ייצוג נשים בפוליטיקה נמצא בישראל של 2026 בשפל דרמטי. מרבית המפלגות אינן מייצגות נשים באופן ראוי; רק מעטות מהן הבטיחו ייצוג כזה. רק מפלגה ציונית אחת עיגנה בתקנון שלה רשימת "ריצ'רץ'" מחייבת.
נתוני העבר מוכיחים כי ללא מנגנוני אכיפה, נשים נדחקות אל מחוץ למוקדי ההשפעה, אינן ממונות לתפקידי השרים היוקרתיים ומודרות מתפקידים בכירים במשרדי ממשלה.
כיצד מיוצגות נשים בממשלת ישראל הנוכחית?
ממשלת ישראל ה-37 (הנוכחית, ממשלת נתניהו השישית) ביצעה נסיגה חדה מייצוג הנשים שנראה בממשלות הקודמות, בהן כיהנו 8–9 שרות (בין רבע לשליש מהממשלה) – שיא של כל הזמנים, גם אם לא מספיק.
כיום, נשים מאיישות רק כ-16% עד 21% מחברי הממשלה – נתון שהיה נמוך עוד יותר לפני התפטרות השרים החרדים. בנוסף, נרשמת הדרה איכותית: ב-17 השנים האחרונות לא כיהנה אישה באף אחד מארבעת התפקידים הממלכתיים הבכירים – ראשות ממשלה, שרת ביטחון, אוצר או חוץ.
ההדרה בולטת גם בדרג המקצועי הבכיר: אף אישה אינה מכהנת בתפקיד מנכ"לית של משרד ממשלתי, שפל שלא נרשם כמותו כ-20 שנה.
מציאות זו עומדת בסתירה מוחלטת לפסיקת בג"ץ (1363/23) מתחילת 2025, שחייבה את הממשלה לקבוע כללים לייצוג מגרדי הולם במינוי מנכ"לים. למרות פסק הדין, הממשלה המשיכה למנות גברים בלבד לתפקידי מנכ"ל, כולל שמונת תפקידי המנכ"ל שהתפנו מאז הפסיקה.
הנתונים מראים כי לזהות השר הממנה יש השפעה דרמטית על סיכויי הקידום של נשים. שרות בממשלה מינו נשים לתפקיד המנכ"ל בשיעור ממוצע של 31%, לעומת שרים, שמינו נשים בשיעור ממוצע של 12% בלבד.
עובדה זו מדגישה את החשיבות של נוכחות נשית בדרג השרים, ככלי ליצירת שרשרת ניהול שוויונית יותר.
ייצוג שוויוני של נשים בממשלה ובמוקדי קבלת ההחלטות הוא הכרח אסטרטגי לחיזוק החוסן הלאומי והדמוקרטי, שכן הוא מבטיח שקולותיהן וצרכיהן של מחצית מהאוכלוסייה יקבלו ביטוי הולם בנושאים קריטיים כמו תקציבים, ביטחון וחינוך.
מחקרים גלובליים מוכיחים כי צוותים שיש בהם ייצוג לשני המגדרים מקבלים החלטות איכותיות, ענייניות ומהירות יותר, תוך הגברת אמון הציבור במערכות השלטון. המחקרים גם מצביעים על קשר בין ייצוג שוויוני להיעדר שחיתות: במדינות בהן מינוי נשים לוקה בחסר, השחיתות רבה יותר, ולהיפך.
דוגמאות מרחבי העולם ממחישות כי שוויון כזה הוא יעד בר-השגה: בפינלנד, איסלנד ואוסטרליה מכהנות כיום ממשלות עם רוב נשי, ובמדינות כמו קנדה, שוודיה וספרד קיים איזון מגדרי מלא, או כמעט מלא, בין השרים.
מדינות נוספות, כמו מקסיקו ניו זילנד, ואפילו איחוד האמירויות, כבר הוכיחו כי באמצעות מנגנונים מבניים ניתן להגיע לייצוג של 50% בפרלמנט. מדינות שונות, ביניהן גם מדינות מתפתחות כמו נמיביה, למשל, השיקו רשימות "זברה" (גבר-אישה לסירוגין) שהובילו לשוויון מגדרי מלא במוקדי הכוח תוך כעשור.
כיצד מיוצגות הנשים במפלגות בישראל?
ביחד בראשות נפתלי בנט, הכוללת את יש עתיד בראשות יאיר לפיד: יש עתיד היא הסיעה עם הייצוג הנשי הגבוה ביותר בכנסת הנוכחית – 10 חברות כנסת. בממשלה ה-36, שרים מיש עתיד מינו מנכ"ליות בשיעור של 43%. נעשה שימוש בחוק הנורווגי להכנסת נשים לכנסת.
עם זאת, בתקנון יש עתיד אין התחייבות תקנונית ל"ריצ'רץ'" מחייב בבחירות. ואילו בנט הבטיח רוב נשי ברשימתו, אף כי הדבר אינו מעוגן בתקנון כלשהו.
ישר! בראשות גדי אייזנקוט: גדי איזנקוט הבטיח באופן אישי שברשימה החדשה שהקים, ושעל פיו נושק בה דבר, הנשים יהוו 50%; ואכן, הנבחרת שהציג נכון ליוני 2026 כוללת שלושה גברים ושלוש נשים. עם זאת, גם אצלו, ההבטחה אינה מעוגנת בתקנון.
הליכוד: בכנסת הנוכחית מכהנות רק שבע חברות כנסת מטעם מפלגת השלטון, ובממשלה יש למפלגה ארבע שרות בלבד. בעבר, שרי הליכוד מינו נשים לתפקידי מנכ"ל בשיעור של 13% בלבד.
הרשימה נקבעת בשיטת הפריימריז (בחירות מקדימות, אם כי נידונה גם האפשרות לבטלן לטובת ועדה מסדרת). נכון להיום, אין הבטחה לשוויון מגדרי או לשיטת ריצ'רץ' ברשימה הארצית של הליכוד, מעבר לשריונים בודדים שנהוגים במפלגה.
הדמוקרטים: מפלגת העבודה, שהתמזגה עם מרצ למפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן, היא הרשימה היחידה בכנסת הנוכחית, ואחת היחידות בתולדות המדינה, שיש בה רוב נשי. שלוש מתוך ארבעת נציגי העבודה בכנסת הן נשים.
גם במרצ, שלא נכנסה לכנסת, היה נהוג "ריץ'-רץ'" (גבר-אישה לסירוגין) ברשימה, שעוגן בתקנון המפלגה.
יאיר גולן התחייב ל"ריצ'רץ'" מלא. בשונה ממפלגות אחרות, התחייבות זו מעוגנת בתקנון הרשמי של המפלגה, ואינה תלויה רק ברצון היו"ר.
בחד"ש-תע"ל ייצוג הנשים נמוך. בכנסת ה-25 כיהנה חברת כנסת אחת מתוך שישה נציגי המפלגה בכנסת.
תקנון חד"ש מחייב כיום ש-30% מנבחרות המפלגה יהיו נשים. היו"ר היוצא של חד"ש וחד"ש-תע"ל, איימן עודה, הצהיר על כוונה לפעול להעלות את השריון לנשים בתקנון ל-50%, אך המנגנון טרם שונה רשמית.
ב-16 במאי נבחרו בוועידת חד"ש מועמדיה לכנסת הבאה. לארבעת המקומות הראשונים נבחרו גברים; למקום החמישי נבחרה נהאיה ושאחי, לאחר ששאר המתמודדים משכו את מועמדותם, עקב הביקורת על היעדר מועמדת אישה במקום ריאלי. את רשימת תע"ל בוחר היו"ר אחמד טיבי, ואין בה שריון לנשים.
בש"ס ויהדות התורה, שהרשימות שלהן לכנסת נקבעות על ידי הרבנים במועצות גדולי התורה, לא הייתה מעולם אף אישה אחת לאורך כל עשרות שנות קיומן. שרי המפלגות החרדיות לא מינו מעולם נשים לתפקידי מנכ"ל.
שתי המפלגות מסרבות לשלב נשים במוסדות המדינה מסיבות דתיות. זאת, אף שההלכה לא אסרה על מינוי ובחירת נשים לתפקידים ציבוריים.
"נשים צריכות להיות בכל מקום שבו מתקבלות החלטות".
רות ביידר גינסבורג, שופטת בית המשפט העליון של ארצות הברית
לקראת בחירות 2026, שילוב נשים ברשימות המפלגות הוא הדרך להביאן אל מוקדי קבלת ההחלטות. ייצוג שוויוני הוא הכרח אסטרטגי המבטיח החלטות איכותיות יותר וצמצום של ה"עיוורון המובנה" בנושאי תקציב, ביטחון וחינוך. על המצביעות והמצביעים להתעמק בהרכב הרשימות לפני בואם לקלפי.
ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו