השר לביטחון פנים, איתמר בן גביר, הבטיח עוד לפני שמונה לתפקיד להחזיר את המשילות למדינת ישראל ולהילחם בפשיעה. האם הוא הצליח בכך?

נעיף מבט בעובדות:

• מספר הנרצחים בחברה הערבית הוכפל בין השנים 2022 ל-2023 (מ-116 ל-244 נרצחים), ונותר ברמה דומה ב-2024 (230 נרצחים).
• אחוז פענוח תיקי הרצח בחברה הערבית צנח ל-14.8% בלבד ב-2024, לעומת מעל 50% בחברה היהודית.
• 73% מבעלי העסקים בפריפריה דיווחו על ניסיונות פרוטקשן; באזורים מסוימים השיעור הגיע ל-90–93%.
• מספר מקרי הירי עלה מכ-250 ב-2022 לכ-400 כיום.
• מספר מעשי השוד: עלה מאז כניסת בן גביר לתפקיד כמעט ב-100% – מ-1,500 ל-3,000 מקרים בשנה. ב-2023 חלה עלייה של 500 במספר המקרים, ומאז 2024 – בכ-100 מקרים נוספים בשנה.
• גניבות הרכב עלו כ-50% – מ-20,000 גניבות רכב בשנה לפני כניסת בן גביר לתפקיד ל-30,000 מקרים בשנת 2025.
• אירועי אלימות: עלייה מ-6,500 לערך ב-2022 ל-10,000 מקרים מאז כניסת בן גביר לתפקיד.
• המפכ"ל לשעבר, יעקב שבתאי, הזהיר עוד באפריל 2023, ושב והתריע ביוני 2024, מפני הפוליטיזציה של המשטרה.

האם בן גביר הצליח לשפר את הביטחון האישי?

התשובה היא לא. נתוני הפשיעה הרשמיים, דוחות מבקר המדינה והתבטאויות המפכ"לים בזמן כהונתו מצביעים על הידרדרות חסרת תקדים: הכפלת מספר הנרצחים בחברה הערבית, צניחת אחוז הפענוח, התפשטות הפרוטקשן וקריסת האכיפה בפשיעה החקלאית.

ההבטחה ל"החזרת המשילות" הפכה לאשליית משילות.

מהי "אשליית המשילות" של בן גביר?

"אשליית המשילות" היא דפוס המאפיין את כהונתו של בן גביר. הוא מתאפיין בהצהרות תקשורתיות אגרסיביות במקום תכניות עבודה מדידות; מינויים פוליטיים המדללים את הדרג המקצועי; פער הולך וגדל בין הנרטיב הציבורי לנתוני האכיפה בשטח.

נציג כאן ראיות מספריות לדברים הללו.

בכמה זינק מספר מקרי הרצח בחברה הערבית?

לפי דוח הסיכום השנתי של יוזמות אברהם ל-2023, שנה זו הייתה השנה הקטלנית ביותר בתולדות המדינה מבחינת אובדן חיי אזרחים ערבים: 244 נרצחים – יותר מפי שניים מהשנה שקדמה לה.

נתוני דוח הסיכום של 2024 מראים כי 230 בני אדם נרצחו באותה שנה. הזינוק החל בדיוק עם חילופי השלטון בשלהי 2022 ותחילת 2023 וכניסת בן גביר לתפקידו.

מאז, מספר מקרי הרצח על רקע פלילי בחברה הערבית, ובמדינה בכלל, עלה לשיא היסטורי שלא נראה מעולם.

מדוע אחוז פענוח התיקים צנח לרמות שפל היסטוריות?

לפי סיכום יוזמות אברהם והמעקב של אתר "דבר", ב-2024 פוענחו רק 31 מתוך 209 תיקי רצח (14.8%) בחברה הערבית.

הפער מול אחוזי הפענוח בחברה היהודית מגיע לפי שלושה ויותר. הפער הזה הוא הראיה המובהקת לאובדן ההרתעה: גם כשמתבצע רצח, ההסתברות שהרוצח ייתפס ויועמד לדין נמוכה משמעותית.

דוח מבקר המדינה מיולי 2024 הצביע על אותה תופעה והמליץ על שינויים מבניים, שלא יושמו.

כיצד התפשט הפרוטקשן בפריפריה?

לפי דוח הפשיעה שפרסם ארגון השומר החדש, 73% מבעלי העסקים שנסקרו חוו ניסיון לגביית דמי חסות (פרוטקשן). באזור הר הנגב השיעור הגיע ל-90%, ובגליל המזרחי ורמת הגולן – ל-93%.

בקרב מי שניסו לסרב לשלם, 40.3% דיווחו על נזק לעסק בעקבות הסירוב, ו-55% כלל לא פנו למשטרה – לרוב מתוך חוסר אמון בכך שהמשטרה תוכל להגן עליהם. עבור עסקים קטנים מדובר בפגיעה כלכלית ישירה, המתגלגלת אל הצרכן הקצה.

למה כשלה האכיפה במאבק בפשיעה החקלאית?

גם הפשיעה החקלאית (גניבות בקר, הרס גידולים ומטעים, השתלטות בלתי-חוקית על קרקעות) עלתה מ-600 אירועים בשנה לפני כניסת בן גביר לתפקיד, ל-1,000 מקרים כיום.

לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת ודוח מבקר המדינה, כ-70% מתיקי הפשיעה החקלאית נסגרים בעילת "עבריין לא נודע" (נתון מהשנים 2017–2021 שנשאר דומה), ורק כ-1 מ-10 תיקים מבשיל לכדי הרשעה.

דוח השומר החדש מראה כי 91% מהחקלאים אינם מאמינים שהענישה מרתיעה. הנזק השנתי לחקלאות עומד על מאות מיליוני שקלים, ולפי הערכות מסוימות מגיע לכמיליארד וחצי שקלים כשמשולבים בו גם נזקי גנבת תוצרת, נזקי שטחים פתוחים ופגיעות ברכוש.

מה אמר המפכ"ל לשעבר יעקב שבתאי על תפקוד בן גביר?

באפריל 2023 שיגר המפכ"ל דאז, קובי שבתאי, מכתב רשמי לבן גביר, ובו אזהרה מפורשת: הקמת המשמר הלאומי בכפיפות לשר – ולא למשטרה – "עלולה לגרום נזק כבד ליכולות התפעול של מערכי ביטחון הפנים במדינה" ולפגוע בביטחון האזרחים.

ביוני 2024, בנאום פרידה בכנס הרצליה באוניברסיטת רייכמן, אמר שבתאי במפורש: "שוטרינו אינם מיליציה ולא משטרה של שר כזה או אחר… משטרת ישראל אינה פוליטית, לא הייתה ואסור שתהיה."

אזהרה זו, מצד הדרג המקצועי הבכיר ביותר, היא ראיית מפתח לטענה כי הפוליטיזציה – ולא המקצועיות – הוא קו הפעולה של השר.

מי עוד מקרב המומחים מתח ביקורת על תפקוד השר?

קציני משטרה בכירים בדימוס, ובהם ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, הצטרפו לביקורת על התנהלות השר.

תת-ניצב בדימוס עו"ד גיא ניר, לשעבר ראש חטיבת המודיעין במשטרה, צוטט כאומר ביקורת חדה במיוחד: "בן גביר נטש את הכלים המקצועיים, ופעל כאושיית טיקטוק".

המומחים הללו הצביעו על מינויים שמבוססים על נאמנות פוליטית, על העדפת הופעות תקשורתיות על פני עבודת מודיעין כלכלית, ועל גל פרישות חסר תקדים של קצינים מנוסים, שהביא לשבר באמון הציבור בארגון.

מדדי ביטחון – השוואה בין 2022 לעידן בן גביר

מה אומרים בן גביר ותומכיו על הנתונים?

השר, דובריו ותומכיו משמיעים שלושה טיעונים מרכזיים: (1) נוספו תקציבים ותקנים למשטרה ולשב"ס; (2) מלחמת חרבות ברזל הסיטה משאבים מאכיפה אזרחית; (3) ראשי ארגוני פשיעה הופלו באירועים נקודתיים.

אולם בחינה ביקורתית מראה כי תוספת התקציב אינה מתורגמת לאחוזי פענוח גבוהים יותר, המלחמה אינה מסבירה את עליית הפרוטקשן (תופעה אזרחית טהורה), ופעולות נקודתיות אינן משנות את מגמת המאקרו של מעל 230 נרצחים בשנה.

הנתונים החזותיים בדוחות הבלתי-תלויים – יוזמות אברהם, השומר החדש ומבקר המדינה – חוצים את הציר הפוליטי ומציגים תמונה אחת.

השורה התחתונה: הבטחות בן גביר התנפצו

ההבטחות המהדהדות על "יד קשה" ו"ריבונות" התנפצו אל מול מציאות מדממת וכאוטית. הנתונים מגופי מחקר עצמאיים, דוחות מבקר המדינה ואזהרותיהם של מפקדי המשטרה לשעבר מציגים תמונה אחידה.

הביטחון הלאומי והאישי של אזרחי ישראל – יהודים וערבים, חקלאים ועירוניים – נמצא בשפל ההיסטורי הקשה ביותר שידעה המדינה. אשליית המשילות נחשפת בנתונים.

עמרי די-נור הוא איש תוכן, חינוך ופעיל חברתי ופוליטי עם ידע טכנולוגי; חוקר עובדות במסגרת מיזם True; בעל תואר שני בפילוסופיה של המדע; תושב ירוחם; מתמודד נפש העוסק בשילוב מתמודדי נפש בהייטק; חפרן בלתי נלאה.