72 ישראלים הואשמו בשנתיים האחרונות בגיוס לריגול לטובת איראן. כיצד מדינה, שרוב הנאשמים התחנכו בבתי הספר שלה, שירתו בצבאה או עברו במוסדות קליטת העלייה שלה הגיעה לכשל כזה?
מדובר לא רק בכשל של מערכת אכיפת החוק והמודיעין, אלא גם של מערכת החינוך. המדינה נכשלה בשני ממדים מרכזיים של החינוך: חינוך ערכי לציונות, וחינוך אזרחי שמבהיר כי אסור לעשות מעשים כאלה, כיוון שמדובר בעבירה פלילית ומוסרית חמורה.
הנתונים: מגמה הולכת וגוברת
לפי הדוח, 61% מהנאשמים היו בגילאי 18–27. המדינה צריכה לנקוט בשני צעדים במקביל: גם ענישה הולמת לאשמים, וגם תוכניות חינוך, שימנעו ככל האפשר את המקרים הבאים.
דוח שב"כ ל-2025 חשף 22 פרשיות ריגול חמורות של ישראלים עבור איראן ב-2025 בלבד – עלייה של פי ארבעה במעצרים ביחס ל-2024.
מדובר במגמה עקבית ומתגברת. מאז 2023 הוגשו יותר מ-60 כתבי אישום. זו אינה אנומליה – זו מגמה.
לפי הדוח, 44 מתוך 72 הנאשמים (61%) היו בקילאי 18–27. שניים מהם היו קטינים. לרוב מוחלט לא יוחס מניע אידאולוגי – הם פעלו ממניע כלכלי.
המדינה צריכה לנקוט בשני צעדים במקביל: גם ענישה הולמת לאשמים, וגם תוכניות חינוך, שימנעו ככל האפשר את המקרים הבאים.
חינוך מניעתי שכמעט לא קיים
מהפרשה עולה כי ישראל לא לימדה את אזרחיה שפנייה ממדינה עוינת – גם אם נראית כ"עבודה" תמימה – היא עבירה פלילית, שהעונש עליה הוא מאסר עולם.
אמו של יוסף, נאשם בן 24, אמרה: "הוא לא ידע שגם לעקוץ אסור. אין הסברה. צאו לתקשורת ותגידו מה מותר ואסור, בדיוק".
המשטרה פרסמה סרטוני אזהרה מפני מעשים כאלה (גם בעברית וגם בשפות אחרות), אך אלה לא הוטמעו בתוכניות לימודים מסודרת ולא הגיעו לאוכלוסיות היעד.
ההשוואה שמבהירה את המחדל: כל נוסע בנמל תעופה ישראלי מכיר את האיסור על נשיאת חבילות לאנשים זרים. אך נראה כי אף אחד לא לימד את אותם אזרחים שהתמונה שמשתמש הטלגרם ביקש – עלולה להכניס אותו לשנים בכלא.
ענישה ללא חינוך לא תמנע את הגל הבא
הפרקליטות ובית המשפט הגיבו למעשים בהחמרת הענישה – ובצדק. מוטי ממן, שנכנס פיזית לאיראן ונפגש שם עם גורמי המשטר, נדון ל-10 שנות מאסר. הענישה נחוצה בהחלט. השאלה היא מה בא אחריה.
בן ממן, עורך דינו של מוטי ממן, אמר: "להפוך את כל האנשים האלה לסופר-מרגלים ואויבי העם זה מגוחך. רובם לא פעל ממניע אידאולוגי".
הטענה אינה שהנאשמים צריכים לצאת פטורים, אלא שענישה ללא תוכנית מניעה מבטיחה שהמספרים ימשיכו לעלות.
הדוגמה האישית: כשהמנהיגים עצמם מוותרים על אחריות
דביר קריב, לשעבר מפעיל סוכנים בשב"כ, אמר: "ברגע שמערכת שלמה לא מקבלת אחריות – כולל ראש הממשלה והדרג הפוליטי – גם האזרח מרגיש שהוא יכול להיות אחראי פחות".
זוהי דוגמה אישית שלילית שמחלחלת מלמעלה למטה. כשמנהיגים אינם מקבלים אחריות על מחדלים – הנורמה החברתית מתפוררת ברמות הנמוכות יותר.
התופעה אינה ייחודית לריגול. היעדר המשילות מול הפשע המאורגן, היעדר האכיפה מול נערי הגבעות, הקלות שבה גורמים שוליים מוצאים שה"כללים" אינם חלים עליהם – כולם ביטויים לאותו כשל מנהיגותי. מדינה שמנהיגיה לא מחנכים באמצעות דוגמה אישית, לא תצליח לחנך בכיתת לימוד.
קטארגייט: הדוגמא הגרועה ביותר
האירוניה המעציבה ביותר היא שאחת מפרשות ההשפעה הזרה הגדולות והחמורות בתולדות המדינה התרחשה בלב-לבה של הממשלה עצמה.
לפי החשד של גורמי האכיפה, קטאר העבירה כ-10 מיליון דולר לבכירים ישראלים לשעבר ואנשים בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביניהם יועץ ודובר שלו. אנשים שייצגו את נתניהו ואת ישראל בתקשורת – שירתו במקביל אינטרסים קטאריים.
"ביבי, תהיה זמין, אני בדרך", הכריז יונתן אוריך כשחזר לעבודתו בלשכת רה"מ אחרי סיום הרחקתו ממנה, תוך כדי חקירה פעילה של חשד לעבירות פליליות. הנאשמים בריגול לטובת איראן נאסרו; החשוד בעבודה למען קטאר מסתובב בחופשיות במקום עבודתו, בלשכת ראש הממשלה.
זהו אינו רק חוסר שוויון בין בכיר לאזרחים מן השורה. זוהי הדוגמה האישית השלילית.
ענישה ללא מניעה – כיבוי שריפה ללא הרחקת הדלק
72 ישראלים גויסו לרגל למען איראן – ועליהם לשלם את המחיר. אבל ענישה ללא תוכנית מניעה דומה לכיבוי שריפה ללא הרחקת הדלק והחומרים הדליקים מהשטח, או ללא התקנת ציוד מגן.
רוב הנאשמים בריגול למען איראן עברו דרך מוסדות המדינה, אך היא לא לימדה אותם שעבודה למען גורם עוין היא עבירה חמורה ומעשה שלא ייעשה. כל עוד לא יתוקן הכשל הזה – המחדל הבא מובטח.
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו