הבידוד הדיפלומטי ההולך ומעמיק של ישראל מעודד ומעורר גל גדול של אנטישמיות ברחבי העולם.
הבידוד הדיפלומטי של המדינה ממוקד בשני שרים בממשלה: שר הביטחון הלאומי, איתמר בן גביר, ושר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ'. שמותיהם מוזכרים כמעט בכל החלטה של מדינה מערבית להטיל סנקציות על ישראל בשנה האחרונה.
קיים קשר, הנתמך בנתונים, בין הרטוריקה של השרים, במיוחד בן גביר וסמוטריץ', הבידוד של ישראל, והעלייה באנטישמיות נגד יהודים באופן כללי.
זינוק באנטישמיות בעולם
ב-19 ביוני 2026 דיווח אתר JNS כי בית הספר הבינלאומי של האו"ם (UNIS) בניו יורק – מוסד פרטי המיועד לילדי עובדי הארגון הבינלאומי – ביטל את מסיבת הסיום השנתית של כיתת ה-M4 (כיתה ח'), לאחר שבמהלך חלוקת ספרי המחזור התגלה כי תלמידים כתבו צלבי קרס והערות אנטישמיות והומופוביות בעמודי החתימות של חבריהם.
ההנהלה אספה למעלה משלושים ספרי מחזור, ומסרה כי כעשרים תלמידים החשודים במעורבים במעשים זוהו במהלך החקירה. במכתב להורים נמסר כי החלטת הביטול "משקפת עצב ואכזבה עמוקה". דוברת בית הספר הבהירה כי התוכן נכתב ביד ולא הודפס בגוף הספר עצמו.
הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, אופיר אקוניס, קרא לראש העיר ולנבחרי הציבור לגנות את האירוע באופן מפורש.
זהו אינו האירוע הראשון בבית הספר. במכתב מ-8 בינואר 2026 דיווחה הנהלת UNIS על צלב קרס שנחרט בחדר הלבשה של בנים, ותיארה את האירוע כ"מטריד עמוקות".
ב-13 במאי 2026, בשבוע טקסי הסיום באוניברסיטת ניו יורק (NYU), הונף מעל בניין בקמפוס דגל המחקה את דגל ישראל – פסים ומגן דוד – אך עם סמל הלפיד של האוניברסיטה במרכז הכוכב, ושני צלבי קרס משני צדדיו. המשטרה פתחה בחקירה.
אלה הן דוגמאות בודדות לאירועים המתרחשים לעתים קרובות. לפי "ביקורת תקריות אנטישמיות" השנתית של הליגה נגד השמצה ל-2025, בעיר ניו יורק לבדה נרשמו אשתקד כ-860 תקריות אנטישמיות.
דוח שנתי של מאוניברסיטת תל אביב כי ב-2025 נרצחו ברחבי העולם יותר יהודים בתקריות אנטישמיות מאשר בכל שנה אחרת מזה שלושה עשורים.
דוח שנתי שפרסמה אוניברסיטת תל אביב באפריל 2026 קבע כי ב-2025 נרצחו ברחבי העולם עשרים יהודים בארבעה פיגועים אנטישמיים שונים – המספר הגבוה ביותר מזה בשלושה עשורים.
בין האירועים: הפיגוע בחוף בונדי בסידני שבאוסטרליה בחג החנוכה, שבו נהרגו 15 בני קהילה יהודית; רצח של שני עובדי שגרירות ישראל מחוץ למוזיאון היהודי בוושינגטון במאי 2025; התקפה בבקבוקי תבערה על הפגנה למען החטופים הישראלים בעזה בארה"ב ביוני 2025; פיגוע דריסה ודקירה בבית כנסת במנצ'סטר שבבריטניה ביום הכיפורים באוקטובר 2025, בו נהרגו שני בני אדם.
הדוח מצא כי מספר התקריות האנטישמיות בכל המדינות המערביות היה גבוה אשתקד באופן משמעותי לעומת 2022, השנה שקדמה למלחמה בעזה.
בבריטניה עלה מספר התקריות מ-3,556 ב-2024 ל-3,700 ב-2025. בגרמניה, המספר עלה מ-2,811 ב-2022 ל-6,560 ב-2024, אף כי ירד מעט ב-2025 ל-5,729.
בארצות הברית, דוח הליגה נגד השמצב ה-AJC מפברואר השנה מצא כי 91% מהיהודים האמריקאים מדווחים על תחושת ביטחון נמוכה יותר כיהודים מאשר בעבר.
לפי "ביקורת התקריות אנטישמיות" השנתית של הליגה ל-2025, בעיר ניו יורק לבדה נרשמו אשתקד כ-860 תקריות אנטישמיות.
שני השרים שמוזכרים בכל החלטה נגד ישראל
לממשלת ישראל יש תרומה לעלייה באנטישמיות. דוח אוניברסיטת תל אביב מצא כי הממשלה מגדירה באופן תכוף ביקורת על מדיניות ישראל (כלומר, על מדיניותה-שלה) כ"אנטישמיות" לצרכיה הפוליטיים.
הדוח קבע כי הרחבת ההגדרה של אנטישמיות לצרכים פוליטיים "רוקנה את המילה אנטישמיות מתוכן" ופוגעת במאבק באנטישמיות אמיתית.
בנוסף, מדיניות הממשלה מגבירה את הבידוד הדיפלומטי של ישראל – וזה מעודד אנטישמיות.
הבידוד של ישראל מתמקד, שוב ושוב, בשני שרים ספציפיים בממשלה בראשות בנימין נתניהו: בן גביר, האחראי על משטרת ישראל, משמר הגבול ושירות בתי הסוהר, וסמוטריץ', המעצב מתוקף תפקידו במשהב"ט את מדיניות ההתיישבות ביהודה ושומרון.
ב-10 ביוני 2025 הטילו בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורבגיה סנקציות אישיות על השניים – איסור כניסה והקפאת נכסים – בטענה שהשניים הסיתו לאלימות קיצונית ופגעו בזכויות אדם של פלסטינים. שר החוץ הבריטי דיוויד למי תיאר את ההסתה של בן גביר וסמוטריץ' כ"בלתי מתקבלת על הדעת".
סמוטריץ' ובן גביר אכן אומרים דברים שנתפסים ברחבי העולם כהסתה. חודש קודם לכן, באפריל 2025, למשל, הצהיר סמוטריץ' בכנס "ידיעות אחרונות" כי "אפילו גרגר חיטה אחד לא ייכנס לעזה". אבל בתגובה לסנקציות, סמוטריץ' האשים את בריטניה ב"חזרה למדיניות הספר הלבן של המנדט הבריטי".
ביולי 2025 אסרו סלובניה והולנד את כניסת שני השרים לשטחה. שר החוץ ההולנדי קספר פלדקמפ ציין כי השניים קראו ל"טיהור אתני" בעזה.
ב-20 במאי השנה פרסם בן גביר סרטון בו נראו פעילים שהשתתפו במשט "למען עזה" ונעצרו בישראל כורעים על הקרקע בידיים קשורות. איטליה, אירלנד וספרד דרשו מהאיחוד האירופי להטיל על בן גביר סנקציות אישיות, ופולין אסרה על כניסתו לשטחה לחמש שנים.
שר החוץ גדעון סער כתב לבן גביר בתגובה לדברים: "אינך פני ישראל", ונתניהו ציין כי דברי בן גביר אינם תואמים את ערכי המדינה. נתניהו וסער יצאו נגד בן גביר באופן חריג, כי הכירו בפגיעה של דבריו ביחסי החוץ.
במאי-יוני השנה אסרה גם צרפת את כניסת סמוטריץ' ובן גביר, יחד עם ארבעה ראשי ארגוני מתנחלים ו-21 מתנחלים אלימים.
הקואליציה של נתניהו תלויה בשני השרים הללו. מפלגות הציונות הדתית ועוצמה יהודית של בן גביר וסמוטריץ', וסיעת נעם מחזיקות יחד 14 מושבים בכנסת. שלושת המפלגות הן שוליות יחסית בציבור הישראלי, אך הצטרפותן לממשלת נתניהו מקנה להן את הכוח לפרק אותה.
כל עוד יציבות הממשלה תלויה בהם, הסיכוי שישראל תרחיק את שני השרים מתפקידיהם – חרף המחיר הדיפלומטי ההולך וגובר – נמוך ביותר.
מתאם, לא רק צירוף מקרים
קיים קשר בין הסחף האנטי-ישראלי לבין אנטישמיות. דוח חודשי של מרכז המחקר לאנטישמיות (ARC) שליד תנועת Combat Antisemitism Movement מצא כי מתוך 489 תקריות אנטישמיות ברחבי העולם שבדק, 282 (כ-58%) היו תקריות "אנטישמיות הקשורות לישראל", ולא כאלה שביטאו עוינות כללית כלפי יהודים.
כאשר שרים בממשלת ישראל עצמה משמשים עילה רשמית לסנקציות זרות, וכאשר הניסוחים שמלווים אותן – "טיהור אתני", "אפרטהייד" – חוזרים שוב ושוב בהצהרות ממשלתיות זרות, הרטוריקה הזו אינה נשארת בארמונות הממשלה.
היא מסתננת לחדרי כיתות, ללוחות מודעות באוניברסיטאות ולעמודי חתימה בספרי מחזור, ולעיתים קרובות אינה מבחינה בין ישראל לבין יהודים באשר הם.
אין פטור אף גורם מאחריות – לא האנטישמים, לא הפעילים האנטי-ישראליים הקיצוניים, ולא ממשלת ישראל, שלעיתים מרחיבה את הגדרת האנטישמיות באופן שמחזק אותה.
אך כאשר שני שרים בכירים הם מושא חוזר ונשנה לסנקציות בשמם המפורש, קשה להציג את הבידוד הדיפלומטי כתופעה מופשטת, שאינה קשורה אליהם באופן אישי.
המשמעות עבור ישראל
שתי מפלגות המחזיקות יחד 14 מושבים בכנסת משפיעות, במידה ניכרת, על האופן בו ישראל נתפסת בעולם.
מתקיים תהליך כפול: עלייה מתועדת ועקבית בתקריות אנטישמיות ברחבי העולם, לצד בידוד דיפלומטי שמתמקד שוב ושוב בשני שרים בממשלת ישראל – איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
נתוני אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד השמצה מצביעים על קשר בין הסלמת השיח הזה לבין אלימות נגד יהודים בכל מקום, לא רק נגד ישראלים. הפתרון אינו קשור רק לשיפור התדמית של ישראל בעולם באמצעות הסברה, ובשינוי המדיניות הכללי, אלא גם בשאלה הפוליטית הפשוטה, כמה מנדטים יקבלו שתי מפלגות הימין הקיצוני בבחירות הבאות.
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו