JavaScript is required for our website accessibility to work properly. אבי בן הר: הנוצרים האוונגלים שותקים על עסקת ארה"ב-איראן - ולא במקרה | זמן ישראל

הנוצרים האוונגלים שותקים על עסקת ארה"ב-איראן - ולא במקרה

ארגונים נוצריים "ציונים" התלהבו מהמלחמה עם איראן, אבל לא מוחים על ההסכם; מאחורי השתיקה עומד ויכוח פנימי בימין האמריקאי על המשך התמיכה בישראל

אלפי עולים לרגל אוונגליסטים במהלך תפילה המונית בים המלח, 20 בספטמבר 2013, במהלך ביקורם השנתי בישראל לציון חג הסוכות ולהבעת סולידריות עם ישראל (צילום: AFP PHOTO/MENAHEM KAHANA)
AFP PHOTO/MENAHEM KAHANA
אלפי עולים לרגל אוונגליסטים במהלך תפילה המונית בים המלח, 20 בספטמבר 2013, במהלך ביקורם השנתי בישראל לציון חג הסוכות ולהבעת סולידריות עם ישראל

בשבוע שעבר הודיעו ארצות הברית ואיראן על מתווה להפסקת המלחמה ביניהן. ישראל – שלחמה באיראן לצד ארה"ב – הודרה לחלוטין משולחן המו"מ ולא הייתה מעורבת בהסכם.

אחדות מהתנועות והכנסיות הנוצריות-אוונגליות בארה"ב דחפו למלחמה בלהט משיחי. אותן תנועות קיבלו את ההסכם שסיים אותה כמעט בשתיקה.

רוב הכנסיות והתנועות הנוצריות-אוונגליות הן תומכות נלהבות של ישראל, ותמיכתן, שמשפיעה על הממשל האמריקאי, נחשבה עד כה כ"ביטוח ניצחי" לתמיכת ארה"ב בישראל. האירועים האחרונים מצביעים על שינוי מדאיג במציאות הזאת.  

כיצד התייחסו כנסיות אוונגליות למלחמה עם איראן?

חלק מהכנסיות והתנועות האוונגליות הגדולות והבולטות בארה"ב (אם כי לא כולן) תמכו במלחמה עם איראן בהתלהבות.

כך, למשל, הכומר ג'ון האגי – מייסד הארגון האוונגלי CUFI שמייצג מיליוני מאמינים – הכריז במרץ 2026 כי "מבחינה נבואית אנחנו בדיוק בזמן". לפי האמונה של הזרם ה"משיחי" הזה בנצרות האוונגלית, מלחמה באיראן היא נבואה אפוקליפסית שמתגשמת בזמן אמת.

ואז הגיעה העסקה עם איראן – וההתלהבות נעלמה. זאת, בניגוד בולט לעמדתם של אותם ארגונים אוונגליים עצמם לעסקת הגרעין שחתם הנשיא לשעבר, ברק אובמה, עם איראן ב-2015: הארגונים הללו ניהלו קמפיין ציבורי תקיף וקראו לחבריהם ללחוץ על הקונגרס לדחות את ההסכם, אף שההסכם העניק לאיראן הרבה פחות ממה שמובטח לה בהסכם הנוכחי.

היעדרו של מסע לחץ כזה נגד עסקת טראמפ אינו מקרי, ויש לו הסבר.

זירת פגיעת טיל איראני בתל אביב, 6 באפריל 2026 (צילום: פלאש90)
זירת פגיעת טיל איראני בתל אביב, 6 באפריל 2026 (צילום: פלאש90)

מה ישראל הפסידה מההסכם בין ארה"ב לאיראן?

המתווה בן 14 הסעיפים בין ארה"ב לאיראן כולל את פתיתחו מחדש של מיצר הורמוז והסרת המצור הימי הכפול שאיראן וארה"ב הטילו על המצב.

המתווה דחה את הדיון בתוכנית הגרעין האיראנית לשיחות הבאות, לא נגע בתוכנית הטילים הבליסטיים האיראנית, ולא דרש פירוק של חזבאללה. הוא אף קשר את סיום הלחימה בלבנון להסכם, הישג איראני מובהק.

אליוט אברמס, ששימש שליח ארה"ב לאיראן בקדנציה הראשונה של טראמפ, סיכם את חששם של הישראלים: לדבריו, מכאן ואילך "טראמפ יהיה מעוניין יותר בהגנה על ההסכם שלו מאשר בהגנה על ישראל".

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה שאינו יודע מה כתוב בהסכם, והרחיק את עצמו ממנו: "זו ההחלטה שלו, (של טראמפ) והוא מוביל אותה".

ההסכם איננו רק עוצר את הלחימה – הוא מסיר סנקציות ומשחרר לאיראן מיליארדי דולרים שהוקפאו, כלומר – מזרים לטהרן משאבים לשקם את עצמה ולחמש מחדש את שלוחותיה, בעוד תוכניות הגרעין והטילים נותרות על כנן.

במילים אחרות, ישראל ניהלה מלחמה יקרה שבסופה יצא האויב מחוזק כלכלית, לא מפורק.

ההסכם מותיר את מדינות המפרץ חשופות לתקיפה איראנית עתידית, ועשוי לדחוף אותן לחתום על הסכמי אי-התקפה עם איראן. זהו מהלך שחותר תחת ההיגיון של "הסכמי אברהם", אותו ציר של ישראל והמפרץ נגד איראן, שעליו נשען החזון האזורי של נתניהו.

כך שהמלחמה לא רק שלא פירקה את האויב, היא גם עלולה לפורר את הברית האזורית שנבנתה נגדו.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מדבר עם עיתונאים בבית הלבן בוושינגטון, 3 ביוני 2026 (צילום: Mandel NGAN / AFP)
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מדבר עם עיתונאים בבית הלבן בוושינגטון, 3 ביוני 2026 (צילום: Mandel NGAN / AFP)

מדוע האוונגלים שתמכו במלחמה שותקים כיום?

ראשית, אותם ארגונים וכנסיות אוונגליים שייכים לבסיס הבוחרים של טראמפ. ביקורת על העסקה משמעה ביקורת על הנשיא, וזה קו שהארגונים הללו לא יחצו. 

שנית, המניע של אותם ארגונים אוונגלים, המגדירים את עצמם "ציוניים", אינו הרצון שישראל תהיה בטוחה, אלא התפקיד שהם מייחסים לישראל בחזון אחרית-הימים שלהם.

אותם נוצרים "ציוניים" מאמינים שבאחרית הימים תפרוץ מלחמה אדירה, בה ישראל תשמיד את אויביה של ארה"ב, אך גם תושמד (התפיסה הזאת אינה מקובלת על כנסיות רבות של נוצרים אוונגליים, התומכות בכנות בשלומה וביטחונה של ישראל).

שלישית, וחשוב עוד יותר: ארגוני הימין הקיצוני האוונגליים הללו נמצאים כעת בעצמם בתוך סכסוך עמוק שמפלג את הימין האמריקאי. כוחות חזקים בימין האמריקאי מתנערים כיום מישראל – וגם מהנוצרים האוונגלים שתומכים בה.

טאקר קרלסון (צילום: AP Photo/Richard Drew)
טאקר קרלסון (צילום: AP Photo/Richard Drew)

הידוען טאקר קרלסון, למשל, אחד ממובילי הימין הפופוליסטי בארה"ב, הצהיר לאחרונה כי הוא "שונא ציונים נוצרים", הפרשן הימני-קיצוני ניק פוארטס יוצא נגד מה שהוא מגדיר כ"מדיניות  ישראל-תחילה".

מכון Heritage השמרני פרסם סרטון שמבטיח כי "לישראל לא תהיה עוד שותפות מועדפת עם המפלגה הרפובליקנית החדשה". הוויכוח החל לפלג גם את הנוצרים האוונגלים עצמם. 

מחקר של אינברי ובומין, מצא כי התמיכה בישראל בקרב נוצרים אוונגלים מתחת לגיל 30 צנחה מ-68.9% ב-2018 ל-33.6% ב-2021 – נפילה של יותר ממחצית בתוך שלוש שנים.

ראש המרכז לחקר יחסי ישראל-ארה"ב באוניברסיטת ת"א, ד"ר יואב פרומר, הגדיר את המחקר "קריאת השכמה לקובעי המדיניות בישראל". לדברי פרומר, ממשלות ישראל תחת בנימין נתניהו לקחו את התמיכה האוונגלית כמובנת מאליה והזניחו קהלים אמריקאים אחרים.

ניתן לטעון כי הדאגה מוגזמת: רוב הנוצרים האוונגלים עדיין תומכים בישראל; ארגון CUFI עצמו עדיין מונה מיליוני חברים.

אבל הבעיה קיימת. במשך שנים, דוברי הממשלה הציגו את היחסים המיוחדים של נתניהו עם הימין האמריקאי, ועם טראמפ באופן אישי, כ"פוליסת ביטוח". אך כשהגיע רגע האמת בעלי הברית ה"נצחיים" ביותר של ישראל לא הגנו עליה. הם שתקו. נכס שהוצג כנצחי התברר כמותנה, נשחק, ותלוי באדם אחד.

לסיכום: ארגוני ה"ציונים הנוצרים" לא "בגדו בישראל באופן פתאומי". השתיקה שלהם על הסכם איראן היא תוצר של מגמה ארוכה שהוסתרה מאחורי תמונות של חיבוקים עם בכירים ישראלים בכותל.

השאלה שיש לשאול איננה אם טראמפ ותומכיו האוונגליים אוהבים את ישראל (האוונגלים אוהבים את ישראל, טראמפ אוהב את טראמפ). השאלה היא, אם אסטרטגיה לאומית יכולה להישען על גחמות של מנהיג יחיד ותמיכה של תנועה אחת, שנחשבת קיצונית ומשיחית אפילו בתוך המחנה הפוליטי והדתי שלה.

על ישראל להתפכח ולגוון את מקורות התמיכה של ישראל בארה"ב, לפני שהשעון – לא הנבואי, אלא הדמוגרפי – ייעצר.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 775 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 25 ביוני 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.