בזמן שהעולם ממשיך להתרגש מצ'אטבוטים שיודעים לכתוב שירים או להמליץ על טיפול אלטרנטיבי לכאבי גב, מתחת לרדאר של המשתמש הממוצע מתחוללת מהפכה כלכלית ותעסוקתית שמשנה את חוקי המשחק של השוק הגלובלי.

בעוד חברות כמו OpenAI, מפתחת צ'אט ג'יפיטי, שוברות את הראש כיצד לצאת ממעגל הפסדי העתק ולהפוך את ההייפ סביב הבינה המלאכותית להגדלה מאסיבית של ההכנסות, חברת "אנת'רופיק" כבר הבינה שהכסף הגדול באמת לא נמצא בשאלות של פנאי אלא בלב ליבה של התעשייה.

הנתונים שהחברה חשפה בסוף השבוע מציבים רף חדש ומטלטלים את כל מה שלמדנו עד כה על חברות תוכנה.

בתוך פחות מ־14 חודשים זינקה החברה מקצב הכנסות שנתי של מיליארד דולר ל־14 מיליארד דולר. מדובר בנתון שהופך אותה לעסק התוכנה בעל הצמיחה המהירה ביותר בהיסטוריה

בתוך פחות מ־14 חודשים זינקה החברה מקצב הכנסות שנתי של מיליארד דולר ל־14 מיליארד דולר. מדובר בנתון שהופך אותה לעסק התוכנה בעל הצמיחה המהירה ביותר בהיסטוריה. לשם המחשה, חברות ענק כמו "סיילספורס" נזקקו ליותר מעשור כדי להגיע למחצית מהסכומים הללו.

הסוד של אנת'רופיק טמון במעבר ממודלי שפה המשמשים כעוזרים אישיים לסוכנים אוטונומיים – סוכנים שמסוגלים לבצע משימות מורכבות מקצה לקצה בתוך סביבות מחשוב אנושיות. זה בדיוק מה שחברות מחפשות כדי לחסוך בכוח אדם.

אילוסטרציה: הלוגו של חברת אנת'רופיק, 13 בפברואר 2026 (צילום: JOEL SAGET / AFP)

תחשבו למשל על התסריט הבא: קיבלתם עשרות קבלות וחשבוניות במייל ואתם נדרשים להזין אותן למערכת הניהול של החברה. הדבר מחייב לפתוח את הקובץ, להעתיק את הסכום, לעבור לדפדפן, להיכנס לאתר הפנימי של החברה, לנווט לתפריט הנכון, למלא טופס ולבסוף ללחוץ על "שלח".

הסוכן של אנת'רופיק יכול לבצע את כל הפעולות הללו לבדו. ומכיוון שהוא אינו זקוק להפסקת קפה או לחופשת מחלה, הוא מסוגל לבצע זאת במהירות וביעילות גבוהות יותר מעובד אנושי. במצב כזה סוכן אחד עשוי להחליף צוות עובדים שלם ולחסוך לחברה סכומי כסף ניכרים.

השינוי אינו מתבטא רק ביכולות הבינה המלאכותית, אלא גם בעובדה שהטכנולוגיה החדשה של אנת'רופיק אינה מצריכה הרשאות כניסה מסובכות למערכות באמצעות קוד מורכב – היא פשוט יודעת להשתמש במקלדת ובעכבר בדיוק כמונו. המשמעות היא שחברה אינה צריכה לפתח עבורה ממשק ייעודי. אם עובד אנושי מסוגל להשתמש בתוכנה – גם הסוכן מסוגל. זה מה שהופך את האיום על תפקידים משרדיים למוחשי במיוחד.

ולא רק עובדי משרד. גם עובדי ההייטק נמצאים על הכוונת. לפי הנתונים שפרסמה אנת'רופיק, מנוע הצמיחה המרכזי שמאיץ את נסיקת החברה הוא כלי בשם "קלוד קוד"

ולא רק עובדי משרד. גם עובדי ההייטק נמצאים על הכוונת. לפי הנתונים שפרסמה אנת'רופיק, מנוע הצמיחה המרכזי שמאיץ את נסיקת החברה הוא כלי בשם "קלוד קוד". הכלי הגיע כבר לקצב הכנסות של 2.5 מיליארד דולר בתוך חודשים ספורים – קצב חסר תקדים. לא מדובר בעוד עוזר כתיבה למתכנתים, אלא במערכת שמייתרת במידה רבה את הצורך של המתכנת לכתוב קוד בעצמו.

לפי גוף המחקר "גרטנר", עד 2028 כ־90% ממהנדסי התוכנה בארגונים ישתמשו בעוזרי קוד מבוססי AI. המשמעות היא שינוי מהותי בתפקיד המתכנת – מכותב קוד למנהל סוכני AI.

אילוסטרציה: אתר האינטרנט והיישומון לנייד של אנת'רופיק, ניו יורק, 5 ביולי 2024 (צילום: AP Photo/Richard Drew)

מקצועות נוספים המצויים בסיכון גבוה כוללים אנליסטים פיננסיים, עורכי דין זוטרים העוסקים בסקירת חוזים וכותבי דוחות מחקר קליני בתחום הרפואה. בתחום המשפטי, למשל, משימות שבעבר ארכו כ־40 שעות עבודה אנושית מבוצעות כיום בתוך דקות ספורות. הדבר מצמצם משמעותית את הצורך בצוותים גדולים של עוזרים משפטיים.

מנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודיי, העלה תרחיש שלפיו סביב 2027 ייתכן שנראה כלי בינה מלאכותית בעל יכולת חישוב שמדמה ישויות חכמות יותר מכל זוכה פרס נובל. אגב, בשורה שאינה בהכרח מעודדת לעובדים בישראל: ישראל נחשבת לאחת המובילות בעולם באימוץ הכלים הללו, וגם עובדים בתפקידים לא טכנולוגיים, כמו שיווק ומשאבי אנוש, משתמשים בהם כדי לבצע משימות טכניות.

אין ספק שאנת'רופיק, ולא רק היא, מבשרת על שינוי דרמטי שעדיין קשה לעכל את היקפו ואת הזעזוע שיחולל בשוק התעסוקה ובתרבות הניהולית בארגונים

אמודיי אף הזהיר כי AI עשוי לשבש או לדחוק עד כ־50% ממשרות הצווארון הלבן בדרגת ג'וניור בתוך שנים ספורות. הסכנה המרכזית היא תופעת "פיטורים שקטים", שבמסגרתה ארגונים פשוט מפסיקים לאייש תקנים שמתפנים ומעבירים את העבודה לסוכנים דיגיטליים, בזמן שהכנסות חברות הבינה המלאכותית ממשיכות לשבור שיאים על חשבון ההון האנושי שהולך ומאבד רלוונטיות.

אין ספק שאנת'רופיק, ולא רק היא, מבשרת על שינוי דרמטי שעדיין קשה לעכל את היקפו ואת הזעזוע שיחולל בשוק התעסוקה ובתרבות הניהולית בארגונים.

דריו אמודיי, מנכ"ל אנת'רופיק, בכנס השנתי של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שוויץ, ינואר 2026 (צילום: AP Photo/Markus Schreiber, File)

אם במהפכה התעשייתית עמדו לרשות ממשלות עשרות שנים להיערכות, ובמהפכת האינטרנט כמעט עשור – כאן השינוי מתרחש בקצב מהיר בהרבה מזה שהרשויות מסוגלות להכיל. לפיכך, אנו נכנסים לאתגר שהאנושות טרם התמודדה עימו, והשלכותיו עדיין אינן ברורות.