לא רבים יודעים אבל בימים אלו מתקיימת מלחמה בצפון המדינה. רובכם לא שמעתם עליה כלל, אך מאות אלפי תושבי אזור מישור החוף הצפוני נמצאים במערכה ארוכה, מתישה ומורכבת אל מול הקמת בית הזיקוק לגז, לוויתן. היום (ג'), היה אמור היה להיות אחד משיאי המערכה הזו. 'נישוב' הוא חלק מרכזי בתהליך ההרצה של בית הזיקוק אשר במהלכו נפלטים לאויר עשרות טונות של חומרים רעילים ומסרטנים.

בתגובה לכך, התארגנו אלפי תושבים למבצע פינוי מהאזור הכולל עצרת מחאה מול קריית הממשלה בתל אביב.

לא רבים יודעים, אבל בימים אלו מתקיימת מלחמה בצפון המדינה. רובכם לא שמעתם עליה כלל, אך מאות אלפי תושבי אזור מישור החוף הצפוני נמצאים במערכה ארוכה, מתישה ומורכבת אל מול הקמת בית הזיקוק לגז, לוויתן

בשעה 22:30 בלילה, פחות מ-4 שעות לפני תחילת הנישוב, הודיע המשרד להגנת הסביבה, באופן מפתיע ביותר, כי הוא לא מאשר לנובל אנרג'י, מפעילת המפעל, לבצע את התהליך.

פינוי התושבים נדחה ברגע האחרון וכעת האזור כולו נמצא בציפיה דרוכה וחסרת וודאות לגבי ההמשך.

כך או כך, על מנת להתחיל לפעול, חייבת החברה לבצע את תהליך הנישוב (פעמיים) ופינוי התושבים יתנהל כמתוכנן בהתאם למועד החדש.

ביום שלאחר הנישוב המפורסם, לא תסתיים סאגת לוויתן. היא רק תתחיל. למעשה, צפויים פה כמה ימים מזוהמים הרבה מעבר למה שניתן לדמיין. זה יקרה, כי בית הזיקוק החדש שלנו יתחיל לפעול ולזקק גז מבלי להפעיל את אמצעי הסינון לטיפול בחומרים מזהמים.

ביום שלאחר הנישוב המפורסם, לא תסתיים סאגת לוויתן. היא רק תתחיל. למעשה, צפויים פה כמה ימים מזוהמים הרבה מעבר למה שניתן לדמיין

ביום שלאחר הנישוב השני (כן, מתוכנן עוד אחד כזה) יתחיל המפעל לעבוד בשגרה ולפלוט כדרך קבע ובאופן עקבי חומרים מזהמים וגזי חממה לאוויר. אז גם יתחיל בית הזיקוק לחשב את קיצו לאחור.

בין אם יהיה זה בגלל פשיטת רגל כלכלית של נובל אנרג'י, שמתקשה מאוד למצוא רוכשים למשאב הלאומי שנמסר לידים פרטיות וחמדניות (בזמן שמדינות העולם מתנערות מהגז), ובין אם תתרחש תקלה חמורה באסדה, כמו שכבר קרה באין ספור מתקניה של אותה נובל אנרג'י ממש.

כן, מדובר בשיאנית תקלות השפך בארה"ב במשך שנים. חברה שחויבה לשלם סכום עתק של מעל ל-70 מיליון דולר ב-7 שנים, פיצויים וקנסות על נזקים שגרמה. מה, לא ידעתם? תחשבו מי דאג להסתיר מכם את פרט המידע הזניח הזה.

נובל אנרג'י היא שיאנית תקלות השפך בארה"ב במשך שנים, וחויבה לשלם סכום עתק של מעל ל-70 מיליון דולר ב-7 שנים בפיצויים וקנסות על נזקים שגרמה. מה, לא ידעתם? תחשבו מי דאג להסתיר מכם את פרט המידע הזניח הזה

כאשר יתחיל בית הזיקוק לפעול בשגרה, התקשורת והעניין הציבורי יעלמו, תושבי האזור – ואני ומשפחתי ביניהם – יסתגלו אט אט למציאות החדשה של חיים באזור תעשייה פטרוכימית. אולי נכרות ברית תושבים מסורטנים עם שכננו מחיפה ואשקלון, קורבנות תעשיית המיליונים של טייקוני הגז וממשלת הצללים שלהם.

פינוי

ביום הנישוב, אבחר לצאת עם ילדי מהאזור בידיעה שכשאחזור אליו יהיה הבית שלי מקום אחר. מזוהם יותר, מנוצל יותר והרבה פחות בטיחותי.
אעשה זאת למרות שאני לא באמת יודע מה רמת הסיכון הצפויה למשפחתי באותו יום. למעשה, אעשה זאת בדיוק בגלל הסיבה הזאת!
אעשה זאת בגלל שמי שהיה אמור להגן עלי ועל ילדי נכשל בכך כישלון חרוץ. ואולי, הוא לא באמת נכשל. אולי הוא בחר למכור את מדינת ישראל כולה לטובת אינטרסים זרים וצרים של כמה טייקונים. מי שהיה אמור להגן על משפחתי, שכני, ילדי וחברי בגד באמון שניתן לו ובתפקיד שהוטל עליו ועשה זאת, ככל הנראה, ביודעין ובכוונה תחילה.

ביום הנישוב, אבחר לצאת עם ילדי מהאזור, אעשה זאת בגלל שמי שהיה אמור להגן עלי ועל ילדי נכשל בכך כישלון חרוץ. ואולי לא באמת נכשל. אולי בחר למכור את מדינת ישראל

אולי הופעלו עליו לחצים, אולי נכנע לאיומים, אולי התפתה לפיתויים, אולי הסתנוור מניצנוצי המזומנים. תהיה הסיבה אשר תהיה, התוצאה היא גרירת מדינה שלמה לפתחו של אסון חסר תקנה.
אסון שרוב בני האדם מתקשים, בצדק, לעכל או להבין. כי לך תעכל את העובדה שקיים חשש אמיתי לאובדן כל רצועת החוף הישראלית. זה גדול מדי, אכזרי מדי, לא נתפס מדי. עדיף, למען היציבות הכללית, להאמין שמדובר רק בסיפורי אימים.

כן בחצר הקדמית שלי

מי שנמנה עם הציבור הרחב, זה שלא חי באזור בו מתנהלת מזה שנתיים 'מלחמת שלום הכיס של יצחק תשובה', ספק אם בכלל מודע לשלל הליקויים, השחיתויות (לכאורה) העלמת העין, הסיכונים ומחדלי הבטיחות הרבים מספור שסובבים סביב סיפור האסדה.
יותר סביר להניח שהוא מכיר את המושג NIMBY (לא בחצר האחורית שלי). הוא לא יודע למה הוא מכיר אותו, אבל הוא בטוח שזהו תמצית הסיפור. חבורת תושבים שלא רוצים בית זיקוק שנמצא מול העינים שלהם ומנסים לפגוע ב-"פרויקט הלאומי" של המדינה.
רצף שקרים שתפס חזק בזכות מערכת יחסי ציבור הממומנת מהכיס שלי ושלך.

האמת לא יכולה להיות רחוקה יותר. לא מדובר בפרויקט לאומי ולא מדובר בחצר האחורית שלי. זהו פרויקט מסחרי בלבד וזאת החצר הקדמית של כל המדינה.
חוף דור וכל רצועת החוף הצפונית לא שייכת לי ולא לשכני. תקלת השפך האחת שתחרב את כל רצועת החוף תפגע בכל מי שהים קרוב לליבו ולכל מי שהים הוא מקור פרנסתו. פיצוץ באסדה, או באחד מצינורות הקונדסנט המיותרים, לא יהרוס רק את האזור הנפגע, הוא יטלטל את כל ישראל. הרס מפעלי ההתפלה יגרום למחסור במי שתיה של כל אזרחי המדינה.

לא מדובר בחצר האחורית שלי. זאת החצר הקדמית של כל המדינה. פיצוץ באסדה, או באחד מצינורות הקונדסנט המיותרים, יטלטל את כל ישראל. הרס מפעלי ההתפלה יגרום למחסור במי שתיה של כל אזרחי המדינה

זהו מאבק על החצר שהיא חלק מאד מרכזי מהבית הלאומי של כולנו. אז למה בכל זאת חלקים נרחבים בציבור עדיין חושבים שמדובר באינטרסים קטנוניים של קבוצת אזרחים? כי הם עדיין לא נחשפו למה שהמדינה מתכננת להם בחצר האחורית שלהם.

מדינת ישראל נגד אזרחיה

הפקרת האזרחים לטובת בעלי הון ואינטרסים אישיים היא לא דבר חדש במדינת ישראל. בעניין הזה תושבי מישור החוף הצפוני לא שונים בהרבה מחלקים נרחבים מאוד בציבור. דוגמאות לא חסר, שאלו למשל את משפחות נפגעי השייטת שצללו בקישון, או את תושבי חיפה החיים במשך שנים על גבי שנים בחצר של תעשיה פטרוכימית בבעלות בעלי הון.
שאלו את כל אותם אזרחים שמנהלים ממש ברגעים אלו מאבקים מקומיים כנגד תחנות חשמל פרטיות, טורבינות רוח, שדות תעופה ועוד. כמעט לא קיים ישוב בישראל שלא מתקיים בו כיום מאבק סביבתי ובריאותי כנגד חברה מסחרית דורסנית בגיבוי המדינה.
שר הטייקונים, יובל שטייניץ, הצהיר לא מזמן מעל לבמת הכנסת כי הוא ילחם וינצח את כל ההתנגדויות של האזרחים. אלו היו מילותיו שלו.

כמעט לא קיים ישוב בישראל שלא מתקיים בו מאבק סביבתי ובריאותי כנגד חברה מסחרית דורסנית בגיבוי המדינה. שר הטייקונים, שטייניץ, הצהיר בכנסת כי ילחם וינצח את כל התנגדויות האזרחים. אלו היו מילותיו שלו

אם בסביבתכם נראה שהכל בסדר כרגע, רוצו מהר לאגף התכנון הקרוב למקום מגוריכם ובדקו את תוכניות הפיתוח באזורכם. יש סיכוי יותר מסביר שתמצאו שם – מוסתרת היטב בין ערמות של קלסרים וגיליונות – גם איזו מטמנת זבל לאומית, טורבינת גז בטחונית, או סתם מחצבת פוספטים זיהומית. כולן יוזמות שמיועדות להכניס כסף רב לבעליהן, על חשבון החיים שלכם ושל קרוביכם.
אם תחליטו לצאת ולהלחם באיום הממשי שהונחת עליכם ללא ידיעתכם, תגלו כיצד יודעת המדינה לממן מכספכם, מסע דמוניזציה נגדכם. ביום בהיר אחד תהפכו ממשלמי המיסים ובעלי התואר לאויבי הציבור. שר החוץ יאשים אתכם בערעור יחסי החוץ; שר האוצר, בגרעון התקציבי; שר הבטחון, יפיל עליכם את הטילים; אתם תהפכו להיות החלום הרטוב של הממשלה. סוף סוף יהיה לה על מי להפיל את האשמה בכל הכישלונות שלה עצמה.

אם תחליטו לצאת ולהלחם באיום הממשי שהונחת עליכם ללא ידיעתכם, תגלו כיצד יודעת המדינה לממן מכספכם, מסע דמוניזציה נגדכם. ביום בהיר אחד תהפכו ממשלמי המיסים לאויבי הציבור

בעיקר יכאב לכם לראות כיצד חבריכם, אלו שגרים במקומות אחרים, ימהרו להשתכנע באשמתכם תחת מסע לחצים מתוזמן ומשומן היטב. תמצאו את עצמכם נאלצים להסביר שוב ושוב למה הבריאות של ילדכם ושלכם היא משהו שרצוי להתחשב בו. לא תאמינו שתשמעו את עצמכם מנסים לשכנע אחרים שלחיים שלכם יש משמעות והיא יותר חשובה מגריפת רווחים של איש עסקים.

המדינה יודעת זאת ולכן, היא משקיעה הרבה משאבים בדמוניזציה של האזרחים במקום בטיפול במפגעים – ברור לה איפה סיכויי ההצלחה יותר גבוהים (ובואו, מי מכם הציע בפעם האחרונה לשר בממשלה מקום עבודה מפנק עם משכורת עתק, או הזמין אותו על חשבונו לסופ"ש זוגי מפנק בסוויטה המלכותית של מלון ליקוקון היוקרתי?)

המדינה יודעת זאת ולכן משקיעה הרבה משאבים בדמוניזציה של האזרחים במקום בטיפול במפגעים – ברור לה איפה סיכויי ההצלחה יותר גבוהים

סרטנים מתים בסתר

יש משהו מאד נוח מבחינת הרשויות כאשר תושבי המדינה מתנדבים למות מסרטן, או מחלות קשות אחרות ולא בתאונת דרכים, או בפיגוע (חס וחלילה וחס, רק בריאות לכולנו). מוות מיידי מעורר עניין ותשומת לב תקשורתית ואז פקיד מסוים ממשרד מסוים צריך למהר ולגלגל את האחריות ממנו לפקיד אחר ממשרד אחר וכן אלאה.
מוות ממחלה הוא מוות שאינו מפריע את שלום הציבור.
הוא איטי, סוחט את המשפחה נפשית וכלכלית, מקשה עליה מאוד לדרוש צדק וגם אם תעשה זאת, תתקל בחומה בצורה של סוללת עורכי דין ואנשי יח"צ ממומנים היטב. בית המשפט לא יקל על הקורבנות, להפך, הוא נמנע לעשות זאת גם השבוע כאשר דחה את תביעת הרשויות המקומיות בדיוק בעזרת הטיעון שלא ניתן להוכיח קשר ישיר בין תחלואה לבית הזיקוק, הוא נוקט בעמדה זו כמעט בכל תביעה דומה.

מוות ממחלה הוא מוות שאינו מפריע את שלום הציבור. הוא איטי, סוחט את המשפחה נפשית וכלכלית, מקשה עליה מאוד לדרוש צדק. וגם אם תעשה זאת, תתקל בחומה בצורה של סוללת עורכי דין ואנשי יח"צ

מבחינת התקשורת זה פשוט משעמם אותה. למרות שצריך לומר בכנות, זה כן שווה גלגל הצלה בתוכנית הריאליטי שכבשה את המדינה.

נס לא קרה לנו, תקווה כן.

אבל בסיפור הזה יש גם תקווה.
במשך השנתיים בהן מתנהל המאבק סביב בית הזיקוק לגז – בואו נסכים שגם אם נקרא לבתי הזיקוק בחיפה, 'אסדת בזן' ואפילו 'מטהר אוויר בזן' הם עדיין ישארו בתי זיקוק, כך גם תמר ולוויתן – נבנתה כאן קהילה חזקה, מגובשת ואיכותית.
יפות התואר ונוצצי הקרחות. אנשים ונשים שבחרו לקחת את גורלם בידיהם ולעמוד לבדם מול צבא הנובל ושותפיו מבית. אזרחים שכנגד כל הסיכויים השמיעו את קול המרד ויצאו מעטים מול טייקונים כדי להגן על ביתם ומשפחתם. אולי יום אחד עוד נציין את המאבק הזה בהדלקת נרות סולאריים מאנרגיה מתחדשת.
אני מתפנה עם ילדי כדי להיות אור קטן בתוך קהל האיתן הזה. וכדי שאם יום אחד תמצאו את עצמכם במאבק על איזה "פרויקט לאומי" שבונים בחצר שלכם (קדמית או אחורית, לא משנה) תדעו שיש מי שתומך בכם גם אם אנחנו לא גרים באותה שכונה.

אז מה יהיה?
הסיפור הזה יסתיים בניצחון אזרחי,
או באסון לאומי.
מה שבטוח, נימבי זה לא יהיה.

לירז רימון הוא אדם מן הישוב. פועל חברתי, ידידותי לסביבה ומיודד עם החברה. יועץ פוליטי של ח"כ (לשעבר) יעל כהן פארן. כותב, עורך ומייצר תוכן לפרנסתו. שואף ליותר ונהנה ממה שיש.

שנות כהונתו הרבות מדי של הפושע לכאורה נתניהו לימדו אותנו להכיר על פה את כל התעלולים, הטריקים והשטיקים הזולים, המיותרים והילדותיים שלו. הבנו כבר מזמן עם מי יש לנו עסק, קלטנו מזמן מי האדם העומד מולנו ואנחנו מזהים מתוך שינה כל שטות ושקר שלו.

יותר מזה, שנותיו הרבות מדי בשלטון לימדו אותנו לזהות מבעוד מועד את התעלול הבא, את הטריק הבא. הפושע לכאורה נתניהו הפך לשקוף בכל הקשור לתגובותיו הצפויות והידועות מראש.

אנחנו יודעים כל זאת ועדיין מרשים לו להתל בנו ולהכתיב את סדר היום כרצונו. מדוע? האם אנחנו מפיקים הנאה מכך? לא, אז מדוע אנחנו ממשיכים לתת לו זכות קיום ציבורית על אף שאנחנו יודעים מראש את תגובותיו ושקריו?

אנחנו מכירים אותו ועדיין מרשים לו להתל בנו ולהכתיב את סדר היום כרצונו. מדוע? האם אנחנו מפיקים הנאה מכך? לא, אז מדוע אנחנו ממשיכים לתת לו זכות קיום ציבורית על אף שאנחנו יודעים מראש את תגובותיו ושקריו?

אילו היינו חברה חזקה ובטוחה בעצמה עם תקשורת חופשית ועצמאית מזמן היינו מקיאים מתוכנו את הפגע הרע הזה. אבל במקום להדירו אנחנו בוחרים במודע או שלא במודע לשתף פעולה עם סדר היום החולני הזה שמכתיב לנו הפושע לכאורה נתניהו, ואנחנו מגיבים, נגררים אחרי כל שטות שלו – ובכך רק מעצימים אותו.

אלא שיותר מדי שנות נתניהו בשלטון נותנות את אותותיהן ומשפיעות עלינו, על כולנו, ימין ושמאל, בין שנרצה ובין שלא נרצה. ומכיוון שנתניהו לא אדם טיפש, להפך, הוא חכם ואינטליגנטי מאוד, הוא יודע וקולט זאת, והוא מנצל את המצב לטובתו האישית. אילו ניצל את חוכמתו לעשיית טוב ולשיפור חיי האזרחים, מצבנו היה נפלא. אבל הוא בחר לנצל אותה לרעה ולעשיית נזקים והרס.

את נתניהו לא נוכל לשנות, זה הוא. נוכל רק לשנות את עצמנו ואת יחסנו אליו. לכן הגיע הזמן שנפעל אחרת. הגיע הזמן שנגיב בצורה שונה. הגיע הזמן שנלמד להתעלם מכל התעלולים השיווקיים הילדותיים שלו ובמקום להיגרר אחריו כהלומי קרב מהופנטים נאלץ אותו לסגת ולהיגרר אחרינו עד לתבוסתו.

אילו היינו חברה חזקה ובטוחה בעצמה עם תקשורת חופשית ועצמאית מזמן היינו מקיאים מתוכנו את הפגע הרע הזה. אבל במקום להדירו אנחנו בוחרים במודע או שלא במודע לשתף פעולה עם סדר היום החולני הזה

הדברים נכונים גם לעניין בנו יאיר. במקום לפרסם כל שטות של הבן הילדותי ולהיכנס איתו לעימותים, נלמד להתעלם מנוכחותו המיותרת ברשתות החברתיות עד שיתאדה מהן.

יבוא הקורא ויאמר: אם שנרצה בין שלא נרצה, נתניהו עדיין משמש ראש ממשלת ישראל ואי אפשר להתעלם מכך או ממנו. ותשובתי: נכון, ועדיין אפשר וצריך להתעלם ממנו, כפי שהוא מתעלם מאיתנו. מתי בפעם האחרונה נתן בתקשורת ריאיון רציני ומעמיק, שלא בתקופת בחירות? מתי ענה על שאלות קשות ונתן דין וחשבון אמיתי לציבור? עלינו לפעול בגישת יחס גורר יחס: אתה מתעלם – מתעלמים ממך. אתה מזלזל – מזלזלים בך.

ובעיקר עלינו להפסיק לתת במה לכל שטות שהוא פולט, עלינו להפסיק להדהד את חדשות הכזב והתעלולים שלו ולהתחיל לדבר על הדברים החשובים באמת, על הבעיות המהותיות של ישראל, ולא על נתניהו והתעלול היומי שלו.

יבוא הקורא ויאמר: נתניהו עדיין משמש רה"מ ואי אפשר להתעלם מכך או ממנו. ותשובתי: נכון, ועדיין אפשר וצריך להתעלם, כפי שהוא מתעלם מאיתנו. מתי לאחרונה נתן בתקשורת ריאיון רציני ומעמיק, שלא בתקופת בחירות?

ביום שנלמד כולנו, לרבות התקשורת שהפושע לכאורה נתניהו פגע בה קשות, להתעלם מכל שטות וקשקוש שהוא מפרסם ברשתות החברתיות, מסרטונים ילדותיים ומ"מסיבות עיתונאים" מזויפות, באותו היום נוכל לומר שהתגברנו עליו ואנחנו מובילים את ישראל לסוף תקופת נתניהו, אל עבר עתיד טוב יותר לנו ולילדינו.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה ארבעה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

"הלכתי לבית-מטבחיים לצפות במה שמכונה "שחיטה חשמלית", וראיתי שהצמידו לרקותיהם של החזירים מלקחי מתכת גדולים שחוברו לזרם חשמלי (125 וולט). ברגע שהמלקחיים תפסו בחזירים הם איבדו את הכרתם, התקשחו, ואחרי שניות אחדות נתקפו פרכוסים, כמו כלבי הניסוי שלנו. ברגעים אלה של אבדן ההכרה (תרדמה אפילפטית), השוחט דקר את החיות והקיז את דמן בלא קושי". (אוגו צ'רלטי, פסיכיאטר, מתאר כיצד "המציא" את שיטת הטיפול בהלם חשמלי, 1954, צוטט בספר "דוקטרינת ההלם" של נעמי קליין)

בוודאי ראיתם את התמונה, או לפחות שמעתם את הסיפור הנוראי. פארק שעשועים סיני פרסם את עצמו על ידי השלכתו של חזיר אומלל בכבל בנג'י מגובה של כמעט שבעים מטרים. החזיר היה עטוי גלימה סגולה, וזעק זעקות אימה, אימה אמיתית, כאשר הופל מטה. לאחר מכן נלקח החזיר למשחטה. אנשים שונים בוודאי כבר אכלו מבשרו.

פארק שעשועים סיני פרסם עצמו ע"י השלכת חזיר אומלל בכבל בנג'י מגובה של כמעט 70 מטרים. החזיר היה עטוי גלימה סגולה וזעק זעקות אימה, אימה אמיתית, כשהופל מטה. לאחר מכן נלקח למשחטה

לא מזמן כתבתי שאינני מאמין בקיומם של סרטי אימה, שכן הצופים בהם לעולם חשים אימה אמיתית. אני לא ממליץ על כך, אבל מי שרוצים לדעת איך נשמעת אימה אמיתית מוזמנים לצפות ולהקשיב לוידאו המתעד את החזיר המסכן.

את דה סאד קראתי לראשונה בתיכון, אני חושב. הדבר הכי נורא שנכתב שם, או אולי – הדבר היחיד שנצרב בזיכרוני עד היום, היה אמירה של אחת הדמויות, לפיה זה בסדר לעולל לאישה כל מה שאנחנו, הגברים, נרצה, כל עוד הורגים אותה אחר כך. זו אמירה איומה, נכון. אבל הנה דוגמא לכך – לחזיר כבר לא אכפת שכך התעללו בו, נכון?

אני כותב טענה קשה זו  – לא על מנת להגן על ההתעללות בחזיר (או באישה, כמובן!), אלא כדי לטעון שהזעם הכללי כלפי המעשה הוא לא זעם בגלל הפגיעה בחזיר, שמיליונים ומיליארדים מבני מינו סובלים מי פחות, אבל גם מי יותר, לפני שהם הופכים לארוחה עבור אלו שזועמים על מעשה ההתעללות בסין. הזעם הוא על *התנהגותם של בני האדם*.

לא מזמן כתבתי שאינני מאמין בקיומם של סרטי אימה, שכן הצופים בהם לעולם חשים אימה אמיתית. אני לא ממליץ, אבל מי שרוצים לדעת איך נשמעת אימה אמיתית מוזמנים לצפות ולהקשיב לוידאו המתעד את החזיר

במילים אחרות, לא על כך שחזירים לא צריכים לסבול (באופן הזה), אלא על כך שבני אדם לא צריכים להתעלל בצורה הזו, לפני שהם אוכלים את קורבנותיהם. דרך ארץ קדמה לתורת העליונות האנושית.

החזיר עבר מסכת התעללות איומה, ואז נלקח למשחטה. אנשים שונים כבר אכלו מבשרו. אולי סיפורו הוא סיפורו של ישו – מי שסבל על מנוף הבנג'י כדי שלקוחות סיניים זועמים לא יעשו זאת, כאות מחאה.

כך או כך, חשוב להבין, שהחזיר עצמו הוא שקוף לחלוטין בסיפור הזה. ההזדהות הרבה עם הקורבן (ומה נגיד, המבורכת? כן! זה חשוב!) נגועה בסופו של דבר גם היא בסוגנות, על פיה זה בסדר להרוג חזירים, רק לא ככה. לא בראוותנות כזו, אלא בהיחבא ובמחשכים.

החזיר עצמו שקוף לחלוטין בסיפור הזה. ההזדהות הרבה עם הקורבן נגועה בסופו של דבר גם היא בסוגנות, על פיה זה בסדר להרוג חזירים, רק לא ככה. לא בראוותנות כזו, אלא בהיחבא ובמחשכים

איננו רוצים לראות את מי שאנו אוכלים ואיננו רוצים לראות אותו סובל. זה לא אומר, אבל, שאסור לו לסבול. פשוט לא מול עינינו. אינספור חזירים הסובלים יום יום יעידו על כך, לו יהיו מי שיקשיבו להם.

בשנת 2012 התגלה קוף שנשמר אצל וטרינרית אחרי שקטעה את שתי רגליו ויד אחת שלו, כך גיליתי בצילום שראיתי היום ומי יודע אם אי פעם אשכח. אני נזכר עכשיו בספרם של אדורנו והורקהיימר, על הדיאלקטיקה של הנאורות, בו הם כותבים שעל ידי פגיעה בבעלי החיים במעבדות, החוקרים מכריזים שרק הם עצמם, מבין כל הבריאה, פועלים באופן רצוני, מול האופן המכאני והעיוור בו חיות המעבדה מתעוותות על שולחן המעבדה. בני האדם מתייחסים לעצמם, כותבים אדורנו והורקהיימר, כאילו התבונה שייכת רק להם, בעוד בעלי החיים מלאים רק באימה צרופה וחסרת בינה ובדחף לברוח.

אדורנו והורקהיימר כותבים שע"י פגיעה בבעלי החיים במעבדות, החוקרים מכריזים שרק הם עצמם, מבין כל הבריאה, פועלים באופן רצוני, מול האופן המכאני והעיוור בו חיות המעבדה מתעוותות על שולחן המעבדה

בספר "דוקטרינת ההלם" מצטטת נעמי קליין את מילטון פרידמן כשהוא כותב לגנרל פינושה: "אם תאומץ הגישה הזו של טיפול בהלם, אני סבור שיש להכריז עליה בפומבי בפירוט רב, ולהתחיל ביישומה במועד קרוב מאד. ככל שהציבור יקבל מידע מלא יותר, כך יקל עליו להסתגל".

אני חושב על אמירה מפחידה זו גם ביחס להלם הציבורי מהחזיר שהופל ממנוף הבנג'י. אולי אפשר לקרוא את הפעולה האיומה הזו כטיפול בהלם שמצריך את הציבור להסתגל לעובדה הפשוטה שבעלי החיים הלא אנושיים סובלים בידינו, שיש להם פנים ושהם משמיעים קול.

בסין, אני מאמין, נעשתה הפעולה הזו מתוך מחשבה שהציבור אמור להיות קהה חושים ולבוז לאימתו של החזיר. אולי זו הזדמנות, אבל, לעשות את ההיפך.

גם ביחס להלם הציבורי מהחזיר שהופל ממנוף הבנג'י, אולי אפשר לקרוא את הפעולה האיומה הזו כטיפול בהלם, שמצריך הסתגלות לעובדה הפשוטה שבעלי החיים הלא אנושיים סובלים בידינו, שיש להם פנים ושהם משמיעים קול

אז כן. בואו ונדבר קודם כל על האסון שבשחיטת החזיר, ורק לאחר מכן על כך שהופל ממנוף כפעולת ראווה. כמה שפעולת ראווה זו בזה לרצונו של החזיר, שחיטתו בזה לו הרבה יותר.

פעיל למען בעלי חיים, ספרו הראשון - "ראו את החיה" יצא בהוצאת דרור וספרו השני - "חיה ללא תכלית" יצא בהוצאת רסלינג. מורה לאמנות שחי עם זוגתו אורי שביט ושני הכלבים בלה ולארי