במשך עשרות שנים, לארמניה ולישראל היו את כל הסיבות להיות קרובות – אך הגיאופוליטיקה חסמה זאת. כעת ייתכן שהמצב משתנה בדרמה המתרחשת הרחק מעיני העולם.

זה יהיה תיקון מתבקש, שכן ישראלים וארמנים רבים רואים אלה באלה שותפים טבעיים: שתי דמוקרטיות קטנות שאינן מוסלמיות באזור הדומיננטי במשטרים סמכותניים; עמים עתיקים עם תפוצות רחבות וזיכרון היסטורי עמוק; קהילות שחיו כמיעוטים מצליחים תחת השלטון הסובייטי. לארמנים יש נוכחות בירושלים מאז המאה הרביעית, ויהודים חיו בארמניה במשך מאות שנים. ושתי המדינות חוו ג'נוסייד במאה ה-20 – טבח הארמנים בידי האימפריה העות'מאנית ב-1915 והשמדת יהדות אירופה בידי הנאצים.

התקרבות תהיה תיקון מתבקש, כי ישראלים וארמנים רבים רואים אלה באלה שותפים טבעיים: שתי דמוקרטיות קטנות לא מוסלמיות באזור רווי משטרים סמכותניים, עמים עתיקים עם תפוצות רחבות וזיכרון היסטורי עמוק ועוד

אולם החוויות המשותפות הללו מעולם לא הפכו לאמון. הברית האסטרטגית של ישראל עם אזרבייג'ן – יריבתה של ארמניה – העיבה במשך שנים על הכול.

אזרבייג'ן מספקת לישראל נפט וגישה אל אגפה הצפוני של איראן, ובתמורה היא אחת הרוכשות העיקריות של מל"טים ונשק מדויק מתוצרת ישראל. מערכות אלו היו מכריעות בניצחון באקו במלחמה ב-2020 על נגורנו-קרבאך, וגם במערכה של 2023 שהובילה לריקון המובלעת מ-120 אלף תושביה הארמנים.

אולם, כעת התרחש משהו חסר תקדים. באוגוסט, ארצות הברית – תחת הנשיא דונלד טראמפ – שכנעה את ארמניה ואזרבייג'ן לחתום על הסכם שלום בוושינגטון. ההסכם מתייחס לסוגיות גבול ומעבר שעדיין נותרו פתוחות, כולל במחוז סיוניק שבדרום ארמניה, והפחית באופן דרמטי את החשש למלחמה נוספת בקווקז הדרומי.

לראשונה מזה שנים, קיימת אפשרות שישראל וארמניה ינסו סוף סוף לקדם את היחסים שהגאוגרפיה וההיסטוריה רמזו עליהם מזמן.

וכבר החלו להופיע סימני התחממות. ביולי השנה, עיריית ירושלים קראה לכיכר קטנה סמוך לשער שכם על שם אליה קהבדג'יאן – צלם ארמני שמשפחתו כולה נספתה בג'נוסייד. לא מדובר היה בצעד רשמי של המדינה – אך ירושלים הפכה לעיר הישראלית השלישית, אחרי חיפה ופתח תקווה, המנציחה את 1.5 מיליון הארמנים שנרצחו בידי העות'מאנים. מאוחר יותר באותו חודש, ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לראשונה בפומבי לאירועי 1915 כ"ג'נוסייד" – אמירה שעוררה זעם באנקרה והפרה מדיניות ארוכת שנים של עמימות.

כעת התרחש משהו חסר תקדים. באוגוסט, ארה"ב תחת טראמפ – שכנעה את ארמניה ואזרבייג'ן לחתום על הסכם שלום בוושינגטון. לראשונה מזה שנים קיימת אפשרות שישראל וארמניה ינסו סוף סוף לקדם את היחסים

בנובמבר, סגן שר החוץ הארמני, ואהן קוסטניאן, ביקר בירושלים ונפגש עם מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר-טל. השיחות התמקדו בשיתופי פעולה בתחומי ההיי-טק, הרפואה והתיירות – תחומים שבהם שני הצדדים רואים תועלת ברורה.

ובכל זאת, לצד תנופת הקִרבה – יש גם תסכול. יש בישראל הטוענים כי ארמניה שטופה באנטישמיות – טענה שבכירי הממשל הארמני וחברי הקהילה היהודית במדינה אומרים כי היא מוגזמת מאוד, במיוחד על רקע העלייה החדה באלימות אנטישמית ברחבי אירופה מאז ה-7 באוקטובר. ובישראל, למרות שקיימת כבר חמש שנים שגרירות ארמנית בתל אביב, עדיין לא נפתחה שגרירות ישראלית בירוואן.

"אם מתמקדים באנטישמיות, מנציחים אותה והופכים אותה למציאות", אמר ארמן אקופיאן, שגריר ארמניה בישראל, "במקום זאת, התמקדו בהיעדר שגרירות ישראל בארמניה, שלדעתי שולח מסר שגוי מאוד. זה אומר שאין עניין בארצנו".

אקופיאן מציין, שרק לשלוש רפובליקות סובייטיות לשעבר אין שגרירויות ישראל בבירותיהן: ארמניה, קירגיזסטן וטג'יקיסטן. "כשגריר ארמניה כאן, זה לא נוח לי להיות בקבוצה הזאת", אמר. "אני לא מאמין שלישראל אין את הכסף להחזיק משרד קטן בירוואן. אם היו רוצים – היו מוצאים". הוא הוסיף: "יש כאלה שמפרשים כל ביקורת על מדיניות ישראל כאנטישמיות. לפי ההיגיון הזה, כל מי שמפגין נגד הממשלה הנוכחית בקפלן הוא אנטישמי".

חיי היום-יום של יהודים בארמניה, מצדם, נראים שקטים לחלוטין. "בארבע שנים שאנחנו כאן לא נתקלנו באנטישמיות – שום עוינות או דעות קדומות", אמר נתניאל טרובקין, מייסד "הבית היהודי בירוואן", שברח מרוסיה ב-2022. "להפך, פגשנו רבים מהאינטלקטואלים הארמנים שרוצים יחסים קרובים יותר עם ישראל". הוא הודה שיש כעס על מכירות הנשק הישראליות לאזרבייג'ן – אך ציין שהעוקצנות ברשתות החברתיות "לא גרועה יותר מבכל מדינה אחרת" מאז תחילת המלחמה עם חמאס.

"אם מתמקדים באנטישמיות, מנציחים אותה והופכים אותה למציאות", אמר אקופיאן, שגריר ארמניה בישראל, "במקום זאת, התמקדו בהיעדר שגרירות ישראל בארמניה, שלדעתי שולח מסר שגוי מאוד, שאין עניין בארצנו"

השחתת בית הכנסת היחיד בירוואן, מרכז "מרדכי נביא" – שלושה אירועים בין ספטמבר לנובמבר 2023 – נתפסה על ידי אנליסטים ארמנים כניסיון "דגל כוזב" לפגוע בתדמית המדינה. "התקיפה דווחה מייד על ידי שגריר אזרבייג'ן בגרמניה, שצייץ על כך חצי שעה אחרי האירוע – זה מעורר שאלות", אמר אקופיאן. "ובינתיים, תראו מה קורה לבתי כנסת ולבתי קברות יהודיים באירופה ובארצות הברית".

רגישויות נוספות פועלות בכיוון הפוך. תקריות חוזרות של יריקות מצד חרדים על אנשי כמורה ארמנים ברובע הארמני בירושלים זוכות לתהודה רבה בתפוצה הארמנית. "כמובן שזה יוצר תחושות רעות", אמר אקופיאן. "כי המשטרה לא עושה כלום. הם אפילו לא עוצרים את האנשים האלה – וכשעוצרים, משחררים אותם אחרי חצי שעה".

אירועים אלה מקבלים סיקור נרחב בתפוצה הארמנית ברחבי העולם.

גיורגי טומסיאן, פעיל קהילתי ארמני המתגורר במדינת גאורגיה השכנה, רואה באירוע בירוואן "חלק ממלחמה היברידית של אזרבייג'ן ורוסיה נגד ארמניה". "אני מאמין שהיו כמה אי-הבנות ביחסים שלנו עם ישראל", אמר טומסיאן בשיחה מטביליסי. "מהצד הארמני, עד לא מזמן היינו תלויים מאוד ברוסיה, וההשפעה הרוסית הובילה לסטראוטיפים על ישראל ונגד יחסים ארמניים-ישראליים. זה היה אינטרס של מוסקבה להרחיק אותנו זה מזה".

טומסיאן, יו"ר פלטפורמת הקהילה הארמנית של גאורגיה, אמר כי היחסים הדלים של ישראל עם ארמניה הם קודם כל תוצאה של יריבויות בין מעצמות, והדגיש כי "הכול סובב סביב רצונה של רוסיה להגביל את קשרינו עם ישראל – וגם עם ארצות הברית".

טומסיאן, מהקהילה הארמנית של גאורגיה, אמר כי היחסים הדלים של ישראל עם ארמניה הם קודם כל תוצאה של יריבויות בין מעצמות, והדגיש כי "הכול סובב סביב רצון רוסיה להגביל את קשרינו עם ישראל וארה"ב"

אך יש בארמניה הסבורים שהסיפור האמיתי הוא שינוי גיאופוליטי. "זה אינטרס רוסי לבודד את ארמניה – והם עושים זאת דרך אזרבייג'ן", אמר ראובן מהרביאן, סגן יו"ר מפלגת "ראלי למען הרפובליקה" בארמניה. "יש רק כמה דמוקרטיות באזור – ארמניה, ישראל, גאורגיה וקפריסין – ולכן שתי המדינות שלנו צריכות להיות החברות הכי טובות", הוסיף. "אנחנו צריכים להביט קדימה, לא אחורה. היחסים שלנו הם רק בין שתי מדינות – ארמניה וישראל. זה לא קשור לאזרבייג'ן או לאיראן. והכדור במגרש הישראלי".

לארי לקסנר הוא עיתונאי אמריקאי ותיק, שחי בתל אביב וקריירת הדיווח שלו נפרשת על פני פורטו ריקו, הבלקנים, המזרח התיכון והקווקז הדרומי.