השרים חשבו שהם מתכנסים כדי לדון באפשרות של מלחמה נוספת עם איראן. במקום זאת מצאו עצמם מאזינים לראש הממשלה בנימין נתניהו מקריא ממסמך ארוך שהגיש בשבוע שעבר למבקר המדינה – טקסט שכל כולו ניסיון להדוף כל אחריות לכשלים הקטסטרופליים של ה-7 באוקטובר.

באופן שלא הפתיע איש, בגרסת נתניהו האשמה מוטלת על הצבא ומערכות הביטחון, ממשלות קודמות, האופוזיציה, התקשורת ומערכת המשפט. נעדרת ממנה הכרה באחריותו של ראש ממשלה שאחז בשלטון כמעט ברציפות מאז 2009 והיה בעל סמכות עליונה על מדיניות הביטחון הלאומי.

נתניהו נערך כעת לעוד קמפיין בלתי נלאה על התפקיד הבכיר – השנים־עשר שלו מאז 1996 – כך שדי ברור שהמסמך מהווה דף מסרים פוליטי.

לא הפתיע שבגרסת נתניהו האשמה מוטלת על הצבא ומערכות הביטחון, ממשלות קודמות, האופוזיציה, התקשורת ומערכת המשפט. נעדרת ממנה הכרה באחריותו של רה"מ שאחז בשלטון כמעט ברציפות מאז 2009

את ההתחמקויות גם אי אפשר לנתק מנסיבותיו המשפטיות החריגות של נתניהו. לאורך מערכות בחירות רצופות ניהל קמפיינים בצל משפט בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים – הליכים שנמשכים שנים תוך תרגילי השהיה שקופים, המבוססים בחלקם על תירוצים שקשורים לתפקידו. מציאות זו מתנגשת בהתחייבויותיו של נתניהו כלפי מערכת המשפט שלא יפעל כך, כתנאי להמשך כהונתו.

כזכור הוא גם הבטיח לבג"ץ בתצהיר מחייב להימנע ממעורבות בשינויים משפטיים במהלך ניהול תיקיו. ואף על פי כן, בתוך ימים מהקמת הממשלה הנוכחית, השיקה הקואליציה מהלך מקיף לשינוי מערכת המשפט בישראל. בלב המחלוקת עמדה ההצעה שהכנסת תוכל לבטל פסיקות בג"ץ.

היוזמה הציתה, כידוע, גל מחאה חסר תקדים. במהלך 2023 התפשטו הפגנות המוניות ברחבי הארץ, בהיקפים שלא נראו כמותם – ביטוי לחרדה ולזעם של חברה שנראתה כקרועה לגזרים. בכירי מערכת הביטחון הזהירו כי הקרע משדר חולשה ועלול להזמין מתקפה. נתניהו התעלם, ובמהלך קיץ 2023 אף סירב להיפגש עמם ולהאזין להתראותיהם.

כאשר חמאס פתח במתקפת 7 באוקטובר, גבול עזה היה כמעט נטול הגנה – כשחלק ניכר מהכוחות הוסטו לגדה המערבית, שם נערכו בעלי בריתו הקיצוניים של נתניהו לעימותים יזומים עם הפלסטינים.

במהלך המלחמה שפרצה, נתניהו דחה בעקביות מוצאים מדיניים שרבים במערכת הישראלית ובקרב בעלות בריתה ראו ככדאיים אסטרטגית. בין ההצעות שנדונו בשלבים שונים: נורמליזציה עם סעודיה, הסדרים להשבת הרשות הפלסטינית לעזה, והסכמים רחבים לשחרור חטופים.

כאשר חמאס פתח במתקפת 7 באוקטובר, גבול עזה היה כמעט נטול הגנה – כשחלק ניכר מהכוחות הוסטו לגדה המערבית, שם נערכו בעלי בריתו הקיצוניים של נתניהו לעימותים יזומים עם הפלסטינים

בכל אחת מאותן הצעות היו סיכונים – אך גם פוטנציאל לשינוי הסביבה האסטרטגית של ישראל. נתניהו דחה את ההצעות בטענה שאין לסיים את המלחמה לפני הכרעה מוחלטת של חמאס – יעד שחרף היקף ההרס, שפגע קשות בתדמית ישראל והוביל להאשמות בהאג, לא הושג.

במקביל התעקש נתניהו כי ועדת חקירה ממלכתית לא יכולה לקום בזמן מלחמה. אולם גם כאשר הלחימה שככה – וחמאס, אף שנחלש, עודנו שולט בעזה – ממשיך נתניהו לדחות חקירה עצמאית, ומקדם חלופה ממשלתית שתהווה, בבירור, טיוח.

זו אם כך התמונה: ראש ממשלה הנתון במשפט נאחז בשלטון תוך נסיונות לחסל את שלטון החוק; מנהיג שניסיון ההפיכה המשטרית שלו הוליד את תנועת המחאה הגדולה בתולדות המדינה; ראש ממשלה בזמן מלחמה שהגדיר ניצחון כהשמדת חמאס ונכשל, חרף מחיר כביר שישראל שלמה ומשלמת. החטופים חזרו, כן – אך במסגרת עסקאות שנכפו בידי ארצות הברית, שלהן הוא וחברים בממשלתו התנגדו בעקביות, בשעה שחטופים מתו בשבי.

במערכת הפוליטית בישראל השתרשה הנחה רחבה: שנתניהו ימצה כל מנוף אפשרי כדי להפוך את הפיגור הניכר בסקרים. רבים רואים כמובן מאליו שינסה להדיר מפלגות ערביות כדי לדכא הצבעה בחברה הערבית.

דיווחים תכופים מעלים אפשרות לתרגילים משפטיים לדחיית הבחירות. יש המניחים שיוגבר קמפיין התעמולה המופקר, בין היתר דרך קבוצות ווטסאפ, שרומז כי גורמים במערכת הביטחון נשאו באשמה נסתרת ל־7 באוקטובר.

נתניהו התעקש שוועדת חקירה ממלכתית לא יכולה לקום בזמן מלחמה. אך גם כשהלחימה שככה – וחמאס, אף שנחלש, עודנו שולט בעזה – ממשיך נתניהו לדחות חקירה עצמאית, ומקדם חלופה ממשלתית שתהווה טיוח

כדי להבין עד כמה עמוק אי־האמון, די להזכיר כי לפני חודשיים אמר אלוף (מיל') עמוס מלכא לכאן רשת ב' כי תקיפה ישראלית באיראן תיתכן "שבועיים לפני הבחירות" – רמז לכך ששיקולים קיומיים עלולים להיות מסוננים דרך פריזמה אלקטורלית. המראיינת בכלל לא התווכחה. איש לא התווכח.

כעת אף מתנהל דיון ציבורי באפשרות להפעיל סעיף חוק שיאפשר דחיית בחירות בשל מצב חירום לאומי.

וכעת, מבט לאחור. לפני 29 שנים נשאל נתניהו אצל דן שילון כמה זמן ירצה לכהן כראש ממשלה. תשובתו הייתה נחרצת:

"ראש ממשלה לא צריך לכהן יותר משתי קדנציות… עשה את מה שצריך – ולך הביתה, במובן הפוליטי".

הוא גם אמר שזה "חקוק בסלע". תמיד עם הסלע. מה קרה לאדם ההוא?

ומה בדבר נתניהו של 2008, שדרש מראש הממשלה דאז אהוד אולמרט להתפטר בשל חקירה משטרתית:

"ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות שלו, ולא לפי האינטרס הלאומי".

אותו אדם עצמו שקוע כיום עד צוואר במשפטים, מחלוקות ואי־אמון, וקיים יותר מחשש שיכריע על בסיס האינטרס האישי של השרדותו. 

בעיני ישראלים רבים, גם הדפוסים הקטנים צורמים: נסיעות מדיניות המתארכות לסופי שבוע שהם מסעי קניות וחופשות עבורו ועבור רעייתו, וטיסות למיאמי לבקר את הבן על חשבון משלם המיסים. נתניהו מעורר יותר ויותר את תסביך לואי ה־14 – "המדינה זה אני".

עד כמה עמוק אי־האמון? לא מזמן אמר אלוף (מיל') עמוס מלכא כי תקיפה ישראלית באיראן תיתכן "שבועיים לפני הבחירות" – רמז לכך ששיקולים קיומיים עלולים להיות מסוננים דרך פריזמה אלקטורלית. איש לא התווכח

כשירות לאומי ממש, ראוי שמישהו ימשוך בדש מעילו של  ראש הממשלה העסוק כל כך, ויסביר מדוע פרישה מרצון עשויה להיות נבונה יותר מהיאחזות נואשת בכיסא.

ראשית, מורשת דומה ללחם טרי: מוטב לשמרה לפני שתתיישן.

שנית, פרישה מרצון היא המהלך הנדיר והנערץ בפוליטיקה.

שלישית, היעדרות מחוללת פלאים למוניטין; יורשיך כבר יספקו כישלונות חדשים.

רביעית, יש חיים אחרי כהונה ציבורית רמה – והם בריאים יותר.

ומעל הכול מרחפת האמת הקודרת: הכוח משחית פוליטיקאים – אך התשוקה הבלתי מרוסנת לכוח אינסופי משחיתה את הנשמה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com