עוד לא יבש הדיו על סיכומי המפגש הראשון בין ארה"ב לאיראן, וכבר צצה המחלוקת הראשונה – או ליתר דיוק: הוצפה ביוזמת האיראנים
ההכרזה ביום שלישי מפי דובר משרד החוץ האיראני, שלפיה לא יהיה פיקוח בינלאומי על אתרי הגרעין, אינה מקרית. איראן מניחה כאן למעשה תנאים מוקדמים לדיונים על פרויקט הגרעין, הנושא שמטריד יותר מכול את ארה"ב.
זו השיטה האיראנית: התשה. מה גם שבשלב הזה קל יותר לטהרן, אחרי שהשיגה את עצירת המלחמה ואת פתיחת המצור הכלכלי עליה.
המבחן יהיה בשטח, ונראה שאיראן אינה ממהרת להחזיר פקחים לשטחה. זה קלף שהיא שומרת, כנראה, להמשך המשא ומתן
תגובות ההכחשה להכרזה האיראנית, שהגיעו מייד לאחר מכן מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ואתמול (רביעיי) בבוקר גם באמירה מפורשת של ראש סבא"א רפאל גרוסי כי הפיקוח יצא לפועל, הן בגדר ניסיון להרגיע את המצב, אולי כדי לא להיקלע למשבר בשלב מוקדם כל כך של השיחות.
המבחן יהיה בשטח, ונראה שאיראן אינה ממהרת להחזיר פקחים לשטחה. זה קלף שהיא שומרת, כנראה, להמשך המשא ומתן.
כניסה מחודשת של פקחים תלווה ללא ספק בדרישה איראנית לוויתורים נוספים עוד לפני חתימת ההסכם הסופי. נוסף על כך, לא מן הנמנע שהדרישות של טהרן לא יתמקדו דווקא בנושא הגרעיני, אלא יתרחבו גם להסרת סנקציות, שזהו כרגע הצורך הבוער ביותר של איראן.
לכל הצדדים, כולל איראן, ברור שפיקוח קפדני ובלתי מוגבל הוא הדרך היחידה למנוע מאיראן לרוץ שוב לעבר פצצה. נראה כאילו האיראנים יוצרים כאן מיני־משבר כדי לגדר אותו לטובתם.
אומנם המודיעין הישראלי היה מדויק מאוד בכל הקשור למרכיבי פרויקט הגרעין עד כה, כולל החלקים הסודיים שלו, המתקנים התמימים לכאורה שבהם האיצה איראן את המחקר והפיתוח לפצצה, ורשימת המדענים שגויסו לטובתו; אבל איש אינו מבטיח שזה יהיה כך גם בעתיד. קל וחומר אחרי שהאיראנים הבינו את עומק החדירה המודיעינית והמבצעית של ישראל.
לכל הצדדים, כולל איראן, ברור שפיקוח קפדני ובלתי מוגבל הוא הדרך היחידה למנוע מאיראן לרוץ שוב לעבר פצצה. נראה כאילו האיראנים יוצרים כאן מיני־משבר כדי לגדר אותו לטובתם
לוויכוח על הפיקוח עשוי להיות נדבך נוסף: באילו מתקנים מדובר? כרגע השיח הוא באופן כללי על מתקני הגרעין, אם כי בחלק מהדיווחים נאמר כי על הפרק עומדים מתקני ההעשרה בלבד.
לכן עולה השאלה האם המתקנים המדוברים כוללים רק את אלה שהופצצו, או גם כאלה החשודים כמתקני העשרה מוסווים? בהקשר הזה יש כמה אתרים חשודים באזור נתנז. החשד הוא כי איראן בנתה אותם עמוק מאוד באדמה, והם לא נפגעו בהפצצות של חיל האוויר הישראלי.
האתר בנתנז נפגע ברובו על ידי ישראל במבצע "עם כלביא" ביוני 2025. מאז, על פי דיווחים שונים, האתר הזה הופצץ רק פעם אחת במהלך "שאגת הארי", וכנראה על ידי חיל האוויר האמריקאי, שעשה שימוש בפצצות חודרות בונקרים. גורמים ישראלים שנשאלו על ההפצצה הזו סירבו להתייחס לפרטים, אך לא הכחישו כי אכן היה ניסיון נוסף לפגוע במתחם התת־קרקעי בנתנז.
על פי הצהרת ראש סבא"א גרוסי אתמול ביפן, לפקחים אמורה להיות גישה לכל מתקן שיש בו פעילות מחקר או העשרה גרעינית. על פי ההגדרה המרחיבה הזו – הגדרה של סבא"א בלבד – ניתן להבין כי ברשימת האתרים המפוקחים ייכללו גם מתקנים חשודים ולא מוצהרים.
סביר להניח שזה לא יקרה כבר בשלב הראשון, משום שסבא"א מבקשת לוודא שהאתרים הידועים: נתנז, פורדו ואספהאן, אינם פולטים קרינה מסוכנת, ורק אחר כך יופנו הפקחים לאתרים הרגישים יותר. כאן נכנסת לתמונה הפרשנות שכל אחד מהצדדים נותן למזכר ההבנות.
האיראנים, לאורך כל השנים ובתחכום רב, סירבו לאפשר פיקוח באתרים שהעולם חשד כי הם משמשים לפרויקט הגרעין. הם הגדירו אותם כאתרים צבאיים ולא גרעיניים, וכך למעשה הם לא נכללו בחובת הפיקוח
האיראנים, לאורך כל השנים ובתחכום רב, סירבו לאפשר פיקוח באתרים שהעולם חשד כי הם משמשים לפרויקט הגרעין. הם הגדירו אותם כאתרים צבאיים ולא גרעיניים, וכך למעשה הם לא נכללו בחובת הפיקוח המוגדרת במסגרת האמנה לאי־הפצת נשק גרעיני.
האתר בפרצ'ין הוא הדוגמה הטובה ביותר. מדובר באתר שבו, על פי החשד, איראן האיצה את פיתוח ההדק הגרעיני של הפצצה: זרם מדויק של נויטרונים, שהוא למעשה פיצוץ גרעיני קטן שגורם להפעלת החומר הבקיע בפצצה.
למעט ביקור בודד של ראש סבא"א ב־2014, לקראת חתימת הסכם הגרעין JCPOA ביולי 2015, ביקור שהוגבל לאולם אחד בלבד, ללא יכולת להסתובב במבנה כולו, המתקן בפרצ'ין מעולם לא היה תחת פיקוח.
אגב, ישראל הפציצה אותו במהלך סבבי הלחימה האחרונים, אבל לא ברור מה מידת הנזק שנגרם לו. עד היום האתר בפרצ'ין מוגדר בסבא"א "תיק פתוח", כלומר הפרה איראנית של הסכם הפיקוח שלא ניתן לה הסבר הגיוני.
ברשימת ההפרות של סבא"א יש עוד לפחות שלוש הפרות כאלה: ההעשרה "המקרית" ל־84%, שאריות אורניום מתכתי במחסן ליד טהרן, ושאריות אורניום מועשר במכרה אורניום במרכז המדינה
ברשימת ההפרות של סבא"א יש עוד לפחות שלוש הפרות כאלה: ההעשרה "המקרית" ל־84%, שאריות אורניום מתכתי במחסן ליד טהרן, ושאריות אורניום מועשר במכרה אורניום במרכז המדינה.
על כל אחד מהמקרים האלה איראן לא סיפקה הסברים עוד לפני המלחמה. כעת עולה השאלה אם פתיחת המשא ומתן טורפת את הקלפים גם ביחס לתיקים הישנים: האם טהרן תידרש להשיב על השאלות שנותרו פתוחות, או שתצליח לפתוח דף חדש מבחינתה ולהיכנס מחדש למרחב נוחות יחסי?


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו