו, ועכשיו כבר לא צריכים כי הרבה מחפשים עבודה".

היום שאחרי הגיע

מתחילת המלחמה הממשלה מונעת את העסקתם של כ־120 אלף פלסטינים שעבדו בישראל, למעט כמה אלפים שממשיכים לעבוד בענפים חיוניים. התוצאה היא קריסה כלכלית בשטחים ומחסור בעובדים בענפי הבנייה והתעשייה בישראל – מחסור שעד כה לא קיבל מענה, למרות המאמצים להביא עובדים זרים.

הפלסטינים שהועסקו במלונות הוחרגו מהאיסור ושירתו גם מפונים שהגיעו אליהם בתחילת המלחמה, אך בקיץ גם עבורם זה נגמר.

לפני שלושה חודשים נכתב כאן על הסבב הראשון של הפיטורים, וגם אז היה קשה להבין מדוע הממשלה מכריחה את המלונאים להחליף עובדים טובים שהוכיחו את עצמם במשך כמה שנים בעובדים זרים שנדרשים בענפים אחרים. במקום לשמר את הפלסטינים שהתפרנסו מהענף הזה, הממשלה שולחת אותם לאבטלה – כמו ישראלים רבים שעסקו בתיירות ומתקשים לשרוד.

"השאלה היא באיזו מידה העובדים הזרים הם פתרון, ומתי הם הופכים לנטל על החברה. יש פה משהו לא הגיוני"

"מה שהשתנה מאוגוסט הוא שעכשיו זה לא רק פתאל, אלא גם רשתות מלונות אחרות – וזה נראה רע. אז הייתה מלחמה, ובאוקטובר נכנסה הפסקת האש. מה עושים?" אומר אסף אדיב, מנכ"ל ארגון העובדים "מען". הוא מתקשה להבין את ההיגיון שמנחה את הממשלה.

"עכשיו זה היום שאחרי, וכבר רוצים להביא עובדים זרים שיהיו נהגי אוטובוסים ובסופרמרקטים. כלומר, זה מתחיל ממצב שבו רוצים להביא זרים במקום פלסטינים – אבל זה לא נגמר בזה ועובר לתחומים שבהם לא היו פלסטינים מלכתחילה.

שר התיירות חיים כץ בישיבה של ועדת הכספים של הכנסת, 9 בדצמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"השאלה היא באיזו מידה העובדים הזרים הם פתרון, ומתי הם הופכים לנטל על החברה. יש פה משהו לא הגיוני. אומנם אני מייצג את העובדים, אבל יש פה שאלה של ניהול תקין של הכלכלה".

"מה השיקולים? אתם רוצים לנהל למלונות את העסק? למה אתם מתערבים בזה? למה להכניס מישהו שלא יודעים אם הוא טוב או לא? אלה דברים שנוגדים את ההיגיון – מעבר לשאלות הפוליטיות של היחס לפלסטינים. אם יש בעיית ביטחון, אפשר לוודא עם גורמי הביטחון שהם סבורים שצריך להפסיק את העסקת העובדים האלה – אבל זה לא המצב".

תגובות

ממשרד התיירות נמסר בתגובה: "בהתאם למדיניות שר התיירות חיים כץ, פועל המשרד מאז ה-7 באוקטובר לצמצום התלות בעובדים פלסטינים ולהבאת חלופות. בשיתוף רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד החוץ, כבר הגיעו לישראל אלף עובדים מסרי לנקה.

"כעת פועל המשרד ביחד עם רשות האוכלוסין וההגירה להביא מכסה נוספת של עובדים מהמזרח הרחוק. בכך מצטמצם הצורך בהעסקת עובדים פלסטינים ומובטחת רציפות תפקודית."