הדבר האחרון שמותר לעשות כשמבקשים לבקר רעיון, עמדה, מדיניות, של מאן דהו, הוא לדון בו אד-הומינם, כלומר לבקר את הכותב/ת באופן אישי, במקום לדון בדעות כשלעצמן. במקרה של ד"ר עינת וילף כן צריך לנהוג כך, מכיוון שמה שהיא עושה באחרונה מבטא תופעה רחבה ומכוערת.

ההסבר פשוט.

יורם פרי הוא פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת UMD בארה"ב. סוציולוג פוליטי, שפרסם עשרות מאמרים ושישה ספרים, בעיקר על יחסי חברה-צבא, צבא-פוליטיקה, תקשורת ודמוקרטיה. רבים מהם זכו בפרסים בינלאומיים בעלי יוקרה, בין השאר ספרו "רצח רבין ומלחמת התרבות בישראל". בעבר הקים ועמד בראש מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל-אביב.

בתודעה הקולקטיבית שלנו, דיקטטורה עולה תמיד באלימות: הפיכה צבאית, טנקים ברחובות או השתלטות חמושה על בנייני הממשל. אלא שההיסטוריה המודרנית מלמדת אותנו שעלינו לחפש במקומות אחרים, סמויים מן העין אך הרסניים בהרבה.

בעשורים האחרונים הציגו תיאורטיקנים כמו פרופ' קים ליין שפלי (Kim Lane Scheppele) תזה חדשנית ומדאיגה: "רודנות בחסות החוק" (Autocratic Legalism). זוהי שיטה מתוחכמת שבה מנהיגים פופוליסטים, שנבחרו בהליך דמוקרטי למהדרין, מרוקנים את הדמוקרטיה מתוכנה לא באמצעות שבירת החוק, אלא באמצעות שימוש ציני בכלים שהם חוקיים ולגיטימיים.

ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.

הצעת חוק הממתינה עדיין בכנסת מבטיחה להכניס יותר חרדים להשכלה גבוהה. יוזמיה מציגים אותה כפריצת דרך לשוויון הזדמנויות. אך הנוסח המתגבש לקראת הקריאות האחרונות עושה דבר רחב בהרבה מפתיחת דלת: הוא משנה את טיבו של המרחב שמאחוריה.

הצעת החוק עברה קריאה ראשונה במאי האחרון ומעוצבת כעת בוועדת החינוך לקראת הקריאות השנייה והשלישית. בינואר הגישה יוזמת ההצעה נוסח שהיה מרחיב את ההפרדה המגדרית מעבר לכיתות הלימוד ובכלל זאת לקפיטריות, לספריות ולמעבדות.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.