שלוש הורדות דירוג, צמיחה שלילית לנפש, ומשפחה ממוצעת שמשלמת אלפי שקלים יותר בשנה. אלה הנתונים של מודי'ס, S&P ובנק ישראל. אם אתם מתלבטים מה לעשות עם הקול שלכם בבחירות, יש שאלה ששווה לשאול: האם הכלכלה שלנו השתפרה מאז השבעת הממשלה הנוכחית בדצמבר 2022?
"הכלכלה לא קרסה" – זה ההישג?
אחד הטיעונים שתומכי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', חוזרים עליו שוב ושוב הוא: "השר ניהל את הכלכלה בזמן מלחמה והכול המשיך לתפקד". נכון. השכר שולם (לרוב), המסים נגבו, הסופרמרקטים נפתחו בבוקר.
אבל "לא קרסה" זה לא אותו דבר כמו "נוהלה היטב".
דוח בנק ישראל ל-2025 קבע כי התוצר בישראל צמח ב-2.9%. התוצר לנפש עלה בכ-1.8% (הצמיחה חלקי גידול האוכלוסייה, שהיא המדד לעלייה ברמת החיים) אבל בשנים 2023–2024 נרשמה צמיחה שלילית לנפש.
החוב הגיע ל-68.5% מהתוצר – גבוה מאשר בזמן מגפת הקורונה. ושלוש חברות דירוג האשראי הגדולות בעולם – מודי'ס , S&P ופיץ' – הורידו את הדירוג של ישראל, לראשונה בתולדות המדינה (מודיס עשתה זאת פעמיים).
הגירעון: סיפור על הבטחות לא מקוימות
לפני שנגיע לכסף שנעלם מהארנקים שלנו, שווה לבדוק איך עובד "האיש האחראי" של הכלכלה.
היעד המקורי לגירעון ב-2025, זה שהובטח לציבור בתחילת השנה, עמד על 4.2%. הגירעון בפועל עמד על 4.7% – 98.6 מיליארד שקל. חריגה.
אבל הגירעון לא היה גרוע עוד יותר, לא בזכות ריסון בהוצאות הממשלה, אלא בזכות עלייה מפתיעה, וחד-פעמית, בהכנסות ממסים.
שתי סיבות עיקריות הביאו לכך: הציבור הקדים רכישות לסוף 2024, בשל העלאת המע"מ בינואר 2025, כדי לא לשלם יותר, וכניסתו לתוקף של חוק הרווחים הכלואים, שהביא לגביית מסים חד-פעמית מרווחים של חברות שנרשמו לפני כניסתו לתוקף.
במילים אחרות: החברות והאזרחים שילמו מס מוקדם כדי לחסוך בעתיד – והאוצר הציג זאת כהצלחה תקציבית.
הגירעון ב-2024 עמד על 6.9% – הגבוה ביותר מזה 25 שנה, מלבד בזמן הקורונה.
לגבי 2026: סמוטריץ' הצהיר על יעד של 3.9%. בנק ישראל וחברות הדירוג צופות גירעון של 4% עד 5%. עדיין מוקדם לדעת מה יהיה הנתון הסופי, אבל קיים פער בין הצהרות היעד לתחזיות המקצועיות בשלוש השנים האחרונות.
העלאת מסים בהיחבא: הקפאת מדרגות ונקודות הזיכוי
לקראת אישור תקציב 2025 הכריז סמוטריץ' במפורש: לא יהיו העלאות מסים. אך באותה נשימה הוא הכריז על הקפאת מדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי לשלוש שנים. עיתונאים שאלו מה ההבדל – והשר הודה: "אף אחד לא יקבל פחות במספרים מוחלטים, אבל יש פה שחיקה של ערך הכסף".
זוהי לא פרשנות, אלא הגדרה. קרן המטבע הבינלאומית כתבה לפני כשנתיים שהקפאת מדרגות מס "יכולה להיראות כדרך נוחה, מבחינה פוליטית, להעלות מסים בהיחבא". הפעם היחידה שצעד כזה נעשה בישראל לפני 2025, מאז שנות השמונים, הייתה ב-2013.
איך זה עובד בפועל? מדי שנה מדרגות המס אמורות להתעדכן לפי האינפלציה, כדי שהמס ישקף הכנסה ריאלית ולא נומינלית. כשמקפיאים את המדרגות, מי שקיבל העלאת שכר בגובה האינפלציה – ולא קיבל שום העלאה ריאלית – קופץ למדרגת מס גבוהה יותר.
התוצאה: תשלום מס גבוה יותר, ללא שום שיפור ביכולת הכלכלית. אותו עיוות חל על נקודות הזיכוי, שמשקלן נשאר קפוא.
בדיקת עיתון כלכליסט מדצמבר חישבה את הנזק: רווקה שכירה, המרוויחה 15 אלף שקל ברוטו בחודש, תשלם בשנים 2025–2026 מסים גבוהים יותר ב-3,210 שקל.
שכיר עם ילד אחד, המרוויח 20 אלף ברוטו בחודש, ישלם ב-2025–2026 כ-6,236 שקל יותר. עצמאית עם שני ילדים המרוויחה 30 אלף שקל תשלם קרוב ל-10,000 שקל יותר.
וההקפאה לא נגמרת ב-2026: מדרגות המס ייוותרו קפואות גם ב-2027, כך שהנטל ימשיך לגדול.
הממשלה פגעה, איפוא, בציבור – אבל בדלת האחורית, דרך הקפאה שהציבור מרגיש בה, בלי לדעת שהוא מרגיש. כשמיטיבים עם הציבור – עושים זאת בצהרי היום, בהכרזה פומבית. כלומר, ה"תחמנות" היא לא תאונה. אלא מבנית.
מי משלם על ה"עמידה האידיאולוגית"?
מלבד הקפאת המדרגות, הציבור נפגע בצורות נוספות: העלאת המע"מ מ-17% ל-18%; קיזוז יום הבראה לעובדים; העלאת דמי ביטוח הבריאות והביטוח הלאומי.
ובאותו זמן, בעת מלחמה – 5.5 מיליארד שקל נוספו כ"כספים קואליציוניים" לישיבות ולהתיישבות.
תקציב 2026 עבר ב"מחטף לילי" שהגניב 800 מיליון שקל נוספים לקואליציה, תוך עקיפה של הייעוץ המשפטי.
השאלה היא לא, האם צעדי מיסוי נדרשים בעת מלחמה. השאלה היא למה הממשלה נמנעת מלבצע קיצוצים בבזבוזים הפוליטיים שלה, ובוחרת להכביד על הציבור העובד דרך מנגנונים שקשה להבחין בהם.
"עמד בפני הפקידות" – או נלחם בה?
יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים, עזב את תפקידו בתחילת 2025. זאת, לאחר שסמוטריץ' אמר לו ישירות בישיבה בהשתתפותו: תניח את המפתחות, אני אעשה את התקציב"
סמוטריץ' מכנה את פקידי האוצר "דיפ סטייט". אפשר לקרוא לזה "שר שיודע מה הוא רוצה". אפשר גם לשאול: האם שר שמאיים על ראש אגף התקציבים כשעמדות מקצועיות מפריעות לו – מנהל כלכלה, או מנהל קואליציה?
לפי פרסומים, איגוד הבנקים הגיב לאחת מהחלטותיו של סמוטריץ': "בניגוד גמור לעמדת הצוות המקצועי שהוא עצמו מינה, שר האוצר החליט באישון לילה להכריז מלחמה על הציבור". תגובה כזו מאיגוד הבנקים על שר אוצר אינה שגרתית.
מה עם תשעה מיליארד למשרתי המילואים?
לסמוטריץ' יש הישג אמיתי שצריך לציין: חבילת הסיוע למילואימניקים קיימת ומשמעותית.
אבל שווה לשאול מאיפה בא הנטל. הממונה על התקציבים פרסם שהעלות הכלכלית של אי-גיוס חרדים בעשור הקרוב תעמוד על 104 מיליארד שקל. סמוטריץ', כשותף בקואליציה שמסרבת לחייב גיוס, שותף לאותו עיכוב.
התשעה מיליארד למשרתי המילואים הם תיקון חלקי לנזק שנוצר, לפחות בחלקו, מאותה קואליציה עצמה.
שאלה אחת לפני שמצביעים
אם הייתם שוכרים מנהל לעסק שלכם, והוא היה מבטיח ריסון בהוצאות העסק, ואז במשך שלוש שנים ברצף, ההוצאות היו חורגות מכל יעד, חברות הדירוג היו מורידות את האשראי, ואתם הייתם משלמים לו יותר מדי שנה – הייתם מחדשים לו את החוזה?
הכלכלה לא קרסה. אבל שלוש חברות הדירוג הורידו את ישראל תוך שלוש שנים. התוצר לנפש ירד ב-2023–2024. יחס החוב-תוצר הגיע ל-68.5%. ומשפחה עובדת משלמת אלפי שקלים יותר בשנה כדי לממן אידיאולוגיה שלא בהכרח בחרה בה – דרך מנגנון שתוכנן כך שיהיה קשה להבחין בו.
זוהי אינה ביקורת פוליטית. זה מה שכתוב בדוחות של בנק ישראל, מודי'ס, S&P, פיץ' וקרן המטבע הבינלאומית.
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו