כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו שמתנחלים הציתו הלילה בית בבורקה שבאזור רמאללה.
לפי תיעוד שהופץ מהמקום, לבית נגרם נזק כבד בשרפה.
לא דווח על נפגעים כתוצאה מההצתה.
مستوطنون يُضرمون النيران في منزل خلال هجومهم على قرية برقا، شرق رام الله. pic.twitter.com/PNXZIM5xDB
— شبكة قدس الإخبارية (@qudsn) October 6, 2026
שוטרים התעמתו הלילה עם מתפרעים, המתנגדים לגיוס חרדים לצה"ל, שהגיעו לבניין במודיעין, ככל הנראה בניסיון לסכל את מעצר של עריק בידי המשטרה הצבאית.
לפי דיווחים, מאות מפגינים מחו נגד המעצר, והשוטרים והחיילים עזבו את המקום ללא העריק.
המשטרה הודיעה כי פעלה לחלץ את חיילי המשטרה הצבאית ולהשיב את הסדר הציבורי.
בסרטונים נראים הכוחות חוסמים את כניסת המתפרעים לבניין, ובהמשך מתפתחים עימותים.
החלו פה עימותים אלימים pic.twitter.com/RQ9YJiWi7Z
— Josh Breiner (@JoshBreiner) October 5, 2026
ארצות הברית הוציאה את כל מפציצי ה־B-1 שלה מבסיס חיל אוויר בבריטניה, בעקבות מידע מודיעיני על מתקפה אפשרית של כלי טיס לא מאוישים שתכננו משמרות המהפכה, כך דיווח "הוול סטריט ג'רנל".
לפי הפרסום, שבו מצוטטים גורמים אמריקאים ואירופאים, איראן תכננה לפגוע במטוסים ולהרוג כמה מאנשי הצבא האמריקאי המוצבים בבסיס חיל האוויר המלכותי פיירפורד.
כמה גורמים אמרו ל"ניו יורק טיימס", שלהערכתם, התקיפה המתוכננת עוצבה באופן כללי על פי מתקפת כלי הטיס הבלתי מאוישים שאוקראינה ביצעה בשנה שעברה מתוך שטח רוסיה, ושבה הושמדו מפציצים אסטרטגיים רוסיים.
גורמים ישראליים אמרו לסי־בי־אס ניוז שישראל הייתה מוכנה להפיל את טיסה 1073 של פליי־דובאי על כל נוסעיה ואנשי צוותה, לאחר שטייס המשנה העומאני תקף את הקברניט. מטוסי קרב הוזנקו, אך הוחזרו לאחר שהמטוס פנה לבצע נחיתת חירום בערב הסעודית.
לדברי אותם גורמים, במסגרת נוהל שנועד לתרחיש אפשרי בסגנון פיגועי 11 בספטמבר, חיל האוויר ניסה ליצור קשר עם תא הטייס לאחר שהמטוס צלל בחדות, אך לא נענה. לפי הדיווח, ועדה שהוקמה מראש לתרחיש כזה כונסה במהירות, הוקם חמ"ל, מטוסי קרב הוזנקו וישראל סגרה את המרחב האווירי שלה.
עם זאת, מטוסי הקרב הוחזרו אחרי שבארץ הבינו שהמטוס פונה לעבר ערב הסעודית, שהזניקה גם היא מטוסי קרב משלה.
אותם גורמים הוסיפו שאילו הטיסה הייתה מתקרבת יותר, ישראל הייתה משגרת מטוסים למרחב האווירי של ירדן כדי לבדוק את המצב. טייסי חיל האוויר היו מנסים להתקרב ככל האפשר לתא הטייס כדי ליצור קשר עין ולהעריך את המתרחש, ולאחר מכן לעשות זאת גם מול תא הנוסעים כדי לבדוק אם שוררת בו בהלה.
לאחר בדיקת מצב המטוס, חיל האוויר היה מעדכן את הוועדה, שלדברי אותם גורמים, הייתה פונה בתורה לשר הביטחון ולראש הממשלה אם המטוס היה נחטף והמחבלים לא היו מגיבים.
בסופו של דבר, ההחלטה אם להפיל את המטוס הייתה נתונה לראש הממשלה. הגורמים שצוטטו בסי־בי־אס ניוז אמרו שתרחיש כזה היה עדיף על פני מצב שבו המטוס יתרסק בנמל התעופה בן־גוריון, במרכז עזריאלי בתל אביב או ב"מטרה בעלת ערך גבוה" אחרת.
רבים מהחוקרים העוסקים בזירה האזורית במכוני מחקר ובאקדמיה בישראל פיתחו את מומחיותם במערכת הביטחון – במודיעין הצבאי, במוסד, בשב"כ ובגופים נוספים. שם הם למדו מיומנות חשובה: כיצד לחקור יריבים, לנתח את כוונותיהם ולזהות איומים.
אבל לצד המיומנות הזאת התפתחה לעיתים גם נקודת עיוורון: הקושי לבחון באותה מידה של ביקורתיות את השפעת "הצד הכחול" – כלומר, את המדיניות, ההנחות והפעולות של ישראל עצמה על המציאות.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
בקצרה
ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם בעצרת האו"ם בספטמבר על המלחמה בשבע החזיתות שבה ישראל נמצאת מאז הטבח ב-7 באוקטובר (מלחמת "חרבות ברזל" באיראן, עזה, לבנון, סוריה, מול החות'ים, מול המיליציות הפרו-איראניות בעיראק וכן ביהודה ושומרון).
אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין
אין צורך להתייחס ולנתח את דברי הנוכל העומד בראש ממשלתנו, ממשלת הקקיסטוקרטים, אנשי שלושת הכפ'ים, הטפילים והמשיחיים. האמת אינה אופציה מבחינתו. היא יכולה לצוץ רק במקרה שהיא משרתת את השרדותו בשלטון.
שעון מקולקל מדייק פעמיים ביממה. שקרן מובהק כמותו – אפילו זה לא.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
מי שמשלים 12 שנות לימוד בלי להבין את התהליכים המדיניים והביטחוניים שעיצבו את הדור שלו, אינו מנווט את דרכו כאזרח מושכל – אלא כצופה מהצד. כשהסילבוס הרשמי נמנע מעיסוק בהיסטוריה קרובה מחשש ל"פוליטיזציה", בני הנוער נותרים חשופים לדיסאינפורמציה ולשיח מקוטב ברשתות.
לקראת ימי הזיכרון לשבעה באוקטובר, תלמידי ישראל פוגשים את האסון המכונן שעיצב את חייהם בעיקר דרך טקסים, סדנאות חוסן ומענה רגשי. אולם כשהם נערכים לבחינות הבגרות, המציאות המטלטלת הזו נעלמת לחלוטין מספרי ההיסטוריה – מתוך חשש מערכתי מעיסוק בנושאים הטעונים במחלוקת פוליטית.
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
טעות להתיחס לנפח אקוויפר החוף אף אחד לא מציכ חס וחללילה לרוקן אותו . כמו הכנרת עם מורידים מפלסים את יותר מידי גורמים להמללחתו. אפשר לשאוב מאקויפאים רק עד קו אדומים תחתונים מעבר לכך פוגעים באיכות המים ומדלדלים את המשאב כלומר שואבים מעבר ליכולת ההתחדשות שלו. לכן להתיחס לאוגר התפעולי הקים, קצב המילוי החוזר השנתי ואוגר התפעולי המקסימלי. אלו המספרים הרלוונטים
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו