ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע למסיבת העיתונאים שלו שלשום (שני) בערב עם חלוקת זמנים ברורה: ההיסטוריה הרלוונטית שלו מתחילה ב-8 באוקטובר 2023 ומסתיימת ביום שבו חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עם איראן על מזכר ההבנות.

מה שקרה קודם לשבעה באוקטובר הוא, מבחינת נתניהו, נחלת העבר שלכאורה לא נוגעת לו. את הטבח הוא לא מזכיר כבר. צדק נפתלי בנט כאשר אמר כי הקדנציה של נתניהו התחילה במלחמת אחים ומסתיימת בכישלון אסטרטגי, אבל גם לבנט יש בעיות בקמפיין והוא כבר מאבד את הבכורה לגדי איזנקוט בגוש השינוי.

נתניהו מתגאה בכך שהציל את המדינה והפך את ישראל למעצמה בעקבות המחדל הנורא שהוא אחראי לו, אבל לא מודה בכך. לנתניהו יש ויכוח לא רק עם ציבור גדול במדינה שחושב שנתניהו החריב ולא הציל, אלא גם עם הנשיא טראמפ – שעכשיו מרחיק לכת וטוען כי בלעדיו נתניהו לא היה קיים וגם ישראל לא הייתה קיימת.  

המסר העיקרי של נתניהו הוא חרבו דרבו, ומתוחם לזמן ולהישגים של המלחמה: הרסנו, החרבנו, השמדנו, רפיח, חטופים, עזה, נסראללה, חמינאי, תשתיות באיראן

המסר העיקרי של נתניהו הוא חרבו דרבו, ומתוחם לזמן ולהישגים של המלחמה: הרסנו, החרבנו, השמדנו, רפיח, חטופים, עזה, נסראללה, חמינאי, תשתיות באיראן.

את החשבונות נתניהו עושה עם מי שהציגו מבחינתו תפיסות תבוסתניות, אבל הוא לא שמע להם והתעקש להכניס את הצבא לרפיח ולתוך העיר עזה ולכבוש את רוב שטחה של הרצועה. נתניהו מתגאה בכך שהביא לשחרור החטופים (שהיו עדיין נשארים שם לולא היוזמה של טראמפ ואת זה הוא שכח לומר) ואף טוען שהחזיר את כל החטופים.

הטענה הזו היא פצע כאוב, כי מי יודע כמה חטופים היינו יכולים להציל ולהחזיר בחיים בעסקה מוקדמת וגם כמה מאות חיילים היו עדיין עימנו אם היינו מפסיקים את המלחמה בעיתוי אחר.

רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לעסוק במלחמה על כל היבטיה. נתניהו מכשיל בינתיים ועדת חקירה כזו. מזל שהחרדים מאיימים על נתניהו מכיוון אחר ולכן הוא לא העביר שלשום בכנסת בקריאה ראשונה את חוק הקמת ועדת החקירה הלאומית- ממלכתית שלו, וכך מוחק כל אפשרות לבדיקה אמיתית.

בנט מטבע הדברים מדבר על 2023, שנה שבה המדינה התפרקה מבפנים בזמן שהוא ישב בחוץ אחרי שלא רץ בבחירות נובמבר 2022. הפילוג זה הטיקט של ראש הממשלה לשעבר, והוא בטוח ש"נתניהו העמיק אותו בכוונת מכוון בין היהודים ובין הישראלים".

השיא הגיע ערב המלחמה בעזה. בנט טוען שיחיא סנוואר עשה טעות בכך שתקף את ישראל. "חמאס תקף ישראל חלשה ולא מחוסנת. סנוואר שגה. אם הוא לא היה תוקף, ישראל הייתה מתמוטטת לבד".

השיא הגיע ערב המלחמה בעזה. בנט טוען שיחיא סנוואר עשה טעות בכך שתקף את ישראל. "חמאס תקף ישראל חלשה ולא מחוסנת. סנוואר שגה. אם הוא לא היה תוקף, ישראל הייתה מתמוטטת לבד"

"חזרנו לשישה באוקטובר", אומר בנט, ומבקש להתרכז בימים הנוראים ההם שדורשים שינוי בעם שאותו הוא מבטיח להביא. בנט מתחייב "לאחד בין מתנחלים והייטקיסטים, דתיים וחילוניים, אשכנזים וספרדים".

"לימין אין מונופול על אהבת הארץ, לשמאל אין מונופול על השלום", הוא אומר, ומוסיף: "אין אוכלי מוות". הפתרונות שלו לאיחוד העם לא נשמעים טוב לאוזן רגישה. בנט מדבר על "חינוך אחד, חוק אחד, צבא אחד, חוקה אחת".  

נתניהו רוצה שהבחירות יהיו רק על ההישגים של צה"ל במלחמה, וכמובן על המנהיגות הנפלאה שהפגין. בימין אולי אוהבים את זה אבל הציבור רוצה לדעת – מה הלאה? לאן הולכים בעתיד הקרוב והרחוק? לנתניהו אין מה לומר ולכן הוא נעצר כאן. ראש הממשלה אפילו לא ידע לומר מה יש בהסכם הביזיוני שחתם הנשיא טראמפ עם טהרן.

נתניהו לקח את הנשיא האמריקאי למלחמה מתמשכת באיראן. השניים נכנסו ביחד ויצאו כל אחד לחוד. מעניין למה טראמפ החליט לחתוך את השותפות דווקא ברגעים קריטיים כאלה ולהותיר את נתניהו במבוכה מול העם שלו, מימין ומשמאל.

