בעוד המערכה הצבאית של ישראל וארה"ב באיראן נמשכת כמעט ללא ביקורת מצד ראשי המפלגות, סביב התמרון הקרקעי בלבנון כבר נשמעת הסתייגות. אתמול (שני) אמר יאיר גולן כי הוא לא מקבל את הגישה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ בהפעלת כוח קרקעי בדרום לבנון.

בישיבת סיעת הדמוקרטים אמר גולן: "את לבנון אני מכיר היטב. הייתי אלוף פיקוד צפון. את רוב שנותיי כלוחם וכמפקד ביליתי שם, וגם נפצעתי שם בהגנה על יישובי הצפון. ב־1982 נכנסנו ללבנון בקול תרועה רמה, ונתקענו שם 18 שנה במחיר דמים כבד.

"האופציה הצבאית בלבנון תמיד קיימת, אבל צריך לומר זאת בבירור: לפני שמכניסים אוגדות לבוץ הלבנוני חייבים למצות עד תום את האופציה המדינית. אסור לתת לממשלה הזו לגרור אותנו למלחמת אין קץ גם שם. דווקא עכשיו, כשחזבאללה חלש מאי פעם, תמיכתו בלבנון נשחקת, ויש הנהגה לבנונית שמאתגרת אותו – זה הרגע למהלך מדיני שיגביל ויחליש אותו לטווח ארוך".

"האופציה הצבאית בלבנון תמיד קיימת, אבל צריך לומר זאת בבירור: לפני שמכניסים אוגדות לבוץ הלבנוני חייבים למצות עד תום את האופציה המדינית"

גולן לא הסביר מהו המהלך המדיני שהיה נוקט בו, ולמען האמת אפשר להבין זאת, שכן אינו נמצא בשלטון כיום ואינו חשוף לכל המודיעין שמקבלים חברי הקבינט וראש הממשלה. ייתכן שהוא בונה על המהלכים שעליהם עובד, מאחורי הקלעים, השר לשעבר רון דרמר. לפי פרסום של ג'קי חוגי בגלי צה"ל, דרמר יצא לאחרונה לפגישות מדיניות בערב הסעודית, כשהנושא הלבנוני על הפרק.

למעט גולן, שורר קונצנזוס בקרב הפוליטיקאים באופוזיציה כי מדיניות הפעלת הכוח הצבאי היא זו שתביא פתרונות לגבול הצפון. יו"ר ישר! הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, גם הוא בעל ניסיון מבצעי עשיר בלבנון, פרסם השבוע הודעה שממנה אפשר להבין כי הוא תומך ב"דוקטרינת הדאחייה", דהיינו הרס צבאי מהאוויר של שכונת חזבאללה בביירות.

יו"ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן בישיבת סיעתו בכנסת, 16 במרץ 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

איזנקוט כתב: "דוקטרינת הדאחייה מעולם לא הייתה רלוונטית יותר מהעת הזו וחובה לממש אותה. מאות הרקטות שסופגים תושבי הצפון כבר 12 ימים הן תזכורת מהדהדת לממשלת ישראל כי את המערכה הזו אסור לסיים ללא פירוק ופירוז מוחלט של ארגון הטרור – ועליה לתת חופש פעולה מלא לצה"ל לצורך זה.

"כל תוצאה שתשאיר את חזבאללה מתפקד בלבנון, תהיה פגיעה חמורה ובלתי נסבלת בביטחון אזרחי המדינה ובחוסן הלאומי, לדורות".

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט מרבה לסייר ביישובי הגבול ולדבר עם תושבים, אך אינו מציע פתרון משל עצמו. האם הוא תומך בפעולה קרקעית של צה"ל?

לפיד הגיש הצעת אי אמון בממשלה בשל חוקי ההפיכה, ולא קיבל על כך גיבוי מיו"ר כחול לבן בני גנץ, למשל, שהודיע כי בעת מלחמה אין זה הזמן לאי אמון

גם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד העדיף להתמקד בביקורת על החוקים השנויים במחלוקת שהקואליציה דוחפת, בלי להתייחס לפעילות בלבנון. "פתחתם את הכנסת בזמן מלחמה, בזמן שתושבי מדינת ישראל במקלטים ובממ"דים, בזמן שאנשים נפצעים ונהרגים, בזמן שעוד ועוד אנשים מוזמנים למילואים, רק בשביל דבר אחד: בשביל להחזיר לחיים את מהפיכת הרעל".

לפיד הגיש הצעת אי אמון בממשלה בשל חוקי ההפיכה, ולא קיבל על כך גיבוי מיו"ר כחול לבן בני גנץ, למשל, שהודיע כי בעת מלחמה אין זה הזמן לאי אמון. ההודעות של גנץ מתפרשות כתחינה לנתניהו לשבץ אותו בתפקיד כלשהו בממשלה, אך נתניהו נמצא ב"זוגיות אחרת" בימים אלה.

כוחות צה"ל בדרום לבנון, מרץ 2026; התמונה פורסמה על ידי צה"ל ב־16 במרץ 2026 (צילום: דובר צה"ל)

שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן התמקד אף הוא בהבטחות הממשלה, וטען כי כמו במקרה של חמאס, גם במקרה של חזבאללה, הממשלה יצרה רף ציפיות גבוה במיוחד שלא תוכל לעמוד בו. "המחיר הכבד שאזרחי המדינה משלמים בעורף מצדיק אך ורק שתי מטרות בחזית – הפלת שלטון האייתוללות באיראן וחיסול חזבאללה בלבנון. אם לא יושגו שתי המטרות האלו, הכל היה לשווא!" הוא אמר אתמול במהלך ביקור ביישוב שוהם.

באשר למפלגות הערביות, מרע"ם לא נשמעו הרבה קולות בימים האחרונים, וחד"ש־תע"ל התמקדו בפגיעה של צה"ל בתושבים פלסטינים ובשיח על הכיבוש הצבאי בשטחים.

אף אחד מהפוליטיקאים באופוזיציה לא הצביע על בעיה נוספת במהלך הצבאי של צה"ל בדרום לבנון: הממשלה לא הבהירה לציבור הישראלי מהי מטרת המבצע, כמה זמן יימשך ואיך יימדדו היעדים. בדיוק כפי במלחמה באיראן, גם כאן יש ערפל קרב וחוסר שקיפות בפני הציבור הישראלי.

הממשלה לא הבהירה לציבור מהי מטרת המבצע, כמה זמן יימשך ואיך יימדדו היעדים. בדיוק כפי במלחמה באיראן, גם כאן יש ערפל קרב וחוסר שקיפות בפני הציבור הישראלי

אחד הפערים הבולטים בשנות המלחמה, ואף לפניהן, הוא בין ההצהרות הפומפוזיות של מנהיגי המדינה, נתניהו וכ"ץ, היוצרות ציפיות גבוהות בציבור, לבין יכולתם האסטרטגית להביא לתוצאות שעליהן הם מצהירים.

מנגד, יאיר גולן ומנהיגים אחרים באופוזיציה מקפידים להחמיא לצה"ל על הישגיו המבצעיים, ובמקביל טוענים כי אילו היו הם בעמדות ההנהגה, התוצאה האסטרטגית־מדינית הייתה נראית אחרת לחלוטין. גם אלה הצהרות שקל להשמיע וקשה לבסס: איש אינו יודע בוודאות מה היה קורה אילו.

חמושי חמאס לבושים במדי צה"ל מניפים נשק ישראלי, חאן יונס, רצועת עזה, 15 בפברואר 2025 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

את כשל ההצהרות הבומבסטיות ויצירת רף הציפיות המופרז ניתן וצריך לתקן, הן מצד הקואליציה והן מצד האופוזיציה. המציאות עצמה מספקת תזכורת: חמאס, שנחשב במשך שנים לארגון טרור חלש יחסית בהשוואה לחזבאללה, ולבטח ביחס ליכולותיה הצבאיות של איראן, עדיין עומד על רגליו וממשיך לשלוט בעזה.

במשך שנות שלטונו נתניהו נתפס כמאסטר של מסרים ותקשורת; אשף בניסוח פאנצ'ים, מושלם ברטוריקה. אך בפרספקטיבה של שנות המלחמה קשה להתעלם מהפער בין המילים למציאות. ההבטחות נשמעות חלולות יותר, בעוד הציבור מביט בדאגה בעמידותו של חזבאללה וביכולותיה של איראן, שאינן מתמעטות.