פעם, לפני שלושה חודשים, בדיונים הארוכים שקדמו למלחמה הנוכחית, השיח המרכזי היה אם מהלך צבאי יביא לשינוי המשטר באיראן או לשינוי בתוך המשטר. אחרי חודש וחצי של לחימה עצימה וחודש וחצי של הפסקת אש מאותגרת, אפשר בהחלט לומר שאף אחת מהאפשרויות הללו לא התממשה.
ההמונים לא יצאו לרחובות, המשטר לא נפל, והקולות "הפרגמטיים" – מוחמד באקר קאליבאף, מחמוד אחמדינז'אד – שסומנו על ידי ארה"ב כמחליפים פוטנציאליים, תקדים דלסי רודריגס בוונצואלה, לא תפסו את קדמת הבמה. בפועל, המשטר נותר כשהיה: קיצוני, ריכוזי, כוחני, בדלן, מתריס, ועכשיו גם תאב נקם.
אלה תנאי הפתיחה הנוכחיים מול איראן, בואכה השבוע השמיני של הפסקת האש והדיונים המקרטעים לקראת הסכם. אם בדיון הביטחוני המיוחד שהתכנס בבית הלבן אתמול (רביעי) זו לא הייתה התמונה שצוירה לנשיא, מישהו כאן לא קרא נכון את המציאות.
ההמונים לא יצאו לרחובות, המשטר לא נפל והקולות "הפרגמטיים" לא תפסו את קדמת הבמה. בפועל, המשטר נותר כשהיה: קיצוני, ריכוזי, כוחני, בדלן, מתריס – וגם תאב נקם
בהנחה שבשלב הזה ישראל המדינית – כלומר, בנימין נתניהו – ממודרת מתהליך קבלת ההחלטות האמריקאי, והוכחה לכך היא שיחת הוועידה של הנשיא דונלד טראמפ בשבת האחרונה עם מנהיגי מדינות המפרץ, ללא נתניהו, שיחה שעסקה בשאלה לאן הולכת המלחמה, סביר להניח שמי שהציגו את החומר היו גורמי הצבא והמודיעין, שממשיכים לשמור על קשר רציף עם צה"ל.
חילופי האש של השבוע האחרון, כולל הלילה, במפרץ הם עוד מבחן של גבולות הפסקת האש. וושינגטון מנסה לשמר את המצב של מעבר במצר הורמוז תחת חסותה; איראן מנסה להוכיח את ההפך: שהמעבר במצר הוא רק באישורה.
זו גם הסיבה שהיא מנסה לקרב אליה את עומאן, כדי ששתי המדינות יחלקו את המס שהאיראנים רוצים לגבות על המעבר. בעניין חופש השיט במצר, ארה"ב נחרצת, ולכן כל איום מפורש נתפס בחומרה, כולל אישור לפתוח באש.
הלילה דווח כי ארה"ב תקפה בסיס מל"טים בשטח איראן לאחר שזיהתה בו פעילות מאיימת. האיראנים טוענים כי הצליחו לעצור, באמצעות שיגור כמה כטב"מים, מכלית נפט אמריקאית שעמדה לעבור ללא אישורם. מאוחר יותר הבוקר יורטו כמה טילים איראניים ששוגרו לעבר בסיס אמריקאי בכוויית.
חרף הירי ההדדי, זה נראה כמו משחק מבוקר של שני הצדדים. איראן אומנם מתנהלת מעמדת כוח בסיבוב הזה, ויש לה בהחלט הישגים: הורמוז כמנוף לחץ, אחדות הזירות עם לבנון, אבל כשזה מגיע לסכנה להתלקחות צבאית מחודשת היא זהירה, ומנסה לא להעלות יותר מדי את גובה הלהבות.
הריסון של הנשיא ניכר, כל שכן כשנותרו שבועיים לפתיחת המונדיאל. זה מעט מדי זמן לתקוף ולעצור, מה גם שמרחק הבלימה אינו תלוי בארה"ב אלא באיראן בלבד, ואת הסיכון הזה טראמפ אינו רוצה לקחת
במצב רגיל, ללא שעוני החול האמריקאיים – המונדיאל, יום הולדתו ה־80 של דונלד טראמפ וחגיגות 250 שנה לארה"ב – סביר להניח שוושינגטון הייתה מנצלת את החשש האיראני מחידוש הלחימה ומאיימת יותר צבאית.
בינתיים זה לא קורה. הריסון של הנשיא ניכר, כל שכן כשנותרו שבועיים לפתיחת המונדיאל. זה מעט מדי זמן לתקוף ולעצור, מה גם שמרחק הבלימה אינו תלוי בארה"ב אלא באיראן בלבד, ואת הסיכון הזה טראמפ אינו רוצה לקחת.
לכן, אם לא תהיה תקרית חמורה, שוברת כלים, כזו שתחייב תגובה צבאית חזקה, נראה ששני הצדדים מתכננים להיכנס לפסק זמן ארוך, לפחות עד אחרי גמר המונדיאל באמצע יולי. את הזמן הזה האיראנים מנצלים לקרב שוחות בדמות לחץ על ארה"ב לשחרר כספים מוקפאים.
אגב, זו תמיד הייתה שיטת הפעולה האיראנית: לנסות להשיג הישגים תוך כדי משא ומתן. הרעיון הבסיסי שלהם הוא לדרוש תשלום מיידי כדי להמשיך לדבר. היעד האיראני עכשיו, לפני הורמוז והגרעין, הוא כסף כדי למלא את הקופה המצומקת של המשטר.
הזרמת מיליארדים עכשיו לאיראן, כשכרגע הצדדים מדברים על 12 מיליארד דולר מתוך 23 מיליארד שנמצאים בבנקים בקטאר ומוקפאים תחת צו אמריקאי, תהיה מבחינת טהרן הישג כפול: כיפוף של האמריקאים לצד יצירת תקדים שלפיו אפשר להסכים על כסף ולהיות חלוקים על השאר.
כאן הכדור נמצא בצד האמריקאי, שצריך להיזהר ממדרון חלקלק. האיראנים יכולים לסחוט מזומנים מארה"ב, שמחפשת בחודש וחצי הקרוב רק שקט
כאן הכדור נמצא בצד האמריקאי, שצריך להיזהר ממדרון חלקלק. האיראנים יכולים לסחוט מזומנים מארה"ב, שמחפשת בחודש וחצי הקרוב רק שקט.
אגב, בממשלים קודמים התרגיל הזה עבד. בספטמבר 2023, תחת הנשיא ג'ו ביידן, משרד האוצר האמריקאי אישר בשתיקה לבנקים בקוריאה הדרומית להעביר שישה מיליארד דולר לאיראן דרך קטאר במסגרת עסקת אסירים שבה שוחררו שישה אזרחים אמריקאים. כך ארה"ב רחצה בניקיון כפיה: דה יורה היא לא העבירה כסף ישירות לאיראן; דה פקטו כן.
האם זה מה שצפוי לנו במהלך המונדיאל הקרוב כדי שהשקט יישמר? סיכוי גבוה שכן. ויש כאן לשני הצדדים אינטרס נוסף: גם נבחרת ארה"ב וגם נבחרת איראן משתתפות במונדיאל.
















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו