30 משפחות של חטופים ששבו לישראל קיבלו תרומות בסך כ־50 מיליון שקלים, כך עולה מבדיקת זמן ישראל.

במהלך המלחמה ולאורך התקופה שלאחריה פנו המשפחות והחטופים שחזרו לציבור באמצעות פלטפורמות שונות של מימון המונים. היעדים וסכומי הגיוס בפועל משתנים, ונעים בין מאות אלפי שקלים למיליונים. התרומות מועברות ברובן ישירות למשפחות, ובחלק מהמקרים לעמותות שהוקמו לצורך המאבק להשבת החטופים ולשיקומם.

חלק מהקמפיינים הגיעו ליעד בתוך שעות, וחלקם עדיין פתוחים. הקמפיין למען ילנה טרופנוב ואימה אירנה, שחזרו מעזה לאחר 54 ימים, נפתח לפני שנתיים והוא עדיין פעיל – גם אחרי שסשה טרופנוב, הבן והנכד, שב בעסקה בפברואר השנה.

משפחות של חטופים שחזרו מתים קיבלו מימון עבור אובדן הכנסה בתקופת השבי והמאבק, סיוע של 4,500 שקלים לשלושה חודשים ומכסה של טיפולים נפשיים

על פי הנתונים שנאספו, מדובר בממוצע של כ־1.3 מיליון שקלים לכל חטוף שחזר בחיים, וכן עבור החלל החטוף אוהד יהלומי, שהתרומות נאספו עבור אשתו וילדיו.

החטופים שחזרו בחיים קיבלו מהמדינה מענק של 60 אלף שקלים, הכרה של לפחות 50% נכות, ותגמול בגובה המשכורת האחרונה שלהם למשך שנה. בתום השנה הם זכאים לדמי קיום של עד 9,150 שקלים בחודש ולמימון טיפול נפשי לכל החיים.

משפחות של חטופים שחזרו מתים קיבלו מימון עבור אובדן הכנסה בתקופת השבי והמאבק, סיוע של 4,500 שקלים לשלושה חודשים ומכסה של טיפולים נפשיים.

רום ברסלבסקי

6,236,925

ירדן ביבס

5,000,000

דורון אשר כץ

3,500,000

אלי שרעבי

3,167,030

אלון אהל

3,095,150

עופר קלדרון

3,000,000

יוסף חיים אוחנה

2,158,334

מקסים הרקין

2,060,960

מתן צנגאוקר

1,621,159

הקואליציה נגד הסיוע לשורדי שבי

סל השיקום לשורדים ולקרוביהם מספק מענה ראשוני בלבד, לאחר שנתיים או פחות של שבי שבמהלכן המשפחות והקרובים נאבקו להשבתם, וכעת נדרשים להתחיל הכול מחדש. העובדה שעשרות מתוכם פנו לציבור בבקשה לסיוע כלכלי מעידה כי המענה שמספקת המדינה רחוק מלהספיק להתמודד עם השלכות השבי, האובדן והאבל.

נוסף על המשפחות עצמן, גם הקהילות שנחרבו בעוטף עזה גייסו כספים באופן עצמאי לשיקומן, בהיקפים שנעים ממיליוני שקלים בודדים ועד עשרות מיליונים.

גם מטה משפחות החטופים נדרש למשאבים עצומים לצורך פעילותו במהלך השנתיים האחרונות, והוא נתמך כולו בתרומות מהציבור. דוח עדכני על הסכומים שגויסו יפורסם בקרוב

גם מטה משפחות החטופים נדרש למשאבים עצומים לצורך פעילותו במהלך השנתיים האחרונות, והוא נתמך כולו בתרומות מהציבור. עד כה פרסם המטה דוח אחד – לשנת 2023 – שבו מופיע סכום זניח של 377 אלף שקלים מתרומות, אחת מהן מבנק הפועלים.

הדוח העדכני יותר, לשנת 2024, יפורסם בקרוב וצפוי להציג סכומים משמעותיים שגויסו מהציבור לצורך פעילות המטה. נכון לעכשיו נותר בעזה חטוף אחד שהמטה פועל להשבתו, ולא ברור אם תיוותר יתרה שתוכל לשמש כסיוע למשפחות.

קשה לכמת במספרים את היקף הסיוע הדרוש לכל אחת ממשפחות החטופים, ששבו לאחר פרקי שבי שונים ובמצבים שונים. ובכל זאת, הוגשה לאחרונה לכנסת הצעת חוק למענק אחיד של ארבעה מיליון שקלים לכל חטוף ששב ארצה בחיים או למשפחות החטופים שנהרגו בשבי. מענק זה לא נועד לשלול זכויות אחרות.

אוהד ורז בן עמי

1,566,196

אביגיל עידן

1,512,668

יאיר ואיתן הורן

1,337,823

אור לוי

1,244,168

בר קופרשטיין

1,236,823

עמרי מירן

1,093,423

עומר ונקרט

1,037,905

גיא גלבוע דלאל

982,991

אביבה וקית' סיגל

884,102

בהתחשב בכך שמספר החטופים עומד על 251, העלות התקציבית הייתה מסתכמת במעט יותר ממיליארד שקלים – סכום שניתן היה לגייס בקלות באמצעות ויתור על כספים קואליציוניים והפסקת העברות תקציביות למטרות לא חיוניות, שאושרו גם בשבועות האחרונים. ההצעה הוגשה על ידי ח"כ פנינה תמנו־שטה מהמחנה הממלכתי, אך נפלה בשלב הטרומי לאחר ש־50 מחברי הקואליציה הצביעו נגדה.

"גם הפעם המדינה לא שם"

"בעיניי זאת דוגמה מושלמת לערבות ההדדית של עם ישראל, בייחוד במקומות שבהם הממשלה נעלמת", אומר גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת שנרצחה בשבי וגופתה הושבה לישראל. הוא סבור שגיוסי הכספים למעשה משחזרים את השבועות הראשונים למלחמה, שבהם החברה האזרחית מילאה את מקומה של המדינה בטיפול במפונים וגם לאחר מכן – במאבק האזרחי להשבת החטופים.

"כמו שב־7 באוקטובר הממשלה קרסה לגמרי, ומי שהיו שם היו אזרחיות ואזרחים, לוחמות ולוחמים, ישראליות וישראלים שבאו לעזרת המפונים, הפצועים, משפחות הנרצחים והחטופים. בדיוק כמו שברגע האמת, כשהשלטון הפקיר את החטופים והיה מוכן להשאיר אותם בעזה, העם יצא לרחובות והחזיר אותם הביתה – ככה גם עכשיו.

"עם ישראל יודע שהממשלה לא תהיה שם, ומחליט לתמוך בחטופים השבים ובמשפחות שלהם, שהטיפול בהם יכול להיות יקר בהרבה מהסכומים שגויסו"

"עם ישראל יודע שהממשלה לא תהיה שם, ומחליט לתמוך בחטופים השבים ובמשפחות שלהם, שהטיפול בהם יכול להיות יקר בהרבה מהסכומים שגויסו.

"מבחינתי המשאבים שגויסו על ידי המטה הם לפני ומעל הכול למען השבת החטופים עד האחרון. לדעתי זה משקף את העמדה של הרוב המוחלט של המשפחות. בטח כל עוד יש חטוף בעזה – כל אגורה צריכה להיות מושקעת במאמצים להשיב אותו. ולשיקום המדינה צריכה לדאוג מא' ועד ת'. גם אחרי הגיוס, יש עוד המון צרכים וגם שבים ומשפחות שלא גייסו כספים. הפלת ההצעה במליאה הייתה סטירה מצלצלת".

ארבל יהוד

762,704

אלי-ה כהן

744,095

ילנה טרופנוב ואירנה טטי

590,670

גלי וזיוי ברמן

377,543

רומי גונן

303,936

לואיס הר

178,111

שלומי זיו

160,810

מאיה ואיתי רגב

143,417

דניאלה גלבוע

89,019

"למה חוסכים מהם?"

"יש משפחה אחת שדאגתי להם לאלפיים שקלים בחודש מפילנתרופ כדי שיוכלו להתקיים, אבל זו תרומה ורק לשנה אחת", מספר דני מירן, שבנו עומרי חזר סוף סוף הביתה בעסקה האחרונה.

"הבן שלי עדיין לא גר בבית שלו ולא יודע אם יחזור, והוא צריך שיקום. גם אם יש לו מועקה קיומית, בינתיים צריך לדאוג לילדות ולשאר הדברים.

"נניח שלא יחזור לקיבוץ נחל עוז – אין בעיר בית בפחות משלושה מיליון. אם המדינה לא עוזרת, מי יעזור? גם העניין של החוסן בעייתי: יש רק 16 טיפולים בשנה למשפחות, ומה יהיה עם מי שגמר את המכסה?

דני מירן: "הבן שלי עדיין לא גר בבית שלו ולא יודע אם יחזור, והוא צריך שיקום. בינתיים צריך לדאוג לילדות ולשאר הדברים. אם המדינה לא עוזרת, מי יעזור?"

"הצעתי שיהיה 'פול' כך שאלה שצריכים יקבלו יותר. אני לא צריך טיפול, אז שיעבירו למישהו אחר – אבל למה חוסכים את זה מהם? כשחזרתי הביתה הבנתי שעליתי במשקל והבגדים לא עולים, אז צריך לקנות חדשים, והמחשב לא עולה כי לא הפעלתי אותו שנתיים וחצי. אלה דברים שלא כתובים, ואתה מברר אותם רק בחזרה הביתה".

לדבריו, גם צרכים אחרים אינם מקבלים תמיכה מהמדינה משום שאין להם את הזיהוי הפוליטי הנכון: "לפחות שליש מהתושבים לא חזרו לקריית שמונה וזה לא מזיז לאף אחד. נבחר שם לראשות העיר מועמד שאינו מזוהה עם ביבי והוא צריך לבנות את העיר מחדש".

עמרי מירן לצד אשתו לישי ואביו דני, בזמן שהוא משוחח עם בנותיו לראשונה מזה למעלה משנתיים, עם חזרתו משבי חמאס לבסיס רעים. 13 באוקטובר 2025 (צילום: פורום משפחות החטופים)

שיקום החטופים זו לא סוגיה שאמורה להיות פוליטית.
"אתה טועה, מההתחלה שייכו את מטה משפחות החטופים לשמאל ולכן הממשלה לא תקצבה אותו. באיזשהו שלב הצעתי למטה שאולי נלך למאה שערים כדי שהמדינה תתמוך בנו".

מה חשבת על הפלת החוק לסיוע לחטופים?
"הרגשתי בגידה נוספת. זו הזנחה והפניית עורף של הממשלה. פניתי לאחד השרים ושאלתי, 'איך המצפון נתן לך להצביע נגד חטופים? הוא אמר לי שההצעה לא הוגשה בצורה מסודרת על ידי האופוזיציה ונועדה לנגח את הקואליציה ושאם היו משתפים אותם אולי זה היה עובר.

"מההתחלה שייכו את מטה משפחות החטופים לשמאל ולכן הממשלה לא תקצבה אותו. באיזשהו שלב הצעתי למטה שאולי נלך למאה שערים כדי שהמדינה תתמוך בנו"

"אמרתי לו, 'לנגח כן או לא, העלו את זה כדי לתת חיים ושלא תהיה מצוקה ועקה – זה פוליטי?' מה זה משנה, אם אתה בן אדם אתה הולך איתם. זה חטופים זה לא פוליטיקה".