לודוויג ויטגנשטיין אמר שאנחנו בוראים עולם באמצעות המילים שלנו. הן לא רק מתארות מציאות, אלא גם מעצבות אותה. השבוע ציינו 88 שנים לליל הבדולח – שם כמעט קסום שיצרו הגרמנים ללילה שבו נופצו חיי יהודי גרמניה, בתי כנסת הועלו באש ומאות יהודים נרצחו. גם המספרים האלה עוותו ל-91 בידי הגרמנים, והזיכרון נתקבע.
שלושה ימים לאחר מכן התכנסו בכירי הרייך לאחת הישיבות החשובות ביותר, במהלכה גיבשו 500 חוקים – ביניהם חובת טלאי צהוב, הפקעת רכוש היהודים והטלת קנס עצום עליהם בגין נזקי ליל הבדולח. הישיבה הפכה למחזה "מבדולח לעשן", שהפילוסוף ז'אק אטלי ואנוכי יצרנו והעלינו לפני 16 שנה.
עו"ד סא"ל (במיל'), לשעבר שופטת בעבירות טרור, שירתה בפרקליטות הצבאית ובמשרד החוץ, חברת פורום דבורה. מחזאית ותסריטאית, מרצה במכינות קדם צבאיות, כותבת סיפורי ׳קשת אחים׳ (keshet-achim.com)
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו