בעוד שארצות הברית הצליחה לגייס תמיכה של חלק גדול מהעולם הערבי והמוסלמי לתוכנית השלום בעזה של הנשיא דונלד טראמפ, הניסיון לשכנע את אותן מדינות לתרום כוחות לכוח הבינלאומי הנדרש ליישום התוכנית מתברר כמשימה קשה בהרבה.

מדינות רבות חוששות שחייליהן, שייפרסו ברצועת עזה במסגרת הכוח הבינלאומי – שנועד להחליף בהדרגה את כוחות צה"ל ברצועה – ייקלעו לאש צולבת; זאת מאחר שישראל לא תעזוב את הרצועה עד לפירוזה המלא, בעוד חמאס מתעקש לשמור על נשקו.

כמו כן, המדינות מהססות להיכנס למוקד של סכסוך כה מפלג, או להיתפס כמי שפועלות למען ישראל – במיוחד אם היוזמה, הזמנית לכאורה, לא תוביל לחזרת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה, כפי שדורש חלק גדול מהקהילה הבינלאומית.

המדינות מהססות להיכנס למוקד של סכסוך כה מפלג, או להיתפס כמי שפועלות למען ישראל – במיוחד אם היוזמה, הזמנית לכאורה, לא תוביל לחזרת הרשות הפלסטינית לעזה

אף שמדינות ערב שהיו מוטרדות במיוחד מחששות אלו נמנעו בהתאם מכניסה לכוח, אינדונזיה ואזרבייג'ן נראו מוטרדות פחות. הן הגיבו בחיוב לפניות של וושינגטון בנושא, עד כדי כך ששגריר ארצות הברית באו"ם מייק וולץ נקב בשמן בפומבי כתורמות אפשריות בנאום במועצת הביטחון, רגעים ספורים לפני אימוץ ההחלטה שהעניקה מנדט בינלאומי לכוח הייצוב.

שגריר ארה"ב באו"ם מייקל וולץ נושא דברים במהלך ישיבת מועצת הביטחון שבה הצביעו על הצעת החלטה אמריקאית בנוגע לתוכנית השלום בעזה, 17 בנובמבר 2025 (צילום: Adam Gray/Getty Images/AFP)

אינדונזיה ואזרבייג'ן הן מדינות בעלות רוב מוסלמי, וארצות הברית מקווה כי תרומתן תחזק את הלגיטימציה של כוח הייצוב בעזה. המרחק הגאוגרפי של שתיהן מהזירה עשוי להפוך אותן לפחות פגיעות לביקורת פנימית על מעורבות זרה בשטח נפיץ זה.

אינדונזיה הייתה המדינה היחידה שהביעה בפומבי נכונות להשתתף בכוח, ואף הצהירה כי היא מוכנה לשגר 20,000 חיילים. אולם ג'קרטה שומרת על שתיקה מאז אימוץ החלטת מועצת הביטחון לפני כמעט חודש, ובשגרירות אינדונזיה בוושינגטון לא השיבו לבקשת תגובה.

גם אזרבייג'ן טרם התבטאה בפומבי בנושא, אך בכיר אזרי הבהיר לאחרונה כי ההנחות בדבר השתתפותה בכוח הבינלאומי היו מוקדמות. "אזרבייג'ן עדיין לא קיבלה החלטה אם נצטרף או לא", אמר הבכיר בתדרוך לזמן ישראל ולעיתונאים משני כלי תקשורת נוספים בשולי פורום דוחה בקטאר בסוף השבוע.

"אזרבייג'ן עדיין לא קיבלה החלטה אם נצטרף או לא", אמר הבכיר בתדרוך לזמן ישראל ולעיתונאים משני כלי תקשורת נוספים בשולי פורום דוחה בקטאר בסוף השבוע

לדבריו, הסיבה המרכזית לכך היא שארצות הברית עדיין לא קיימה עם אזרבייג'ן שיחה מהותית על מה שיידרש מחייליה אם יצטרפו למשימה. לאחר שתתקיים שיחה כזו, וושינגטון תגלה כי לבאקו יש רבים מאותם תנאים מחמירים שמנעו ממדינות אחרות להצטרף לכוח הייצוב הבינלאומי.

אנשי חמאס במחנה הפליטים נוסייראת שמרכז רצועת עזה, 12 באוקטובר 2025 (צילום: Eyad BABA / AFP)

סוגיית שתי המדינות

הבכיר האזרי אמר כי באקו רוצה לוודא שהכוח תורם לקידום פתרון שתי המדינות בתוך פרק זמן קצר – דרישה שנראית סבירה יותר כשהיא מגיעה ממדינה שלכאורה מעוניינת להשתתף, לעומת מדינות ערביות שנמנעו מהצטרפות מלכתחילה.

באקו רוצה לדעת אם הכוח הבינלאומי "קשור לסוגיה הפלסטינית הרחבה" או מתמקד רק בעזה. במקרה שהמוקד הוא עזה בלבד, ציין הבכיר, אזרבייג'ן לא תרגיש בנוח להצטרף.

עמדה זו מעידה כי ההתייחסות בהחלטת האו"ם למסלול לעבר מדינה פלסטינית עתידית שהכוח "עשוי" לסייע ליצור, אינה מספקת את אזרבייג'ן. העובדה שישראל צפויה לדחות כל לוח זמנים קונקרטי לפתרון שתי המדינות, מטילה ספק נוסף בשאלה אם אזרבייג'ן תצטרף לכוח הזר.

הבכיר הסביר כי כחברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (OIC), המעמיד בראש סדר העדיפויות את מצוקת הפלסטינים, אזרבייג'ן אינה יכולה להיתפס כמי שתורמת ליוזמה שאינה מקדמת את עניינם.

הבכיר הסביר כי כחברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (OIC), המעמיד בראש סדר העדיפויות את מצוקת הפלסטינים, אזרבייג'ן אינה יכולה להיתפס כמי שתורמת ליוזמה שאינה מקדמת את עניינם

הבכיר האזרי הוסיף כי גורם קריטי לא פחות שמעכב את באקו הוא שארצות הברית עדיין לא הציגה מתווה מפורט לגבי מה שיידרש מחייליה ומה יהיה תפקידו של הכוח הבינלאומי, וזאת אף שוושינגטון שואפת שהפריסה תחל כבר בתחילת ינואר.

נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מארח את שר החוץ של אזרבייג'ן ג'ייהון ביירמוב ברמאללה, 30 במרץ 2023 (צילום: Thaer GHANAIM / PPO / AFP)

"אזרבייג'ן לא יכולה להשתתף במבצע לאכיפת שלום. זה חייב להיות מבצע לשמירת שלום", אמר הבכיר, כשהוא מהדהד את עמדתן של מדינות ערביות ומוסלמיות אחרות שאליהן פנתה ארה"ב.

אך גם דרישה זו עשויה להתברר כ"מוקש", שכן החלטת האו"ם קובעת שהכוח הבינלאומי יידרש לקדם את פירוק חמאס מנשקו – משימה בעלת מאפיינים מובהקים של אכיפה.

השלכות פוליטיות מבית

אף שהסוגיה הפלסטינית אינה בולטת במיוחד בקרב הציבור האזרי, עצם הרעיון לשלוח חיילים לאזור עימות הוא נושא רגיש. הבכיר הודה כי עשויות להיות "השלכות פוליטיות פנימיות" להחלטה להצטרף לכוח הבינלאומי בעזה, שכן אזרבייג'ן יוצאת כעת מתקופה של כמעט שלושה עשורים של מלחמה מול ארמניה, שהותירה אלפי הרוגים ופצועים.

הבכיר הודה כי עשויות להיות "השלכות פוליטיות פנימיות" להחלטה להצטרף לכוח הבינלאומי בעזה, שכן אזרבייג'ן יוצאת כעת מתקופה של כמעט שלושה עשורים של מלחמה מול ארמניה

"החברה האזרית סוף סוף נושמת לרווחה כשהמלחמה הזו הסתיימה. תאר לעצמך שמייד אחרי התפתחות כזו, [אנחנו מודיעים] על פריסה למרחק רב בשטח אחר", אמר הבכיר.

אף שהכוחות האזריים מאומנים היטב, הם יזדקקו לסיוע כדי לבצע פריסה במרחק גאוגרפי כה גדול מבסיסם, הוסיף הבכיר, והודה כי באקו מוגבלת ביכולות שבאפשרותה להציע בפועל בשטח בעזה.

חיילי צבא אזרבייג'ן צועדים בבאקו כשהם נושאים את תמונותיהם של החיילים שנהרגו במלחמות נגורנו-קרבאך. 27 בספטמבר 2021 (צילום: AP Photo)

עם זאת, אזרבייג'ן כבר פרסה בעבר כוחות מחוץ לגבולותיה, וסייעה באבטחת שדה התעופה בקאבול כחלק מכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי בהובלת נאט"ו (ISAF) שפעל באפגניסטן כמעט שני עשורים.

כשנשאל אם חיילים אזריים יוכלו לבצע משימות דומות בעזה, אמר הבכיר כי אינו יכול להשיב ללא מידע נוסף מארצות הברית על אופי המשימה. הוא סיפק תשובות דומות גם כאשר נשאל כמה חיילים תוכל אזרבייג'ן להעמיד באופן סביר לטובת הכוח, ומתי עשויה להתקבל החלטה בנושא.

אף שאזרבייג'ן אכן קיבלה מצגת על הכוח הבינלאומי ממפקד פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM) ברד קופר במהלך ביקורו האחרון במדינה, הבכיר אמר כי מדובר היה עדיין ב"חזון כללי" שלא התייחס לשאלות הספציפיות של באקו.

ארה"ב לא יכולה לשאת בנטל לבדה

הבכיר הבהיר כי באקו חשה כבוד מכך שארצות הברית רואה בה שותפה פוטנציאלית בכוח הבינלאומי, וציין כי האמון של וושינגטון מעיד על כך שאזרבייג'ן מתקבלת באופן ייחודי הן על ידי ישראל והן על ידי הפלסטינים והעולם הערבי והמוסלמי הרחב יותר.

הרצון לשלב את אזרבייג'ן בכוח הבינלאומי, מחזק גם את "הזהות הגאופוליטית הרב-ממדית" של באקו, אמר הבכיר. אזרבייג'ן רואה עצמה כחלק מכמה אזורים, בהם גם המזרח התיכון

הרצון לשלב את אזרבייג'ן – מדינה חוצת יבשות החסומה לים בין מערב אסיה למזרח אירופה – בכוח הבינלאומי, מחזק גם את "הזהות הגאופוליטית הרב-ממדית" של באקו, אמר הבכיר. במקום להשתייך באופן מובהק לזהות אזורית אחת, באקו רואה עצמה כחלק מכמה אזורים, בהם גם המזרח התיכון.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מארח בבית הלבן את נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב, 8 באוגוסט 2025 (צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)

הבכיר האזרי גם שיבח את מאמצי ממשל טראמפ על שהצליח לקדם את תוכנית השלום לעזה עד כה, והדף את מי שמטילים ספק ביכולתה של וושינגטון להצליח, מבלי לשלול את האפשרות שבאקו תסייע בסופו של דבר.

"לארצות הברית מגיעות מילות הערכה רבות… אין פתרון קסם לסכסוך הזה, והם עושים דברים מסוימים בדרך מאוד לא מסורתית, כי הדיפלומטיה המסורתית לא הביאה תוצאות"

"לארצות הברית מגיעות מילות הערכה רבות… אין פתרון קסם לסכסוך הזה, והם עושים דברים מסוימים בדרך מאוד לא מסורתית, כי הדיפלומטיה המסורתית לא הביאה תוצאות", המשיך. "אני מצטער שלפעמים [המאמצים שלהם] סופגים הרבה ביקורת, כשמה שנדרש הוא הערכה ותמיכה מצד הקהילה הבינלאומית הרחבה יותר".

"ארצות הברית עושה עבודה קשה, ושותפות אחרות, כולל מדינות אירופה, צריכות גם הם לשאת בחלק מהנטל כדי לתמוך בסדר היום האזורי", סיכם הבכיר האזרי.