צריך גם לזכור כי טראמפ הוא עדיין אבן היסוד במסע הבחירות של נתניהו. ראש הממשלה עדיין בונה עליו ועל ביקור שלו בארץ לפני הבחירות, אבל אם טראמפ נשלף החוצה – החומה עלולה לקרוס.

טראמפ הוא עדיין אבן היסוד במסע הבחירות של נתניהו. ראש הממשלה עדיין בונה עליו ועל ביקור שלו בארץ לפני הבחירות, אבל אם טראמפ נשלף החוצה – החומה עלולה לקרוס

אבל בינתיים, וזה מה שחמור, נתניהו לא יכול להבטיח לנו יותר את נפילת המשטר באיראן, את חיסול איום הגרעין האיראני והוצאת האורניום ואת ההשמדה של הטילים הבליסטיים.

מטרות המלחמה באיראן לא הושגו. הרסנו, השמדנו, חיסלנו והחרבנו את הכלכלה האיראנית, אבל נשארנו לבד בשבע חזיתות ועם רוב הבעיות, ואיראן עוד קושרת את ידינו במלחמה מול חזבאללה.

במציאות הזו, נתניהו לא יודע לומר לציבור מה הלאה. לא באיראן, לא בלבנון, לא בעזה, לא בגדה המערבית ולא בצפון המדינה הקורס. העתיד שהוא מבטיח מעורפל ולא ברור

במציאות הזו, נתניהו לא יודע לומר לציבור מה הלאה. לא באיראן, לא בלבנון, לא בעזה, לא בגדה המערבית ולא בצפון המדינה הקורס. העתיד שהוא מבטיח מעורפל ולא ברור. נתניהו מתחייב על בריתות חדשות – עם מי? מתי? עם סעודיה? עם לבנון?

גם בנט לא יכול להבטיח כלום, חוץ ממלחמת חורמה. היתרון שלו על נתניהו, הוא חושב ואומר, זה בכך שהוא מסוגל להכריע את המערכה – מול איראן, מול חזבאללה ומול חמאס. מה שהאמריקאים לא עשו, בנט יעשה. זה לא נשמע אמין, ואין לבנט גם קבלות מי יודע מה בתחום הזה.

אגב, משא ומתן לשלום והסדרים מדיניים נעדרים מכל הנאומים והשיחות שבנט מנהל.

הבשורה של נתניהו היא מדכאת למדי: ישראל מעצמה צבאית עם עצמאות חימושית, טכנולוגיות לחימה מתקדמות שלא היו כמוהן, רצועות ביטחון שרק ילכו ויעמיקו, כאילו שלא למדנו לאן כל זה מוביל. ספרטה על סטרואידים.

נתניהו מבטיח שיעביר לטובת העניין הזה 350 מיליארד שקל. באיזו מדינה נורמלית המנהיג מבטיח לתושביו בשמחה שיקדיש סכומי עתק מתקציב המדינה שלו לתעשיית מלחמה אינסופית, ולא לטובת חינוך ובריאות, סעד ורווחה? מי רוצה להיות שותף בחזון מיליטריסטי נטול תקווה מהסוג הזה? אולי רק בקוריאה הצפונית, אבל שם אין לתושבים ברירה.

נתניהו מבטיח שיעביר 350 מיליארד שקל. באיזו מדינה נורמלית המנהיג מבטיח לתושביו בשמחה שיקדיש סכומי עתק מתקציב המדינה שלו לתעשיית מלחמה אינסופית, ולא לטובת חינוך ובריאות, סעד ורווחה?

וחוץ מזה, למה אנשים צריכים לסמוך על הביטחון שנתניהו מבטיח אחרי שממשלתו המיטה עלינו את האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה, עם אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים, קצינים, חיילים ואזרחים?

אילו הדבר היה תלוי בו, נתניהו רוצה שנשפוט אותו על תקופת הזמן של המלחמה בלבד, לא לפני ולא אחרי, כאמור. בנט בונה את הקמפיין שלו דווקא על טרום המלחמה, על הימים שהמדינה שקעה אבל הוא לא היה בעמדת מנהיגות, ועכשיו הוא כאן כדי להציל.

הבעיה של בנט היא טקטית והסברתית. החיבור שלו עם יאיר לפיד הפך להרה אסון ומבריח מצביעים גם מימין וגם משמאל מהשותפות הזו.

הנחת העבודה של בנט, שהוא עדיין מחזיק בה, לפיה רק איש ימין יכול לעמוד בראש גוש השינוי, התגלתה כמופרכת. בסקר שפרסם ערוץ 11 אמש, מפלגת ביחד של בנט ולפיד כבר צונחת ל-17 מנדטים ואילו איזנקוט ומפלגתו ישר! מזנקים ל-21 מנדטים. מפלגה שנוסדה לפני חצי שנה כמעט ונושקת לליכוד ההיסטורי.

לא מפליא שבנט כבר מחשב מסלולים אחרים. התחושה היא שאנחנו בפני מהפך מנהיגותי בגוש השינוי. בקצב הזה איזנקוט יוביל את העסק – טרגדיה לא פשוטה עבור מי שהקים את פרויקט "בנט 2026" כדי לנצח את הבחירות ולהחליף את הממשלה.

התחושה היא שאנחנו בפני מהפך מנהיגותי בגוש השינוי. בקצב הזה איזנקוט יוביל את העסק – טרגדיה לא פשוטה עבור מי שהקים את פרויקט "בנט 2026" כדי לנצח את הבחירות ולהחליף את הממשלה