בשולי ההתנפלות החרדית על ביתו של סגן נשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, ופארסת "הבחירה החשאית" למבקר המדינה החדש, הפרקליט מיכאל ראבילו, התגנבו שתי ידיעות נוספות המצביעות על כיוון: שר החוץ האמריקאי, מרקו רוביו, הודיע שאין לישראל תביעות טריטוריאליות על לבנון, ובישראל התקבלה החלטה להשתלט על נכסים ערביים במרכז השוק של העיר העתיקה.

הכיוון: ביטול הבחירות בישראל בכל מחיר – כולל הצתת ירושלים והשלכת ישראל לתוך אינתיפאדה ירושלמית שתסחוף את המדינה כולה ולא תאפשר בחירות. זה הכיוון, אבל עם נורת הבהרה: ייתכן כי הוא לא יתממש בפועל, בתקווה שממדי הסכנה ירתיעו את המתכננים. הלוואי.

רוביו מכבה את החזיתות

הודעת רוביו משמעה שארצות הברית מכבה לישראל את כל החזיתות הפעילות, ואת חזון ההתנחלויות בלבנון (ובעזה). הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לא שש לחדש את המלחמה באיראן – ובאין מלחמה בחוץ, תפרוץ מלחמה מבית.

משמעותה של הודעת רוביו היא שארה"ב מכבה לישראל את כל החזיתות הפעילות, ואת חזון ההתנחלויות בלבנון (ובעזה). טראמפ לא שש לחדש את המלחמה באיראן – ובאין מלחמה בחוץ, תפרוץ מלחמה מבית

מדוע רוביו אמר את המובן מאליו? מכיוון שעל פי מידע שיצא מן השיחות בוושינגטון, ישראל דורשת לשמור בידיה אזורי חיץ בדרום לבנון. כל עוד מדובר בדרישות בטחוניות – אין ויכוח שזה מה שיש לעשות, אבל הדרישה הביטחונית זוהמה בגרעיני ההתיישבות הממתינים להתנחל בדרום לבנון.

משום כך – ראבילו

בגלל זה היה כל כך חשוב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, למנות את איש אמונו, הפרקליט שהשיג עבורו את ה־11:0 המפורסם בהסדר ניגוד העניינים – הסדר שלא עלה בדעתו של נתניהו למלא מן הרגע הראשון.

סילוק הסוחרים מליבה של העיר העתיקה אמור לחולל מהומה שתקשה על קיום הבחירות, שיהיו סביב נושא ירושלים. לצורך זה צריך סמכות כמו ראבילו שיקבע כי אין תנאים לקיום בחירות, ולשם כך נדרש בית משפט מורתע.

רחוב הגיא: הצתה מבית

הכוונה להשתלט על רחוב הגיא ידועה מזה זמן רב. הגורמים החרדליים־משיחיים בעיר העתיקה כבר סימנו מזמן "נכסים יהודיים", כולל יהודים ששכרו מערבים דירות בשוק, כדי להפקיען. במקביל יש תנועת רכישת נכסים סביב שער שכם, שממנו מתחיל רחוב הגיא.

על מנת להבין את חומרת המהלך, יש לזכור שהיו אלה אותם סוחרים בשוק שהוציאו את הסכינאים מסמטאות העיר.

השתלבותם של הערבים במרקם העיר היא אשר מצילה אותה מבטלנות החרדים. הערבים הם הדבק שמאחד את שני חלקי העיר, בעוד שהחוגים החרדליים־כהניסטים פועלים להתססתה – זאת חוץ מן הפגיעות באנשי דת נוצרים.

כאשר מוסיפים את הלחץ על סוחרי העיר העתיקה ללחץ על מסגד אל־אקצא, כאשר טורקיה של רג'פ טאיפ ארדואן עוקבת מסוריה – אין להקל ראש בסכנות שאנו במו ידינו ממיטים על עצמנו.

אפשר לומר: איתמר בן גביר יחלק את ירושלים, כאשר דווקא הגורמים הערביים פועלים לריסון.

הערבים הם הדבק שמאחד את שני חלקי העיר, בעוד שהחוגים החרדליים־כהניסטים פועלים להתססתה. הלחץ על סוחרי העיר העתיקה, עם הלחץ על אל־אקצא, כשטורקיה עוקבת מסוריה – מהווים סכנה

הערבים מרסנים, היהודים מציתים

על פי מקורות במזרח ירושלים, ירדן הורתה לווקף המוסלמי ברחבת המסגדים להתאפק ולא להיגרר לפרובוקציות של בן גביר. במקביל, בכנס פתח האחרון בגדה, אבו מאזן קרא לאיפוק, כי "היהודים הורסים את המדינה שלהם יותר טוב מכל אחד אחר".

הוא אמנם צירף גורמי טרור של פתח, כמו זכריא זביידי, למוסדות העליונים של התנועה  א-בל זאת על מנת לרסן אותם ולהשגיח עליהם מקרוב. בשלב הזה על כל פנים.

ההתקפה על השופט: הקרע על הגיוס

ההתקפה החרדית על סגן נשיא בית המשפט העליון נעם סולברג נובעת מן הקרע העמוק בין החרדיות לציונות הדתית סביב הגיוס. בעוד הציונות הדתית מקריבה את טובי בניה בחזיתות הפתוחות, ההשתמטות החרדית היא מהלך אידאולוגי נגד המשיחיות הסרוגה.

החרדים חוששים שסגן הנשיא הסרוג יחמיר עמם בעניין הגיוס מסיבות אידאולוגיות. הקרע בין שני חלקי היהדות היה אמור לבוא לידי ביטוי סביב שולחן הממשלה, אבל חדוות התקציבים גישרה על הפערים – ומה שהחרדים חששו מפניו לא יקרה עם השופט.

המקדש כהבטחת בחירות

התפתחויות חדשות מדאיגות במיוחד נצפות כאשר תנועת ש"ס הופכת לגשר בין החרדיות, שרואה בכותל את המקום הקדוש, לבין החרדלות שפוסלת את הכותל לטובת הר הבית ובית המקדש.

התפתחויות חדשות מדאיגות במיוחד נצפות כאשר תנועת ש"ס הופכת לגשר בין החרדיות, שרואה בכותל את המקום הקדוש, לבין החרדלות שפוסלת את הכותל לטובת הר הבית ובית המקדש

בכרזת הבחירות החדשה של ש"ס מסוף השבוע, אנו רואים את הכותל כרקע,  ובמרכז תיק תורה ספרדי מעוטר שעליו חרוט בית המקדש, וצלו של המקדש מאפיל על הכותל מלמעלה.

הסיסמה: "חוק יסוד: לימוד תורה – היסוד של עם ישראל!", ובתחתית – "מדינה יהודית". לראשונה במערכות הבחירות בישראל, עניין בית המקדש – גם אם מתווך דרך התורה – הופך להיות הבטחת בחירות. וזאת אצל מפלגה חרדית.

אריה מכלוף דרעי ברשת X:

"בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, זכינו לראות ניסים וישועות גדולות. כולנו מוקירים את חיילי צה"ל המוסרים את נפשם למען ביטחון ישראל, ולצדם את לומדי התורה, שבכוח תורתם ותפילתם מגנים על העם. התורה היא יסוד קיומו של העם היהודי לאורך הדורות. *הגיע הזמן לעגן בחוק יסוד את ההכרה בערכו העליון של לימוד התורה ובתרומתם של לומדי התורה לעם ישראל ולמדינת ישראל*".

כרזת הבחירות החדשה של ש"ס: הכותל ברקע, בית המקדש על תיק התורה (מתוך העמוד של אריה דרעי ברשת X)

אבל זה לא קורה רק בש"ס. ברשתות החברתיות, בקרב תומכי הליכוד, מסתובבת בימים האחרונים תמונת AI שאומצה כמסר־בייס: נתניהו כורע תחת הנטל, חליפתו קרועה, נושא על כתפיו מגן דוד עצום שבמרכזו בית המקדש והמנורה, כאשר ברקע, מימינו, נצבעת כיפת הסלע בזריחה. הכיתובים: "NEVER AGAIN IS NOW", "עם ישראל חי". והכיתוב: 

"בזמן שאנו חיים את חיינו, נתניהו נושא את המשקל המכריע של גורלנו הנצחי. מי ייתן האל יברך אותו בכוח מתמשך, בחוכמה ובאומץ במשימתו".

מה אנו רואים בתמונה בלינק? נתניהו המוכה נושא לבדו את נטל ירושלים, המקדש והיהדות. כמיטב שיטת נתניהו להוציא לימונדה מן הלימון, הלחץ האמריקאי הגובר עליו, ששיאו בשיחת הצעקות של הנשיא דונלד טראמפ, הופך עבור הבייס לראייה של גבורה: הוא נושא בנטל מול כולם.

מ"מנהיג מליגה אחרת" שמעורר בבייס רגשי הערצה, נתניהו עובר לרגשי חמלה וסימפטיה על ההשפלה שהוא עובר כמי שמגן על ירושלים ועל הר הבית. ה־NEVER AGAIN נועד להאפיל על מחדלי ה-7 באוקטובר.

מ"מנהיג מליגה אחרת" שמעורר בבייס רגשי הערצה, נתניהו עובר לרגשי חמלה וסימפטיה על ההשפלה שהוא עובר כמי שמגן על ירושלים ועל הר הבית. ה־NEVER AGAIN נועד להאפיל על מחדלי ה-7 באוקטובר.

בג"ץ המפוחד – פרי באושים של ה־11:0

האם בג"ץ אכן יורתע? הוא כבר מורתע – החרדים תקפו בגלל הגיוס, אבל את הממשלה מעניינת ההרתעה בבחירות. כבוד השופט סולברג אמור לעמוד בראש ועדת הבחירות. הוא חייב להיות מורתע.

התגובה האנמית של הממשלה להתקפה על השופט – כולל ההשתלחות באשת השופט ההמומה – מעידה שבג"ץ מפוחד בימים הסוערים הצפויים לנו חלילה בירושלים, הוא בדיוק מה שהממשלה רוצה. אם החרדים ממלאים תפקיד זה – זכתה הממשלה, ומלאכתה נעשית בידי צדיקים. על פי מבחן התוצאה – סולברג לא יהיה שונה מאסתר חיות. הוא יורתע.

לא נעים לומר זאת, אבל בג"ץ ה־11:0 קוטף את פרי הבאושים של פחדנותו. למעשה, ה־11:0 הוא התקדים השיפוטי למתן גושפנקה משפטית לתהליכי הדיקטטורה. בג"ץ החמיץ את ייעודו כשומר הסף הראשי, המגן על שערי המצודה שלא תיפול.

היה מוזר לשמוע את הסבריו של בג"ץ על כך שאין תקדים שיפוטי המונע מראש ממשלה העומד למשפט על שלושה תיקי שחיתות כבדים מלמלא את תפקידו. בוודאי שאין תקדים כזה – שכן אתם, כבודכם, נתתם את התקדים ההפוך לזה.

תפקידכם היה לקבוע שבאין חוק מפורש האוסר על ראש ממשלה לקחת שוחד, לכאורה, אתם הייתם הגוף שצריך לקבוע את התקדים הזה. זה תפקידו של בג"ץ. מעתה – התקדים השיפוטי הוא שראש ממשלה רשאי לכאורה לקחת שוחד, בתנאי שירמה את בג"ץ ש־שש להיות מרומה, ומי שהכשיר זאת הוא מבקר המדינה החדש.

בג"ץ ה־11:0 קוטף את פרי הבאושים של פחדנותו. למעשה, זהו התקדים השיפוטי למתן גושפנקה משפטית לתהליכי הדיקטטורה. בג"ץ החמיץ את ייעודו כשומר הסף הראשי, המגן על שערי המצודה שלא תיפול

זיני, גופמן, ראבילו – שרשרת המינויים

מינוייהם של דוד זיני ורומן גופמן לתפקידי מפתח בביטחון המדינה היו המשך טבעי לקו הזה – ועתה ראבילו. כעת, שוחרי טוב אצים־רצים לבג"ץ לבטל את בחירתו הגרוטסקית של ראבילו. עצתי: חסכו מכבודם את המבוכה – ומאתנו את הביזיון. שופטי בג"ץ ישקלו בכובד ראש, ישמיעו הערות "וביקורת נוקבת", אולי יחזירו להצבעת פייק נוספת – ויאשרו. אמור מעתה: הצבעה חשאית המצולמת בטלפון סלולרי היא חשאית לכל דבר ועניין באישור בג"ץ – ויש לחשוש שכך יהיה גם בקלפיות ביום הבוחר.

בהיעדר חוקה, היה על בג"ץ להגדיר את גבולות סמכויותיו – מה יוכל ומה לא יוכל לעבור בשעריו בשום מחיר. אבל הוא לא בנה את החומה הזאת, ופרץ את שערי המצודה לכל רוח. יש לחשוש שבג"ץ גם ייתן גושפנקה חוקתית לביטול הבחירות. מוגזם? חובת ההוכחה עליו.

ההונגרים רצו דמוקרטיה. היהודים רוצים דיקטטורה

יהיה יום הבוחר? לא בטוח. מי שרואה בהונגריה תקדים לישראל – שיחשוב שוב. ההונגרים רצו דמוקרטיה. היהודים רוצים דיקטטורה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.