המחזה שנגלה לצופים שעקבו אתמול (ראשון) אחר השידור החי מבג"ץ היה, במובנים רבים, חסר תקדים.

חמישה שופטים, בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג, צלבו במשך שעה ארוכה את מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, בחקירה שתי וערב, תוך שהם מנסים בכל כוחם להפגין את האיפוק הנדרש מיושבי כס השיפוט, ולהימנע מהטחת תסכולם לנוכח התנהלות הממשלה בפרשת גיוסם של בני הציבור החרדי לצה"ל.

על הפרק: גרירת הרגליים הממשלתית ביישום פסק הדין שניתן בנובמבר 2025, ושחייב את הממשלה לנקוט צעדים מעשיים בשביל להגדיל במידה ניכרת את שיעורי הגיוס לצה"ל של בני האוכלוסייה החרדית – הן במישור האכיפה הפלילית, מעצר והעמדה לדין של משתמטים, והן במישור שלילת הטבות כלכליות למי שאינם ממלאים אחר חובת ההתייצבות לשירות.

סולברג היה נסער. הוא הטיח במזכיר הממשלה כי גם כשהממשלה הואילה לדון בצעדים ליישום פסק הדין, באיחור ניכר, נעדרו מהישיבה השרים הרלוונטיים ביותר לנושא

לממשלה ניתנו 45 ימים ליישום פסק הדין, אך צוות שרים הוקם רק לאחר חלוף המועד, ועד כה לא הניב כל תוצאה. במקביל ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה פעם אחר פעם את מועד הדיון בממשלה ביישום פסק הדין, כאילו שאלת הציות לו נתונה לשיקול דעתה של הממשלה. זה היה הרקע לבקשות שהגישו העותרים לפי פקודת ביזיון בית משפט, ולדיון הטעון שכונס אתמול.

הרכב השופטים הזמין את פוקס לדיון כמעין עד מומחה, כביכול כדי למסור נתונים עובדתיים, כשם שהוזמן גם קצין בכיר מאגף כוח אדם בצה"ל למסור פרטים מקצועיים בנוגע לצווי הגיוס.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס בבית המשפט העליון בירושלים, 12 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בפועל, פוקס ניצל את ההזדמנות כדי להשתלח בפרקליטות על כך שאינה מייצגת את עמדת הממשלה, ולהטיח גם בנציגי העותרים: "התרגלתם יותר מדי זמן לשחק מול שער ריק". הוא התמקד בניסיון להצדיק את המהלך לחקיקת חוק הפטור לחרדים, המקודם בכנסת, שאותו כינה בשם המתעתע "חוק הגיוס".

סולברג, ראש ההרכב, היה נסער. הוא הטיח במזכיר הממשלה כי גם כשהממשלה הואילה לדון בצעדים ליישום פסק הדין, באיחור ניכר, נעדרו מהישיבה השרים הרלוונטיים ביותר לנושא – נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. החלטות מעשיות לא התקבלו.

"ראש הממשלה מינה אותך", אמר סולברג לפוקס, "להקים צוות שרים שיגיש את המלצותיו בתוך 30 יום. זה היה ב־18 בינואר, איפה ההמלצות אדוני?"

"מה שמאוד מטריד הוא חוסר האחידות באכיפה. המספרים לעניין שיעור האכיפה בציבור החרדי לעומת הציבור הכללי, זה לא להאמין. איפה השוויון?"

ועוד מסולברג: "אדוני מזכיר הממשלה, אני אומר לך ביושר. התחושה היא שהפינג פונג הזה [בין הממשלה לבין הייעוץ המשפטי] נועד רק למשוך זמן. אני לא רוצה להיות בוטה, על הרבה דברים קראנו [בהודעה שהגשת] – לא, זה אי אפשר. מה כן? כדי ליישם את פסק הדין שניתן. לגבי מאמצים בתחום הכלכלי, הייעוץ המשפטי נתקל בקיר אטום, שום דבר לא זז בכיוון הזה. מה אתם עושים?"

השופטת דפנה ברק־ארז תהתה מצדה: "אדוני, למה צריך לקבל חוות דעת אם ניתן פסק דין על ידי בית משפט, שאומר שאפשר [לשלול הטבות], אז הממשלה מעוניינת בחוות דעת שתפקפק במה שנאמר בפסק הדין?"

שופטי בית המשפט העליון – נעם סולברג, דפנה ברק־ארז, דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף – בדיון בבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט בעניין גיוס תלמידי ישיבות לצה"ל, 12 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במסגרת מופע האימים של פוקס, עשה מזכיר הממשלה טעות טקטית כשבתשובתו ניסה למזער את משקלו של פסק הדין: "אני מופתע ממה שגבירתי אומרת", הוא ענה לברק־ארז, "שפסק הדין גובר על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו".

אמירה כזו משמעותה אחת – הממשלה תבחן אם לשיטתה מן הראוי ליישם את פסק הדין, בהתאם לפרשנות שהיא, הממשלה, תעניק לחוק היסוד, וכל זאת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה. הדברים הללו משקפים סיטואציה שלטונית משברית, שמשמעותה עמידה על סף הפקרות ביחס לחובה לציית לדין.

השופטת יעל וילנר הדגישה: "פסק הדין שלנו מדבר על מתן הטבות למשרתי צבא ומילואים, ושלילת הטבות ממי שלא מגיעה לו את ההטבה. זו לא סנקציה לשלול הטבה ממי שלא מגיעה לו מלכתחילה ההטבה. כנראה שלא עשיתם מספיק".

הדיון הזה מביא את בג"ץ כמוסד אל נקודת קיצון בהתמודדות המשפטית עם ממשלה פורקת עול, המפרה לא רק את הנחיותיה המשפטיות של היועצת המשפטית ממשלה, אלא גם פסקי דין של בית המשפט העליון

ובעניין צעדי האכיפה הפליליים הוסיפה: "מה שמאוד מטריד הוא חוסר האחידות באכיפה. המספרים לעניין שיעור האכיפה בציבור החרדי לעומת הציבור הכללי, זה לא להאמין. איפה השוויון? אלה פערים אדירים בשיעורי האכיפה".

גם השופט דוד מינץ הצטרף לחבריו: "זה נכון שמדובר בתהליך חברתי ארוך, אבל כרגע יש את פסק הדין. אנחנו לא מחפשים אשמים, אנחנו מנסים למצוא תוצאה שאפשר לחיות איתה". על כך זכה מינץ לקריאת ביניים מאחת הנשים בקהל: "הילדים שלנו מתים עם התוצאה הזאת".

המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג בדיון בבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט בעניין גיוס תלמידי ישיבות לצה"ל, 12 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כך, במשך שעה ארוכה, התקיים הליך של מעין חקירה נגדית אינקוויזיטורית, שבמסגרתו השופטים דרשו שוב ושוב ממזכיר הממשלה תשובות. הדיון הזה מביא את בג"ץ כמוסד אל נקודת קיצון בהתמודדות המשפטית עם ממשלה פורקת עול, המפרה לא רק את הנחיותיה המשפטיות של היועצת המשפטית ממשלה, אלא גם פסקי דין של בית המשפט העליון.

בפסק הדין מנובמבר 2025 נקבע כי הממשלה חייבת לפעול במהירות לנקיטת צעדי אכיפה פליליים נגד משתמטים בני הציבור החרדי כדי להגיע בהקדם האפשרי לאכיפה שוויונית כלפי משתמטים חרדים, לעומת הצעדים המקבילים הננקטים כלפי חייבי גיוס משתמטים באוכלוסייה הכללית.

ביחס לצעדים הכלכליים, הממשלה חויבה לגבש בתוך 45 ימים מדיניות אפקטיבית שתביא לשינוי ממשי, למשל באמצעות שלילת הטבות הניתנות לציבור החרדי. כן נקבע כי יש להימנע מצעדי מימון עוקפים שיפגעו באפקטיביות של הצעדים הננקטים.

זה בדיוק מה שהיועצת המשפטית לממשלה דורשת כעת מבית המשפט: להוציא צווים ממוקדים, בהתאם לסמכותו, נגד שרי הממשלה ונגד נושאי משרה בכירים במשרדי הממשלה

משחלף המועד שנקבע בפסק הדין, הגישו העותרים בקשות לפי פקודת ביזיון בית משפט. כבר היו כמה וכמה הליכים כאלה בבג"ץ בשנים האחרונות, החל מחובתו של יו"ר הכנסת דאז, יולי אדלשטיין, לכנס את המליאה ולבחור יו"ר חדש לכנסת בשנת 2020, ועד לחובתו של שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירת נשיא בית המשפט העליון.

אך מבחינה עקרונית, בית המשפט נמנע מלקבוע מפורשות כי יש בסמכותו אפשרות חוקית לאכוף את פקודת הביזיון על הממשלה ורשויות השלטון.

הדרך לעקוף את הליך ביזיון בית משפט היא בדרך של סמכות טבועה של בית המשפט, על פי חוק יסוד השפיטה. סעיף 15(ד)(2) לחוק היסוד קובע כי בג"ץ מוסמך לתת צווים לרשויות המדינה, "לפקידיהן ולגופים אחרים" לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה, במסגרת מילוי תפקידיהם כדין.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בוועדת חוקה של הכנסת, 30 בספטמבר 2025 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

זוהי סמכות רחבה, אך היא נחשבת ממוקדת ופרטנית לעומת הסמכות הנתונה לבג"ץ בסעיף 15(ג) לחוק היסוד, הנחשב לנשק לא קונבנציונלי: בשבתו כבג"ץ, נכתב בסעיף, בית המשפט "ידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק".

זה בדיוק מה שהיועצת המשפטית, גלי בהרב־מיארה, דורשת כעת מבית המשפט לעשות: להוציא צווים ממוקדים, בהתאם לסמכותו, נגד שרי הממשלה ונגד נושאי משרה בכירים במשרדי הממשלה. חלקם צווי מניעה שיאסרו עליהם להעביר תקציבים שישמשו גם לטובת אוכלוסיית המשתמטים; וחלקם צווי עשה, שיחייבו אותם לנקוט את הצעדים הנדרשים, בתחום הפלילי ובתחום הכלכלי.

העמדה הזו עומדת בבסיס השלב הנוכחי בעימות בין בהרב־מיארה לממשלה. במהלך הדיון אתמול הפך פוקס את נציגת הפרקליטות, עו"ד נטע אורן ממחלקת הבג"צים, לכלי קיבול לתסכול הממשלתי מאנשי משרד המשפטים. זאת לאחר שאורן אמרה כי ההודעה שפוקס הגיש לבג"ץ ביום שישי כללה "עריכה מגמתית" של חוות הדעת המשפטיות של משרדי הממשלה, ביחס למימוש הצעדים הכלכליים.

"במקום התנצלות", הפנתה נציגת הפרקליטות את פניה לעבר השופטים בהתייחס למסמך של מזכיר הממשלה, "אני מוכנה להגיש לכבודכם את השוואת המסמכים שמראה את החיתוך"

"אני מוחה על הדברים, תחזרי בך", התפרץ פוקס לדבריה של אורן. אורן השיבה לו, מול עיניהם המשתאות של השופטים: "אני לא אחזור בי מכיוון שבמסמך שצורף על ידי מזכיר הממשלה הדברים נערכו. יש לנו את הניתוח של השמטת משפטים והכנסת חלקים שהחלטות לגבי הטבות מסוימות ייראו כמסקנות לגבי הטבות אחרות".

פוקס לא נותר חייב: "מה שחברתי עשתה כאן זה השלכה של חוסר תום הלב החמור שלה עליי. אני הנחתי את חוות הדעת המלאות בפני בית משפט ומי שהסתיר אותן הייתה הפרקליטות, לכן אני מבקש ממנה התנצלות על המונח עריכה, כשלא ערכתי כלום. אף אחד לא יבוא לפה, כשאני מגיש מסמך מלא, ויגיד שאני ערכתי אותו באופן מגמתי".

דיון בבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט בעניין גיוס תלמידי ישיבות לצה"ל, 12 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אנשי הפרקליטות מחונכים, כחלק מהתפיסה הממלכתית של השירות המשפטי, לדבר ולכתוב תמיד במילים מתונות ולא מתלהמות, ולהימנע ככל הניתן מלהיכנס לעימותים עם גורמי הממשלה, בוודאי בפומבי.

את תשובתה של אורן לדבריו של פוקס אפשר לראות כהשתקפות של עומק הטינה השוררת במסדרונות הממשלתיים – בין אנשי ממשלה הפורקים עול לבין אנשי משרד המשפטים המנסים, בציפורניים, לשמר נורמות בסיסיות של יושרה מול בית המשפט.

"במקום התנצלות", הפנתה אורן את פניה לעבר השופטים בהתייחס למסמך של מזכיר הממשלה, "אני מוכנה להגיש לכבודכם את השוואת המסמכים שמראה את החיתוך. זה כמו שאדם יכתוב לאשתו – אני לא רעב ואני אוהב אותך, ואז היא תעשה עריכה וייצא אני לא אוהב אותך. התוצאה יוצרת עריכה מגמתית".