בתי הספר ברחבי הארץ יישארו סגורים מחר, הודיע שר החינוך יואב קיש, עם תוכניות לפתיחה מחדש, לפחות חלקית, ללמידה פרונטלית ביום רביעי.

"מדיניות משרד החינוך היא לחזור ללמידה פרונטלית במהירות האפשרית", כתב קיש בטוויטר, והדגיש כי אין היגיון בהשארת מערכת החינוך סגורה בזמן שמקומות עבודה יכולים לפעול, בתנאי שמובטחת גישה בטוחה למרחבים מוגנים.

קיש אמר כי לאחר התייעצות עם הרשויות המקומיות וגורמים נוספים, המשרד החליט להשאיר את בתי הספר סגורים ליום נוסף כדי לאפשר להם להיערך, אך המטרה היא לחזור ללמידה פרונטלית ביום רביעי, "במסגרת מוגנת".

כ-40% מבתי הספר במדינה אינם מציעים גישה מספקת למיגון, לפי נתונים מדוח ביקורת של מבקר המדינה במרץ.

בסבב הקודם של המלחמה עם איראן, במרץ-אפריל, רק בתי ספר באזורים שהוגדרו בסיכון נמוך יותר לתקיפה ורק כמה שכבות גיל הורשו בתחילה לחדש את הלימודים הפרונטליים, לפני שהוכרזה הפסקת האש ב-8 באפריל.

לפי הודעת משרד החינוך, בתי ספר לחינוך מיוחד ותוכניות לנוער בסיכון יקבלו עדיפות.

בהודעה נמסר עוד כי כל בחינות הבגרות השבוע מבוטלות.

הרב הראשי האשכנזי, הרב קלמן בר, גינה היום הפגנות אלימות "גם אם הן נעשות למען ערכים מקודשים", יממה לאחר שעשרות חרדים קיצוניים ניפצו חלונות וגרמו נזק לרכוש בניסיון לפרוץ לביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, בהתנחלות אלון שבות שבגדה המערבית.

"כבוד התורה מתקיים כאשר מנהלים מאבקים באופן שאינו מביא לידי חילול השם", כתב הרב בר במכתב פתוח שהפיץ דובר הרבנות. "אין שום היתר, חלילה, להרים יד על אדם, לפגוע ברכושו או למנוע ממנו להגיע ליעדו".

"גם מאבק למען ערכים מקודשים אינו מתיר פגיעה באחר", הוסיף הרב הראשי. "האופן שבו יש לנהל מחלוקת ומאבק חייב להיות מתוך סבלנות ואיפוק".

הרב בר לא הזכיר במפורש את האירוע שאירע אמש.

הרב הראשי האשכנזי קלמן בר פרסם מסמך שבו הוא שב ומדגיש את האיסור על עלייה להר הבית לפי ההלכה.

"בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת תופעה חדשה, של קבוצות מהציבור שעולות להר הבית ומשתחוות על רצפת ההר במהלך עלייתן", נכתב. "עצם מעשה העלייה להר הבית אסור בתכלית האיסור לפי דעת כל גדולי התורה של ישראל".

הר הבית, המקודש למוסלמים כמתחם אל-אקצא, הוא המקום הקדוש ביותר ביהדות ואחד המקומות הקדושים ביותר באסלאם, וכבר שנים רבות הוא מוקד חיכוך.

עוד מלפני הקמת המדינה, הרבנות הראשית מחזיקה בעמדה כי אסור ליהודים לבקר בו בימינו מכמה סיבות הלכתיות, בהן העובדה שכיום כולם נחשבים טמאי מת.

עם זאת, לאורך העשורים, מספר גדל של רבנים בעלי השפעה, רובם מרקע של הציונות הדתית, הציעו פרשנויות הלכתיות חלופיות שלפיהן העלייה למקום מותרת או אף מומלצת.

הקריאה הפכה לנקודה מרכזית בסדר היום של כמה פוליטיקאים, בהם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמבקר במקום באופן קבוע.

תפילת יהודים בהר הבית אסורה גם לפי מה שמכונה "הסטטוס קוו", או מערכת הכללים והפשרות המורכבת בין ישראל לווקף, המוסד הירדני שהמשיך לנהל את המקום גם לאחר שישראל כבשה את העיר העתיקה ב-1967.

בר הדגיש כי גם ההשתחוויה בהר הבית אסורה.

בוטלה ישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, שהייתה אמורה להיערך הבוקר ובה, לפי התכנון, הייתה אמורה להסתיים הכנתה של הצעת חוק שנויה במחלוקת בנושא עתיקות בגדה המערבית וברצועת עזה לקראת הצבעות סופיות במליאה.

ההצעה תוארה על ידי רבים כצעד חסר תקדים לקראת סיפוח.

ישיבה חדשה להמשך הדיון בהצעת החוק נקבעה למחר. דוברת הוועדה אמרה לזמן ישראל כי היא לא תכלול הצבעה של הוועדה על הצעת החוק, הנדרשת כדי לקדמה למליאה, משום שהטיוטה דורשת בחינה נוספת. מועד חדש להצבעה ייקבע בשלב מאוחר יותר.

אם ההצעה תאושר, תוקם במשרד המורשת "רשות מורשת יהודה, שומרון ועזה" ותרחיב את האחריות האזרחית הישירה של ישראל על ארכיאולוגיה ומורשת באזורים שעליהם חל החוק, במהלך שיסמן סטייה חסרת תקדים מהאופן שבו ישראל מנהלת כיום את העניינים בשטח זה.

הצעת החוק זכתה לביקורת מצד היועצת המשפטית של הוועדה, צה"ל וגורמים רבים באקדמיה בארץ.

היועצת המשפטית של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, תמי סלע, מתחה ביקורת על הצעת החוק השנויה במחלוקת המבקשת להרחיב את האחריות האזרחית הישראלית לעתיקות ולאתרים ארכאולוגיים בגדה המערבית וברצועת עזה. לדבריה, ההצעה "עומדת בסתירה להסכמים בינלאומיים שאומצו בחקיקה" ו"עלולה לחזק טענות בדבר 'סיפוח זוחל'".

עמדתה של סלע הופיעה במסמך עמדה שפורסם לקראת דיון בוועדה, המכינה את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. ההצעה קובעת הקמת "רשות מורשת יהודה, שומרון ועזה" תחת משרד המורשת.

"ביחס לשטחי A ו־B, הצעת החוק עומדת בסתירה להסכמי הביניים שמדינת ישראל חתומה עליהם, ולחקיקה שאומצה בישראל ובאזור לשם יישומם", כתבה היועצת המשפטית, בהתייחס לאזורים בגדה המערבית המצויים באחריות אזרחית של הרשות הפלסטינית.

עוד הוסיפה כי "לישראל אין סמכויות אזרחיות ברצועת עזה". לדבריה, "מעבר לכך שהחלת סמכויות אזרחיות על שטחי A, B ועזה עומדת בסתירה להסכמים בינלאומיים שאומצו בחקיקה בישראל ובאזור, היא גם מעוררת קשיי יישום ואכיפה מהותיים".

סלע ציינה כי אף שישראל רואה בגדה המערבית שטח שנוי במחלוקת, בפועל היא מחילה בו את דיני התפיסה הלוחמתית ומנהלת את האזור באמצעות סמכותו של המפקד הצבאי, שמטבעה היא סמכות זמנית.

מתנחל מעמיס כבש על רכב שטח בקהילה הבדואית הפלסטינית דאר אבו פזה, בפאתי הכפר טייבה שבגדה המערבית, 12 במאי 2026 (צילום: ilia YEFIMOVICH / AFP)

כיום, האחריות על העתיקות נתונה בידי קצין מטה של יחידת הארכאולוגיה במנהל האזרחי, הכפוף למתאם פעולות הממשלה בשטחים במשרד הביטחון, האחראי לעניינים האזרחיים בגדה המערבית.

"חקיקת הצעת החוק עלולה, במיוחד באופן מצטבר עם חקיקה נוספת המקודמת בכנסת, לחזק טענות שלפיהן מדובר בתהליך של 'סיפוח זוחל', כלומר שלב במהלך הדרגתי להפיכת השטח לאזור הנתון לריבונותה ולשלטונה הישיר של מדינת ישראל, בלי שנשקלות כלל ההשלכות של מהלך כזה, לרבות על זכויותיהם ומעמדם של התושבים הפלסטינים באזור", כתבה סלע.

גרפיטי שריססו מתנחלים באתר העתיקות של סבסטיה ליד העיר שכם, 30 בנובמבר 2024 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

הוועדה מקיימת בימים האחרונים סדרת דיונים ממושכים כדי לאפשר לכנסת לאשר את ההצעה לפני תום הקדנציה הנוכחית, שאמורה להסתיים לכל המאוחר ב־27 באוקטובר, המועד האחרון שבו ניתן לקיים את הבחירות.

עם זאת, ייתכן שהצעת חוק העתיקות כלל לא תעלה להצבעות הסופיות במליאה, אם הקואליציה תחליט שלא לקדם אותה, או אם הצעת החוק לפיזור הכנסת, שהתקדמה בשבוע שעבר, תקודם במהירות ותאושר בימים הקרובים.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק שנויה במחלוקת, המקימה רשות אזרחית חדשה אשר תהיה אחראית על העתיקות בגדה המערבית.

חברי הכנסת הצביעו ברוב של 23 תומכים מול 14 מתנגדים בעד הצעת החוק, שמטרתה לבסס את אחריותה הישירה של מדינת ישראל על עתיקות, אתרי מורשת וארכיאולוגיה בגדה המערבית.

תומכי החוק, המכונה "חוק רשות המורשת ביהודה והשומרון", טוענים כי הצעד הוא הכרחי כדי לשמר אתרים וממצאים ארכאולוגיים באזור, אשר סובלים מהזנחה, נזק וביזה במשך עשרות שנים.

מנגד, מבקרי החוק גורסים כי המהלך שקול לסיפוח דה-פקטו בתחום העתיקות, וזאת מבלי לשפר בפועל את מצבם של האתרים והממצאים הארכאולוגיים והעתיקים.

הצעת החוק תצטרך לחזור לוועדת החינוך, התרבות והספורט להמשך דיונים, בטרם תוחזר למליאת הכנסת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק שנויה במחלוקת, המקימה רשות אזרחית חדשה אשר תהיה אחראית על העתיקות בגדה המערבית.

חברי הכנסת הצביעו ברוב של 23 תומכים מול 14 מתנגדים בעד הצעת החוק, שמטרתה לבסס את אחריותה הישירה של מדינת ישראל על עתיקות, אתרי מורשת וארכיאולוגיה בגדה המערבית.

תומכי החוק, המכונה "חוק רשות המורשת ביהודה והשומרון", טוענים כי הצעד הוא הכרחי כדי לשמר אתרים וממצאים ארכאולוגיים באזור, אשר סובלים מהזנחה, נזק וביזה במשך עשרות שנים.

מנגד, מבקרי החוק גורסים כי המהלך שקול לסיפוח דה-פקטו בתחום העתיקות, וזאת מבלי לשפר בפועל את מצבם של האתרים והממצאים הארכאולוגיים והעתיקים.

הצעת החוק תצטרך לחזור לוועדת החינוך, התרבות והספורט להמשך דיונים, בטרם תוחזר למליאת הכנסת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

הרב הראשי דוד יוסף החריף את ביקורתו על בג"ץ, יום לאחר מתקפה חריפה שבה כינה את בית המשפט "אויב היהדות" על כך שאפשר את חופש ההפגנה בזמן מלחמה, בעוד הכותל המערבי נסגר מטעמי ביטחון.

"בג"ץ מבין הפקרות בשם חופש ההפגנה", אמר יוסף בנאום קצר בסיום אירוע "ברכת הכהנים" בכותל, שהתקיים בהשתתפות כמה עשרות אנשים בלבד, לעומת עשרות אלפי מתפללים בדרך כלל. "הם קוראים לזה פיקוח נפש, לא פחות", הוסיף.

יוסף הביע תמיכה בפנייתו של רב הכותל וראש הקרן למורשת הכותל, הרב שמואל רבינוביץ', לפיקוד העורף לבחון מחדש את הנחיות הביטחון באתר הקדוש.

"אנחנו פונים למומחים שבאמת מבינים פיקוח נפש", אמר. "בג"ץ לא מבין פיקוח נפש, פיקוד העורף כן, וכאן אנו מצהירים שרב הכותל והרבנים הראשיים יפעלו לפי הנחיות פיקוד העורף, כי אנו יודעים מה המשמעות של שמירה על כל נפש יהודית".