בבחירות 2022 הצביעו כשלושה רבעים מתושבי אזור קו העימות בצפון למפלגות הקואליציה, רובם לליכוד. בתחילת 2026 התמונה הזו נסדקת בפומבי: פעילי ליכוד ותיקים, מצביעים קבועים ואפילו מי שהוביל בעבר את סניף הליכוד מקומי, מפרסמים תגובות זועמות נגד ראש הממשלה.

סקר שנערך באפריל 2026 מצא ש-70% מתושבי הצפון (לא רק בקו העימות, אלא בחיפה והצפון כולו) נותנים לממשלה ציון "גרוע" על הטיפול בבעיות האזור. אבל אותו סקר גם מצא ש-27% מתושבי הצפון עדיין לא החליטו למי יצביעו.

הפער בין הזעם המוצהר להכרעה בקלפי, הוא לא רק סיפור על הצפון, כואב וחשוב ככל שיהיה – אלא גם חלון לשאלה המרכזית של 2026 בכל הארץ.

הנתונים מאחורי הזעם

הסקר מאפריל נערך על ידי מכון "מדגם" בקרב 505 משיבים ופורסם ב"אולפן שישי" של חדשות ערוץ 12. לפי הסקר, 70% מהתושבים נתנו לממשלה באפריל ציון "גרוע" על תפקודה בצפון, ורק רבע ציינו ציון "טוב".

הביקורת חצתה מחנות פוליטיים: 31% ממצביעי הקואליציה נתנו לממשלה בסקר ציון "גרוע". 65% מהנשאלים אמרו שהמשפט "המדינה מפקירה את הצפון" משקף את דעתם.

בנושא ההכרעה מול חזבאללה, רוב גדול מהנשאלים אמרו כי הם לא בוטחים בממשלה. גם שליש ממצביעי הקואליציה הצהירו שאינם סומכים עליה שתכריע את ארגון הטרור.

לפי הסקר, זעמם של תושבי הצפון צפוי להשפיע על נתוני ההצבעה. בבחירות שהתקיימו ב-2022, הקואליציה הובילה במעט בקרב תושבי הצפון; ואילו לפי הסקר מאפריל השנה, 38% מתושבי האזור מתכוונים להצביע לאופוזיציה, לעומת 26% לקואליציה. אבל 27% מהם עדיין לא הכריעו.

עוד נמצא בסקר כי 80% מהתושבים אינם שוקלים לעזוב את האזור, לעומת 10% בלבד ששוקלים זאת. כלומר – התושבים נשארים, אבל הנאמנות הפוליטית שלהם נמצאת בתנועה.

הקיר שנסדק בפומבי

ב-5 באפריל 2026 פרסמה לשכת ראש הממשלה סרטון בו השיב נתניהו לשאלה "מה אתה אומר לאלו שאומרים שאיבדנו את הצפון?" במילים "הבל הבלים", והאשים את המבקרים ב"איבוד שיקול הדעת והחלשה".

עיריית קריית שמונה שיתפה את הסרטון בעמוד הפייסבוק הרשמי שלה – ותגובות התושבים הפכו אותו תוך שעות לאירוע פוליטי.

בין המגיבים היו לא רק "מבקרים כרוניים" של הממשלה אלא מצביעי ליכוד מוצהרים: אבירם סיסו, מצביע ליכוד מקריית שמונה, כתב שהוא ומשפחתו "לא יצביעו לו יותר".

יהודית בן שיטרית, שהובילה את סניף הליכוד המקומי שנים רבות, האשימה את הממשלה: "החזרתם אותנו לשנות ה-60 ולהבטחות ריקות מתוכן". פעיל ליכוד ותיק אחר, חבר מועצת העיר גבי אלמדואי, הגיב במילה אחת: "אכזבה".

אלה אינם קולות אנונימיים מרשתות חברתיות – אלא אנשים עם שם, היסטוריה מפלגתית מתועדת, ולעיתים, תפקידים רשמיים בתוך המפלגה עצמה.

נזק בקניון בקריית שמונה בעקבות פגיעת רקטה של חזבאללה, 27 בנובמבר 2024 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

חמישה שבועות אחר כך: תמונה מהשטח

בסוף מאי – כחודש וחצי לאחר תחילת הפסקת האש עם איראן, וההכרזה שלא קוימה על הפסקת אש מול לבנון – פורסמה כתבת שטח של כתב חדשות N12, עידו סולומון, מקו העימות. בכתבה נמצאה תמונה מורכבת יותר מ"כולם זועמים".

מאז ההכרזה על הפסקת האש זוהו כ-152 שיגורים של רחפני נפץ וטילים לעבר ישראל, ו-315 אזעקות נשמעו ביישובי קו העימות – יותר ממחציתן בשבועיים שקדמו לפרסום הכתבה של סולומון.

אבי רייכבך, בעל מוסך בקריית שמונה שהצביע ליכוד שנים, התראיין בכתבה ואמר שהוא "לא יצביע ליכוד" בפעם הבאה, "כי מי ששכח אותי, אני שוכח אותו".

גם מיכאל סבג, שהצביע לליכוד ב-2022, אמר בכתבה כי לא יצביע לה שוב. לדברי סבג: "שאף אחד לא יספר לי סיפורים" על הפסקת אש שאינה קיימת בפועל באזור. משה יפרח, שבנו משרת בגבול לבנון, ביקש "ביטחון – לא ארנק דיגיטלי ולא מלונות".

אבל לצד אלה, התחקיר תיעד גם את הצד השני: הילה מור יוסף, מצביעת ליכוד ומנהלת שיווק בעסק תיירות מקומי, הצהירה שהיא "תמיד תעדיף" את נתניהו – לא בגלל שהמצב טוב, אלא מתוך חוסר אמון במתחרים בנושאים ביטחוניים.

תמיר כהן, בעל עסק למכירת טרקטורונים, סיכם תחושה נפוצה: "אני חושב שהוא (נתניהו) עשה דברים מדהימים, אבל… לא נתנו לנו מה שהיינו אמורים לקבל".

הרגע המאלף ביותר בתחקיר היה דיון בין שני מצביעי ליכוד-לשעבר: אריק מלאכי, שהחל להתנדב במטה של נפתלי בנט, אמר שמה שקרה בצפון הוא "הולכת שולל" – שחיקה של ההרתעה. לדבריו – בדומה למה שקרה בדרום.

מור יוסף השיבה לו בשאלה: "איך אני יכולה לסמוך על בנט שיעשה פה שינוי אחרי שהוא… עשה ממשלת ערבים?" מלאכי השיב: "אותי לא מעניין מנסור עבאס, מי זה מנסור עבאס, לעומת אלפיים הרוגים ונרצחים באסון שהיה לנו?"

שני בני אדם, שעברו את אותה חוויה ממש, הגיבו לה בשתי צורות שונות לחלוטין: אחד מהם שואל "מי יביא לנו ביטחון"? השנייה שואלת "מי לא ישב עם הח"כים הערבים בקואליציה"?

זוהי בדיוק החלוקה המאפיינת את המדינה כולה. בקריית שמונה המצב קשה עוד יותר מאשר בשאר ישראל, והשאלות הללו נעשות חדות עוד יותר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם חיילים בגבול הצפון, 29 במאי 2026 (צילום: מעיין טואף/לע"מ)

כשההפקרה הופכת לטקס

לפני כשבועיים, הממשלה קיימה "ישיבה מיוחדת" בנושא המצב בצפון. אבל לישיבה הגיעו שלושה שרים בלבד: שר החקלאות אבי דיכטר, השר לענייני הנגב והגליל עמיחי אליהו, וזאב אלקין – השר האחראי על שיקום הצפון והדרום. ראש הממשלה נתניהו נעדר.

במקביל לישיבה צולמו שלושה מבכירי הליכוד – ישראל כץ, מיקי זוהר וקטי שטרית – באירוע בת מצווה בשומרון.

ראש מועצת מטולה, דוד אזולאי, המגדיר את עצמו "איש ימין", הצהיר בתגובה: "עצוב לי שדווקא ממשלה ימנית על מלא היא זו שמנותקת מאזרחיה".

הישיבה אישרה בסופו של דבר תקציב של חמישה מיליארד שקל לשיקום הצפון, בין השאר למיגון הבתים בקרבת הגבול. מדובר באישור חלקי לתקציב של 12 מיליארד שהוצע לאשר. אלא שאותו תקציב עצמו כבר אושר בעבר יותר מפעם אחת, אך המיגון לא בוצע. 

אפילו ההחלטה הזאת עוררה בקואיליציה מחלוקת פנימית: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי הוא מתנגד להרחבת הטבות המס לכל יישובי קו העימות, והציע להגביל אותן ליישובים שבטווח 0–2 ק"מ מהגבול בלבד – הצעה שראשי רשויות באזור טוענים כי תפגע בערים כמו קריית שמונה ושלומי.

ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן תקף: "אי אפשר לבנות את המחר בזמן שההווה שלנו מתפרק". תושבת שלומי עינב גלר, ממטה "נלחמים על הצפון", ניסחה זאת בחדות: "אנחנו לא מבקשים רחמים, אנחנו דורשים אחריות".

גם במערכות בחירות קודמות פורסמו התבטאויות של פעילי ומצביעי ליכוד שהביעו אכזבה ממפלגת השלטון. מה שמייחד את ההצהרות הללו ב-2026 היא התחושה העמוקה של הפקרה, שעולה מהשטח.

27% מתושבי הצפון שעדיין לא יודעים למי יצביעו, אינם צריכים לשאול את עצמם "מה הפתרון לבעיות שלנו". גם מבקריה החריפים ביותר של הממשלה לא חולקים על הצורך בהקצאת מיליארדים לשיקום הצפון. השאלה היא מי כלל לא היה נוכח בחדר כשההצעה הזאת אושרה.

השאלה היא "מי יישב בחדר כשמדברים עליי?" לשאלה הזו ניתנה בישיבת הממשלה תשובה, לא במילים, אלא בתמונה של כיסאות ריקים.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.