לישראל יש הרבה משמיצים, אמיתיים ומדומיינים, אבל כעת יש למדינה "אויבת ציבור מספר אחת" ראשונה: פאטו בנסודה, התובעת של בית המשפט הבינלאומי.
מאז שהודיעה על כוונתה לחקור את "המצב בפלסטין" משום שלדעתה פשעי מלחמה "בוצעו או מבוצעים" שם, ילידת גמביה בת ה-58 עמדה מול גל ביקורת.
ראש הממשלה נתניהו האשים אותה ב"אנטישמיות לשמה", והשווה את הטיעונים המשפטיים שהיא מציגה לצווים שהוציאו היוונים נגד היהודים.
במקביל, בנסודה עמדה מול עוינות גדולה ממקומות בלתי צפויים בתקשורת הישראלית. הסיבה היא לא שהתקשורת תומכת לפתע בנתניהו, אלא קשורה יותר לעובדה כי ההאשמות שלה לפשעי מלחמה מכוונות לחיילי צה"ל.
אמצעי תקשורת בישראל שפכו דיו רב להכתמת שמה, לרבות הצפה של "עברה המוכתם" בתור נציגה בכירה של ממשל של נשיא גמביה לשעבר, יחיא ג'אמה.
"היא שימשה כיועצת משפטית לאחר מהדיקטטורים האכזריים בעולם", הכריז ידיעות אחרונות בעמוד הראשי של העיתון ביום שני שעבר, שכותרתו הייתה "השטן מגמביה והתובעת מהאג". בכתבה מצוין כי השירות של בנסודה עבור המשטר של ג'אמה זיכה אותה "בביקורת הראויה לה, כאשר רבים מאשימים אותה על כך שהעלימה עין מהזוועות שבוצעו על ידי הדיקטטור הגמבי".
בפסקה האחרונה, הכותבים, בניגוד לתזה שלהם, כך נראה, מכירים בכך שהתובעת של בית המשפט הבינלאומי "מקבלת שבחים באופן מתמשך מכל העולם, לרבות ארגוני זכויות אדם, בתור רודפת צדק עקשנית, שפועלת ללא לאות לשמירה על זכויותיהם של אנשים גם כשהם עומדים בפני דיקטטורה".
מאוחר יותר ביום שני, גם ערוץ 13 שידר כתבה על בנסודה. הדיווח של נדב איל הציג בקצרה חלקים מהעדויות בוועדת "האמת, הפיוס והתיקון" בגמביה. הוועדה בת ה-11 חברים, שהחלה את פעילותה באוקטובר 2018, זמן קצר לאחר הפלתו של ג'אמה, קיבלה עליה את המשימה לחקור את הפשעים של עידן ג'אמה.
באחת העדויות, באץ' סמבו ג'אלו אמר כי עבר עינויים בעקבות ארגון הפגנות. בנסודה, ששימשה כתובעת בתיק, "הייתה המוח מאחורי מה שעברנו", האשים.
וידאו קצר נוסף הראה את העדות של סייניי פיי, שאמר לוועדה כי הוא עבר עינויים על אחזקת תמונה של הנשיא לשעבר דוואדה ג'אוורה, שהופל על ידי ג'אמה ב-1994. "חשבנו שהיא קשה איתנו", נזכר פיי בראיון מאוחר יותר.
עם זאת, הדוח של ערוץ 13 לא ציין כי בנסודה שיחקה רק תפקיד קטן בתיק של פיי, ממנו אולצה בסופו של דבר לסגת. הוא גם לא ציין כי ההאשמות משוייכות למקרים מ-1995, אז בנסודה הייתה תובעת מקומית ולא גורם בכיר במשטר.
"אני לא חושבת שזה נכון עבורי להתחיל להביע דעות על סיטואציה של זכויות אדם של מדינה כלשהי, לרבות גמביה, מלבד מקרים בהם פשעים מתורגמים לפשעים שאני צריכה לחקור", היא אמרה ב-2013
בכירים בגמביה של היום, בהם שר המשפטים אבובאקר מארי טאמבדו וראש הוועדה המדוברת, אסה פאל, מסכימים כי בנסודה שיחקה תפקיד קטן בזוועות.
למרות שבנסודה הופיעה בחניכת הוועדה בשנה שעברה, היא סירבה בעקביות להגיב על המעורבות שלה בעבר במשטר ג'אמה.
"אני לא חושבת שזה נכון עבורי להתחיל להביע דעות על סיטואציה של זכויות אדם של מדינה כלשהי, לרבות גמביה, מלבד מקרים בהם פשעים מתורגמים לפשעים שאני צריכה לחקור", היא אמרה לניו יורק טיימס ב-2013.
"ישראל היום" הקדיש גם הוא השבוע את העמוד הראשי לבנסודה. ההחלטה שלה לחקור פשעי מלחמה לכאורה שבוצעו על ידי ישראל, כך האשים העיתון, בוססה באופן חלקי על דיווחים שפורסמו על ידי ארגון זכויות האדם הישראלי "בצלם".
הארגון קיבל תשלום מממשלות באירופה כדי לשפוך אור על הטיפול של בתי המשפט בפלסטינים, אשר לטענת העיתון עזרו לשכנע את בנסודה כי לא ניתן לסמוך על ישראל באשר לחקירה מספקת של פשעי המלחמה לכאורה של הצבא.
בהינתן המתקפה התקשורתית על בנסודה, נראה שמדובר בעניין של זמן עד שכתב ישראלי "יחשוף" את העובדה הידועה כי היא מוסלמית גאה וציטטה בעבר את האסלאם בתור מקור של כוח.
כשנשאלה בראיון ב-2011 לכבוד כניסתה לתפקיד בתור תובעת ראשית של בית המשפט הבינלאומי, האם הדת שלה משחקת תפקיד כלשהו בעזרה בביצוע הסמכויות החדשות שלה, היא הגיבה: "בהחלט, בהחלט. אסלאם, כמו שאתם יודעים, היא דת של שלום, והיא נותנת לך כוח פנימי שכזה, יכולת פנימית ותחושה של צדק. יחד עם הניסיון שלי, זה מאוד יעזור".
פוטרה על ידי הדיקטטור
בנסודה נולדה ב-1961 בתור פאטו נייאנג במשפחה פוליגמית בבירה של גמביה, בנג'ול. אביה, לו היו שתי נשים, היה נהג בשירות הממשלה ו"אחד מהגורמים הבולטים ביותר שקידמו את תחום ההיאבקות" במדינה המערב-אפריקאית הקטנטנה, לפי הספר "Historical Dictionary of Gambia" מאת דייויד פרפקט.
היא למדה בניגריה ובמלטה, התמחה במשפט ימי בינלאומי. ב-1987, היא מונתה לתובעת ציבורית בממשלה של ג'אוורה, ולאחר ההפיכה של ג'אמה שבע שנים לאחר מכן הפכה לתובעת הראשית של המשטר ולשרת המשפטים.
עם זאת, היא קיבלה שבחים מגורמים בתחום זכויות האדם "על התביעה המהירה שלה של עבירות נגד נשים וילדים", כך כתב פרפקט.
למרות מה שהכותרות בארץ מנסות לרמוז, מעורבותה במשטר ג'אמה היא לא סוד. הביוגרפיה הרשמית שלה באתר בית הדין מפרטת את התפקידים הרבים בהם שימשה, לרבות "יועצת משפטית ראשית של הנשיא והממשלה של גמביה".
למרות מה שהכותרות בארץ מנסות לרמוז, מעורבותה במשטר ג'אמה היא לא סוד. הביוגרפיה הרשמית שלה מפרטת את התפקידים הרבים בהם שימשה, לרבות "יועצת משפטית ראשית של נשיא גמביה"
לאחר שפוטרה על ידי הדיקטטור – ששמר על יחסים חמים עם ישראל – במהלך טיול לחו"ל בשנת 2000, בנסודה עבדה כעורכת דין פרטית וכמנהלת בבנק.
ב-2001, היא מונתה ליועצת משפטית ותובעת בבית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה, שפעל מטנזניה. שלוש שנים לאחר מכן, היא עברה להאג, שם היא טיפסה בסופו של דבר בסולם הדרגות כל הדרך לפסגה.
בדצמבר 2011, אספת המדינות החברות של בית המשפט הפלילי בחרה בה פה אחד לכהונה בלתי ניתנת לחידוש של תשע שנים בתור התובעת הראשית.
במהלך שנגד להנחה שבית המשפט הבינלאומי פועל רק מול דיקטטורים לשעבר, קטנים וחלשים, מאפריקה, ב-2017 היא הודיעה על כוונתה לחקור פשעי מלחמה שבוצעו על ידי חיילים ואנשי מודיעין אמריקאים באפגניסטן ב-2003-2004.
אך באפריל, ערכאה קדם משפטית של בית הדין הבינ"ל דחתה את בקשתה לחקירה זו, בטענה כי "היא לא תשרת את הצדק". הערעור שלה נמצא בעיצומו.
במקביל, ארצות הברית הנהיגה בחודש מרץ מדיניות "המגבילה הנפקת ויזות לנציגי בית המשפט הבינלאומי" האחראים לחקירת אמריקאים "או אזרחים של בעלת ברית של אמריקאים ללא הסכמת אותה בעלת ברית", כך כתב מזכיר המדינה של ארצות הברית, מייק פומפאו, בהודעה של ממשלת ארצות הברית.
ביום שישי שעבר – עוד לפני שהתקשורת בארץ פרסמה את הכתבות על התובעת – פומפאו פרסם הצהרה האומרת כי הממשל מתנגד "באופן נחרץ להוראתה לחקור את "המצב בפלסטין" או כל מהלך אחר "להתמקד בישראל באופן לא הוגן".
הניסיון שלה לחקור חיילים ישראלים, כמו גם טרוריסטים פלסטינים, יעצב במידה רבה את המורשת שלה. ההזדמנות שלה להתחיל בחקירה תלויה כעת בשלושה שופטים של הערכאה הקדם-משפטית של בית המשפט, ממנו היא ביקשה לקבוע תוך 120 יום האם להאג יש סמכות שיפוטית במקרה.
משחירים את שמה
"כל אדם שנכנס לתפקיד בכיר פותח את עצמו או את עצמה לכך שעיתונאים יבדקו את עברו", אמר אלן בייקר, לשעבר יועץ משפטי למשרד החוץ הישראלי, שהיה מעורב בניסוח אמנת רומא, מסמך היסוד של בית המשפט הבינלאומי.
"אבל אני לא בטוח שהסיפורים שקראנו עליה בעיתונות הישראלית ישפיעו על הדיונים של הערכאה הקדם-משפטית", לדבריו. "זה טוב לדעת את הדברים האלו, אבל השחרת שמה לא משנה בנקודה זו. אבל זה יכול לעזור למכירות העיתונים".
ההיסטוריה של בנסודה באשר לישראל היא מעורבת.
נראה כי המסמך בן 112 העמודים שפרסמה מקבל טיעונים רבים של הפלסטינים. למשל, בשקילה של השאלה האם "פלסטין" היא מדינה ריבונית שיכולה להעביר סמכות שיפוטית לבית המשפט, היא נסמכת במידה רבה על החלטות האו"ם.
אבל בניתוח נושאים משפטיים, כך טוענים גורמים מישראל המבקרים את המהלך, תובעת פלילית לא יכולה לבסס את עצמה על החלטה של גופים פוליטיים.
בנוסף, לא ברור מדוע היא רואה בהתנחלויות בגדה פשע מלחמה אבל לא נראית מוטרדת במיוחד מההתנחלויות הטורקיות בצפון קפריסין או היישובים הרוסים בקרים (אוקראינה אינה מדינה חברה בבית הדין הבינ"ל, אך קיבלה את הסמכות השיפוטית שלו פשעים לכאורה שבוצעו בשטחה במהלך הפלישה הרוסית).
מצד שני, בנסודה סירבה בתוקף לפתוח חקירה באשר לתקרית המשט לעזה ב-2010, בטענה כי כל הפשעים שבוצעו לכאורה בפשיטה לא היו חמורים מספיק.
החודש, לשכתה התעקשה, בפעם השלישית, כי למרות שחיילי צה"ל אולי ביצעו פשעי מלחמה במרמרה, אין סיבה לחקור את הנושא "בעקבות היעדר חומרה".
עד היום האחרון של בנסודה בתפקיד – 15 ביוני 2021 – עשויים לצוף עוד גילויים רבים בנוגע לעברה בגמביה, כך אומר איל, כתב ערוץ 13.
זה דבר טוב, אומר יוג'ין קונטרוביץ', פרופסור אמריקאי-ישראלי למשפט בינלאומי, בעל נטיות פוליטיות ימניות.
"אני לא אומר שהיא הייתה נאצית. אני לא יודע מה עשתה שם", הוא אמר. "אבל השאלה האם תובעת ראשית של בית המשפט הפלילי הבינלאומי הייתה מעורבת בעצמה בפגיעה בזכויות אדם, היא מקור לגיטימי להתעניינות מצד הישראלים".
יוג'ין קונטרוביץ': "אני לא יודע מה עשתה שם, אבל השאלה האם תובעת ראשית של בית המשפט הפלילי הבינלאומי הייתה מעורבת בעצמה בפגיעה בזכויות אדם, היא מקור לגיטימי להתעניינות מצד הישראלים"
בנסודה שואפת כי בית הדין הבינ"ל יקבל סמכות משפטית על אזרחים ישראלים, בין היתר באישומים של פשע מלחמה של העברת אזרחים לשטח כבוש, הוא ציין.
אפילו אם היא לא נטלה חלק פעיל בזוועות אלא רק שיחקה תפקיד פסיבי בפגיעה של ג'אמה בזכויות אדם, "יש לאנשים שהיא שואפת לתבוע את הזכות לדעת האם היא מיישמת אותם סטנדרטים על תמיכה בפשעים הקשורים אליה".
מיכאל ספרד, עורך דין ישראלי ידוע ופעיל זכויות אדם, הסכים כי היה ראוי לחקור את העבר של בנסודה, אך כי הדבר נעשה באופן שגוי.
"האם היא בחירה ראויה לתובעת ראשית? זו שאלה לגיטימית, אבל ארגוני זכויות אדם צריכים לשאול אותה, ובהחלט לא מדינת ישראל", הוא אמר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו