"בלי פוליטיקה בקבוצה זו!" זהו כלל מוכר בקבוצות וואטסאפ רבות, אך הוא מופר לעתים קרובות. בעוד שחלק מהחברים בקבוצות הללו בבירור "מלבים יצרים", הנושא המעניין יותר הוא הפוסטים הנתפסים ככאלו שאינם פוליטיים אלא "רק משקפים את המציאות".

פוסטים "לא פוליטיים" מהסוג הזה נוטים לכלול סיפורים על ישראלים העושים חסד, או סרטונים הלועגים לבורותם של מפגינים אנטי-ישראלים או יהודים אנטי-ציוניים.

ויש גם את גולת הכותרת: פרסומים בהם לא-יהודים ולא-ישראלים משבחים את עם ישראל או את מדינת ישראל. לאחרונה זו הייתה משפיענית אוסטרלית שהסבירה לממשלתה עד כמה עליה ללמוד מישראל – על רב-תרבותיות – לא פחות.

גולת הכותרת בקבוצות הווטסאפ היא פרסומים בהם לא-יהודים ולא-ישראלים משבחים את ישראל. לאחרונה, משפיענית אוסטרלית הסבירה לממשלתה עד כמה עליה ללמוד מישראל על רב תרבותיות, לא פחות

האם הפוסטים האלה באמת לא פוליטיים? המבחן פשוט: דמיינו את התגובה אם הייתם עונים לכל אחד מהם בפוסט הפוך. למשל, בנוגע ליהודים אנטי-ציוניים, אפשר לטעון שהממשלה שלנו היא התומכת הגדולה ביותר בקבוצה הגדולה ביותר של יהודים אנטי-ציוניים – החרדים.

באשר לפוסטים המציגים מעשי חסד בקרב ישראלים, אפשר להציג אלימות משטרתית בהפגנות נגד הממשלה או את העלייה באלימות בקרב בני הנוער שלנו. ובנוגע להרמוניה הרב-תרבותית לכאורה בישראל, אפשר להצביע על השסעים העמוקים בחברה, או לפרסם דיווחים על צעירים יהודים התוקפים נהגי אוטובוס ערבים או על חובשי כיפה המבצעים התקפות פראיות בכפרים ערביים בשטחים ובנוצרים בעיר העתיקה.

אם פוסטים נגדיים כאלה היו נקראים "פוליטיים" מדי – מה שכנראה היה קורה – אזי ברור שהקבוצה אינה ניטרלית. היא פשוט ערוכה כדי להתחנף לצד אחד של המפה הפוליטית, ובמקרה זה, מדובר בצד הימין. באופן ספציפי יותר, דוגמאות אלו משקפות את מה שעשוי להיתפס בתור מהות הקרע הנוכחי בין ימין לשמאל. הימין מתעקש להתמקד בטוב ובחיובי בעוד בשמאל, ההפך הוא הנכון.

ברור אפוא מדוע הימין רואה בשמאל "כפוי טובה" ו"תבוסתן". כמובן, התמקדות בלעדית בשלילי היא לא רק דרך חיים נוראית, היא מכבידה על היכולת לשרוד. יתרה מכך, אם לראות אך ורק את החיובי דורש עצימת עיניים אקטיבית מפני הרע, נראה כי המסלול ההפוך דורש מנה גדושה של צביעות. אכן, לעתים קרובות נתקלים בשמאל המפגין אמפתיה והבנה כלפי העוינים את ישראל. אולם אותו יחס נמנע ככלל מיהודים וישראלים שמתנהגים רע, כולל כאלו שבאופן היסטורי סבלו מאפליה וניכור מצד מייסדי המדינה, או מה שנקרא "האליטה החילונית האשכנזית".

אם פוסטים נגדיים היו נקראים "פוליטיים" מדי – מה שכנראה היה קורה – אזי ברור שהקבוצה אינה ניטרלית. היא פשוט ערוכה כדי להתחנף לצד אחד של המפה הפוליטית, ובמקרה זה, מדובר בצד הימין

בנוסף, לחשוב חיובי ובמיוחד להיות בעל הכרת הטוב, טבוע עמוק במסורת היהודית. יחד עם זאת, כאשר העיוורון העצמי חל על מעשים שבני עמנו אחראים להם, לא כל שכן קבוצת האוכלוסייה אליה אנו שייכים, אזי ברור שההכחשה וההתעלמות ממעשים אלה דווקא נוגדות מגוון שלם של מצוות התורה. היהדות הרי שמה דגש רב על חשבון נפש ועל אחריות מוסרית, על מניעת חילול השם ועל השאיפה לתיקון עולם.

חשבו על הנביא ירמיהו. ירמיהו פעל בשלהי תקופת בית המקדש הראשון, בתקופה הסוערת של חורבן ירושלים וגלות בבל. במשך עשרות שנים, הוא זעק נגד העבודה הזרה, רדיפת הבצע של הכוהנים, והריקבון החברתי בקרב העם, שכלל אף ניצול יתומים ואלמנות. מבחינתו, אם הברית עם אלוהים הופרה ברמה המוסרית, אין שום משמעות לחוזק הצבאי או לחומות העיר.

בניגוד לנביאי השקר שהבטיחו "שלום שלום ואין שלום" (ספר ירמיהו, ו', יד; ח', יא), בניגוד לאשליה האופטימית, ההטעיה והתעלמות מבעיות חמורות, ירמיהו הציב מראה אכזרית מול פני העם. המטרה של תיאורי החורבן הקשים לא הייתה "הייאוש", אלא הזעזוע. התעמתותו האמיצה והעקבית עם העם לא הייתה מעשה של "תבוסתנות", אלא ניסיון להביא את העם ישראל לחזור בתשובה. כלומר, הוא האמין שרק הכרה בעומק החטא תוביל לחזרה בתשובה.

לחשוב חיובי ובמיוחד להיות בעל הכרת הטוב, טבוע עמוק במסורת היהודית. אך כשעיוורון העצמי חל על מעשים שבני עמנו אחראים להם, ברור שההכחשה וההתעלמות ממעשים אלה דווקא נוגדות מגוון שלם של מצוות התורה

בהמשך להבנה זו, יש לראות את ביקורת השמאל לא בתור סתם שליליות, ייאוש או תבוסתנות, אלא כקריאתו של נביא זעם; כלומר, קריאה הכרחית, אם כי כואבת, להביט למעשינו הרעים ישר בעיניים, לטהר את הקיצוניים מקרבנו, לתבוע יושרה מוסרית ממנהיגנו, ולהיות טובים יותר – עכשיו.

ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.