מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 43), התשפ"ו–2026 של ח"כ משה גפני וקבוצת חברי כנסת. 11 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים.

הלילה העברנו בקריאה שניה ושלישית את החוק שלי , שיזמתי בקדנציה הקודמת על מכתז"ית: איסור שימוש במי בואש וחובת תיעוד במצלמת גוף לשוטרים, החומר יישמר לשנה שלמה ויימסר לנפגע אם ידרוש זאת. תודה למכון זולת וזהבה גלאון שבעזרתם הגשנו את החוק לפני 4 שנים.
יוזמים נוספים: גפני, לזימי, בן…

— Ahmad Tibi (@Ahmad_tibi) May 11, 2026

מוצע לקבוע כי שימוש במכונית להתזת מים (מכת"זית) לשם פיזור הפגנה ייעשה באמצעות מים נקיים בלבד, ללא כל תוספת חומר, ובכלל זה ללא תוספת של צבע או ריח. המשטרה תחויב לתעד כל שימוש בתיעוד חזותי הכולל תמונה וקול באיכות הולמת, אשר יישמר במשטרה למשך שנה לפחות.

עוד מוצע לקבוע כי אדם הטוען שנפגע או ניזוק מפעולת המכת"זית, רשאי לפנות למשטרה לקבלת התיעוד; אופן הטיפול בבקשה ייקבע בתקנות שיתקין השר לביטחון לאומי באישור הוועדה לביטחון לאומי. הוראות התיעוד והגישה לחומר ייכנסו לתוקף ביום 15 בפברואר 2027.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "אף שנוהלי המשטרה מסדירים את הפעלת המכת"זית במטרה למנוע פגיעה שלא לצורך באנשים, במרוצת השנים מפגינים ועוברי אורח ניזוקו עקב שימוש במכת"זית בסביבתם.

מכתזית של המשטרה בעת פיזור הפגנה של חרדים בירושלים (תצלום ארכיון) (צילום: Yossi Zamir/Flash90)

במקרים מסוימים בעת הפעלת המכת"זית מותזים חומרים שאינם מים בלבד. למשל לעיתים מותזים צבע, ערפל פלפל או נוזל פלפל, ולעיתים אף נעשה שימוש בנוזל בעל ריח חריף ('בואש'), הנותר באוויר ובבגדי המפגינים שלעברם הוא מותז. יצוין כי ב'בואש' לא נעשה שימוש במדינות אחרות".

יחד עם חברתי @naamalazimi, ח"כ טיבי, ח"כ בן ארי וחברי כנסת נוספים העברנו עכשיו בקריאה שניה ושלישית את החוק האוסר שימוש בנוזל הבואש ומחייב תיעוד מלא של פעילות המכת"זית ומסירת התיעוד לאזרחים שנפגעו.

מדובר בחקיקה חשובה מאד, אבל הדרך לא תמה. משטרת ישראל מפעילה את הכלי הזה באין ספור… pic.twitter.com/elPnaWKABA

— גלעד קריב (@KarivGilad) May 11, 2026

על פי דיווח ב-CNN נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נעשה מתוסכל יותר ויותר מהדרך שבה האיראנים מנהלים את המשא ומתן לסיום המלחמה, וכמה מעוזריו של טראמפ אומרים כי הוא שוקל כעת ברצינות רבה יותר לחדש את פעולות הלחימה הגדולות מכפי שעשה בשבועות האחרונים.

טראמפ איבד סבלנות לנוכח המשך סגירת מצר הורמוז, וכן בשל מה שהוא תופס כפילוג בהנהגה האיראנית, שמונע ממנה לבצע ויתורים משמעותיים בשיחות הגרעין, כך אמרו מקורות הבקיאים בדיונים.

מסוקי אפאצ'י של פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית חגים מעל מצר הורמוז, 17 באפריל 2026 (צילום: US Central Command (CENTCOM) / AFP)

בתוך הממשל יש מחנות שונים שממליצים על דרכי פעולה חלופיות להמשך, אמרו המקורות. חלקם, בהם בכירים בפנטגון, טענו כי יש לנקוט גישה אגרסיבית יותר כדי ללחוץ על האיראנים לחזור לשולחן המשא ומתן, כולל תקיפות ממוקדות שיחלישו עוד יותר את עמדתה של טהרן. אחרים, לעומת זאת, עדיין דוחפים לתת לדיפלומטיה הזדמנות הוגנת, אמרו המקורות.

טראמפ אמר הליל כי הפסקת האש עם איראן "מונשמת", בעוד טהרן דחתה הצעה אמריקאית לסיום הסכסוך ודבקה בשורת דרישות שנשיא ארצות הברית תיאר כ"זבל", ואמר כי תגובת איראן מאיימת על מעמדה של הפסקת האש שהחלה ב־7 באפריל.

President Trump said the ceasefire with Iran was 'on massive life support' after dismissing Tehran's response to a US peace proposal as 'stupid' and 'a piece of garbage,' fueling concerns the 10-week-old conflict could drag on https://t.co/BonjTcbiIO pic.twitter.com/aoP52ZecEL

— Reuters (@Reuters) May 11, 2026

"הייתי אומר שהיא במצב החלש ביותר כרגע, אחרי שקראתי את חתיכת הזבל שהם שלחו לנו. אפילו לא סיימתי לקרוא את זה", אמר טראמפ, שאיים שוב ושוב לסיים את הפסקת האש, לכתבים.

מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להעמדה לדין בשל אירועי טבח שבעה באוקטובר 2023, שהגישו חברי הכנסת שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי. ההצעה אושרה ברוב של 93 חברי כנסת, ללא מתנגדים.

החוק מסדיר את העמדתם לדין של מחבלים שהשתתפו בטבח, בבית משפט צבאי מיוחד שמושבו יהיה בירושלים. בית המשפט יהיה מוסמך לדון בעבירות לפי כל דין, לרבות עבירות לפי החוק למניעת השמדת עם, חוק העונשין וחוק המאבק בטרור.

מגרש כלי רכב שרופים שנאספו מעוטף עזה אל חניון מחוץ למושב תקומה לאחר טבח ה־7 באוקטובר 2023 (צילום: מישל אמזלג/לע"מ)

לפי ההצעה, בבית המשפט יכהנו שופטים מכהנים, שופטים בדימוס וכן שופטים שייבחרו במיוחד לצורך ההליכים. החוק קובע גם הסדרים להרכבי המותבים, לפומביות הדיון, לתיעוד חזותי וקולי של המשפטים ולשידור חלקים מהם לציבור.

עוד נקבע כי ההליכים יתנהלו לפי דיני סדר הדין הפלילי ודיני הראיות החלים בבתי המשפט, בכפוף להוראות ייחודיות. עם זאת, לבית המשפט תינתן סמכות לסטות מסדרי הדין והראיות מטעמים שיירשמו, אם הדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק ואינו פוגע פגיעה ממשית בהגינות ההליך.

ח"כ יוליה מלינובסקי במליאת הכנסת. 11 במאי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת)

החוק כולל גם הסדרים מיוחדים הנוגעים לזכויות נפגעי עבירה, ייצוג נאשמים, קיום דיונים בהיוועדות חזותית, מעצר לאחר הגשת כתב אישום, הקמת יחידת משמר לבית המשפט הצבאי, דיווח תקופתי לכנסת וקביעת תקנות לביצוע גזר דין המטיל עונש מוות. עוד נקבע כי חשוד, נאשם או מורשע בעבירה שבוצעה במסגרת אירועי הטבח לא ייכלל בעסקאות לשחרור אסירים.

שר המשפטים יריב לוין אמר במליאה כי "החוק הזה מבטיח לא רק את עשיית הצדק, אלא גם את התיעוד ההיסטורי". לדבריו, "זהו לא לילה רגיל, זו בהחלט לא הצעת חוק רגילה. זהו אחד הרגעים החשובים של הכנסת הנוכחית".

רוטמן אמר כי מדובר ב"מתווה היסטורי שנועד לעשות צדק ולהביא לדין את המחבלים שביצעו את הטבח הנורא בתולדות המדינה". לדבריו, "הייתה פה שותפות של אופוזיציה וקואליציה, ואני מקווה שנצליח להוביל באחדות ובעבודה משותפת עוד הרבה מאוד נושאים".

ח"כ שמחה רוטמן במליאת הכנסת. 11 במאי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת)

מלינובסקי אמרה כי "מדינת ישראל היא מדינת חוק. המחבלים האלה יועמדו לדין בבית משפט, על פי כל הכללים, והשופטים יגזרו את דינם". לדבריה, ההליכים יהיו "המשפטים של הנאצים המודרניים", והם "ייכנסו לספרי ההיסטוריה".

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי היקף מעשי הזוועה וחומרתם מציבים אתגר חסר תקדים בפני מערכת המשפט הישראלית, בין היתר בשל ריבוי זירות הפשע, מספר החשודים, מספר הנפגעים והקושי באיסוף הראיות בזמן לחימה. החוק, כך נכתב, נועד לאפשר הליך פלילי יעיל והולם, תוך שמירה על זכויות נפגעי העבירה והציבור, לצד הבטחת הליך משפטי תקין והוגן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו יציג היום חוות דעת שכתבה הפרקליטה הצבאית לשעבר יפעת תומר ירושלמי, כתמיכה לטענותיו בדיון שיתקיים בבג"ץ על מינוי רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד – כך דווח בכאן.

חוות הדעת עוסקת בחלקו של גופמן בפרשת הפעלת אורי אלמקייס, בה נקבע שמספיק טיפול משמעתי, שהסתיים בנזיפה.

הדיון שיחל בשעה 11:30 יועבר בשידור ישיר ביוטיוב של הרשות השופטת. 

הפרקליטה הצבאית הראשית יפעת תומר־ירושלמי בטקס הפרידה משופט בית המשפט העליון יוסף אלרון, 18 בספטמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק שנויה במחלוקת, המקימה רשות אזרחית חדשה אשר תהיה אחראית על העתיקות בגדה המערבית.

חברי הכנסת הצביעו ברוב של 23 תומכים מול 14 מתנגדים בעד הצעת החוק, שמטרתה לבסס את אחריותה הישירה של מדינת ישראל על עתיקות, אתרי מורשת וארכיאולוגיה בגדה המערבית.

תומכי החוק, המכונה "חוק רשות המורשת ביהודה והשומרון", טוענים כי הצעד הוא הכרחי כדי לשמר אתרים וממצאים ארכאולוגיים באזור, אשר סובלים מהזנחה, נזק וביזה במשך עשרות שנים.

מנגד, מבקרי החוק גורסים כי המהלך שקול לסיפוח דה-פקטו בתחום העתיקות, וזאת מבלי לשפר בפועל את מצבם של האתרים והממצאים הארכאולוגיים והעתיקים.

הצעת החוק תצטרך לחזור לוועדת החינוך, התרבות והספורט להמשך דיונים, בטרם תוחזר למליאת הכנסת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.