ממש חבל שבמהלך החג – כשהאסטרונאוטים של ארטמיס 2 המריאו לכיוון הירח – לא נחתו בארצנו חייזרים. שדוני חלל חמודים מהסוג שסגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס הגדיר השבוע בריאיון ביזארי במיוחד כ"יצורים שמיימיים שמתעופפים מסביב ועושים דברים מוזרים לאנשים" – הגדרה שמלבד המילה "שמיימיים" נראית כהולמת להפליא גם את הנשיא דונלד טראמפ וגם את ראש הממשלה בנימין נתניהו. שני שדונים שמתעופפים מסביבנו כבר שנים ועושים דברים מאוד מוזרים לאנשים.

אם היה נוחת בארצנו האהובה חייזר כזה ומנסה להבין מי אנחנו, מה מעסיק אותנו, מה מפחיד אותנו ואל מי אנחנו נושאים את עינינו, הוא היה מדווח למפעיליו בבסיס המודיעין אשר במפקדת היצורים השמיימיים העליונה בכוכב הלכת אשמדאי, שאחד הנושאים הבוערים ביותר על סדר היום של הישראלים, אפילו בזמן שנוחתים על ראשיהם מטחים של טילים בליסטיים מאיראן, הוא שאלת קיומו של "טרור יהודי".

"ככל שאני יכול להעריך על פי המידע שהספקתי לאסוף בזמן הקצר שהיה לי בין האזעקות", היה החייזר החמוד מדווח, "שאלת קיומו או אי קיומו של 'טרור יהודי' היא סוגיה עתיקת יומין שקורעת את החברה הישראלית מבפנים כבר שנים רבות. את הדיון בה מוביל כעת באומץ יוצא דופן הלוחם הנועז בטרור היהודי עמית סגל, ישראלי בעל השפעה ציבורית יוצאת דופן, שלא נרתע לסכן את מעמדו גם כשמכוונות לעברו התקפות ארסיות".

"ככל שאני יכול להעריך על פי המידע שהספקתי לאסוף בין האזעקות", היה החייזר החמוד מדווח, "שאלת קיומו או אי קיומו של 'טרור יהודי' היא סוגיה עתיקת יומין שקורעת את החברה הישראלית מבפנים שנים רבות"

ואכן, סגל הוביל השבוע מה שהצטייר כמהפך מדהים באגפי הימין ביחס לסוגיית "הטרור היהודי". והוא כמובן חטף על זה גם משמאל (שם תמיד יהיו מי שישמחו להזכיר לו שהוא "בן של מחבל"), וגם מימין (שם לעגו לו ש"יש טרור יהודי, הוא רק מגיע מקפלן").

עמית סגל צודק: יש טרור יהודי – והוא מגיע מקפלן | נעמי רחליס, דעה@naomi_rac
עמית סגל טען שיש "טרור יהודי", אך נראה שהוא פשוט טעה בכתובת • בזמן שהתקשורת משמנת קמפיין שקרי על "אלימות מתנחלים", הטרור היהודי האמיתי משתולל ברחובות תל אביב בחסות "המחאה"https://t.co/8KvQf3c4zB – לטור… pic.twitter.com/LORuVcig1h

— C14 (@C14_news) March 29, 2026

סגל דיבר בחדשות 12 על האלימות שזורעים המתנחלים בגדה המערבית ואמר:

"בוא נקרא לילד בשמו: זה טרור. אין שאלה בכלל. זה טרור. ולא רק שזה טרור. אני כמובן לא משווה את הכמויות, הרבה יותר מסוכן היום להיות יהודי ביהודה ושומרון מאשר ערבי. אין על זה מחלוקת. לא צריך לשכנע אותי. מכיר מניסיון אישי.

"אבל הטרור הזה יש לו עוד נקודה. הוא פוגע במדינת ישראל לא רק בטרור עצמו, אלא באדוות. לא סתם שניים שהם מאוד מאוד בעד מפעל ההתיישבות – גם השגריר שלנו שם באמריקה, (יחיאל) לייטר, וגם השגריר שלהם פה, (מייק) האקבי, אומרים שהדבר הזה מלחך את בסיס התמיכה.

"אבל הטרור הזה יש לו עוד נקודה. הוא פוגע במדינת ישראל לא רק בטרור עצמו, אלא באדוות. לא סתם גם השגריר שלנו שם באמריקה וגם השגריר שלהם פה אומרים שהדבר הזה מלחך את בסיס התמיכה"

"ולכן אני רוצה להגיד לך שצריך לעשות כל דבר, כולל כל דבר, כדי לעצור את זה.

"צעד ראשון, החזרת המעצרים המנהליים. אני הייתי בעד הביטול בזמנו, ויגידו לי כולם שזה לא קורה בשום מקום אחר. כן! כי בשום מקום אחר זו לא פגיעה במדינה. זה לא טרור לאומני. אם יש איש שמאל שיעשה טרור נגד מתנחלים, אני בעד לעצור אותו גם מנהלית. אין מנוס מהדבר הזה".

גם בקריאה שטחית ומרפרפת לא קשה להבחין שמדובר בלא יותר מעוד מפגן מהוקצע של להטוטי רטוריקה.

למרבה הצער יש טרור יהודי – ואת המעצרים המנהליים צריך לשקול להחזיר pic.twitter.com/Ja2rS9t4SA

— עמית סגל (@amit_segal) March 28, 2026

אין כל קשר בין הדברים הלכאורה חריפים הללו לבין דיון מוסרי, או אפילו הבעת עניין במשמעות הערכית וההיסטורית של התפשטות הטרור היהודי. לסגל ממש לא אכפת מקורבנות הטרור היהודי שהוא מדבר עליו. הוא לא טורח אפילו להתייחס אליהם. לא לפעילי השמאל שחוטפים מכות רצח מבריוני החוות, ובטח שלא לפלסטינים שרוב הטרור הזה מופנה כלפיהם.

העובדה שמעולם לא היה אפילו מקרה אחד של איש שמאל ש"עשה טרור נגד מתנחלים" לא מפריעה לעמית סגל להניח באגביות את האופציה ההיפותטית הזו בלב הטיעון שלו, כאילו משוואה כזו אכן קיימת במציאות.

העובדה שמעולם לא היה אפילו מקרה אחד של איש שמאל ש"עשה טרור נגד מתנחלים" לא מפריעה לעמית סגל להניח באגביות את האופציה ההיפותטית הזו בלב הטיעון שלו, כאילו משוואה כזו אכן קיימת במציאות

וגם לא אכפת לו מהעדויות לפיהן מדובר כעת בהתארגנויות המנוהלות מלמעלה, שכוללות עשרות פורעים מתואמים, שיוצאים מהחוות הבלתי חוקיות שמממנת המדינה, כשהם מצוידים באלות ובכלי רכב שסופקו להם על ידי המדינה, ונהנים רוב הזמן מגיבוי של צה"ל, והכל כדי לפשוט בצורה מתואמת על כפרים ולהטיל על תושביהם אימה מסוג שפעם כינינו "פוגרום".

כל זה לא מזיז לעמית סגל את קצה המצה השמורה. גם לא ממש מפריע לו שבוזזים עדרים של פלסטינים, שמציתים בתים ומכוניות, או שמגרשים עניים מבתיהם.

מה שהפריע לסגל – מה שגרם לו להוציא מפיו את צירוף המילים הרעיל "טרור יהודי", שעד השבוע כל מי שהעז לומר אותו הוקע מייד כשמאלן הזוי ומשת"פ עם האויב – אלה רק "האדוות". העובדה שאפילו לייטר והאקבי כועסים – ולפי הדיווחים סגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס אפילו צעק על ראש הממשלה בנימין נתניהו בשיחה טלפונית ביניהם – מה ש"מלחך את בסיס התמיכה".

Great message from @IsraelPresident @Isaac_Herzog abt violence in Judea/Samaria. Attributed to "settlers" but these criminal acts are NOT by settlers. They're UNSETTLERS. I know many settlers-good, decent ppl. Those who steal, vandalize, & injure others are terrorists. https://t.co/ZmDD70OxbV

— Ambassador Mike Huckabee (@GovMikeHuckabee) March 30, 2026

חלילה לנו מללחך את בסיס התמיכה. הכוונה היא כמובן ל"בסיס התמיכה" בהמשך מפעל ההתנחלויות, שדוהר קדימה בקצב שכמותו לא ראינו. וכדי שהוא ימשיך לדהור קדימה אנחנו צריכים שאמריקה תמשיך לתמוך בו – או לפחות להתעלם ממנו.

ואם גלי האלימות של השבועות האחרונים מסכנים עכשיו את התמיכה האמריקאית, נעשה מה שצריך כדי להרגיע את הרוחות. אפילו נחזיר את המעצרים המנהליים המשוקצים, אם יהיה צורך

ואם גלי האלימות של השבועות האחרונים מסכנים עכשיו את התמיכה האמריקאית, נעשה מה שצריך כדי להרגיע את הרוחות. אפילו נחזיר את המעצרים המנהליים המשוקצים, אם יהיה צורך. עד שהאמריקאים יפנו את מבטם למקום אחר ונוכל שוב לתת בראש לערבים ולשמאלנים. כמו שאנחנו אוהבים.

ומאחר שמדובר בלא יותר מצעד טקטי, לא במהפך אידיאולוגי חלילה, התייצבו לצידו של סגל גם הרב יעקב מדן שלפחות התייחס לא רק ל"אדוות" אלא גם לזרמי העומק ("זו שפיכות דמים ואכזריות בלתי מתקבלת על הדעת… עיקר המחיר הוא הוויתור המודע על דרך ה' לעשות צדקה ומשפט") ואראל סג"ל ("חייבים לעצור את האלימות העיוורת הזו, כי היא לא מוסרית, לא חכמה ופוגעת במפעל הציוני").

ואפילו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' – האיש שכל האלימות הזו נעשית ברוח "תוכנית ההכרעה" שלו, ונהנית מתקציבים חסרי תקדים שהוא מפנה לעברה, ובעזרת רכבי השטח האימתניים שהוא חילק לפורעי החוות (סמוטריץ' לא הרחיק לכת עד כדי "טרור יהודי" והסתפק בהגדרתן של "פעולות אלימות נגד חיילים וערבים" כ"מעשים רעים").

גם אביו של עמית, חגי סגל, הידוע כמומחה לנושא טרור יהודי בשטחים, התייחס לנושא במילים "התעמרות מתועבת בקורבנות אקראיים. השטח אכן בוער והגפרור הפעם הוא יהודי".

"מאז כניסתו לתפקיד של ראש השירות הוא הנחה לפעול אל מול הקומץ הקיצוני האחראי על האירועים האלימים באיו"ש" (תגובת מערכת הביטחון לבקשתי על פעילות השב"כ מול החבורה היהודית שמשתוללת ביו"ש, היום ב@makorRishon. איור: שי צ'רקה) pic.twitter.com/Ut1jRk39uK

— חגי סגל (@haggai_segal) March 27, 2026

בחירת המילים אינה מקרית. מנקודת המבט של הימין המתנחלי – מדובר בסוגיה נפיצה. מטרת העל הייתה ונותרה לדחוק את הפלסטינים ולהשתלט על אדמותיהם. האמצעים להגשים את המטרה הזו משתנים כל הזמן.

כשהאלימות משיגה את מטרותיה ותשומת לב העולם מופנית לנושאים אחרים – כמו לכך שפלסטינים שוחטים וחוטפים ישראלים במערב הנגב, או שישראל מחריבה עד היסוד את רצועת עזה ואת מערב ביירות, או שטראמפ נשא עוד נאום לא קוהרנטי ומלא סתירות פנימיות – אין שום בעיה מוסרית להלום בערבים המתועבים וב"תומכי הטרור" השמאלנים שמלקקים להם, ומבלבלים את המוח על "אקיבוש".

אם נוצרות "אדוות" לא נעימות בדעת הקהל, הו אז אין ברירה אלא לצאת חוצץ. חלילה לא נגד האלימות האיומה ותוצאותיה המחפירות, אלא רק כלפי זה שהיא נהפכה "עיוורת" או שהיא "מתעמרת בקורבנות אקראיים" (ולא, כפי שצריך, פוגעת במטרות לא אקראיות, כמו ראשי ערים לדוגמה).

הדיון הזה, שכלליו מוכרים לכולנו עד פיהוק, חושף את הצביעות העקרונית שהיא מסימני ההיכר הבולטים של הדיון הישראלי על סוגיות שנויות במחלוקת בכלל ועל טרור בפרט

הדיון הזה, שכלליו מוכרים לכולנו עד פיהוק, חושף את הצביעות העקרונית שהיא מסימני ההיכר הבולטים של הדיון הישראלי על סוגיות שנויות במחלוקת בכלל ועל טרור בפרט. דיון שלא פעם נדמה שהוא-הוא שמגדיר את חיינו כאן, עד כי כבר קשה לדמיין אותם בלעדיו.

מה ישראלי בעיניך? להתווכח בלהט מיהו טרוריסט, מה זה טרור ומיהם תומכי טרור.

טרור יהודי: עדי כהן הגיעה לסייע למשפחה פלסטינית בקוסרה והותקפה באלימות קשה על ידי מתנחלים. כמעט חודש עבר מאז והיא עדיין בכיסא גלגלים, ומספרת מהשיקום בבית החולים: "האגן שלי הלך, היד והרגל שלי עדיין לא מתפקדות, אבל מה שכואב לי זה שפלסטינים חווים את זה פי שתיים מאיתנו" pic.twitter.com/ieq8eSIpOZ

— Raviv Drucker (@RavivDrucker) March 31, 2026

ביקום הישראלי, אישה טרופת נפש שרצה לעבר מחסום צה"לי כשהיא חמושה במזלג יכולה להיות מוגדרת  "טרוריסטית מסוכנת" ורופא שנכנס וטובח בעשרות מתפללים בעזרת נשק אוטומטי הוא "ברוך הגבר".

ביקום הישראלי, אישה טרופת נפש שרצה לעבר מחסום צה"לי כשהיא חמושה במזלג יכולה להיות מוגדרת  "טרוריסטית מסוכנת" ורופא שנכנס וטובח בעשרות מתפללים בעזרת נשק אוטומטי הוא "ברוך הגבר"

כך מסתובבת על צירה קרוסלת הטרור הישראלית. וכשממקדים את המבט מגלים שעל כיסא הכבוד המרופד שלה יושב כבר שנים עמית סגל, עלם החמודות של הציונות הדתית, שפיתח מילדות אובססיה לדקויות הקשורות להגדרת הטרור, בין היתר מאחר שהוא נאלץ מפעם לפעם להתמודד עם המורשת המשפחתית, שקוטלגה מאז על ידי בני המשפחה בביטול אדנותי כ"טרור של לילה אחד".

כבר שנים שעמית סגל מתעלם מכל מי שמעזים להזכיר לו את מעשי אביו, חוסם את מבקריו ברשתות החברתיות, וכשאין לו ברירה (כי אילנה דיין שאלה אותו על זה פעם בראיון ל"עובדה") הוא מלגלג על האובססיה ל"סיפור מלפני ארבעים שנה".

כל זה לא מנע ממנו להגדיר את מפלגת בל"ד כ"ארגון תומך טרור עם מימון מפלגות", הגדרה שהוא נאלץ להתנצל עליה ולומר (בשעת צפיית שפל) שבל"ד "אינה ארגון טרור מבחינה משפטית".

מאחר שהוא מבורך בזיכרון פנומנלי, הוא גם בטח זוכר היטב איך הוא הסתער לפני כמה שנים על הפרופסור למשפטים מרדכי קרמניצר, שכתב במאמר כי "לא ניתן לקיים בישראל דיון בשאלה הלגיטימית והרצינית: האם התקפות של פלסטינים על מטרות צבאיות הן פעולות טרור" – משפט שעליו הגיב סגל ב"מפעל חייו של מרדכי קרמניצר: הכרה בהרג חיילים בידי מחבלים כאירוע לגיטימי".

מפעל חייו של מרדכי קרמניצר: הכרה בהרג חיילים בידי מחבלים כאירוע לגיטימי. המאמר הבוקר לא היה הראשון. הנה עוד אחד. קם יורש להיבה יזבק: pic.twitter.com/Nb2IItvEbb

— עמית סגל (@amit_segal) February 10, 2020

המאבקים הנוקדניים המייגעים הללו על הגדרת תחום המושב של הטרור מתנהלים כבר שנים. כולל הפשפוש בציציות הדוברים השונים והתעקשות לקרצף, להכשיר ולטהר כל אקט של אלימות יהודית. מנערי הגבעות, אנשי "להבה" וכנופיות "תג מחיר" דרך פרשת אלאור עזריה, ועד החרבת עזה והמסתערבים שקטלו את בני משפחת בני עודה. תמיד עם אזכור כמו-אגבי של רצח משפחת פוגל, כאילו יש אדם שפוי בישראל שמצדיק את המעשה הנפשע והנורא שנעשה להם.

אלה נראים מגוחכים להפליא כששמים לב באיזו קלות, שלא לומר קלילות, אנשי ימין מכתימים מאז ומתמיד כ"טרור" כל מה שבא להם לא טוב בעין: טרור משפטי, טרור הפרקליטות, טרור חקלאי, טרור מדיני, טרור כלכלי, טרור פרוגרסיבי וטרור פמיניסטי (כולל הזרוע הצבאית שלו: הטרור הפמינאצי). אפילו "טרור בלונים" היה לנו פעם, בימים התמימים לפני השבעה באוקטובר.

כשמתחקים אחרי שורשי האובססיה הישראלית הזו לטרור מגיעים – איך לא – לבנימין נתניהו, האיש שכישף את השבט ואחראי לרבות מהאובססיות הישראליות של העשורים האחרונים.

כשמתחקים אחרי שורשי האובססיה הישראלית הזו לטרור מגיעים – איך לא – לבנימין נתניהו, האיש שכישף את השבט ואחראי לרבות מהאובססיות הישראליות של העשורים האחרונים

נתניהו עלה על הבמה הלאומית אחרי שאחיו הבכור יוני נהרג בקרב עם טרוריסטים שחטפו מטוס לאנטבה. הוא הקים אז את "מכון יונתן לחקר הטרור", ערך מספר כנסים בינלאומיים בנושא הטרור, פרסם את הספרים "מלחמה בטרור: כיצד יביסו המשטרים הדמוקרטיים את הטרור המקומי ואת הטרור הבינלאומי" ו"הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח"; מיתג עצמו בעולם כ"מר טרור"; המריא אל פסגת הפוליטיקה הישראלית כמר ביטחון, מי שכל ארגוני הטרור משקשקים מפניו.

עטיפות ספריו של בנימין נתניהו בנושא המלחמה בטרור (צילום: הוצאת "מעריב", הוצאת "ידיעות ספרים")

ומאז אנחנו הולכים מחיל אל חיל: מביסים את הטרור המשפטי כדי לבצר את המשטר הדמוקרטי, דוחקים את הטרור הפרוגרסיבי כדי לבסס מדינת הלכה שמהשבוע יש בה עונש מוות לטרוריסטים (בתנאי שהם לא יהודים), מחזקים את הטרור היהודי כדי לבלום את הטרור החמאסי, מסתייגים מהטרור היהודי כשזה "מלחך את בסיס התמיכה". וכל הזמן מכים בעוצמה בטרור האזורי ובטרור הבינלאומי, וממשיכים ללמד את המערב איך לנצח, גם אחרי שהמערב מוציא לנו צווי מעצר.

ועכשיו אנחנו עומדים ממש על סף הגשמת החלום לרסק את אימפריית הטרור של איראן. לרוצץ את ראש התמנון ששלח זרועות טרור לכל פינה במזרח התיכון ובעולם. נכון שפה ושם יש כמה אדוות לא נעימות: נגיד בית שקורס למישהו על הראש; או עיר בצפון הארץ שהתרוקנה מיושביה; או מיליוני עזתים שנותרו בלי קורת גג; או מיליוני פליטים לבנונים; או אלפי פוסט-טראומטיים שמשוועים לעזרה.

שכול וכישלון ניבטים אלינו מכל פינה.

אבל תתעודדו, אחיי אזרחי ישראל: זה בסך הכול המחיר הבלתי נמנע של הניצחון המוחלט על הטרור. ניצחון שתמיד נמצא בהישג יד, ממש כאן מעבר לפינה, שלמרבה הצער קרסה הבוקר מפגיעת טיל בליסטי.