חוק הגיוס שמקדם ח"כ בועז ביסמוט, בהנחיית נתניהו, מוצג לציבור כמהלך שנועד להגדיל את היקף גיוס החרדים לצה"ל.

אך בחינה של פרטי החוק המוצע והביקורת המקצועית עליו מעלה תמונה הפוכה: מדובר במהלך שלא צפוי להגדיל באופן משמעותי את מספר המתגייסים, ובמקביל, צפוי להקל על הישיבות ועל הציבור החרדי להמשיך לקבל תקציבים נרחבים ללא שינוי מהותי בהתנהלותם.

האם החוק כולל סנקציות מיידיות שיעודדו גיוס חרדים?

אחת הבעיות המרכזיות בחוק הגיוס שמקדמים נתניהו וביסמוט היא היעדר מנגנון אפקטיבי של סנקציות מיידיות. לפי ניתוחים מקצועיים, המתווה כולל סנקציות חלשות, שחלקן נדחו לשנים מאוחרות, או בעלות השפעה נמוכה על אורח החיים החרדי.

בפועל, המשמעות היא שהפרט החרדי אינו ניצב בפני מחיר ממשי ומיידי על אי-גיוס. כאשר אין סנקציה אישית מוחשית בחוק המוצע, אין גם תמריץ אמיתי לשנות התנהגות.

במצב כזה, הבחירה הרציונלית עבור צעיר חרדי היא להמשיך במסלול הישיבתי, המעניק לו תמיכה כלכלית וחברתית, במקום להיכנס למסלול שירות צבאי שמחייב שינוי באורח חייו.

האם החוק יוצר תמריץ מיידי לעידוד גיוס?

גם ברמת המוסדות – כלומר הישיבות עצמן – החוק אינו יוצר תמריץ לעידוד גיוס. לפי המתווה, הפגיעה התקציבית בישיבות, אם בכלל, תתרחש רק בעתיד, בהתאם לעמידה ביעדים לאורך זמן.

כלומר, אין איום תקציבי מיידי, המחייב את ראשי הישיבות לפעול כבר עכשיו לעידוד תלמידים להתגייס. בהיעדר לחץ כלכלי ישיר, אין סיבה מוסדית אמיתית לשנות מדיניות רבת שנים של עידוד לימוד על פני שירות.

גם באגף התקציבים באוצר ציינו כי המתווה לא צפוי להגדיל את היקף המתגייסים כלל.

יתרה מכך: חוק הגיוס של ביסמוט אף פועל בכיוון ההפוך: הוא מסדיר בפועל את המשך הפטור הרחב ומעניק יציבות תקציבית לישיבות. בכך הוא "מתגמל השתמטות" ומאפשר דחייה עד גיל פטור גבוה יחסית, תוך יצירת יעדים שניתן לעקוף בדרכים שונות.

מה בסיס הבעיה בחוק הגיוס של ביסמוט?

בבסיס הבעיה עומדת העובדה שהחוק לא משנה את מערכת התמריצים הכלכליים. גיוס חרדים אינו מתרחש בעיקר בשל אילוץ חוקי פורמלי, אלא כתוצאה משילוב של תמריצים והרתעות.

כל עוד ההישארות בישיבה משתלמת כלכלית – באמצעות קצבאות, תקצוב מוסדות והטבות שונות – וכל עוד אי-הגיוס אינו כרוך במחיר אישי משמעותי, אין סיבה לצפות לשינוי רחב היקף.

מנגד, מחקרים והמלצות מקצועיות מצביעים על כך שסנקציות כלכליות ישירות ומיידיות, לצד תמריצים חיוביים להשתלבות, הם הכלים המרכזיים, היכולים להוביל לשינוי התנהגות.

מה היה צריך לכלול חוק גיוס אפקטיבי?

אם חוק הגיוס היה בנוי אחרת – כלומר, כולל סנקציות אישיות ומוסדיות מיידיות, שהיו מוסרות באופן רטרואקטיבי במקרה של עמידה ביעדי הגיוס – הוא היה יוצר דינמיקה שונה לחלוטין.

במצב כזה, כל פרט היה ניצב בפני בחירה ברורה: להתגייס, או לשאת בעלות כלכלית מיידית.

במקביל, הישיבות היו נדרשות לעודד גיוס כדי להבטיח את המשך המימון שלהן. שילוב כזה של "מקל וגזר" היה יוצר תמריץ כפול – אישי ומוסדי – ומגדיל את הסיכוי לשינוי אמיתי. אך נתניהו וביסמוט אינם מעוניינים לקדם חוק גיוס שיספק תמריץ אמיתי לחרדים להתגייס.

חוק הגיוס של ביסמוט נמנע מיצירת תמריץ לגיוס. הוא שומר על מבנה של יעדים קבוצתיים, ללא חובת גיוס אישית אפקטיבית, ולעיתים אף ללא אכיפה ממשית.

המסקנה המתבקשת היא שהחוק אינו מיועד להיות אפקטיבי במובן של הגדלת הגיוס, אלא בעיקר לייצר הסדרה פוליטית, שתאפשר את שימור המצב הקיים בשטח – וגם את שימור הקואליציה של נתניהו.

מדובר במהלך שמעניק ודאות ותקציבים לישיבות, אך דוחה את ההתמודדות האמיתית עם סוגיית הגיוס לשנים הבאות. במובן זה, חוק הגיוס של ביסמוט – המשרת את האינטרס האישי של נתניהו – אינו פתרון לבעיה, אלא מנגנון שמנציח אותה.

מדוע נושא חוק הגיוס כל כך חשוב?

לצה"ל יש מחסור באלפי חיילים. את המחיר משלמים משרתי המילואים, שנאלצים לשרת חודשים רבים בשנה. המחסור בחיילים מורגש במיוחד מאז פרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר.

אך למרות שחלפו יותר משנתיים וחצי מאז הטבח, נתניהו מנע קידום של גיוס משמעותי של חרדים, ובכך פגע בצה"ל ובחברה הישראלית. כעת, ביסמוט מנסה להכשיר עבור נתניהו חוק, שמטרתו הנצחת המצב של העדר שוויון בנטל.

ניתן להגדיל את שיעור גיוס החרדים באופן מיידי על ידי עצירת תקציבים למי שלא מתגייס. נתניהו פועל בכיוון ההפוך, ומגדיל את הכספים הקואליציוניים שמגיעים לציבור זה – ובכך הוא זה שמונע גיוס משמעותי של חרדים.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.