הבחירות הקרובות מעמידות את הבוחר הישראלי מול שאלות כבדות משקל, אך נראה שאף אחת מהן אינה טעונה וגורלית כמו שאלת חקר מחדל 7 באוקטובר.

בלב הסערה עומד קרב חזיתי על זהות הגוף שיחקור את האסון הכבד בתולדות המדינה: האם תהיה זו ועדת חקירה ממלכתית עצמאית בראשות שופט, או שמא "ועדה לאומית" פריטטית שהפוליטיקאים הם שיקבעו את הרכבה?

ב-23 באפריל 2026 התייחס ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, לדיון בבג"ץ על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, וכתב: "מי שאומר 'אחר כך' על חקירת טבח 7 באוקטובר מתכוון ל'אף פעם'".

הוא הוסיף כי: "לפני חצי שעה נחשפה האמת שהם ניסו להסתיר: כל עוד קואליציית נתניהו-סמוטריץ'-דרעי-בן גביר מכהנת – לא תקום ועדת חקירה. הממשלה בראשותי תקים ועדת חקירה ממלכתית מיד עם הקמתה, ותתחיל בתיקון המדינה".

הציבור דורש תשובות: הנתונים שמאחורי המחלוקת

למרות שלל ההתבטאויות המציגות, לכאורה, פנים לכאן ולכאן, הנתונים מראים באופן עקבי כי בקרב הציבור הישראלי קיימת הסכמה רחבה: על פי סקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערכו ביולי 2024 ובינואר 2025, כ-70% מכלל הציבור תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית.

הנתון המפתיע ביותר הוא שגם בתוך המחנה המזוהה עם הימין דורשים כ-60% מהמצביעים ועדת חקירה ממלכתית, ולא מסתפקים בחלופות שהציעה הממשלה.

מול הדרישה הציבורית הזו עומד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנמנע מהקמת ועדת חקירה ממלכתית מזה כמעט שלוש שנים. נתניהו טוען כי ועדת חקירה כזו תיתפס כפוליטית על ידי חלקים נרחבים בעם.

"אנחנו רוצים להקים ועדת חקירה… שתהיה מאוזנת", אמר נתניהו בדיון בכנסת, לפי דיווח באתר הכנסת מתאריך 10 בנובמבר 2025.

נתניהו הוסיף כי המודל המועדף עליו הוא ועדת חקירה, מהסוג שלטענתו, הוקמה בארצות הברית בעקבות אירועי 11 בספטמבר, שתורכב באופן שוויוני על ידי נציגי הקואליציה והאופוזיציה, וזאת כדי להבטיח "אמון ציבורי רחב".

התומכים בוועדת חקירה ממלכתית

בצד השני של המתרס, מציבים ראשי האופוזיציה את הקמת הוועדה הממלכתית כתנאי סף לשיקום המדינה.

ראש האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר, יאיר לפיד, תקף את נתניהו מעל בימת הכנסת: "על המשמרת שלך אף אחד לא לוקח אחריות… האמת היא שאתה אחראי ואתה אשם ואתה צריך ללכת", הצהיר לפיד.

לפיד התחייב כי "בחודש הראשון של הממשלה הבאה נקים ועדת חקירה ממלכתית אמיתית".

אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, הצטרף לקריאה והבהיר כי לא יאפשר טיוח: "אנחנו נקים ועדת חקירה ממלכתית. הכול ייבדק, כולם ייחקרו. מי שאשם – ישלם!", אמר ליברמן בתגובה להחלטת הממשלה.

גם יאיר גולן, יו"ר הדמוקרטים, התבטא נחרצות בנושא: "את ה-7 באוקטובר תחקור ועדת חקירה ממלכתית. זו הבטחה".

ההרס בקיבוץ ניר עוז אחרי טבח השבעה באוקטובר כפי שנראה ב-19 באוקטובר 2023 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

מה היא ועדת חקירה ממלכתית?

ועדת חקירה ממלכתית היא גוף חקירה ציבורי עצמאי ובלתי תלוי, המוקם מכוח חוק ועדות חקירה (1969) ונהנה מהסמכויות הנרחבות ביותר בחוק הישראלי לחקר אירועים בעלי חשיבות ציבורית עליונה.

בניגוד לוועדות בדיקה ממשלתיות, חברי הוועדה הממלכתית ממונים בידי נשיא בית המשפט העליון, ולא בידי הדרג הפוליטי, מה שמבטיח את עצמאותה המלאה ואת יכולתה לחקור גם את מקבלי ההחלטות עצמם.

לוועדה סמכויות חוקיות מרחיקות לכת, הכוללות זימון עדים, חיוב בהצגת מסמכים והוצאת צווים, במטרה לחשוף את האמת ולהמליץ על לקחים אופרטיביים ואישיים לשיקום אמון הציבור במוסדות המדינה.

לאורך שנות המדינה הוקמו ועדות כאלו לחקירת האסונות והמחדלים הקשים ביותר. הדוגמה הבולטת ביותר היא ועדת אגרנט, שמונתה ב-1973 לחקור את המחדלים שהובילו לפרוץ מלחמת יום הכיפורים.

ועדת אגרנט, בראשות נשיא בית המשפט העליון דאז, הובילה להדחת קצינים בכירים, חוללה מהפכה בחוקי היסוד הנוגעים לצבא ואף הביאה בסופו של דבר להתפטרות הממשלה בראשות גולדה מאיר.

ועדה ממלכתית נוספת, שפעלה לאחרונה, היא הוועדה לחקירת אסון מירון, אשר קבעה אחריות אישית של הדרג המדיני הבכיר לנסיבות הטרגדיה.

הקואליציה: "ועדה של העם" מול "כלי לחיסול פוליטי"

מפלגות הקואליציה לא נשארות חייבות ומקדמות במרץ את הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר להקמת "ועדת חקירה מדינתית-לאומית". הטיעון המרכזי של הקואליציה הוא שמינוי הוועדה בידי נשיא בית המשפט העליון, כפי שקובע החוק הקיים, יצור ועדה מוטה פוליטית.

ח"כ קלנר הסביר את המניע מאחורי הצעת החוק שלו: "חלקים גדולים בעם אינם נותנים אמון בבית המשפט העליון… אתם רוצים ועדת חקירה ככלי לחיסול פוליטי – וזה לא יקרה. העם צריך ועדת עם", דברים שנאמרו במליאת הכנסת וצוטטו בדיווח באתר הכנסת מתאריך 24 בדצמבר 2025.

סגן השר אלמוג כהן חיזק את הדברים וטען כי המתווה המוצע על ידי הקואליציה הוא היחיד שיעניק קול למשפחות השכולות: "בוועדת חקירה ממלכתית למשפחות השכולות אין ייצוג… הפעם אנו מושיטים יד לאחדות אמיתית, לוועדה שתיתן קול לכל חלקי עם ישראל".

"מועצת אוקטובר" דורשת צדק

אלא שרוב המשפחות השכולות ומשפחות החטופים ששוחררו – אלה המאוגדות במסגרת "מועצת אוקטובר" – תומכות בוועדת חקירה ממלכתית. עבור רוב המשפחות הללו, כל פשרה על עצמאות הוועדה היא בגידה בזכר יקיריהן.

במכתב, שעליו חתמו למעלה מ-200 בני משפחות חללים ושורדי שבי, נאמר: "אנו קוראים לממשלת ישראל להפסיק להתחמק, להפסיק לדחות, להפסיק לטייח, ולהקים ועדת חקירה ממלכתית לאלתר".

המשפחות מדגישות כי הוועדה חייבת לבדוק לא רק את המחדל הביטחוני, אלא גם את ניהול המשא ומתן להשבת החטופים ואת התבטאויות נבחרי הציבור לאחר האסון. "ראש ממשלת ישראל יהיה הנחקר הראשון בוועדת החקירה הממלכתית שתקום", הצהירו במועצה.

אזהרת היועמ"שית והחרב הבינלאומית

מעבר לוויכוח הפנימי, קיימת סכנה מוחשית בזירה הבינלאומית. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הזהירה את נתניהו במכתב חריף כי רק ועדת חקירה ממלכתית עצמאית תהווה הגנה בפני צווי מעצר בינלאומיים בבית הדין בהאג.

בהרב-מיארה הדגישה כי עקרון ה"משלימות" – לפיו בית הדין הבינלאומי לא מתערב כשמדינה חוקרת את עצמה – תקף רק כאשר החקירה מתבצעת על ידי גוף עצמאי לחלוטין מהדרג הפוליטי. "החלון הבינלאומי נסגר", הזהירה היועמ"שית, "יש להקים ועדת חקירה ממלכתית באופן מיידי".

ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם בטקס הממלכתי לנרצחים במתקפה שארעה בשבעה באוקטובר ובמלחמת "חרבות ברזל". 27 באוקטובר 2024 (צילום: קובי גדעון/ לע"מ)

צל ההיסטוריה: לקחי ועדת אגרנט

הוויכוח הנוכחי מהדהד את אירועי 1973. ועדת אגרנט, שהוקמה לחקור את מחדלי מלחמת יום הכיפורים, הובילה, בסופו של דבר, להתפטרותה של ראש הממשלה גולדה מאיר (לצד המחאה העממית שהוביל גבי אשכנזי). זאת, למרות שהוועדה עצמה לא המליצה על התפטרותה של מאיר. הזיכרון ההיסטורי הזה מרחף מעל מקבלי ההחלטות היום.

המבקרים טוענים כי נתניהו מנסה למנוע תוצאה דומה, על ידי שינוי כללי המשחק והקמת ועדה, שחבריה ימונו על ידי הפוליטיקאים עצמם.

בדיון הסוער בבית המשפט העליון באפריל 2026 הביעו השופטים תמיהה על גרירת הרגליים של הממשלה. סגן נשיא העליון, נעם סולברג, שאל ישירות את נציג המדינה: "כמה שנים אפשר לחכות?".

עם זאת, השופטים רמזו כי ייתכן ויעדיפו להמתין להכרעת הבוחר. "אולי כדאי להשאיר את זה לציבור… הציבור יגיד את דברו בבחירות", אמרה השופטת יעל וילנר במהלך הדיון.

ללא חקירה עצמאית, הכשלים לא יטופלו

טבח 7 באוקטובר לא היה כשל נקודתי של אדם אחד, או של החלטה אחת, אלא אירוע שהעלה שאלות קשות על תפקודן של מערכות שלמות: הדרג המדיני, מערכת הביטחון, המודיעין, מנגנוני קבלת ההחלטות, תהליכי ההתרעה והפיקוח בין הרשויות.

ללא גוף חקירה עצמאי ובעל סמכויות מלאות, קיים חשש כי הכשלים המבניים, שהצטברו במשך שנים, לא ימופו באופן מקיף ולא יטופלו באופן שימנע את הישנותם.

הניסיון ההיסטורי בישראל ובעולם מלמד כי ועדות חקירה עצמאיות אינן נועדות רק לקבוע אחריות אישית, אלא, בעיקר, להפיק לקחים מערכתיים, לשנות נהלים, לתקן מבנים ארגוניים ולחזק את אמון הציבור במוסדות המדינה.

היעדר חקירה כזו עלול להותיר שאלות יסוד ללא מענה ולהקשות על המערכת הביטחונית והמדינית ללמוד מן הכישלון הגדול בתולדות המדינה.

במקביל, עולה גם שאלת ניגוד העניינים. ממשלה שהייתה הדרג המבצע והממונה בזמן האירועים, ושבכיריה עשויים להיות בין הנחקרים, מתקשה לשמש גם כמי שקובעת את זהות החוקרים ואת מסגרת החקירה.

אחד מעקרונות היסוד של ביקורת ציבורית הוא שהגוף הנבדק אינו ממנה בעצמו את הגוף הבודק אותו. משום כך, תומכי ועדת החקירה הממלכתית רואים במנגנון המינוי העצמאי, הקבוע בחוק, תנאי הכרחי להבטחת אמון הציבור ואמינות המסקנות.

בסופו של דבר, השאלה אינה רק כיצד ייזכרו אירועי 7 באוקטובר, אלא כיצד תתכונן ישראל לאיום הבא. אם לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית עצמאית שתבחן לעומק את הכשלים המבניים שהובילו לאסון, יהיה קשה יותר לתקן את המערכת, והסיכון למחדל דומה בעתיד עלול לגדול.

האם הציבור הישראלי יכריע?

ביום הבוחר יצטרכו אזרחי ישראל להחליט למי הם מאמינים: למי שמבטיח חקירה פוליטית שוויונית, או למי שעומד על הקמת ועדה עצמאית, שבראשה יעמוד שופט.

מצד אחד, הקואליציה מבטיחה "חקירה לאומית" שתנקה את מה שהם מכנים "הטיה שיפוטית" ותשתף את המשפחות השכולות.

מן הצד השני, האופוזיציה וארגוני החברה האזרחית – כולל מרבית המשפחות עצמן – טוענים כי כל גוף שאינו ועדת חקירה ממלכתית עצמאית יהיה "ועדת טיוח" שתפקידה להגן על הדרג המדיני מפני נשיאה באחריות.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.