לפני המלחמה הנוכחית בין ישראל, ארצות הברית ואיראן, עיראק חוותה תחייה שלה ייחלה זמן רב.
ארביל, שנחשבה זה מכבר לאזור היציב ביותר במדינה ולבירתו של החבל הכורדי האוטונומי למחצה בצפון עיראק, ראתה מתחמי דירות חדשים ומנופי בנייה, בעוד משקיעים אמריקאים הפעילו את שדות הנפט שלה ומשלחות עסקיות חיפשו הזדמנויות לשיתוף פעולה כלכלי.
לאחר שהתאוששה משמונה שנות כיבוש בהובלת ארצות הברית, שהחלו בשנת 2003, ומהמלחמה נגד דאעש, הצליחה עיראק להימנע מלהיגרר למלחמה בת 12 הימים עם איראן ביוני 2025, ובכך שימרה את היציבות השברירית שלה.
ואולם, מאז שהחלה המלחמה האחרונה עם איראן ב-28 בפברואר, עיראק – ובייחוד החבל הכורדי בצפונה – הפכה לשדה קרב, כשהיא לכודה בין שני צדי העימות.
מאז שהחלה המלחמה האחרונה עם איראן ב-28 בפברואר, עיראק – ובייחוד החבל הכורדי בצפונה – הפכה לשדה קרב, כשהיא לכודה בין שני צדי העימות
אף מדינה אחרת לא הותקפה בידי שני הצדדים באופן כזה. עיראק ספגה אש מכיוונים רבים: תקיפות אמריקאיות וישראליות כוונו נגד מיליציות הנתמכות בידי איראן על אדמת עיראק, בעוד שאיראן ושלוחותיה שיגרו טילים וכטב"מים לעבר בסיסים אמריקאיים ואזורים כורדיים בתגובה.
ההתקפות מהצד האיראני התגברו לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ רמז שקבוצות חמושות של כורדים איראנים בתוך החבל הכורדי עשויות לשמש כוח קרקעי.
"אני חושב שזה נפלא שהם רוצים לעשות את זה, אני לגמרי בעד", אמר נשיא ארצות הברית כשנשאל על האפשרות של מרד כורדי באיראן. אף שלאחר מכן חזר בו מדבריו, משמרות המהפכה החלו מאז לתקוף ללא הרף את מה שהם מגדירים כקבוצות בדלניות.
חלק גדול מהמטח כוון לנוכחות הצבאית האמריקאית בנמל התעופה הבינלאומי של ארביל, כאשר רוב החימושים ששוגרו יורטו בידי מערכות ההגנה האווירית. תושבי העיר, ובייחוד בפרבר אנקאווה המאוכלס ברובו בנוצרים, שומעים כמעט מדי לילה פיצוצים בשל קרבתם לשדה התעופה ולבסיס האוויר האמריקאי חאריר.
לעיתים קרובות, שברים נופלים סמוך לאזורים מיושבים. קבוצות חמושות הנתמכות בידי איראן, הפועלות תחת מטריית ארגון "כוחות הגיוס העממי", תקפו לא רק את שדה התעופה ואת הבסיס הצבאי, אלא גם נציגויות דיפלומטיות, שדות נפט, בתי זיקוק ואזורי מגורים.
קבוצות חמושות הנתמכות בידי איראן, הפועלות תחת מטריית ארגון "כוחות הגיוס העממי", תקפו לא רק את שדה התעופה ואת הבסיס הצבאי, אלא גם נציגויות דיפלומטיות, שדות נפט, בתי זיקוק ואזורי מגורים
ב-4 במרץ שמע עאמר חאלד, חבר במפלגת החירות של כורדיסטן (PAK), פיצוץ בשעה 11 בבוקר בביתו סמוך לגומספאן, כ-30 דקות נסיעה מארביל. לאחר מכן שמע עוד שניים.
חאלד רץ דרך מתחם של בתים בצבע חרדל – יישוב שבו מתגוררים נשותיהם וילדיהם של חברי המפלגה – אל משרדו של חוסיין יזדאנפאנה, מנהיג הקבוצה. שם, בין ההריסות, מצא את אחד מחבריו, קיוואן בן ה-31, כשהוא ללא רוח חיים. "הוא השאיר אחריו אישה ובן בן שנתיים", אמר חאלד.
למרבה המזל, הסביר חאלד, המשפחות שהתגוררו במקום פונו יומיים קודם לכן בגלל מתקפת כטב"ם על גבעה סמוכה. "אחרת היו הרבה יותר קורבנות", אמר.
בין השורות המסודרות של היישוב, חלונות מנופצים חשפו כלי מטבח, מוצרי איפור ובגדים. מגרש משחקים ננטש, ושברי טילים חרוכים היו פזורים סביבו. חאלד וחבריו למפלגה אומרים שהם בטוחים בדבר אחד: ההתקפה הייתה איראנית.
גם ממשלת החבל הכורדי (KRG) וגם הרשויות בבגדד פרסמו הצהרות שלפיהן אדמת עיראק לא תהפוך לקרש קפיצה למתקפות. ובכל זאת, בשעה שהיא מנסה להימנע ממעורבות ישירה, בגדד מתקשה לרסן את המיליציות המזוהות עם איראן, ובכך חושפת את גבולות סמכותה של המדינה ומסתכנת בחידוש הפיצול הפנימי לאחר תקופה של רגיעה יחסית.
"אני מודאג, משום שמלחמות אזוריות לעיתים רחוקות נשארות חיצוניות. הן נוטות להעמיק קווי שבר פנימיים, במיוחד במדינות שיש בהן מתחים פוליטיים ועדתיים לא פתורים"
"אני מודאג, משום שמלחמות אזוריות לעיתים רחוקות נשארות חיצוניות. הן נוטות להעמיק קווי שבר פנימיים, במיוחד במדינות שיש בהן מתחים פוליטיים ועדתיים לא פתורים", אמר אנו ג'והר אבדוקה, שר התחבורה והתקשורת של ממשלת החבל הכורדי.
הקבוצות הכורדיות נותרות בגדר גורם בלתי צפוי. הן טוענות שיש להן יחסים טובים עם ממשלת החבל הכורדי ועם הרשויות בבגדד, ששואפות לניטרליות. אולם, רבות מהמפלגות הכורדיות האיראניות מצהירות שהן מוכנות להצטרף ללחימה – בתנאי שיקבלו תמיכה מארצות הברית ומישראל.
רזא כאעבי, מזכ"ל מפלגת פועלי קומלה, אמר מבית המסתור של הקבוצה בארביל כי אם תינתן תמיכה כזו, לוחמיו יהיו מוכנים לחצות את הגבול. הגורמים החשובים ביותר, לדבריו, הם סגירת המרחב האווירי מעל מערב איראן ומתן סיוע אווירי. "בתנאים כאלה, יש לנו סיכוי לסלק את כוחות המשטר ממערב איראן", טען כאעבי.
האפשרות שקבוצות חמושות יפעלו באופן עצמאי יוצרת את אחד הסיכונים החמורים ביותר, ציין אבדוקה. "כאשר שחקנים לא-מדינתיים מקבלים החלטות שמשפיעות על מלחמה ושלום, הם מחלישים את סמכותם של המוסדות החוקיים בבגדד", אמר השר. "בכך הם מחלישים את הלגיטימיות של המדינה העיראקית, שאינה יכולה להגן על אזרחיה מפני איומים מבית".
ככל שההתקפות נעשות תכופות וקטלניות יותר, המתיחות גולשת אל פני השטח.
ביום שלישי אמר ראש ממשלת עיראק מוחמד שיאע א-סודאני כי עיראק תזמן את שליחי ארצות הברית ואיראן כדי למסור להם "איגרות מחאה רשמיות" על רקע ההסלמה באלימות
ביום שלישי אמר ראש ממשלת עיראק מוחמד שיאע א-סודאני כי עיראק תזמן את שליחי ארצות הברית ואיראן כדי למסור להם "איגרות מחאה רשמיות" על רקע ההסלמה באלימות.
יום לאחר מכן, תקיפה אווירית אמריקאית על מרפאה צבאית במערב מחוז אנבאר הרגה שבעה לוחמים ופצעה 13. לאחר התקיפה, הורה א-סודאני למשרד החוץ לזמן את הממונה על היחסים מטעם ארצות הברית בבגדד בעקבות תקיפות שכוונו, לדברי הממשלה, נגד "יחידות צבאיות" עיראקיות.
מעבר להשלכות הביטחוניות הישירות, המלחמה מנחיתה גם הלם כלכלי חמור שמקשה על חיי התושבים ומעמיס על האיזון הפוליטי והעדתי השברירי של המדינה. כ-90% מהתקציב הציבורי של עיראק נשענים על הכנסות מנפט, אך היצוא צנח בחדות מאז תחילת המלחמה בשל שיבושים אזוריים והתקפות על תשתיות אנרגיה.
סך היצוא נע כעת סביב 250 אלף עד 300 אלף חביות ביום בלבד, הסביר לואי אל-ח'טיב, שר החשמל לשעבר של עיראק. מדובר בפחות מ-9% מהרמות הרגילות, ועל כך הוסיף אל-ח'טיב כי "אם העימות יימשך בשבועות הקרובים, ייתכן שעובדי המגזר הציבורי לא יקבלו את משכורותיהם בחודש הבא".
אל-ח'טיב הדגיש שבעוד שמדינות אחרות באזור יוכלו אולי לשרוד חודשים ארוכים של שיבושים בשוקי האנרגיה, עיראק אינה אחת מהן, והסיבה לכך נעוצה בגודל האוכלוסייה שלה.
"האוכלוסייה המקומית במדינות המפרץ קטנה יחסית בהשוואה לעתודות הפיננסיות של האזור, מה שמאפשר לאותן מדינות להחזיק מעמד זמן רב יותר בעת משברים – דבר שעיראק אינה מסוגלת לעשות"
"אם מוציאים מהחישוב את העובדים הזרים, האוכלוסייה המקומית במדינות המפרץ קטנה יחסית בהשוואה לעתודות הפיננסיות של האזור, מה שמאפשר לאותן מדינות להחזיק מעמד זמן רב יותר בעת משברים – דבר שעיראק, עם אוכלוסייתה הגדולה והעתודות המוגבלות שלה, אינה מסוגלת לעשות", אמר.
בנוסף, בסבבי הסלמה קודמים איראן נקטה מדיניות של ריסון המיליציות. הפעם, היא מנסה באופן פעיל לגרור את עיראק לעימות, אמר רנאד מנסור, מנהל יוזמת עיראק במכון "צ'טהאם האוס". "ממשלת עיראק תקועה עכשיו", אמר מנסור. "גם אם היא נוקטת עמדה ניטרלית, ישנן קבוצות חמושות משמעותיות מאוד שמקושרות לממשלה וינהלו מדיניות משלהן".
כתאא'ב חזבאללה, שנחשבת בעיני רבים לחזקה שבמיליציות העיראקיות המזוהות עם איראן, הודיעה בהצהרה מ-16 במרץ כי תמשיך בתקיפות "עד שהחייל הזר האחרון יעזוב את אדמת עיראק". הקבוצה הזהירה כי המדינה לא תראה יציבות כל עוד כוחות זרים נוכחים בה: "או שכולם נהנים מביטחון, או שאיש לא ייהנה ממנו".
מאז הבחירות הפרלמנטריות שלא הוכרעו בנובמבר 2025, עיראק תקועה עם ממשלת מעבר בראשות א-סודאני. הניסיונות להקים קואליציה חדשה נעצרו לאחר התנגדות עזה – הן בתוך עיראק והן מצד וושינגטון – לאפשרות חזרתו של ראש הממשלה לשעבר נורי אל-מליכי.
עם מנדט חלש וסמכויות מוגבלות, לממשלת א-סודאני יש יכולת מועטה בלבד לרסן את הפלגים החמושים החזקים במדינה, שרבים מהם נראים נכונים יותר ויותר לבחון את גבולות כוחה של המדינה.
עם מנדט חלש וסמכויות מוגבלות, לממשלת א-סודאני יש יכולת מועטה בלבד לרסן את הפלגים החמושים החזקים במדינה, שרבים מהם נראים נכונים יותר ויותר לבחון את גבולות כוחה של המדינה
כעת, המחסור בחשמל משפיע על מרבית האזרחים. אספקת החשמל מהרשת בארביל זמינה רק כארבע עד שש שעות ביום.
בשילוב עם סגירת המרחב האווירי, שיבושים בשרשראות האספקה מגבילים את הגעת המזון, התרופות וסחורות חיוניות אחרות. אנליסטים מזהירים כי המשבר יעמיק את סבלם של אזרחים, ובו בזמן ישחק את ההשפעה האמריקאית באזור שכבר עתה הוא נפיץ במיוחד.
"ארצות הברית תפסיד", אמר מנסור. "החברות שלה נוטשות, ולכן השפעתה הכלכלית פוחתת, וכך גם השפעתה האידיאולוגית – משום שהיא נתפסת כחלק ממלחמה בלתי חוקית".
יגודה גרונדצקה היא עיתונאית עצמאית המתמחה בענייני המזרח התיכון ומרכז אסיה, עם דגש על עימותים וזכויות אדם. היא מתגוררת בביירות, וחייתה ודיווחה מקאבול בין 2020 ל-2023.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו