בס"ד

הרב ישראל אלתר, "הבית ישראל", האדמו"ר מגור, שקומם את החסידות אחרי השואה, היה אומר למי שבא אליו וביקש ברכתו להתחתן: "קודם תתגייס לצבא ואז תתחתן".

ככה סיפר לי סבא שלי, רבי אריה לייב זצ"ל, שקרוי על שם סבו של האדמו"ר. סבא שלי, שגדל במשפחה מרכזית בחסידות גור בלודז', הגיע לארץ אחרי אושוויץ עם סבתי הלה.

רגע לפני הקמת מדינה אחרי שנת מעצר בקפריסין, בעודה כורעת ללדת, והם רק שבוע וחצי בארץ – התגייס סבי לכוחות ההגנה על ירושלים. ימים ספורים אחרי ילדה סבתי את אימי זהבה ציפורה, והוא ברח לראותה לכמה שעות וחזר לגדוד.

רגע לפני הקמת מדינה, אחרי שנת מעצר בקפריסין, בעודה כורעת ללדת והם רק שבוע וחצי בארץ – התגייס סבי לכוחות ההגנה על ירושלים. אחרי ימים ספורים ילדה סבתי את אמי, והוא ברח לראותה וחזר לגדוד

בתקופה ההיא, ההנהגה החרדית הבינה את זכות חשיבותו של צבא יהודי, כי זכרונות אימי השואה חיו בה. הרב זליג היינה, נכדו של האדמו"ר הקודם בגור, שירת גם הוא; בגדוד 33 של חטיבת אלכסנדרוני שירתה קבוצה גדולה של חסידי גור, רובם נהרגו בקרב נגד הצבא המצרי בעיראק אל־מנשייה.

מכל החסידויות שירתו תלמידים. הרב יוסף צבי דושינסקי, אב בית הדין של העדה החרדית בירושלים ומראשי אגודת ישראל, הוביל הסכם לגיוס בני הישיבות, שעליו חתמו בכירי ראשי הישיבות, ביניהם הרב אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר, הרב יעקב סנקביץ ראש ישיבת שפת אמת בגור ועוד.

הרב יוסף כהנמן, ראש ישיבת פוניבז', השתתף בכנסי חיילים חרדים ועד היום הוראתו להניף דגל ישראל בחצי התורן ביום הזיכרון לחללי צה"ל מקוימת. בספרו "החרדים במלחמת העצמאות" מתאר משה ארנוולד איך לקחו החרדים חלק בלחימה. אגודת ישראל ומועצת גדולי התורה הוציאה כרזה וקראה לגיוס תלמידי הישיבות ונקיטת סנקציות נגד עריקים ואפילו הסגירו עריקים למשטרה הצבאית.

היום, כשמובילים בעזות פנים את המאבק נגד גיוס, ודברי יצחק גולדקנופף איך יבעירו את המדינה צריכים להחריד באמת כל ישראלי ציוני – מסתירים במכוון מהציבור החרדי את עברו המשרת. מוליכים אותם בכחש

בספרו "החרדים במלחמת העצמאות" מתאר ארנוולד איך לקחו החרדים חלק בלחימה. אגודת ישראל ומועצת גדולי התורה הוציאה כרזה לגיוס בני ישיבות וסנקציות נגד עריקים, והסגירו עריקים למשטרה הצבאית

בפרשת בלק פונה בלק מלך מואב לבלעם הקוסם, שידוע בכוחו העצום, ומבקש לקלל את בני ישראל שהכריעו את סיחון מלך האמורי ואת מלך כנען ואת עוג מלך הבשן. בלעם מקבל הוראה מהשם לא לקלל אלא לברך ואומר, אני פועל בשם השם. במסכת אבות נערכת השוואה בין בלעם לאברהם:

"כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו – מתלמידיו של אברהם אבינו…עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה…עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה – מתלמידיו של בלעם הרשע" (אבות ה, י"ט).

שואל השפת אמת, האדמו"ר מגור, למה מצאו צורך להסביר מידות רעות של בלעם ועוד להסמיך לאברהם? לא ברור מהן מידות רעות? ומפרש שעשו זאת כי לפעמים מתחפשת הכנעה של אברהם במסווה האדרה של בלעם. כשבלעם אומר שהוא נוהג לפי הוראת השם, הוא בעצם משתמש בקדושה כדי להעצים את האגו שלו.

ואני תוהה, האם האדמו"ר הנוכחי מגור זוכר את פירוש אבי אבותיו והאם לא מתחפשת כל ההנהגה הזו בכסות תורה להתנהגות בלעם, בניהול מאבק כוחני ונצלני בעולם הציוני ובעם ישראל.

*  *  *

הסיפור שלנו השבוע, קשת אחים, הוא סיפורו של אדמו"ר חסידות סארט ויזניץ, רבי אליעזר הגר, האדמו"ר הלוחם.

שמע את ניגון זאת נֶחָמָתִי שעלה מבית המדרש, והקולות הסתרגו בחומם העמוק ועצם עיניו והתנודד איתם עד שהגיעו לאִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי והרגיש שנשלח בדיוק לאוזניו שימצא אמירה נכונה להחיות בה את העדה שלו בשעה כזו של מבחן.

אני תוהה, האם האדמו"ר הנוכחי מגור זוכר את פירוש אבי אבותיו, והאם לא מתחפשת כל ההנהגה הזו בכסות תורה להתנהגות בלעם, בניהול מאבק כוחני ונצלני נגד העולם הציוני ובעם ישראל

"עצרת המיליון", קראו לה האדמו"רים הגדולים וקראו לכל בני החסידויות להתייצב בראש חודש אדר ב', תשע"ד, ערב יום ראשון, ולהפגין בעיר הקודש נגד הצעת החוק לגיוס.

גדולי החסידויות תבעו שכולם יקחו חלק ובראשם האדמו"ר מגור. בכינוס החירום האזין ללהט בקולם על לימוד התורה ואיך נשרפת התורה באש הצבא ולא האמין לקנאות הסוערת שהתבוססו בה. הרגיש שהם עוברים על הלכות לשון הרע שהוא כה שוקד עליהן, כשהם מסיתים כך נגד – כאילו הצבא והמדינה הם פריץ שצריך להילחם בו. זכר איך הרגיש כשדרך לראשונה על אדמת עיר הנמל חיפה ביורדו מאוניית המעפילים והוא רק בן 23 וכבר ראה מתים רבים כל כך.

במחנה המעצר בעתלית נחשף לראשונה לפעולת אנשי ההגנה ושמע על הלוחמים שיוצאים מול הפורעים הערבים ויכולים להם, וזכר הקלגסים הנאצים עלה בו, וחשב: צבא משלנו, הגנה משלנו, ואהב לגלגל בראשו את המילה הגנה, כי הנה, סוף סוף תקבל הגנה רבי אליעזר הגר, סוף סוף יגנו עליך וסוף סוף תלמד גם אתה להגן על עצמך.

כשיצא מבין גדרות המחנה היה ברור לו שיתגייס. הצטרף למחלקה הדתית בגדוד 22 בחטיבת כרמלי ולצ'ירל שחיכתה לו הבטיח שהנה במעשהו זה הוא מקיים את הפסוק:

"שמה שיבר רשפי קשת מגן וחרב ומלחמה סלה".

ביקש שתתפלל עליו ברכי נפשי ויצא. תחילה היו באימונים ברמת יוחנן ואפילו בשבתות התאמנו. המפקד יואב רוזנבלום, שהיה צבר יליד הארץ ואליעזר תמיד הביט בו ביראה קלה – לקח אותו איזה יום לצד ובירר אם זה בסדר. אין ברירה, הסביר לו. כל המחלקה הייתה דתית אבל ידע שאליעזר בנו של האדמו"ר מסארט ויזניץ'. אליעזר הניד בראשו. רצה להגיד לו שבעיניו גם הקב"ה שמח שכאן יהודים מגנים על עצמם ואפילו בשבת, ואבא שלו בעצמו בירך אותו בטקס חגיגי שערכו ללוחמים החרדים אשר התגייסו, אבל רק חייך והנהן.

במחנה המעצר בעתלית נחשף לפעולת אנשי ההגנה ושמע על הלוחמים שיוצאים מול הפורעים הערבים ויכולים להם, וזכר הקלגסים הנאצים עלה בו, וחשב: צבא משלנו, הגנה משלנו, ואהב לגלגל בראשו את המילה הגנה

אחר כך תקפו אותם יחידות הצבא של קאוקג'י ואת תועלת האימונים הרגיש היטב. נפצע מקליע ברגלו ותמד חשב שבזכות האימונים לא איבד שם את חייו כמו אחרים.

כשחזר לחסידות ועמד בראשה אחרי מות אביו, שמר על קשר עם יואב והיו משוחחים מעת לעת, לומדים איש את קורות יומיום רעהו. כשנפל בנו של יואב, יגאל הי"ד, בקרבות החווה הסינית, לא ידע את נפשו.

"טוב ללכת אל בית האבל מלכת אל בית משתה", אומר שלמה המלך, אבל הוא לא ידע איך ידפוק על דלת מפקדו וחברו היקר שאומר קדיש על הבן. התיישב לידו ורק אחז בידו והקשיב איך יואב מספר בקול חנוק על הבן הנערץ שתמיד דאג ללוחמיו וגם עכשיו נהרג כשניסה לחלץ.

חשב לעצמו שהוא עלה ארצה כמעט בגילו של הבן שנהרג ואיך כרוכים החיים כאן אחד בשני ואי אפשר שלא לשאת יחד בעול אי אפשר. עכשיו עלו הניגונים מבית המדרש ומחר כבר תיערך ההפגנה הגדולה וממנו מצפים שיקח חלק ויביא את חסידיו להפגין.

תמיד השתדל למסור בשיעורים שלו את חובת אהבת ישראל וכל אדם. "דרך ארץ קדמה לתורה" היה חוזר ואומר והתעקש שלא יהיו חומות ומחסומים בכניסה לגבעה הקטנה עליה ישבה החסידות במורדות הכרמל, אותה גבעה שהוא עצמו נלחם לשחרר אותה בקרבות על חיפה.

הוא קבע שרק יניחו שלט בכניסה לשכונה "אין כניסה בשבתות וחגים" ואמר לצירל, ננהג בהם בכבוד והם ינהגו בנו. לא צריך גדרות וחומות בין יהודים. "בגלל זה קוראים לך החכמת אליעזר", חייכה צ'ירל.

כשחזר לחסידות ועמד בראשה אחרי מות אביו, שמר על קשר עם יואב והיו משוחחים מעת לעת, לומדים איש את קורות יומיום רעהו. כשנפל בנו של יואב, יגאל הי"ד, בקרבות החווה הסינית, לא ידע את נפשו

ובאמת נהגו בכבוד ולא היו נכנסים, והחסידות מצידה הזמינה את כל יהודי העיר להצטרף בהקפות שניות ובחנוכה ובפורים ולחגוג יחד. היו פורשים שולחנות מלאי מטעמים ולבו התרחב כשהיה רואה חסיד לצד צבר, מכנסים כחולים, מכנסים שחורים, חולצה משובצת וחולצה לבנה. יושבים יחד, אוכלים יחד.

כשטרפו את ילדינו בבירקנאו אמר לבנו שימשיך אחריו, לא הבדילו מי שומר שבת ומי לא, ולא בדקו אורך פאות. והנה עכשיו לוחצים עליו שיבוא ויפגין וישא דברים נחרצים מול אחיו. איך הוא יכול? איך יאמר לתלמידיו צאן מרעיתו שיתלשו עצמם מחיי האדמה הזאת כשדמו של יגאל של יואב ודם האחרים ספוג בה כדי להגן עליהם.

קם לפתוח הלכות מלכים ומלחמות של הרמב"ם להתחזק קצת והתנועה הנמרצת צרבה כאב חד בגבו והקשתה עליו לקום. בסוף התרומם, עיין, והחלטה גמלה בו. לא יגיד שאסור להתגייס. לא יקרא לצאת להפגין. האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה? לא. לא נשב.

*  *  *

60 שנה הנהיג האדמו"ר רבי אליעזר הָגֶר את חסידות סארט ויזניץ עד שנפטר לפני 11 שנה. בנו ממשיכו הרב יעקב הגר קיבל לביקור ולעידוד רוחני חיילים, ובהם חיילי גדוד חרדי, והותקף בביקורת חריפה בידי גורמים אנטי ציוניים.

עו"ד סא"ל במיל' אורי אגוז, לשעבר בפרקליטות הצבאית, שופטת בעבירות טרור. חברת פורום דבורה. מחזאית ותסריטאית.