"אני לא יכול לנשום" (ג'ורג' פלויד, האזרח האמריקאי שהומת בחנק מברכו של שוטר, במהלך מעצר אלים במיניאפוליס בשנת 2020; מותו עורר מחאה ציבורית בארצות הברית ובעולם).

ד"ר גל לברטוב כתב במאמרו המנומק "לא אחת, שלוש!" כי יש להקים שלוש ועדות חקירה ממלכתיות שתעסוקנה: האחת, בגורמים ובאנשים שהביאו את ה-7 באוקטובר; השנייה, בהתנהלות ישראל בעזה החל מה-7 באוקטובר; והשלישית, בנעשה ביהודה ושומרון מאז ה-7 באוקטובר וביתר שאת בשנה וחצי האחרונות.

אין חולק על כך שחקירת ציר האירועים סביב ה-7 באוקטובר היא חיונית ובעלת חשיבות עליונה. ואולם לצד בירור הכשלים הנפרשים על קשת הזמן הזה, ראוי גם להתייחס למעטפת הפוליטית-משטרית ששימשה להם כמצע גידול. בחינה זו אינה רק עניין של אחריות בדיעבד, אלא תנאי הכרחי למניעה בעתיד: הגנה על הדמוקרטיה הישראלית והבטחת חסינותה מפני הישנות תהליכים דומים.

אין חולק על כך שחקירת ציר האירועים סביב ה-7 באוקטובר חיונית ובעלת חשיבות עליונה. אך לצד בירור הכשלים הנפרשים בזמן הזה, ראוי גם להתייחס למעטפת הפוליטית-משטרית ששימשה להם כמצע גידול

לפיכך, לאחר הקמת ממשלת הבראה – ככל שתקום – יידרש ממנה מהלך כפול: מחד גיסא, תיקון וביטול חקיקה שפגעה באבני היסוד של הליברליזם הישראלי; ומאידך גיסא, הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבחן לעומק את תהליכי השחיקה הדמוקרטית שאפיינו את כהונת קודמתה.

במסגרת זו תבחן הוועדה כיצד ממשלה נבחרת, הנשענת על רוב דחוק, ריכזה בידיה עוצמה חריגה ופעלה בניגוד לרוח האבות המייסדים ולערכי מגילת העצמאות; כיצד צרכים קואליציוניים צרים גברו לעיתים על טובת הציבור; כיצד נשחקה הפרדת הרשויות באמצעות חקיקה וריכוז סמכויות בידי הרשות המבצעת; וכיצד נפגעה מקצועיות השירות הציבורי בשל מינויים המבוססים על נאמנות ולא על כישורים.

עוד תבחן הוועדה את הפגיעה במנגנוני האיזון והבקרה: החלשת שומרי הסף, לחצים על התקשורת וניסיונות להשפיע על אופיים הממלכתי והא-פוליטי של גופי הביטחון. כן תיבחן תרבות שלטונית שטשטשה גבולות בין אינטרס ציבורי לפוליטי, דחקה ביקורת, הפעילה איומים ופגעה במרחב הפלורליסטי.

בתמצית: הוועדה תתמקד בתשתית החוקתית שאפשרה לעיוותים הללו לצמוח מכוח החוק. אין זה כשל נקודתי אלא מבני, שהפך את ישראל ל"דמוקרטיה פגומה" ואִפשר שימוש בכלים דמוקרטיים לערעור יסודותיה. עליה להציע תיקונים חוקתיים שיחסמו מראש הישנות דפוסים אלה ויבטיחו כי שלטון הרוב לא יהפוך לרישיון לפירוק המערכת מבפנים.

היעד ברור: לבלום כל מגמה סמכותנית ולמנוע אוטוקרטיה במסווה דמוקרטי, באמצעות מערך הגנות משפטי חסין, שימנע פגיעה במנגנוני ריסון הכוח והידרדרות למשטר כוחני.

יעד בוועדת החקירה הרביעית ברור: לבלום כל מגמה סמכותנית ולמנוע אוטוקרטיה במסווה דמוקרטי. זאת באמצעות מערך הגנות משפטי חסין, שימנע פגיעה במנגנוני ריסון הכוח והידרדרות למשטר כוחני

אחרי התהליך המר של ההפיכה המשפטית בחסות הבחירות החופשיות, על המדינה הליברלית לדאוג שיהיו בידיה הכלים למנוע בעתיד ניסיונות לבצע "רפורמות" משפטיות דומות. עליה לייצר "רתמות בטיחות" חוקתיות שימנעו את הפיכת שיטת הממשל הדמוקרטית לריכוזית בפועל – בידי אדם אחד או מרכז כוח קטן המקבל החלטות באופן חד צדדי – או לסמכותנית, עם השגחה חלשה של שומרי הסף, בקרה רופפת של ועדות הכנסת, הגבלות מצומצמות של הרשות השופטת ותקשורת מרוסנת.

ברי שאין ניתן, במערך הפוליטי הקיים בישראל, לשנות את שיטת הממשל הפגומה, המבוססת על בחירות יחסיות-ארציות ומחייבת הרכבת קואליציה לצורך הקמת ממשלה. לכן יש להקים ועדת חקירה ממלכתית שתמליץ על קיבוע והקשחת ההגנות החוקתיות של מנגנוני האיזון והבלימה, למען סיכול ניסיונות להפרתם או יוזמות לעיוותם. במסגרת זו, ראוי כי הוועדה תידרש גם לתיקונים האפשריים הבאים:

1

לחייב קיום בחירות חדשות עוד לפני תום הקדנציה של ממשלה מכהנת, אם במשך כהונתה חלו אירועים קיצוניים ושינויים מהותיים במאזן הביטחון הלאומי. זאת, משום שמפלגות הקואליציה נבחרו על בסיס מצע פוליטי שנשען על מציאות שונה לחלוטין מזו שנוצרה לאחר עלייתן לשלטון.

הכוונה היא להפעלת הסדר של הליכה לבחירות לאחר היווצרות טריגר אירועי מוגדר – כגון מלחמה ארוכה, עימות צבאי מתמשך, מִתקפה רצחנית על תושבים וחבלי ארץ, ואסון לאומי (כגון רעידת אדמה קטלנית, שריפת ענק ואירוע רב נפגעים), שברקעו ובעקבותיו התגלו כשלים מערכתיים ברצף התפקודי של משרדי הממשלה ורשויות המדינה. 

אחרי ההפיכה המשפטית בחסות הבחירות החופשיות, על המדינה הליברלית לדאוג לכלים למניעת ניסיונות דומים בעתיד, ולייצר "רתמות בטיחות" חוקתיות שימנעו את הפיכת שיטת הממשל הדמוקרטית לריכוזית או סמכותנית

2

להגביל את כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים במצטבר. כלומר לקבוע מפורשות בחוק שאדם לא יוכל לכהן בישראל כראש ממשלה יותר משמונה שנים בסך הכול לאורך חייו הפוליטיים, גם אם הכהונה אינה רצופה ונפרסת על פני כמה קדנציות.

3

למנוע ממועמד שהוגש נגדו כתב אישום פלילי לכהן כראש ממשלה. כלומר, לקבוע עקרון כשירות לכהונה בהיעדר כתב אישום, לפיו אדם שנגדו הוגש כתב אישום בעבירות מסוימות (למשל שוחד, מרמה והפרת אמונים) לא יהיה כשיר להתמנות או לכהן כראש ממשלה. כך, כדי להבטיח את טוהר המידות, לשמר את אמון הציבור, למנוע ניגוד עניינים ולשלול מצב שבו נאשם בפלילים מנהל את ענייני המדינה תוך כדי ניהול משפטו.

4

לבלום כל מהלך שיעמוד בסתירה למגילת העצמאות ובמיוחד את הפיכתה ההדרגתית של ישראל למדינה תיאוקרטית. כמו לדוגמה, להמליץ על חוק שיקבע כי סמכותה הנורמטיבית של הדת מוגבלת למרחב הדתי-קהילתי וכי היא אינה יכולה להשתלט בהדרגה על המרחב האזרחי.

בהקשר זה ראוי שהוועדה תצביע על בלמים לתהליכים קונקרטיים שמייצרים "זליגה" של נורמות הלכתיות אל לב הממשל והמשפט – כגון יוזמות "חוק הרבנים" והרחבת סמכות בתי הדין הרבניים. מטרת ההמלצות אינה לפגוע בחופש הדת, אלא להבטיח את החופש מדת ואת שוויון האזרחים בפני החוק. 

5

לקבוע כי תיקון חוקי יסוד ייעשה רק ברוב מיוחס, ולא ברוב רגיל. כלומר: לעגן מנגנון שימנע מקואליציה צרה של 61 ח"כ לשנות בקלות את כללי היסוד של המשטר. 

6

להגביה את חומת האיסור על השתתפות בבחירות של מפלגות בעלות אידיאולוגיה קיצונית ואלימה, ובפרט כאלה המסיתות כנגד מיעוטים, חותרות לפגיעה בזכויות יסוד ומאדירות שלטון כוחני.

7

לאסור על הממשלה למנות ראשים חדשים למערכת הביטחון – ובכלל זה לצה"ל, לשב"כ ולמוסד – במהלך שנת בחירות.

*  *  *

אלו רק הצעות ראשוניות וחלקיות שנועדו לחזק את "צפיפות העצם" של שלד הדמוקרטיה הישראלית המתגוננת ולהקשות על קואליציות עתידיות – גם כאלה "על מלא מלא" – לדללה כרצונן.

ההצעות ראשוניות וחלקיות שהעליתי כאן נועדו לחזק את "צפיפות העצם" של שלד הדמוקרטיה הישראלית המתגוננת ולהקשות על קואליציות עתידיות – גם כאלה "על מלא מלא" – לדללה כרצונן

אם לא כן, עלול לקום עלינו רודן שיממש את חזונו הדיסטופי של ג'ורג' אורוול בספרו 1984: "אם אתה רוצה תמונה של העתיד, דמיין מגף דורך על פני אדם -לעד". ואז, נרגיש ונהיה כמו ג'ורג' פלויד. 

מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".