ציורים בטוש, בשילוב גזרי נייר, בהשראת צילומים של סטייסי קרניץ, צלמת מקנטקי, ארה"ב.

בחרתי בצילומים אלו, כי בשבילי הם מייצגים סיטואציות משפחתיות עם תחושת ביחד. אוירת ביטחון משתקפת מהצילומים, בכל אחד מהם מישהו ישן. אין לדמויות פנים כדי שאוכל בקלות לדמיין את עצמי במקומם.

בחרתי בצילומים אלו, כי בשבילי הם מייצגים סיטואציות משפחתיות עם תחושת ביחד. אוירת ביטחון משתקפת מהצילומים, ובכל אחד מהם מישהו ישן. אין לדמויות פנים כדי שאוכל בקלות לדמיין את עצמי במקומם

עבודתה של סטייסי קרניץ בוחנת היסטוריה וייצוג במסורת הדוקומנטרית. היא משתמשת בצילום כדי לבחון תפיסות של מה נכון ומה לא נכון. קרניץ מעוניינת לחצוב דרך לבחינת הקשר הסובייקטיבי לאנשים שהיא מצלמת. תצלומיה מייצגים סטריאוטיפים, אך אינם מקבלים או דוחים אותם. במקום זאת, הם נעים בין מזעזע, אידילי ואינטימי. היא מטיילת במקומות הנמוכים ביותר בחברה, יחד עם מושאי הצילום שלה: נוער השוליים, המהגרים הזרים, והחלכאים והנדכאים. היא חיה בקרבם ומתעדת את מערכות היחסים שלה איתם.

קרניץ היא אחת מעשר המובילות בטראפיק בתחום הצילום באינסטגרם

מומלץ לעקוב אחריה באינסטה

אב ותינוק (צילום: הדף הלבן לא מפחיד אותי)

נרדמת על חבר שלי (צילום: הדף הלבן לא מפחיד אותי)

אם ובתה (צילום: הדף הלבן לא מפחיד אותי)

אמנית פלסטית ואנימטורית. חפשו "הדף הלבן לא מפחיד אותי" באינסטה, פייס ויוטיוב!

בסופו של דבר ההסכם עם חמאס ייצא לדרך, למרות כל הפעלולים והתעלולים, הטריקים והשטיקים של בנימין נתניהו וממשלתו. אבל לנוכח תרגילי הרגע האחרון של נתניהו – אפשר לחזות את הקשיים שיתגלעו בין השלב הראשון לשלבים הבאים, קשיים שעיקרם חוסר היכולת להחזיק את ממשלת הימין ימין לאורך זמן.

עיקר הבעיה שלו טמון בניסוח ההסכם. כל עוד הכותרת תהיה הסכם שְלַבִּי של הפסקת אש, הוא יוכל איכשהו להחזיק את איתמר בן גביר ואת בצלאל סמוטריץ' במרכבתו, אבל אם הכותרת תהיה סוף המלחמה – כפי שהנשיא ג'ו ביידן הגדיר זאת מייד – ממשלתו תתפרק. וראינו זאת מטיב השיחות המרתוניות שנתניהו קיים עם סמוטריץ' ביום רביעי האחרון.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

עלייתו של משטר חדש בסוריה על חורבות משטרו של בשאר אסד זוכה ליחס קריר למדי במצרים. נכון לכתיבת שורות אלו, לא הגיעה לדמשק אף משלחת מצרית רשמית כדי לפגוש את נציגי המשטר הסורי החדש.

אמנם המשטר המצרי נוקט שפה דיפלומטית, המתאפיינת בהבעת רצון להבטיח את יציבותה של סוריה ובתמיכה באחדותה, אך מאידך גיסא, הוא מגלה חשש מהותי מפני צמיחת ישות אסלאמיסטית טרוריסטית פרו-טורקית על אדמת סוריה.

ד״ר מיכאל ברק הוא חוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור ICT, מרצה באוניברסיטת רייכמן וחוקר מצרים במרכז משה דיין לחקר המזה״ת ואפריקה. תחומי מחקרו הם: אסלאם פונדמנטליסטי, טרור אסלאמי, מצרים המודרנית, אסלאם פוליטי - האחים המוסלמים, הזרם הסלפי והסופי בעולם הערבי ורשתות חברתיות בעולם הערבי.

מה אתם רוצים מיצחק הרצוג? למה ציפיתם? לנשיא אמיץ? דעתן? יוזם? מוביל? נשיא עם ביצים, שלא פוחד לומר את מה שהוא חושב? נשיא אקטיבי, שנלחם, למשל, בשחיתות השלטונית?

למה ציפיתם? לנשיא עם עמוד שדרה? עם חזון? למנהיג בעל השראה? לדמות כריזמטית, שתאחד את העם? למה ציפיתם מהאזרח מספר 1? לאישיות שהיא מעל הפוליטיקה?

ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.