תיק 4000 (המכונה גם "פרשת בזק–וואלה") הוא אחד התיקים הפליליים והציבוריים המשמעותיים ביותר בתולדות מדינת ישראל.
במרכז התיק עומדת הטענה כי בשנים 2015–2017 הופעלו סמכויות שלטוניות בתחום התקשורת באופן שהיטיב עם איש העסקים שאול אלוביץ' וקבוצת בזק שבשליטתו, ובתמורה, לכאורה, נהנו ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני משפחתו ממעורבות חריגה בסיקור אתר החדשות וואלה, שהיה אז בבעלות קבוצת בזק.
רצף האירועים שנחשף במסגרת החקירות, דוחות מבקר המדינה, מסמכי משרד התקשורת וכתבי האישום מציג תמונה יוצאת דופן של יחסים בין הדרג הפוליטי, הרגולטור והחברה המפוקחת.
בזק, יורוקום והתלות הכלכלית של אלוביץ'
ב-2014 היה שאול אלוביץ' בעל השליטה בקבוצת יורוקום, אשר באמצעות שרשרת חברות אחזקה שלטה בבזק.
מבנה האחזקות היה ממונף מאוד, ולכן מצבן הכלכלי של החברות בקבוצה היה תלוי, במידה רבה, בביצועיה הכספיים של בזק וביכולתה להמשיך לחלק דיבידנדים. באותה עת פורסם כי אלוביץ' הוא גם ידיד אישי של נתניהו.
במקביל, קידם משרד התקשורת, אז בראשות השר גלעד ארדן, את "רפורמת השוק הסיטונאי", שנועדה להגביר את התחרות בשוק התקשורת הישראלי.
הרפורמה התבססה על המלצות ועדת חייק, לחייבו את בזק ו"הוט" לאפשר לחברות שהתחרו בהן להשתמש בתשתיות הטלפוניה והאינטרנט שלהן במחירים מפוקחים. עבור בזק הייתה זו פגיעה פוטנציאלית משמעותית בעסקיה.
המאבק סביב הטלפוניה הקווית
אחד החלקים הרגישים ברפורמה היה תחום הטלפוניה הקווית. בזק טענה בפני משרד התקשורת כי קיימים קשיים טכנולוגיים, המונעים יישום של הרפורמה בשוק הטלפון הקווי.
משמעות קבלת הטענה הייתה דחיית רכיב מהותי ברפורמה והמשך שליטתה של בזק בשוק הקווי. עמדת גורמי המקצוע במשרד התקשורת הייתה הפוכה.
הכנסות בזק מטלפוניה קווית ב-2014 הסתכמו בכ־1.67 מיליארד שקל. אף שהתחום כבר נמצא אז בירידה הדרגתית, הוא המשיך להניב רווחיות גבוהה במיוחד. ההערכות היו כי פתיחת התחום לתחרות תגרע מאות מיליוני שקלים בשנה מרווחי בזק.
לאחר שימועים ובדיקות מקצועיות החליט ארדן בנובמבר 2014 לאמץ את עמדת הדרג המקצועי ולדחות את טענות בזק. נקבע כי החל ממאי 2015 תחויב החברה לאפשר למתחרותיה לספק שירותי טלפוניה במסגרת ההרפורמה. מבחינת בזק ואלוביץ', הייתה זו החלטה בעלת משמעות כלכלית עצומה.
נתניהו נכנס למשרד התקשורת
זמן קצר לאחר מכן מונה ארדן לשר הפנים. נתניהו החליט לשמור בידיו את תיק התקשורת (בנוסף לתפקידו כרה"מ). באותו שלב לא דיווח נתניהו על קשריו עם אלוביץ' במסגרת הסדר ניגוד עניינים.
בזק, מצדה, עתרה לבג"ץ נגד החלטת משרד התקשורת. אלא שגם במסגרת ההליך המשפטי קיבלה החברה תשובה שלילית.
במאי 2015 הגישה המדינה הודעת עדכון לבית המשפט, בה נאמר כי מנכ"ל משרד התקשורת דאז, אבי ברגר, סמנכ"ל ההנדסה של המשרד והמדען הראשי שלו ביצעו בחינה נוספת של טענות בזק והגיעו למסקנה חד־משמעית שאין בהן ממש.
לפי עמדת הדרג המקצועי, ניתן היה ליישם את הטלפוניה הסיטונאית בהתאמות קלות בלבד, בתוך זמן קצר ובעלות זניחה.
פיטורי אבי ברגר
גם בממשלה הבאה (ה־34), שהוקמה ב-2015, שמר נתניהו לעצמו את תיק התקשורת. שלושה ימים לאחר הקמת הממשלה, ב־17 במאי 2015, פיטר נתניהו את ברגר. ברגר נחשב לאחד ממובילי רפורמת השוק הסיטונאי ולמי שפעל באופן עקבי לקידום התחרות מול בזק.
במקומו מונה שלמה פילבר. פילבר היה איש אמונו של נתניהו – שימש בעבר כראש לשכתו, היה מעורב פוליטית בליכוד ואף ניהל למפלגה את מערכת הבחירות ב-2015.
אין מחלוקת על כך שפילבר לא היה איש מקצוע מתחום התקשורת, וכי מינויו היה מינוי אמון מובהק. לפי כתב האישום בתיק 4000, מינוי פילבר היה נקודת המפנה שאפשרה את שינוי מדיניות משרד התקשורת כלפי בזק.
בלימת רפורמת "השוק הסיטונאי"
לפי ממצאי החקירה, החל מיוני 2015 חל שינוי משמעותי בהתנהלות המשרד. הרפורמה בטלפוניה הקווית לא יושמה. פילבר פעל לטרפד את יישומה.
בסופו של דבר, רק ביולי 2017 הוחל ביישום מוגבל ביותר של הרפורמה, במתכונת של "מכירה חוזרת". גם אז, המחירים שנקבעו היו קרובים יותר לעמדת בזק מאשר לעמדת המתחרות. בפועל, הרפורמה שיושמה לא הייתה כדאית כלכלית למתחרות ולא יצרה תחרות ממשית.
התוצאה הייתה שבזק המשיכה ליהנות מהרווחיות הגבוהה של התחום הקווי, בעוד שסלקום ופרטנר התקשו להציע לצרכנים חבילות תקשורת מלאות.
לפי כתב האישום, הדחייה בת השנתיים ברפורמה, כמו גם היישום, שלא היה אטרקטיבי למתחרות, היטיבה עם בזק במאות מיליוני שקלים.
במלים אחרות: פילבר, איש אמונו של נתניהו, ששימש כמנכ"ל משרד התקשורת שנתניהו עמד בראשו, הוא זה שטרפד רפורמה שהייתה פוגעת בבזק. המדיניות שיושמה הטיבה עם ידידו אלוביץ' באמצעות מניעת תחרות, שתרמה מאות מיליונים לרווחיות בזק שבשליטת אלוביץ'.
"רפיסות רגולטורית"
דוח מבקר המדינה שבחן את פעילות משרד התקשורת באותן שנים היה חריף במיוחד. המבקר השתמש במונח "רפיסות רגולטורית" כדי לתאר את התנהלות המשרד כלפי בזק.
הביקורת לא עסקה רק בנושא הטלפוניה. המבקר קבע כי המשרד לא אכף כנדרש את כללי "הבאנדל ההפוך", לא קידם כראוי את שיתוף התשתיות בין החברות ולעיתים נמנע מנקיטת צעדים שהיו עשויים להגביר את התחרות. לפי הדוח, התוצאה המצטברת הייתה שמירה על כוחה המונופוליסטי של בזק.
דוח המבקר סיפק את התשתית הראייתית לתחילת החקירה על ההטבות שניתנו לאלוביץ', ידידו של נתניהו.
ייתכן שהעובדה הזאת מסבירה את האובססיה של נתניהו לטרפד עבודה ביקורתית של מבקר המדינה, שהגיעה לשיאה במינוי מיכאל ראבילו – עורך דין שייצג באופן אישי את נתניהו עצמו – למבקר המדינה.
הסדרי ניגוד העניינים
רק באוקטובר 2015 חתם נתניהו על הסדר ניגוד העניינים הראשון שלו כשר התקשורת. גם אז לא הוזכרו בו קשריו עם אלוביץ'. רק ביוני 2016 נחתם הסדר חדש, בו הופיע הקשר בין השניים במפורש. בהסדר זה נקבע כי נתניהו מנוע מלעסוק בנושאים הנוגעים לבזק.
אחת השאלות המרכזיות בתיק 4000 היא מה הייתה משמעות הפעולות שבוצעו לפני כניסת ההסדר המעודכן לתוקף, ומה הייתה מידת מעורבותו של נתניהו בהחלטות גם לאחר מכן.
משבר יורוקום והמרוץ לכסף
במקביל למאבק על הרגולציה, נקלעה קבוצת יורוקום לקשיים. במרץ 2015 רכשה בזק מיורוקום את יתרת מניות חברת Yes. העסקה כללה מנגנון של תמורה מותנית נוספת בהיקף של עד 170 מיליון שקל. גובה התשלום היה תלוי בביצועיה הכספיים של YES ובמועד השלמת מיזוגה לתוך בזק.
בהמשך התרחשו שני אירועים שהחמירו את מצבה של יורוקום. בנובמבר 2015 אבד הקשר עם הלוויין עמוס 5. בספטמבר 2016 התפוצץ הלוויין עמוס 6 על כן השיגור.
חברת "חלל תקשורת", שהייתה אחת האחזקות החשובות של יורוקום, ספגה פגיעה קשה. המשמעות הייתה שיורוקום נזקקה למזומנים במהירות. בנסיבות אלה, קבלת מלוא התמורה המותנית מעסקת YES הפכה לבעלת חשיבות קריטית עבור אלוביץ'.
האינטרס במיזוג Yes
באותה תקופה, רשות ניירות ערך בדקה חשד לאי-סדרים בדוחות הכספיים של Yes. לפי החשד, נתונים מסוימים הוצגו בדוחות באופן שנועד להגדיל את התמורה המותנית שבזק תשלם ליורוקום.
משפחת אלוביץ' החזיקה ב־100% ממניות יורוקום (שאול אלוביץ' החזיק ב־80% ויוסף אלוביץ' ב־20%). האחזקה של המשפחה בשרשור בבזק הייתה נמוכה, ולכן היה לה אינטרס שמשאבים יעברו מבזק ליורוקום באמצעות הגדלת התמורה שתשולם על מניות Yes.
לפי החשד, כדי לרשום בדוחות את סכום התמורה המירבי, היה צורך להשלים את המיזוג בין בזק ל־Yes עד סוף 2016. מכאן נבע אינטרס מובהק של אלוביץ' לקדם במהירות את הליך ביטול ההפרדה התאגידית בין Yes ליורוקום.
הישיבה המכרעת באוקטובר 2016
ב־2 באוקטובר 2016 התקיימה ישיבה מכרעת בנושא במשרד התקשורת. בישיבה, בראשות פילבר, הציגה מנכ"לית בזק דאז, סטלה הנדלר, לוח זמנים מפורט לקבלת האישורים הדרושים לביטול ההפרדה התאגידית.
לפי מסמכים, היא ביקשה לקבל כבר בתוך ימים ספורים מכתב ממשרד התקשורת, המצהיר על כוונה לאשר את המהלך, ובהמשך לקבל רישיון מתוקן. האירוע הזה הפך לאחד החלקים המרכזיים בתיק.
מבקר המדינה ציין כי בפועל, החברה המפוקחת (בזק) היא שהכתיבה לוחות זמנים לרגולטור שנועד לפקח עליה (משרד התקשורת). עוד נקבע בדוח המבקר כי חלק מהישיבות בנושא כלל לא תועדו, כי עבודת המטה הייתה לקויה וכי גורמי מקצוע רלוונטיים הודרו מן ההליך.
כלומר, פילבר – שמונה בידי נתניהו כמשרת אמון – הוביל מהלך עסקי לטובתו האישית של אלוביץ', ידידו של נתניהו, בלוח זמנים לחוץ ותוך מידור בכירים בדרג המקצועי משרד התקשורת ותיעוד חלקי של המהלך. בכך אפשרו מהלכי פילבר העברה של כ־114 מיליון שקל מבזק ליורוקום.
מכתב ששווה מאה מיליון שקל
בדצמבר 2016 שלח משרד התקשורת לבזק מכתב, לפיו המשרד קידם את ביטול ההפרדה התאגידית. המכתב נשלח עוד לפני שכל הסוגיות המקצועיות הוכרעו; אולם מבחינת יורוקום היה לו ערך עצום.
בעקבות המכתב, שילמה בזק ליורוקום שני תשלומים בסך 57 מיליון שקל כל אחד (בסך הכול 114 מיליון). לפי חומרי החקירה, הרווח הכלכלי למשפחת אלוביץ' כתוצאה מהמהלך הוערך בכ־100 מיליון שקל.
פילבר והעברת המידע לבזק
ביולי 2017 נחקר פילבר ברשות ניירות ערך. לפי הודעת הרשות, הוא פעל באופן שיטתי להעברת מסמכים פנימיים, ניירות עמדה, תכתובות בין־משרדיות וחומרים חסויים לבזק. עוד נטען כי הפעילות הוסתרה מגורמים מקצועיים ומשפטיים במשרד התקשורת. באוגוסט 2017 הושעה פילבר מתפקידו.
האירועים הללו, שהיוו המשך ישיר לביקורת שמתח מבקר המדינה על פעילות משרד התקשורת, היו בין הגורמים העיקריים שהובילו לפתיחת חקירת תיק 4000.
וואלה והחשד לתמורה
הנדבך השני של התיק עוסק באתר וואלה. לפי חומרי החקירה, בין השנים 2012–2017 התקיימו פניות רבות מצד נתניהו, בני משפחתו ומקורביו לבעלי השליטה באתר. באותו מועד וואלה נשלטה על ידי בזק, שהייתה בשליטת יורוקום, שבבעלות משפחת אלוביץ'.
הפניות עסקו בשינוי כותרות, הסרת ידיעות, קידום פרסומים אוהדים והשפעה על מינויים של עורכים וכתבים. התביעה טוענת כי מדובר היה במערכת יחסים חריגה וחסרת תקדים.
לפי כתב האישום, ההטבות הרגולטוריות שניתנו לבזק ולאלוביץ' היו צד אחד של המשוואה, ואילו ההשפעה על הסיקור בוואלה הייתה הצד השני. זהו הבסיס לעבירת השוחד המיוחסת לנתניהו.
עד המדינה פילבר
בפברואר 2018 נעצר פילבר. זמן קצר לאחר מכן חתם על הסכם עד מדינה. במסגרת ההסכם, התחייב למסור מידע על ההנחיות שקיבל ועל פעילות משרד התקשורת בתקופה הרלוונטית.
ב־29 באוגוסט 2019 רכב מצויד במערכת כריזה הגיע סמוך לביתו של עד המדינה שלמה פילבר בפתח תקווה והשמיע מסרים שעסקו בעדותו נגד ראש הממשלה נתניהו. בהמשך פתחה המשטרה בחקירה בחשד להטרדת עד, שבמסגרתה נחקרו בכירים במטה הבחירות של הליכוד.
במרץ 2022 החל פילבר להעיד בבית המשפט. עדותו הייתה מורכבת, ובמהלכה נמנע מלחזור על חלקים מגרסאותיו הקודמות. בהמשך בוטל הסכם עד המדינה.
ערוץ 13 דיווח כי הליכוד המשיכה להזרים מאות אלפי שקלים למכון הסקרים "דיירקט פולס" בבעלותו של פילבר, גם בסמוך למועד עדותו. מכך עולה החשד כי מפלגתו של נתניהו השפיעה על עדותו של פילבר נגד נתניהו. גם ערוץ 14, שמעביר מסרים תומכים בנתניהו, שוכר בימים אלו את שירותיו של פילבר.
ובינתיים, נתניהו מעכב את המשפט
ליבת תיק 4000 אינה החלטה אחת, מסמך אחד או פגישה אחת. מדובר ברצף אירועים ארוך שכלל פיטורי מנכ"ל מקצועי והחלפתו באיש אמון, עיכוב ברפורמה רגולטורית בעלת משמעות כלכלית אדירה, קידום מהיר של מהלכים שהיטיבו אישית עם שאול אלוביץ', העברת מידע פנימי מהרגולטור לחברה המפוקחת, ובמקביל, קשר חריג ומתמשך בין גורמים פוליטיים לאתר החדשות וואלה.
לפי כתב האישום, כל האירועים הללו משתלבים למערכת יחסים אחת של שוחד: הטבות רגולטוריות בתמורה להשפעה על סיקור תקשורתי. לפי ההגנה, מדובר בהחלטות רגולטוריות לגיטימיות.
ההכרעה הסופית עדיין מצויה בידי בית המשפט. בחקירה הנגדית של נתניהו בנושא הוא צפוי להישאל שאלות קשות, ביניהן: מדוע נתן הקלות רגולטוריות מפליגות לידידו אלוביץ'?
אלא שנתניהו הוביל לביטול של מספר עצום של דיונים במסגרת משפטון, ובכך הוא מעכב את התקדמות המשפט והבאת האמת לאור.
גם אם לא יוכח שהתמורה מאתר וואלה לנתניהו היוותה עבירה, אך יוכח שנתניהו נתן טובות הנאה לידידו אלוביץ' במהלך התקופה שבה כיהן כשר תקשורת וכראש ממשלה, מדובר בעבירה חמורה של מרמה והפרת אמונים.
אם נתניהו יורשע בה, הוא עשוי להישלח למאסר ולספוג קלון שירחיק אותו מהמערכת הפוליטית לשבע שנים.
הראיות העובדתיות מלמדות שנתניהו שמר לעצמו את תיק משרד התקשורת, דיווח באיחור רב על קשריו עם אלוביץ', פיטר מנכ"ל מקצועי ומינה במקומו את פילבר, איש אמונו.
אין מחלוקת על כך שמהלכי פילבר גרמו לדחייה משמעותית ביישום רפורמת השוק הסיטונאי בטלפוניה הקווית, ובכך הוא מאות מיליוני שקלים לרווחי בזק שבשליטת אלוביץ', ידידו של נתניהו.
אין מחלוקת על כך שפילבר לחץ להעניק אישור מזורז למיזוג Yes לתוך בזק, תוך הסתרת מהלכיו מחלק מהדרג המקצועי במשרד התקשורת. אישור זה הניב רווח של כ־100 מיליון שקל ליורוקום, החברה הפרטית שבשליטת אלוביץ'.
בתחילה, חתם פילבר על הסכם עד מדינה וטען שפעולותיו היו בהתאם לקו שהנחה נתניהו. בהמשך הופעל עליו לחץ גדול, ובחקירה בבית המשפט לא הצליח לנמק את הסיבות לרפיסות הרגולטורית שהפגין לטובת בזק ואלוביץ'.
ראיות חזקות אלו מעמידות את נתניהו בעמדה בעייתית בתיק 4000. המשפט נערך בימים אלו, ונראה כי נתניהו עושה מאמצים לביטולו באמצעות קבלת חנינה, או משיכת ההליכים לנצח.
ללא קשר לתוצאת המשפט, תיק 4000 כבר הפך לאחת הפרשות המשפיעות ביותר בתולדות היחסים שבין שלטון, הון ותקשורת בישראל.
אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו