לא יאומן שככה סותמים פיות בנושא שמשפיע על בריאות כל הציבור ושחובה להביא לידיעת הציבור ולפתוח מחקר רציני מדעי.
ראש שירותי בריאות הציבור פרופ' סיגל סדצקי, מומחית לאפידמיולוגיה סרטן וקרינה בלתי מייננת (מחקר האינטרפון) אמרה בפירוש לא פעם שהסלולר "יודע לסרטן". היא גם הדגישה שהיא מאמינה לרגישים לקרינה.
רגישות לקרינה מוכרת בעולם כנכות תפקודית קשה ומגבילה בעולם של היום (שמלא קרינה בכל מקום).
בשבדיה מצאו שבערך 3 אחוז מכלל האוכלוסייה רגישים לקרינה וסובלים מתסמינים בזמן שימוש/ חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית סלולרית או אלחוטית (בדרגות שונות). לפי אמנה של האו"ם חובה לתת להם תנאים לקיום נורמלי ככל האדם. בשבדיה עושים זאת, כפי שמדגיש פרופ' אולה יוהנסון ממכון קרולינסקה, שחוקר רגישות לקרינה כבר שנים רבות.
יש היום מחקרים רבים שמראים ביומרקרים (סמנים ביולוגיים) אוביקטיביים לאבחון רגישות לקרינה והבדלים בתפקוד מוחי (בבדיקות fMR) בין רגישים לקרינה ללא רגישים לקרינה בזמן חשיפה לקרינה סלולרית. אלה ממצאים אוביקטיביים ולא דיווח סוביקטיבי (בלפום, 2015: הוזר, 2017: יש עוד).
תודה על המבט המאוזן, אחרי האכזבה הקשה ממוסד אקדמי, הנחשב "מוביל" (שנסמך על כספי ציבור). מוסד שמעז לפגוע בחופש אקדמי ובאחריותו החברתית, עליה הוא "מחנך" דורות של חוקרים (כמוני).
ההתנהלות השערוריתית והמבזה של האוניברסיטה במקרה זה מעלה השערות לגבי כניעתו ללחצים זרים, נוגדי חופש. גורמים שבריאות הציבור אינם בראש מעיניהם.
.
הכנס, שבוטל בבריונות, נועד לפתוח דיון ולקרוא למחקר מדעי, העונה על סטנדרטים קפדניים. מחקר חשוב של תופעות חדשות ולא ברורות.
רגישות לקרינה הינה תופעה חדשה של פגיעה סביבתית, הגורמת לנכות תפקודית ולהתמודדות ביו-פסיכו-סוציאלית קשה, ללא הכרה או סיוע.
רוב הרגישים לקרינה לא יודעים מה מקור סבלם ומקבלים טיפול שגוי במערכת הרפואה.
חברי הקהילות הרבות של רגישים לקרינה ברחבי העולם כלל לא ידעו מהי "קרינה" וכי עלולים להיפגע ממנה.
רובם היו טכנופילים ומאמצים מקדימים של טכננולוגיה. הם לא ידעו כי המכשיר הנייד בידיהם עלול להזיק להם. אי לכך, לא היה להם קל לאבחן את המקור לסבלם. סבל פיזי קשה החולף כללי כאשר נמנעים מחשיפה לקרינה.
רגישות לקרינה אינה מולדת, אלא מתפתחת במהלך החיים.
לצערנו, מדי יום מתרבים המתלוננים על נימול/ כאבי ראש/ בלבול/ שכחה/ חוסר ריכוז וכו' בזמן שימוש במכשיר סלולרי או אלחוטי (או אחרי השימוש).
מדובר ברצף ובדרגות רגישות שונות.
רגישות לקרינה מתחילה בתסמינים קלים ועלולה להתגבר לנכות קשה מאד.
הגיע הזמן לחקור תופעה זו כהלכה וליידע את מערכות הבריאות, החינוך והרווחה בקיומה של תופעה זו.
העדר אבחון וטיפול שגוי גורמים לדחיית הצעדים שיש לנקוט ולהחרפת התסמינים והנזק.
למידע ראשוני – אתר עמותת "רגישות לקרינה ישראל" www.ehs.org.il
"בעיקר יכאב לכם לראות כיצד חבריכם, אלו שגרים במקומות אחרים, ימהרו להשתכנע באשמתכם תחת מסע לחצים מתוזמן ומשומן היטב.
לא תאמינו שתשמעו את עצמכם מנסים לשכנע אחרים שלחיים שלכם יש משמעות והיא יותר חשובה מגריפת רווחים של איש עסקים."
.
כן, לגמרי
וזה חמור עוד כשתנסו להסביר שנפגעתם כבר אנושות מקרינה, כן, זו שבכיס של כל אחד – הסמרטפונים והוויפיי – וגם מזיהום סביבתי וכימיקלים.. ומאז אינכם יכולים להתקרב לביתכם האהוב ואין יכולת פרנסה והקריירה הלכה
ואינכם יכולים לצאת לעולם המוקרן
ואין לכם חיים
ולכן, בדיוק בגלל זה, הגעתם למקום הזה אחרי חיפוש ארוך, כי במקרה הוא נמוך קרינה ויחסית פחות מזוהם (רק מכיוון הים) וכעת … כעת מכיוון הים, במרחק 10 ק"מ מהבית.. אסדת גז מזהמת
ונותר לך רק חלקת קבר לחפש
כי אין במצבך לאם ללכת
כמה רחפני נפץ של חזבאללה פגעו לפני זמן קצר בצפון הארץ, סמוך לגבול לבנון, כך מסר צה"ל, לאחר שהופעלו התרעות בכמה יישובים בקרבת הגבול.
הצבא מסר ש"האירוע מתוחקר".
משטרת ישראל עצרה מספר גורמים שלפי החשד קשורים לירי בערערה בילדה בת השבע, שמתה מפצעיה, כך הודיעה דוברות המשטרה.
עוד נמסר מהמשטרה ש"מבירור ראשוני בשטח עולה כי ככל הנראה מדובר בקטטה מקומית שהתפתחה והסלימה בין שכנים במקום".
יושב ראש דגל התורה, משה גפני, קרא לנציגי המפלגה ברשויות המקומיות "להפסיק לאלתר את שיתוף הפעולה עם נציגי המשטרה, לרבות השיטור העירוני, בכל הרשויות המקומיות ברחבי הארץ, עד להודעה חדשה".
גפני הסביר שבקשתו נובעת מ"התערבות משטרת ישראל במעצר האברכים ותלמידי הישיבות לומדי התורה". עוד נימק: "שלא נהיה חלילה שותפים לפגיעה בתורה הקדושה ובלומדיה".
ילדה בת שבע נהרגה לאחר שנפגעה בראשה מירי בערערה.
בחדשות 12 מדווחים כי האירוע החל בוויכוח בין שני ילדים שהוביל לקטטה בין ההורים שהתערבו. אחד מהם הוציא נשק וירה, והילדה נפגעה בצוואר מהירי.
המשטרה מסרה כי כוחותיה פועלים באזור ופתחו בחקירת נסיבות הירי.
מדוברות מד"א נמסר כי בשעה 13:32 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב שרון על ילדה שהובאה לחבירה עם צוותי מד"א בצומת כרכור. חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו לילדה טיפול רפואי ופינו אותה לבית החולים הלל יפה תוך כדי פעולות החייאה.
חזבאללה טוען כי אנשיו מנהלים חילופי אש עם כוחות צה"ל מצפון לנהר הליטני בדרום לבנון, כך לפי דיווחים בכלי תקשורת לבנוניים.
בתגובה לדיווחים מסר צה"ל לזמן ישראל כי הוא "לא מכיר אירוע חריג".
אתמול אישר צה"ל כי בימים האחרונים הרחיב את הפעילות הקרקעית מעבר לרצועת הביטחון המוגדרת בחלקים מדרום לבנון.
מאז ה-7 באוקטובר אנחנו מתמודדים לא רק עם שיקום בתים וקהילות, אלא גם עם שיקום נזק בלתי נראה: שיקום התודעה.
הנתונים שמצטברים מהשטח מציירים תמונה מוכרת מדי למי שעוסקים בבריאות הנפש – גל מתמשך של הפרעות דחק פוסט־טראומטיות, דיכאון וחרדה, שמאתגר את המערכות הקיימות ודורש מענה רחב, מהיר ומדויק.
פרופסור איל פרוכטר הוא שותף מייסד ומנהל תחום רפואה ומדע קולקטיב עיקר - השותפות לחוסן בישראל.
ד"ר נדיה ליסובודר היא יועצת קלינית CRO, מייסדת ומנכ"לית של גליל מחקר ביו-רפואי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
ראוי להקים בישראל את מוסד "הסנהדרין". המערכת הפוליטית סרחה ויוקרתה מצויה בשפל עמוק ברחוב הישראלי. פוליטיקאים רדודים וברוטליים בהתנהגותם החדירו נורמות פסולות לחיים הציבוריים והשחיתו את המערכת הפוליטית.
אנו זקוקים לסוג של חבר מושבעים או בית מגוון בהרכבו, שיהווה מקור השפעה והשראה למנהיגים ולציבור הרחב וישפיע על השיח הציבורי, וזאת בהיעדר ריסון של מקבלי ההחלטות.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.
החלטה על תקיפה באיראן ובלבנון בצל הבחירות הקרבות ומשפטו הפלילי של ראש הממשלה: כשהצורך הביטחוני פוגש את כשל המהמר, רציונליות מוגבלת ומנהיג הזקוק לשינוי סדר היום.
* * *
הסרט "לכשכש בכלב" משנת 1997 מתאר נשיא אמריקאי המסובך בפלילים, ש"ממציא" מלחמה במדינת אויב. במקום לעסוק בפרשיות הפליליות של הנשיא, הציבור בסרט עוסק באיום החיצוני, בצורך להכריע את האויב ובחיזוק האחדות הפנימית. המלחמה אינה העיקר בסרט. העיקר הוא מאמץ "הנדסת תודעה" של הציבור.
ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו