לא רבים יודעים אבל בימים אלו מתקיימת מלחמה בצפון המדינה. רובכם לא שמעתם עליה כלל, אך מאות אלפי תושבי אזור מישור החוף הצפוני נמצאים במערכה ארוכה, מתישה ומורכבת אל מול הקמת בית הזיקוק לגז, לוויתן. היום (ג'), היה אמור היה להיות אחד משיאי המערכה הזו. 'נישוב' הוא חלק מרכזי בתהליך ההרצה של בית הזיקוק אשר במהלכו נפלטים לאויר עשרות טונות של חומרים רעילים ומסרטנים.

בתגובה לכך, התארגנו אלפי תושבים למבצע פינוי מהאזור הכולל עצרת מחאה מול קריית הממשלה בתל אביב.

לא רבים יודעים, אבל בימים אלו מתקיימת מלחמה בצפון המדינה. רובכם לא שמעתם עליה כלל, אך מאות אלפי תושבי אזור מישור החוף הצפוני נמצאים במערכה ארוכה, מתישה ומורכבת אל מול הקמת בית הזיקוק לגז, לוויתן

בשעה 22:30 בלילה, פחות מ-4 שעות לפני תחילת הנישוב, הודיע המשרד להגנת הסביבה, באופן מפתיע ביותר, כי הוא לא מאשר לנובל אנרג'י, מפעילת המפעל, לבצע את התהליך.

פינוי התושבים נדחה ברגע האחרון וכעת האזור כולו נמצא בציפיה דרוכה וחסרת וודאות לגבי ההמשך.

כך או כך, על מנת להתחיל לפעול, חייבת החברה לבצע את תהליך הנישוב (פעמיים) ופינוי התושבים יתנהל כמתוכנן בהתאם למועד החדש.

ביום שלאחר הנישוב המפורסם, לא תסתיים סאגת לוויתן. היא רק תתחיל. למעשה, צפויים פה כמה ימים מזוהמים הרבה מעבר למה שניתן לדמיין. זה יקרה, כי בית הזיקוק החדש שלנו יתחיל לפעול ולזקק גז מבלי להפעיל את אמצעי הסינון לטיפול בחומרים מזהמים.

ביום שלאחר הנישוב המפורסם, לא תסתיים סאגת לוויתן. היא רק תתחיל. למעשה, צפויים פה כמה ימים מזוהמים הרבה מעבר למה שניתן לדמיין

ביום שלאחר הנישוב השני (כן, מתוכנן עוד אחד כזה) יתחיל המפעל לעבוד בשגרה ולפלוט כדרך קבע ובאופן עקבי חומרים מזהמים וגזי חממה לאוויר. אז גם יתחיל בית הזיקוק לחשב את קיצו לאחור.

בין אם יהיה זה בגלל פשיטת רגל כלכלית של נובל אנרג'י, שמתקשה מאוד למצוא רוכשים למשאב הלאומי שנמסר לידים פרטיות וחמדניות (בזמן שמדינות העולם מתנערות מהגז), ובין אם תתרחש תקלה חמורה באסדה, כמו שכבר קרה באין ספור מתקניה של אותה נובל אנרג'י ממש.

כן, מדובר בשיאנית תקלות השפך בארה"ב במשך שנים. חברה שחויבה לשלם סכום עתק של מעל ל-70 מיליון דולר ב-7 שנים, פיצויים וקנסות על נזקים שגרמה. מה, לא ידעתם? תחשבו מי דאג להסתיר מכם את פרט המידע הזניח הזה.

נובל אנרג'י היא שיאנית תקלות השפך בארה"ב במשך שנים, וחויבה לשלם סכום עתק של מעל ל-70 מיליון דולר ב-7 שנים בפיצויים וקנסות על נזקים שגרמה. מה, לא ידעתם? תחשבו מי דאג להסתיר מכם את פרט המידע הזניח הזה

כאשר יתחיל בית הזיקוק לפעול בשגרה, התקשורת והעניין הציבורי יעלמו, תושבי האזור – ואני ומשפחתי ביניהם – יסתגלו אט אט למציאות החדשה של חיים באזור תעשייה פטרוכימית. אולי נכרות ברית תושבים מסורטנים עם שכננו מחיפה ואשקלון, קורבנות תעשיית המיליונים של טייקוני הגז וממשלת הצללים שלהם.

פינוי

ביום הנישוב, אבחר לצאת עם ילדי מהאזור בידיעה שכשאחזור אליו יהיה הבית שלי מקום אחר. מזוהם יותר, מנוצל יותר והרבה פחות בטיחותי.
אעשה זאת למרות שאני לא באמת יודע מה רמת הסיכון הצפויה למשפחתי באותו יום. למעשה, אעשה זאת בדיוק בגלל הסיבה הזאת!
אעשה זאת בגלל שמי שהיה אמור להגן עלי ועל ילדי נכשל בכך כישלון חרוץ. ואולי, הוא לא באמת נכשל. אולי הוא בחר למכור את מדינת ישראל כולה לטובת אינטרסים זרים וצרים של כמה טייקונים. מי שהיה אמור להגן על משפחתי, שכני, ילדי וחברי בגד באמון שניתן לו ובתפקיד שהוטל עליו ועשה זאת, ככל הנראה, ביודעין ובכוונה תחילה.

ביום הנישוב, אבחר לצאת עם ילדי מהאזור, אעשה זאת בגלל שמי שהיה אמור להגן עלי ועל ילדי נכשל בכך כישלון חרוץ. ואולי לא באמת נכשל. אולי בחר למכור את מדינת ישראל

אולי הופעלו עליו לחצים, אולי נכנע לאיומים, אולי התפתה לפיתויים, אולי הסתנוור מניצנוצי המזומנים. תהיה הסיבה אשר תהיה, התוצאה היא גרירת מדינה שלמה לפתחו של אסון חסר תקנה.
אסון שרוב בני האדם מתקשים, בצדק, לעכל או להבין. כי לך תעכל את העובדה שקיים חשש אמיתי לאובדן כל רצועת החוף הישראלית. זה גדול מדי, אכזרי מדי, לא נתפס מדי. עדיף, למען היציבות הכללית, להאמין שמדובר רק בסיפורי אימים.

כן בחצר הקדמית שלי

מי שנמנה עם הציבור הרחב, זה שלא חי באזור בו מתנהלת מזה שנתיים 'מלחמת שלום הכיס של יצחק תשובה', ספק אם בכלל מודע לשלל הליקויים, השחיתויות (לכאורה) העלמת העין, הסיכונים ומחדלי הבטיחות הרבים מספור שסובבים סביב סיפור האסדה.
יותר סביר להניח שהוא מכיר את המושג NIMBY (לא בחצר האחורית שלי). הוא לא יודע למה הוא מכיר אותו, אבל הוא בטוח שזהו תמצית הסיפור. חבורת תושבים שלא רוצים בית זיקוק שנמצא מול העינים שלהם ומנסים לפגוע ב-"פרויקט הלאומי" של המדינה.
רצף שקרים שתפס חזק בזכות מערכת יחסי ציבור הממומנת מהכיס שלי ושלך.

האמת לא יכולה להיות רחוקה יותר. לא מדובר בפרויקט לאומי ולא מדובר בחצר האחורית שלי. זהו פרויקט מסחרי בלבד וזאת החצר הקדמית של כל המדינה.
חוף דור וכל רצועת החוף הצפונית לא שייכת לי ולא לשכני. תקלת השפך האחת שתחרב את כל רצועת החוף תפגע בכל מי שהים קרוב לליבו ולכל מי שהים הוא מקור פרנסתו. פיצוץ באסדה, או באחד מצינורות הקונדסנט המיותרים, לא יהרוס רק את האזור הנפגע, הוא יטלטל את כל ישראל. הרס מפעלי ההתפלה יגרום למחסור במי שתיה של כל אזרחי המדינה.

לא מדובר בחצר האחורית שלי. זאת החצר הקדמית של כל המדינה. פיצוץ באסדה, או באחד מצינורות הקונדסנט המיותרים, יטלטל את כל ישראל. הרס מפעלי ההתפלה יגרום למחסור במי שתיה של כל אזרחי המדינה

זהו מאבק על החצר שהיא חלק מאד מרכזי מהבית הלאומי של כולנו. אז למה בכל זאת חלקים נרחבים בציבור עדיין חושבים שמדובר באינטרסים קטנוניים של קבוצת אזרחים? כי הם עדיין לא נחשפו למה שהמדינה מתכננת להם בחצר האחורית שלהם.

מדינת ישראל נגד אזרחיה

הפקרת האזרחים לטובת בעלי הון ואינטרסים אישיים היא לא דבר חדש במדינת ישראל. בעניין הזה תושבי מישור החוף הצפוני לא שונים בהרבה מחלקים נרחבים מאוד בציבור. דוגמאות לא חסר, שאלו למשל את משפחות נפגעי השייטת שצללו בקישון, או את תושבי חיפה החיים במשך שנים על גבי שנים בחצר של תעשיה פטרוכימית בבעלות בעלי הון.
שאלו את כל אותם אזרחים שמנהלים ממש ברגעים אלו מאבקים מקומיים כנגד תחנות חשמל פרטיות, טורבינות רוח, שדות תעופה ועוד. כמעט לא קיים ישוב בישראל שלא מתקיים בו כיום מאבק סביבתי ובריאותי כנגד חברה מסחרית דורסנית בגיבוי המדינה.
שר הטייקונים, יובל שטייניץ, הצהיר לא מזמן מעל לבמת הכנסת כי הוא ילחם וינצח את כל ההתנגדויות של האזרחים. אלו היו מילותיו שלו.

כמעט לא קיים ישוב בישראל שלא מתקיים בו מאבק סביבתי ובריאותי כנגד חברה מסחרית דורסנית בגיבוי המדינה. שר הטייקונים, שטייניץ, הצהיר בכנסת כי ילחם וינצח את כל התנגדויות האזרחים. אלו היו מילותיו שלו

אם בסביבתכם נראה שהכל בסדר כרגע, רוצו מהר לאגף התכנון הקרוב למקום מגוריכם ובדקו את תוכניות הפיתוח באזורכם. יש סיכוי יותר מסביר שתמצאו שם – מוסתרת היטב בין ערמות של קלסרים וגיליונות – גם איזו מטמנת זבל לאומית, טורבינת גז בטחונית, או סתם מחצבת פוספטים זיהומית. כולן יוזמות שמיועדות להכניס כסף רב לבעליהן, על חשבון החיים שלכם ושל קרוביכם.
אם תחליטו לצאת ולהלחם באיום הממשי שהונחת עליכם ללא ידיעתכם, תגלו כיצד יודעת המדינה לממן מכספכם, מסע דמוניזציה נגדכם. ביום בהיר אחד תהפכו ממשלמי המיסים ובעלי התואר לאויבי הציבור. שר החוץ יאשים אתכם בערעור יחסי החוץ; שר האוצר, בגרעון התקציבי; שר הבטחון, יפיל עליכם את הטילים; אתם תהפכו להיות החלום הרטוב של הממשלה. סוף סוף יהיה לה על מי להפיל את האשמה בכל הכישלונות שלה עצמה.

אם תחליטו לצאת ולהלחם באיום הממשי שהונחת עליכם ללא ידיעתכם, תגלו כיצד יודעת המדינה לממן מכספכם, מסע דמוניזציה נגדכם. ביום בהיר אחד תהפכו ממשלמי המיסים לאויבי הציבור

בעיקר יכאב לכם לראות כיצד חבריכם, אלו שגרים במקומות אחרים, ימהרו להשתכנע באשמתכם תחת מסע לחצים מתוזמן ומשומן היטב. תמצאו את עצמכם נאלצים להסביר שוב ושוב למה הבריאות של ילדכם ושלכם היא משהו שרצוי להתחשב בו. לא תאמינו שתשמעו את עצמכם מנסים לשכנע אחרים שלחיים שלכם יש משמעות והיא יותר חשובה מגריפת רווחים של איש עסקים.

המדינה יודעת זאת ולכן, היא משקיעה הרבה משאבים בדמוניזציה של האזרחים במקום בטיפול במפגעים – ברור לה איפה סיכויי ההצלחה יותר גבוהים (ובואו, מי מכם הציע בפעם האחרונה לשר בממשלה מקום עבודה מפנק עם משכורת עתק, או הזמין אותו על חשבונו לסופ"ש זוגי מפנק בסוויטה המלכותית של מלון ליקוקון היוקרתי?)

המדינה יודעת זאת ולכן משקיעה הרבה משאבים בדמוניזציה של האזרחים במקום בטיפול במפגעים – ברור לה איפה סיכויי ההצלחה יותר גבוהים

סרטנים מתים בסתר

יש משהו מאד נוח מבחינת הרשויות כאשר תושבי המדינה מתנדבים למות מסרטן, או מחלות קשות אחרות ולא בתאונת דרכים, או בפיגוע (חס וחלילה וחס, רק בריאות לכולנו). מוות מיידי מעורר עניין ותשומת לב תקשורתית ואז פקיד מסוים ממשרד מסוים צריך למהר ולגלגל את האחריות ממנו לפקיד אחר ממשרד אחר וכן אלאה.
מוות ממחלה הוא מוות שאינו מפריע את שלום הציבור.
הוא איטי, סוחט את המשפחה נפשית וכלכלית, מקשה עליה מאוד לדרוש צדק וגם אם תעשה זאת, תתקל בחומה בצורה של סוללת עורכי דין ואנשי יח"צ ממומנים היטב. בית המשפט לא יקל על הקורבנות, להפך, הוא נמנע לעשות זאת גם השבוע כאשר דחה את תביעת הרשויות המקומיות בדיוק בעזרת הטיעון שלא ניתן להוכיח קשר ישיר בין תחלואה לבית הזיקוק, הוא נוקט בעמדה זו כמעט בכל תביעה דומה.

מוות ממחלה הוא מוות שאינו מפריע את שלום הציבור. הוא איטי, סוחט את המשפחה נפשית וכלכלית, מקשה עליה מאוד לדרוש צדק. וגם אם תעשה זאת, תתקל בחומה בצורה של סוללת עורכי דין ואנשי יח"צ

מבחינת התקשורת זה פשוט משעמם אותה. למרות שצריך לומר בכנות, זה כן שווה גלגל הצלה בתוכנית הריאליטי שכבשה את המדינה.

נס לא קרה לנו, תקווה כן.

אבל בסיפור הזה יש גם תקווה.
במשך השנתיים בהן מתנהל המאבק סביב בית הזיקוק לגז – בואו נסכים שגם אם נקרא לבתי הזיקוק בחיפה, 'אסדת בזן' ואפילו 'מטהר אוויר בזן' הם עדיין ישארו בתי זיקוק, כך גם תמר ולוויתן – נבנתה כאן קהילה חזקה, מגובשת ואיכותית.
יפות התואר ונוצצי הקרחות. אנשים ונשים שבחרו לקחת את גורלם בידיהם ולעמוד לבדם מול צבא הנובל ושותפיו מבית. אזרחים שכנגד כל הסיכויים השמיעו את קול המרד ויצאו מעטים מול טייקונים כדי להגן על ביתם ומשפחתם. אולי יום אחד עוד נציין את המאבק הזה בהדלקת נרות סולאריים מאנרגיה מתחדשת.
אני מתפנה עם ילדי כדי להיות אור קטן בתוך קהל האיתן הזה. וכדי שאם יום אחד תמצאו את עצמכם במאבק על איזה "פרויקט לאומי" שבונים בחצר שלכם (קדמית או אחורית, לא משנה) תדעו שיש מי שתומך בכם גם אם אנחנו לא גרים באותה שכונה.

אז מה יהיה?
הסיפור הזה יסתיים בניצחון אזרחי,
או באסון לאומי.
מה שבטוח, נימבי זה לא יהיה.

לירז רימון הוא אדם מן הישוב. פועל חברתי, ידידותי לסביבה ומיודד עם החברה. מנהל תוכן ושיווק לפרנסתו וכותב לנשמתו. שואף ליותר ונהנה ממה שיש.