מאמר זה בוחן את נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שלשום (שני, 14.6), בו הגיב להסכם בין ארצות הברית ואיראן. נשווה בין טענותיו של נתניהו על הצלחתו לבלום את תוכנית הגרעין האיראנית, לבין התפתחות האירועים בפועל.
בעוד שנתניהו מציג את עצמו כמי שמנע מאיראן להשיג נשק גרעיני והציל את ישראל מאיום קיומי, העובדות מצביעות על כך שהמדיניות שקידם – ובראשה תמיכתו בפרישת ארה"ב מהסכם הגרעין – תרמה להאצת תוכנית הגרעין האיראנית ולהפיכת איראן למדינת סף גרעינית.
אף שהמלחמות והתקיפות שביצעו ישראל וארה"ב השנה ובשנה שעברה הסבו נזק משמעותי למתקני הגרעין ולתשתיות הצבאיות של איראן, הן לא הצליחו לחסל את הידע, את מלאי האורניום המועשר ואת יכולת השיקום של המשטר.
ההישגים, שעליהם מצביע נתניהו, הם לכל היותר ניסיון להתמודד עם איום שהוחרף במהלך שנות שלטונו, בעוד שהאתגר הגרעיני והביטחוני שמציבה איראן נותר משמעותי כשהיה.
הנאום לאחר סיום מלחמת "שאגת הארי"
אזרחי ישראל היקרים, במשך עשרות שנים אני נאבק במאמצי איראן להתחמש בנשק גרעיני. אני יכול להגדיר זאת כמשימת חיי. עמדתי בה עד היום, ואעמוד בה גם בעתיד. עם הסכם, בלי הסכם – לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. לא היום, ולא מחר. כל עוד אני ראש ממשלת ישראל – זה לא יקרה.
בנימין נתניהו, יוני 2026
מה העובדות בפועל?
נתניהו, כראש ממשלת ישראל, הפעיל לחץ כבד למען פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין שחתמה עם איראן בעבר, והיא אכן פרשה ממנו ב-2018, בקדנציה הקודמת של הנשיא דונלד טראמפ.
מאז הפרישה ב-2018, התקדמה איראן באופן דרמטי בבניית התשתית הדרושה לייצור נשק גרעיני. בעת הפרישה האמריקאית מההסכם עמדה איראן במגבלות שההסכם הציב לה: היא העשירה אורניום לרמה של עד 3.67% בלבד והחזיקה במלאי מצומצם של כ-124 ק"ג אורניום מועשר.
מאז, בתגובה לפרישת ארה"ב ולהחזרת הסנקציות שלה על איראן, החל משטר ההיאתולות להתנער בהדרגה ממגבלות ההסכם. תחילה עלתה איראן לרמת העשרה של 4.5%, לאחר מכן ל-20%, ולבסוף ל-60% – מעל למה שנחוץ לצורך תוכנית גרעין אזרחית, אם כי נמוך מה-90% הנחוצים לייצור נשק אטומי.
במקביל הרחיבה איראן את מספר הצנטריפוגות המתקדמות במתקני ההעשרה שלה, בנתנז ובפורדו, וצמצמה את יכולת הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על פעילותה הגרעינית.
עד יוני 2025 החזיקה איראן במלאי אורניום מועשר של כ-441 ק"ג אורניום מועשר ל-60%, כ-184 ק"ג ברמת 20%, וכ-8.4 טון נוספים ברמות העשרה נמוכות יותר. מדובר בכמות חומר המתקרבת לנדרש לייצור חומר בקיע למספר פצצות גרעיניות ומאפשרת להגיע לייצור שלו תוך זמן קצר למדי.
כלומר, המהלך שהוביל נתניהו, לשכנע את ארה"ב לסגת מהסכם הגרעין, היה הטריגר שהוביל לפריצה המהירה של איראן להגדלת היכולת הגרעינית. להסכם הגרעין המקורי היו מגרעות רבות, אך ביטולו ללא יצירת אלטרנטיבה הוא שאיפשר לאיראן להפוך למדינה סף-גרעינית.
בשנים 2019-2024 ספג פרויקט הגרעין של איראן מספר מכות, שכללו חבלות במתקני הגרעין, מתקפות סייבר, חיסולם של מדענים בכירים שעברו בפרויקט ופגיעות במפעלים לייצור צנטריפוגות.
הפגיעות הללו האטו את התוכנית, אך לא עצרו אותה, ובמקרים מסוימים אף דחפו את איראן להאיץ את קצב ההעשרה ולהעביר חלק מהפעילות למתקנים תת-קרקעיים מוגנים יותר.
הגעתה של איראן לסטטוס של מדינה סף-גרעינית ב-2025 אילצה את ישראל להיכנס למלחמה ישירה מולה. מלחמת 12 הימים בין ישראל וארה"ב לאיראן ביוני אשתקד ("עם כלביא") גרמה נזק משמעותי למתקני הגרעין האיראניים.
לפי הערכות שונות, נפגעה יכולתה של איראן להפעיל חלק ממתקני ההעשרה ולפתח רכיבים הקשורים להפיכת חומר בקיע לנשק מבצעי. עם זאת, חלק גדול ממלאי האורניום המועשר שרד את התקיפות, וסבא"א איבדה את היכולת לוודא באופן מלא את מיקומו ומצבו.
מלחמת 12 הימים לקחה את איראן אחורה, אך למרות חיסול מדעני גרעין, הידע המקצועי נשאר בידי האיראנים – וכך גם התשתית לבנייה מחודשת של המתקנים הגרעיניים.
המלחמה האחרונה בין ארה"ב וישראל לאיראן ("שאגת הארי") גרמה נזק משמעותי נוסף למתקני הגרעין. אך היא לא שינתה את הבעיה הבסיסית – בידי איראן אורניום מועשר בדרגת העשרה גבוהה, והון אנושי עם יכולת פיתוח טכנולוגיה גרעינית צבאית.
נכון לאמצע 2026, האתגר המרכזי, מבחינת הקהילה הבינלאומית, הוא לא רק היקף הידע והציוד שבידי איראן, אלא גם הירידה החדה ברמת הפיקוח.
סבא"א מצהירה שאינה יכולה כיום לאמת את גודל מלאי האורניום המועשר, את מיקומו ואת היקף פעילות ההעשרה הנוכחית, משום שאיראן אינה מאפשרת גישה מלאה למתקנים שנפגעו במלחמה.
לכן, אם משווים את המצב ב-2018 למצב כיום, ניתן לקבוע שאיראן התקדמה בתוכנית הגרעין מאז. התקיפות והמלחמות פגעו בתוכנית הגרעין האיראנית והרחיקו ממנה חלק מהיכולות המבצעיות, אך לא החזירו את איראן לנקודת ההתחלה של 2018, ובוודאי שלא חיסלו את הפרויקט הגרעיני.
איראן מחזיקה כיום בידע, בכוח האדם, בחלק ניכר מהמלאי המועשר ובתשתית טכנולוגית מתקדמת בהרבה מזו שהייתה לה בעת החתימה על הסכם הגרעין.
כלומר, בשמונה השנים האחרונות – שבשבע מהן נתניהו היה ראש הממשלה – איראן ביצעה התקדמות עצומה לעבר טכנולוגיה גרעינית צבאית.
המשך נאום נתניהו
אני שומע אנשים שואלים: מה השגנו? ואני עונה להם: "מה השגנו?" הרחקנו מעלינו סכנת השמדה מיידית. יחד עם ידידינו האמריקנים יצאנו למטס התקיפה הגדול ביותר בתולדות ישראל.
סיכלנו את מדעני הגרעין, ערפנו את מנהיגי משטר הטרור, ריסקנו את מפעלי הגרעין, השמדנו טילים ואת רוב-רובם של המפעלים שמייצרים טילים, פגענו באינספור תעשיות ותשתיות צבאיות, השמדנו את חיל הים שלהם וחיל האוויר שלהם, סיכלנו מפקדי בסיג' שטבחו בעם האיראני, גרמנו נזק אדיר – אנחנו מעריכים אותו במאות מיליארדי דולרים, ויש שמעריכים אפילו בקרוב לטריליון דולר – נזק אדיר לכלכלת איראן, שלקח להם עשרות שנים לבנות.
בנימין נתניהו, יוני 2026
מה העובדות בפועל?
המדיניות של נתניהו, שתמכה ביציאת ארה"ב מהסכם הגרעין ונמנעה מיצירת אלטרנטיבה לעצירת פרויקט הגרעין האיראני, היא שהובילה את איראן לנקודה בה הייתה מדינת סף גרעינית. כלומר, לנתניהו אחריות רבה ביצירת הסיכון שמולו נאלץ לפעול.
כיום, לאחר סיום מלחמת "שאגת הארי" מתגאה נתניהו בחיסול מדעני גרעין איראנים. אך החיסול בוצע כבר במלחמת 12 הימים אשתקד ("עם כלביא").
במכת הפתיחה של "עם כלביא" חוסלו תשעה מדעני גרעין איראנים, ובסך הכל נערכו באיראן לוויות ל-16 מדעני גרעין. במלחמת "שאגת הארי" לא דווח על חיסול של מדעני גרעין רבים.
כך או כך, פרויקט הגרעין האיראני מקודם על ידי מספר גדול מאוד של מדענים, ולכן הידע והיכולות נשמרו ברובם, למרות חיסול חלק מהמדענים. לראיה: גם לאחר חיסול המדענים ב-2025, פרויקט הגרעין האיראני עדיין היווה סיכון ב-2026 – והדבר נכון גם לאחר המלחמה האחרונה.
בימים הראשונים של "שאגת הארי" חיסלו ישראל וארה"ב את מרבית מנהיגיה של איראן. אבל חיסולם לא מנע ממשמרות המהפכה להמשיך ולהנהיג את איראן, תוך כדי יצירת שכבת הנהגה חדשה וקיצונית לא פחות.
נתניהו חזר בנאום שלשום על המנטרה "ריסקנו את אתרי הגרעין, את אתרי ייצור הטילים ואת התעשייה הכבדה", אך הוא אמר אותה גם לאחר המלחמה ב-2025.
כבר בסוף "עם כלביא" ביוני שעבר, לאחר שאיראן שגרה לעבר ישראל כ-550 טילים בליסטיים, אמר נתניהו "השמדנו את עיקר מערך הטילים". אבל ב"שאגת הארי" שיגרה איראן לעבר ישראל שוב כ-650 טילים בליסטיים.
טענתו של נתניהו ב-2025 בדבר פגיעה משמעותית ביכולת של איראן לייצר ולשגר טילים בליסטיים הייתה, איפוא, לא נכונה.
גם כיום, איום הטילים האיראני משמעותי ומרתיע. נראה כי הפגיעה במערך הטילים האיראני הייתה מוגבלת, וכי האיראנים יכולים לשקם את מה שנפגע במהירות.
נתניהו טען שצה"ל וחיל האוויר האמריקאי "השמידו את חיל הים והאוויר של איראן". גם טענה זו אינה נכונה. לא רק שחיל הים של איראן לא הושמד, אלא שיש בכוחו – המבוסס על סירות קטנות ומהירות – ושל מערך הטילים והכטב"מים של איראן, לחסום את מיצרי הורמוז.
הפגיעה ביכולות הצבאיות של איראן בתחום הימי הייתה מוגבלת ביותר. לגבי חיל האוויר – לאיראן אין שימוש משמעותי במטוסי ומסוקי קרב, והיא ביססה את יכולותיה האוויריות על מערך הטילים, שכאמור, עדיין מאיום על ישראל.
נתניהו מתגאה בחיסול אנשי הבסיג'. בפועל נהרגו מאות אנשי בסיג', ואולי אף יותר מאלף. אך המערך הסדיר של הבסיג' מונה בין 300 אלף ל-600 אלף איש. כלומר, צבאות ישראל וארה"ב חיסלו מספר זניח של פרומיל או שני פרומיל ממנו. אנשי הבסיג' ממשיכים להשליט טרור באיראן נגד אזרחיהם-שלהם.
נתניהו מתגאה בנזק של מאות מיליארדי דולרים לאיראן, ומרבה לדבר על הנזק לאויב, תוך התעלמות מהמחיר שישראל שילמה במלחמה – בהרוגים, פצועים ונזק כלכלי.
63 אנשים נהרגו בישראל מהירי האיראני והלחימה שהתחדשה עם חזבאללה בעקבות התקיפות באיראן. כ-8,000 נפצעו. העלות הישירה של המלחמה לישראל מוערכת ב-35 מיליארד שקל, ואליה מצטרפת עלות עקיפה של עשרות מיליארדים נוספים.
לפי מה שפורסם על ההסכם שנחתם בין ארה"ב לאיראן, ארה"ב תשוחרר כספים איראנים מוקפאים בהיקף מיליארדי דולרים. זאת בנוסף להקלה צפויה בסנקציות על איראן – בעיקר בתחום ייצוא הנפט. ייתכן אף שיותר לאיראן להמשיך לשדוד כספים מהספינות העוברות במיצר הורמוז. לכן יתכן שהמלחמה, בסופו של דבר, אף תטיב כלכלית עם השלטון באיראן.
סיום הנאום
אבל הנה הדבר הכי חשוב – שהצלנו את מדינת ישראל מאיום בהשמדה גרעינית. כי צריך להבין, איראן דהרה לגרעין ממש לפני "עם כלביא" – היא דהרה לגרעין ודהרה להטמין את תעשיית הטילים והגרעין שלה עמוק מתחת לאדמה.
אם לא היינו פועלים בזמן שבו פעלנו, ובעוצמה שבה פעלנו – גם ב"עם כלביא" ואחר כך ב"שאגת הארי", בשיתוף פעולה היסטורי עם הנשיא טראמפ ועם הצבא האמריקני, לאיראן כבר היו פצצות אטום. ומה המשמעות? המשמעות היא שמיליוני אזרחי ישראל, אתם ששומעים אותי עכשיו, כולכם הייתם בסכנה איומה של מוות המוני. כולנו היינו בסכנה הזאת.
ואת הסכנה הזאת, של חיסול אוכלוסיית ישראל, הרחקנו מעלינו לשנים. זה מה שהשגנו – הצלנו את מדינת ישראל מהשמדה.
בנימין נתניהו, יוני 2026
מה העובדות בפועל?
נתניהו לא עמד ביעדי המלחמה. השלטון באיראן נשאר יציב. איראן היא שהצליחה ליצור הרתעה בעזרת יכולתה לפגוע במדינות השכנות ולסגור את מיצר הורמוז. הפגיעות בתשתיות ובצבא האיראני מוגבלות מאוד.
נתניהו שב וטוען שהוא הציל את ישראל מאיראן גרעינית. אך בפועל מדיניותו היא שהובילה את איראן לבטל בפועל את הפיקוח עליה ולהתקדם במהירות בתוכנית הגרעין. גם לאחר המלחמה נשארת איראן עם אורניום מועשר ברמה גבוהה, ועם הידע והטכנולוגיה לפרויקט גרעין צבאי.
עצירת היכולת של איראן להתקדם לייצור פצצה גרעינית תלויה כעת במשא ומתן בינה לבין ארה"ב, כאשר כוח המיקוח של ארה"ב נחלש, לאחר שהאיראנים יודעים שטראמפ לא ימהר לחדש את המלחמה.
את המלחמה הנוכחית התחילה ישראל מעמדת כוח, כאשר נתניהו התהדר בברית הצבאית והאסטרטגית עם ארה"ב. בסוף המלחמה, ארה"ב דנה לבדה מול האיראנים על תנאי סיום המלחמה, דעת הקהל בארה"ב נוטה מאוד נגד ישראל, ורבים בארה"ב, כמו גם בעולם כולו, מאשימים את ישראל כמי שגררה את ארה"ב למלחמה מיותרת.
מחרתיים (שישי, 19.6) צפויה חתימה על הסכם לסיום המלחמה (המוגדר לעתים אף כהסכם שלום) בין בכירי ממשל טראמפ לאנשי הממשל האיראני.
התמונה שתצולם בשווייץ תסמל את המצב כולו: ארה"ב מנרמלת את שלטון הטרור באיראן, עושה עסקים עמו, וישראל נשארת להתמודד מול איום משמעותי, שנתניהו לא פתר, אלא אף העצים.
אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו