מהפרסומים האחרונים בתקשורת נדמה שלכולם במדינת היהודים יש דעה על עתיד מפרץ חיפה והמסקנות המפורטות (כביכול) בדו"ח מקינזי הקבור עמוק-עמוק במגירה כלשהי במשרד ראש הממשלה.

רק אזכיר, דו"ח מקינזי הוא אותו דו"ח שהזמינה המועצה הלאומית לכלכלה מחברת הייעוץ מקינזי כדי לבחון את עתידו של מפרץ חיפה ובפרט את המשך קיומה של התעשייה המזהמת בלב ליבו של המטרופולין.

דו"ח מקינזי הוא אותו דו"ח שהזמינה המועצה הלאומית לכלכלה מחברת הייעוץ מקינזי כדי לבחון את עתידו של מפרץ חיפה, ובפרט את המשך קיומה של התעשייה המזהמת בלב ליבו של המטרופולין

לפני שבועיים, החליט המשרד להגנת הסביבה לנקוט סוף סוף עמדה נחרצת באשר להמשך קיום התעשייה בלב המפרץ. במכתב של מנכ"ל המשרד גיא סמט למשרד ראש הממשלה נכתב כי "המשרד תומך בפינוי יזום של המתחם הפטרוכימי והכימי במפרץ באופן הדרגתי ובפיקוח הדוק על אופן הפינוי".

ובתגובה מי בא להגנתה של התעשייה המזהמת? משרד הכלכלה. היום בבוקר פורסם כי מנכ"ל משרד הכלכלה פנה גם הוא למשרד ראש הממשלה עם העמדה המנוגדת.

ראשית, הוא תוקף את הדו"ח עצמו, לטעמו "התמיכה בסגירת המפעלים מתבססת על דו"ח מקינזי, אולם עבודת הייעוץ לא מבוססת וחלו בה כשלים מהותיים."

לפני שבועיים פנה המשרד להגנת הסביבה לרה"מ והביע תמיכה "בפינוי יזום של המתחם הפטרוכימי והכימי במפרץ". בתגובה פירסם משרד הכלכלה כי מנכ"לו פנה לרה"מ עם העמדה המנוגדת

טיעונים אלו מוכרים. הרי לאחר שבתי הזיקוק קיבלו לידיהם העתק של הדו"ח הם החלו במסע השפעה על התודעה הציבורית. המסע הזה החל עוד בדיווח לבורסה שם נטען כי הבחינה הכלכלית בדו"ח היא "החלקית והמסויגת" וכי מדובר בניתוח על בסיס מידע ראשוני.

בנוסף לטענות "פרוצדוראליות", מפתיע לגלות שהמשרד האחראי על  הצמיחה הכלכלית מתבסס על טיעוני איכות הסביבה. לטענת משרד הכלכלה "קידום התוכנית הבוסרית יביא לפגיעה כלכלית ותעסוקתית כבדה, בד בבד עם הידרדרות סביבתית באזור מפרץ חיפה. קבלת החלטות פזיזות ובלתי מבוססות יובילו לפגיעה מיידית בתעשייה, בהשקעות הסביבתיות ובציבור הרחב".

נחמד אך גם קצת תמוה בהתחשב בכך שעמדה זו מנוגדת לעמדת המשרד להגנת הסביבה אשר אמון על איכות הסביבה בישראל, ואשר לאחר עבודת מטה סדור קבע שכדאי מבחינה סביבתית לפנות את המפעלים.

מפתיע לגלות שמשרד הכלכלה מתבסס על טיעוני איכות הסביבה. תמוה, בהתחשב בכך שעמדה זו מנוגדת לעמדת המשרד להגנת הסביבה שקבע, לאחר עבודת מטה סדורה, שכדאי מבחינה סביבתית לפנות את המפעלים

מעניין על בסיס מה טוען מנכ"ל משרד הכלכלה שפינויים של מפעלים פטרוכימיים בצורה מפוקחת ואחראית ממפרץ חיפה תביא להתדרדרות סביבתית באזור זה, במיוחד לאור החלטת בית המשפט העליון שהתקבלה לאחרונה ושם הוחלט לבטל את צ'ק הפתוח להרחבה שניתן לבתי וזיקוק והוחלט שכל מתקן בעל השפעה ניכרת על הסביבה יצריך תכנית מפורטת כדי להתקדם.

אבל מה בכל זאת עולה מכך? שלמשרדים המעורבים בנושא יש כבר עמדה מגובשת וברורה עם התייחסות פרטנית לדו"ח מקינזי ומסקנותיו וזה מבלי ששמעו או התייעצו עם הציבור.

הרי גם היום הציבור לא יכול להביע עמדה הנשענת על מסקנותיו של דו"ח מקינזי, כי הממשלה, ובפרט משרד ראש הממשלה והמועצה הלאומית לכלכלה ממשיכים להחביא אותו.

מה עולה מכך? שלמשרדים המעורבים בנושא יש כבר עמדה מגובשת וברורה עם התייחסות פרטנית לדו"ח מקינזי ומסקנותיו, מבלי לשמוע או להתייעץ עם הציבור, שהממשלה מחביאה מפניו את הדו"ח

תמוה, הרי כאמור לבתי הזיקוק כבר יש את הדו"ח מאמצע יוני.

למרות זאת, בקשתנו למשרד ראש הממשלה לקבל את הדו"ח וכך לאפשר דיון ציבורי אמיתי ורחב על מסקנותיו נענתה בשלילה. ללא ברירה, עומלת החתומה מטה על עתירת חופש מידע לשם פרסום הדו"ח.

כפי שעלה מפנייה של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ההחלטה הכי גרועה היא היעדר קבלת החלטה בעניין זה. ההחלטה המשמעותית על פינוי התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה לא יכולה להתקבל ללא מעורבות הציבור הרחב בבחינה ובקבלת ההחלטה.

כדי להתחיל את הדיון הזה, לכל הפחות, יש לפרסם לאלתר את דו"ח מקינזי לעיון הציבור.

עו"ד לי-היא גולדנברג ראש תחום כלכלה ומשאבי טבע ב"אדם טבע ודין"