בדיון מיוחד שכינס לפני שבועיים מכון המחקר האמריקאי "הקרן להגנה על דמוקרטיות" (FDD) סביב מערכת היחסים המתוחים בין טורקיה לישראל, עלתה שאלה מהותית: האם ישראל מבינה את חומרת האיום הטורקי, שמתחיל לקבל גם סממנים צבאיים.

בעקבות חתימת הסכם שיתוף הפעולה המשולש בין ישראל, יוון וקפריסין, טורקיה הגדירה את ישראל כאויב מספר אחת שלה. בפועל, היא מיישמת זאת באמצעות צעדים שמטרתם לאתגר את ההשפעה האזורית של ישראל, לצד מרוץ חימוש אווירי וימי, במטרה להשתוות לעוצמתו הצבאית של צה"ל.

הצעד המתריס האחרון, שיש הרואים בו לא רק מהלך מדיני אלא צבאי מובהק, הוא הצבת מטוסי קרב טורקיים במוגדישו, בירת סומליה. פחות מחודש לאחר ההכרזה הישראלית על ההכרה בסומלילנד, ושבועיים בלבד אחרי ביקורו של שר החוץ גדעון סער במדינה, טורקיה הכניסה למהלך ההתדרדרות גם ממד צבאי.

טורקיה, באופן ברור, מדרדרת את המצב, אך עדיין מקפידה לפעול מתחת לסף ההתנגשות הצבאית. ישראל, לעומתה, נותרת במצב של הכלה. כלומר, בישראל ממשיכים לבחון את המשבר בעין דיפלומטית

בהמשך הגיעה ההודעה של ממשלת סומליה על איסור טיסות מסחריות ישראליות מעל שטח המדינה. המשמעות המסחרית של הצעד הזה היא הארכת משך הטיסות של החברות הישראליות למזרח הרחוק.

לטורקיה יש אינטרסים אסטרטגיים בסומליה, ובהם בסיס טילים חדש שנבנה (כאיום על מי? לא ברור), וכן נוכחות קבועה בניהול נמלי הים והאוויר במדינה, ששוקמו על ידי אנקרה.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ונשיא סומליה חסן שייח' מחמוד באיסטנבול' 30 בדצמבר 2025 (צילום: HANDOUT / TURKISH PRESIDENTIAL PRESS SERVICE / AFP)

השילוב הזה של הקרנת עוצמה צבאית – הצבת מטוסי קרב – לצד החלטה מדינית, כמו איסור טיסות ישראליות, הוא ניסיון טורקי לסמן גבולות ברורים לישראל בכל הנוגע לאינטרסים האזוריים של טורקיה הנאו־עותומנית.

ישראל, בינתיים, לא הגיבה לצעדים הללו, אולי מתוך כוונה שלא להסלים את המצב עוד יותר. אחת הנקודות שעלו בדיון ב־FDD נוגעת במישרין למצב הזה, של מעין אדישות ישראלית.

טורקיה, באופן ברור, מדרדרת את המצב, אך עדיין מקפידה לפעול מתחת לסף ההתנגשות הצבאית. ישראל, לעומתה, נותרת במצב של הכלה. במילים אחרות, נראה שטורקיה הסירה את הכפפות, בעוד שבישראל ממשיכים לבחון את המשבר בעין דיפלומטית.

הביקור כלל גם דיונים בעסקאות נשק שיוון עומדת לחתום עם ישראל, ובהן מערכות יירוט טילים וכלי טיס, מערכות מכ"ם ושיבוש, וכן רקטות מדויקות. ניתן להגדיר זאת כצעד תגובה רך של ישראל

בחודש הבא אמורה להיערך פגישת פסגה בין נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן לראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס. השניים צפויים לדון במתיחות בין המדינות בים האגאי, שם טורקיה טוענת לבעלות על המים הכלכליים, אף שבפועל הם מתחלקים בינה לבין יוון.

מאחר שחלק מהאיים היווניים נמצאים סמוך לחוף הטורקי, הוחלט בעבר על חלוקה שווה של האזור בין שתי המדינות: במקום 12 מייל מקו החוף, תחום המים הכלכליים באזור הזה עומד על שישה מייל לכל אחת מהן. על ההסכמה הזו מנסים הטורקים לערער כבר כמה שנים.

דגלי קפריסין ויוון (בחזית, משמאל ומימין) מתנופפים בצד הדרומי של ניקוסיה, עיר הבירה המחולקת של קפריסין, בעוד דגל טורקיה מתנופף בצד הצפוני, מעבר לרצועת החיץ של האו"ם, 11 ביולי 2023 (צילום: Amir MAKAR / AFP)

לפיכך, בדומה להתרסה כלפי ישראל באמצעות הצבת מטוסי קרב בסומליה, גם בים האגאי טורקיה מבצעת טיסות סיור של מטוסי קרב ומל"טים. יוון מצדה התמודדה עד כה עם המצב בגישת הכלה, אך בשבועות האחרונים חל שינוי. מייד לאחר חתימת ההסכם המשולש עם ישראל וקפריסין, הודיע שר החוץ היווני כי ארצו מתכוונת להכריז על תחום של 12 מייל כמים הכלכליים שלה.

משמעות הדבר היא נגיסה משמעותית בשטח המים הכלכליים הטורקיים בים האגאי. אנקרה מגדירה את ההחלטה הזו כ"קזוס בלי", כלומר עילה למלחמה, וזו אחת הסיבות לפגישת הפסגה הצפויה בחודש הבא, שספק אם תצליח לגשר על הפערים.

רשמית, ישראל מביטה על הסכסוך הזה מהצד, אך בפועל היא מעורבת. ביקורו של שר הביטחון ישראל כ"ץ ביוון לפני שבועיים עסק כולו בשיתוף הפעולה הצבאי. רשמית כינו זאת "שימור היציבות האזורית".

מבחינת ישראל, מדובר בדילמה: חמאס, כארגון טרור, נהנה ממטרייה טורקית ומכאן מחסינות כמעט מוחלטת. השאלה היא האם בכל הנוגע לסיכול טרור, ההגדרה הישראלית של טורקיה אינה צריכה להשתנות למדינת יעד מודיעיני

הביקור כלל גם דיונים בעסקאות נשק שיוון עומדת לחתום עם ישראל, ובהן מערכות יירוט טילים וכלי טיס, מערכות מכ"ם ושיבוש, וכן רקטות מדויקות. ניתן להגדיר זאת כצעד תגובה רך של ישראל, בהשוואה להתרסה הטורקית.

דוגמה נוספת לחוסר הסימטריה בתפיסת העימות בין אנקרה לירושלים היא החיבוק שמעניק הנשיא ארדואן לחמאס. טורקיה אינה מסתירה זאת, בוודאי מאז 7 באוקטובר. ח'ליל אל־חיה, מנהיג חמאס חוץ, פוקד תדיר את טורקיה ונפגש שם עם הצמרת המדינית לעיני כל.

ח'ליל אל־חיה בריאיון לסוכנות AP באיסטנבול, טורקיה, 24 באפריל 2024 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)

מבחינת ישראל, מדובר בדילמה: חמאס, כארגון טרור, נהנה ממטרייה טורקית ומכאן מחסינות כמעט מוחלטת. השאלה היא האם בכל הנוגע לסיכול טרור, ההגדרה הישראלית של טורקיה אינה צריכה להשתנות למדינת יעד מודיעיני. בינתיים לפחות, ההגדרה הזו אינה משתנה, למרות ההצהרות וההתרסות של ארדואן.