טראמפ מתעקש על שלום 

השבוע נשיא סוריה אחמד א-שרע זכה לשבחים רבים מצדו של דונלד טראמפ, בעוד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו קיבל נזיפה.

"חשוב מאוד שישראל תשמור על דיאלוג חזק ואמיתי עם סוריה, ושלא יקרה שום דבר שיפריע לסוריה להפוך למדינה משגשגת", כתב טראמפ בפלטפורמת Truth Social שלו, ימים לאחר המבצע נגד ארגון אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה בדרום סוריה.

בכיר אמריקאי שהתראיין בעילום שם לערוץ 12 אמר השבוע ש"נתניהו עלול להפסיד הזדמנות דיפלומטית נדירה. הוא עוד יהפוך את המשטר הסורי החדש לאויב". טראמפ גם הוסיף שהוא "מרוצה מאוד" מהביצועים הנוכחיים של סוריה תחת א-שרע, ואף שיגר לדמשק את השליח המיוחד שלו לענייני סוריה – השגריר טום ברק.

בכיר אמריקאי שהתראיין בעילום שם לערוץ 12 אמר השבוע ש"נתניהו עלול להפסיד הזדמנות דיפלומטית נדירה. הוא עוד יהפוך את המשטר הסורי החדש לאויב"

הנושא הסורי צפוי להיות בראש האג'נדה בעת ביקורו המתוכנן של נתניהו לבית הלבן: אם לא ניתן לקדם כעת נורמליזציה עם סעודיה או אינדונזיה, הסכם כלשהו בין ישראל לסוריה דווקא נראה לטראמפ בהישג יד.

#عاجل | وزير الخارجية والمغتربين أسعد الشيباني يستقبل في دمشق المبعوث الأميركي الخاص إلى سوريا توم باراك pic.twitter.com/Sn2qhRXvMZ

— أخبار سوريا – SyriaNews (@Syriatvnews) December 2, 2025

האופטיקה האמריקאית והאופטיקה הישראלית, ובמיוחד זו של נתניהו, שונות לחלוטין. ארה"ב רואה במשטרו של א-שרע שותף למאבק נגד דאעש, ואינה מורתעת מכך שמעת לעת הלוחמים הזרים שסייעו לא-שרע לכבוש את דמשק גם מדגמנים פאצ'ים של דאעש, בעוד שלבכירי המשטר יש עבר ג'יהאדיסטי מובהק. 

סוריה היא גם שותפה משמעותית נגד איראן: משטר חזק ועוצמתי בדמשק יגדע את הזרועות של התמנון האיראני שמשתרעות מטהרן לכיוונה של ביירות. בהינתן היחסים הקרובים של טראמפ עם קטאר וטורקיה, הוא אינו רואה כל פסול במעורבות עמוקה של המדינות הללו בסוריה, להפך – הוא מאמין שהן יסייעו לא-שרע להתייצב ולעמוד איתן נגד האתגרים הפנימיים והחיצוניים.

מבחינת ארה"ב, סוריה היא גם שותפה משמעותית נגד איראן: משטר חזק ועוצמתי בדמשק יגדע את הזרועות של התמנון האיראני שמשתרעות מטהרן לכיוונה של ביירות. המעורבות הטורקית והקטארית לא מפריעה לו

בישראל במשך שנים ראו במשטרו של אסד אם לא שותף, אז לפחות הרוע המוכר, שניתן להגיע עמו לכל מני הסדרים והבנות, בדיוק כמו במקרה של חמאס. המקרים של הרשות הפלסטינית ושל סוריה אינם דומים, אך בשניהם ישראל דוחה כל אלטרנטיבה, בין אם זה משטרו של אבו-מאזן או של א-שרע. במקום להרגיע את השטח, נתניהו מעדיף לחמם אותו, בין אם באמצעות הדרוזים הסוריים או פעילות צבאית בעומק הסורי.

קשה לומר אם טראמפ יכפה על שני הצדדים הסכם כלשהו (הוא לא הצליח במשימה זאת עד כה), אך נראה שאם לא יקים מפקדה מיוחדת לסוריה, כמו המפקדה המיוחדת לעזה, נתניהו ימשיך להתערב בסוריה והסכסוך בין שתי המדינות ימשיך לבעבע עד לרתיחה ופיצוץ.

תיעוד מההיתקלות בכפר בית ג'ן שבדרום סוריה, 28 בנובמבר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

מים או נשק

מצבו של משק המים האיראני ממשיך להידרדר. למרות שבימים האחרונים נצפו טיפות גשם ראשונות, ההערכה היא שאם חודש דצמבר לא יהיה גשום, השלטונות יצטרכו להקציב את כמות המים לתעשייה ולמשקי בית.

בינתיים החודשים האחרונים היו שחונים במיוחד, ובמחוזות איראניים רבים לא ירדה טיפת גשם אחת. מאגרי המים אינם מתמלאים, החקלאים הנואשים נוטשים את שדותיהם והתשתיות הישנות והמנוונות אינן מאפשרות חיסכון במים.

מצבו של משק המים האיראני ממשיך להידרדר. ההערכה היא שאם חודש דצמבר לא יהיה גשום, השלטונות יצטרכו להקציב את כמות המים לתעשייה ולמשקי בית

המצב הנוכחי באיראן הוא תולדה של הרבה גורמים שכולם היו ידועים כבר לפני שנים. כמויות הגשם הלכו והצטמצמו, התשתיות החלידו ויצאו מכלל שימוש, האוכלוסייה וצרכיה – גדלו.

אך המשטר האיראני היה עסוק במרוץ החימוש, ובמקום להציג לראווה מערכות חדישות להתפלת מים, הציג טילים, טנקים ומערכות הגנה, שברגע האמת לא הגנו על תושבי טהרן מפני גל התקיפות של צה"ל.

תצוגת טילים וכטב"מים בטהרן. 12 בנובמבר 2025 (צילום: ATTA KENARE / AFP)

השבוע, שרי האנרגיה והמים של איראן ועיראק קיימו פגישה ודנו במהלכה בשיתופי פעולה אפשריים בתחומי ההתפלה ומניעת המדבור. המצב בעיראק אך גרוע יותר מאשר באיראן בגלל חולשת המשטר ותלותו בטהרן ואנקרה. 

קשה להאמין שמשהו ישתנה כעת. השלטונות האיראניים עדיין נחושים להשקיע סכומי עתק ברכישות נשק בסין ורוסיה על מנת לחדש את הארסנל שאבד להם במהלך מלחמת 12 הימים עם ישראל.

השלטונות האיראניים עדיין נחושים להשקיע סכומי עתק ברכישות נשק על מנת לחדש את הארסנל שאבד להם במהלך המלחמה עם ישראל, במרוץ חימוש שרלוונטי לחיי האומה האיראנית בערך כמו בעידן הסובייטי

מירוץ החימוש הזה רלוונטי לחיי האומה האיראנית בערך כמו בעידן הסובייטי, אז ברה"מ ניסתה להתחרות בארה"ב, ללא הואיל.

בסופו של דבר, גם אם מטוסי ה-SU-35 הרוסיים יסופקו לטהרן (העסקה בין רוסיה לאיראן נחתמה כבר בשנת 2022), ויש בכך ספק רב, היכולות הצבאיות האיראניות עדיין יהיו נמוכות באופן משמעותי מאלה הישראליות, בעוד שמצוקת המים במדינה רק תלך ותגבר.

בצורת באיראן, נובמבר 2025 (צילום: ATTA KENARE / AFP)

לא שקט בתימן

בעקבות הפסקת האש בעזה, החות'ים, שספגו אבדות קשות במהלך החודשים האחרונים בעקבות התקיפות הישראליות הנרחבות, עסוקים בעיקר בעניינים הפנימיים שלהם.

הם מנסים לאתר מרגלים ומדליפים שחשפו את הסודות שלהם בפני המודיעין הישראלי, מתמודדים עם המשבר הכלכלי המתמשך ומנסים לשקם את היכולות שלהם. מאז ה-7 באוקטובר הם תפסו את מרבית תשומת לב העולמית, אך עתה התברר שגם באותו חלק של תימן שאינו נשלט על ידם, לא הכל שקט.

החות'ים בתימן, שתפסו את מרבית תשומת לב העולמית מאז ה-7 באוקטובר, עסוקים בשיקום יכולותיהם, ובינתיים "ברית שבטי חֲדְרַמוֹת" השתלטה על מחוז עשיר בנפט בדרום המדינה

השבוע "ברית שבטי חֲדְרַמוֹת" הודיעה כי כוחותיה השתלטו על מתקני נפט מרכזיים במחוז – הגדול ביותר בתימן מבחינת שטח והעשיר ביותר בנפט – בתגובה להתקדמות כוחות המזוהים עם "מועצת המעבר הדרומית" הנתמכת על ידי אבו-דאבי.

בראש הקבוצה הזאת עומד שייח' שבטי בולט וסגן מושל חֲדְרַמוֹת, עמר בן חַבְרִיש. הוא ואנשיו ידועים בהתנגדותם בהתנגדותם ל"מועצת המעבר הדרומית", הפועלת להיפרדות של דרום תימן מצפונה.

חמושים תימנים מתכנסים באזור צנעא, תימן. 13 בנובמבר 2025 (צילום: Mohammed HUWAIS / AFP)

הברית הזאת התארגנה בשנת 2013, כאשר ברקע אירועי האביב הערבי בתימן והניסיון של החות'ים בצפון המדינה להשתלט על תימן כולה. לפי הערכה של גורמים בינלאומיים, השבטים הללו משתפים פעולה עם אל-קאעידה על מנת לבסס את השליטה שלהם באזור האסטרטגי. 

חֲדְרַמוֹת, המשתרעת מחופי הים הערבי ועד לגבול הסעודי, נמצאת תחת שליטת ממשלת תימן שנהנית מהכרה בינלאומית ונתמכת על ידי קואליציה בהובלת סעודיה. במחוז העצום יש מצבורים גדולים של נפט ונמלים חיוניים, דבר שהופך אותה לפרס נחשק בעיני גורמים רבים.

חֲדְרַמוֹת, המשתרעת מחופי הים הערבי ועד לגבול הסעודי, נמצאת תחת שליטת ממשלת תימן שנהנית מהכרה בינלאומית ונתמכת על ידי קואליציה בהובלת סעודיה

בינתיים אבו-דאבי ממשיכה להשקיע כספים רבים במיזמים השונים בדרום תימן על מנת להעמיק את השפעתה בחבל ארץ זה. השבוע התחייבה הממשלה האמירתית להשקיע כטריליון דולרים במערכת החשמל באזור הנשלט על ידי הממשלה התימנית הלגיטימית.

השאלה היא האם השקעות אלה יצליחו לחזק את הממשלה הזאת, שמאז 2014 לא הצליחה להחזיר לעצמה שליטה בצפון תימן ולסלק את החות'ים. עכשיו הם יצטרכו להתמודד עם התנגדות גם בחלקה הדרומי של המדינה. 

חיילים תימנים נוסעים במשאית בעיר עדן שבדרום תימן. 30 בנובמבר 2025 (צילום: Saleh Al-OBEIDI / AFP)

השבוע ב-1997: מצרים מנתקת יחסים עם חמש מדינות ערב

ב-5 בדצמבר 1977, ניתקה מצרים את יחסיה הדיפלומטיים עם חמש מדינות ערביות – סוריה, עיראק, לוב, אלג'יריה ודרום תימן. צעד זה הגיע כתגובה לגינויים החריפים נגד מצרים במהלך פסגת טריפולי, בעקבות ביקורו של נשיא סאדאת בירושלים.

במהלך הפסגה בטריפולי, מדינות אלה הקימו יחד עם אש"ף את "חזית העמידה וההתנגדות" שהתפרסמה בשם חזית "הסירוב".

מצרים ניתקה את יחסיה עם סוריה, עיראק, לוב, אלג'יריה ודרום תימן, לאחר שגינו בחריפות את ביקורו ההיסטורי של סאדאת בירושלים ואת כוונתו לחתום על הסכם שלום

המשתתפות בוועידה ראו בביקורו ההיסטורי של הנשיא סאדאת בישראל חודש לפני כן, ובכוונתו לחתום על הסכם שלום, משום "תקיעת סכין בגב", ופעלו לטרפד את המשא ומתן.

בתגובה להחלטות האנטי-מצריות ולהתנגדות שהופגנה בטריפולי, הורה השלטון בקהיר לדיפלומטים של חמש המדינות הללו לעזוב את מצרים בתוך 24 שעות, פעולה שיצרה קרע עמוק בעולם הערבי והובילה לבידודה של מצרים מול המחנה הרדיקלי.

נשיא מצרים אנואר סאדאת נואם בפני הכנסת בעת ביקורו. לצדו יו"ר הכנסת, יצחק שמיר ונשיא המדינה, אפרים קציר, נובמבר 1977 (צילום: ארכיון כנסת)