יו"ר ש"ס, ח"כ אריה דרעי, הודח מתפקידו כשר בממשלה הנוכחית חודש לאחר הקמתה, בהוראת בית המשפט הגבוה לצדק, שקבע כי המינוי הוא בלתי סביר בעליל.

זמן קצר לפני הדיון בבג"ץ על מינוי דרעי, הציג שר המשפטים יריב לוין תוכנית מקיפה לרפורמה במערכת המשפט (או הפיכה משטרית), שכללה, בין השאר, את ביטול יכולתו של ביהמ"ש לבטל החלטות של הממשלה ושריה כיוון שאינן סבירות, הקרויה "עילת הסבירות". 

הפסיקה הזו נתנה תמריץ נוסף לקואליציה בחקיקת ביטול עילת הסבירות. הממשלה העבירה בכנסת ב-2023 את ביטול עילת הסבירות, אך בג"ץ פסל את החלטת הכנסת.

בפברואר השנה הגישה הממשלה את הצעת החוק המכונה "חוק דרעי 2", שנועדה למנוע כל ביקורת שיפוטית על מינויי שרים. 

מדוע הודח דרעי מתפקידו כשר?

דרעי מונה לשר הפנים, הבריאות והמשנה לראש הממשלה עם השבעת הממשלה הנוכחית בסוף דצמבר 2022, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו נאלץ להדיח אותו כחודש אחר כך, בהוראת בית המשפט הגבוה לצדק.

בג"ץ פסל את מינוי דרעי לשר בהחלטה שקיבל ב-18 לינואר 2023. בג"ץ קבע כי מינויו של דרעי אינו סביר בעליל, כלומר פסל את מינויו בעילת הסבירות.

זאת, משתי סיבות: הראשונה הייתה העובדה שדרעי הורשע בעבר פעמיים בעבירות פליליות, ביניהן שוחד, מרמה והפרת אמונים, שאותן ביצע תוך ניצול כוחו כשר.

במשפטו הראשון דרעי הורשע בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים. דרעי ניצל את מעמדו כדי לקדם אינטרסים של עמותות ואנשים מקורבים, ובתמורה התקבלו אצלו טובות הנאה וכספים כולל מימון אישי כמו דירה ונסיעות. 

ב־2022 דרעי הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות מס. בין היתר, דרעי סייע בהגשת הצהרה לא נכונה לגבי מיסוי עסקת נדל"ן משפחתית ובהגשת דוחות לא נכונים למס הכנסה.

דרעי כבר הודח מתפקידו בעבר, ב-1993, בידי ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל, בהוראת בג"ץ – בשל העובדה שהיה אז נאשם בפלילים, במהלך משפטו הראשון. 

נימוק נוסף להחלטת בג"צ הייתה העובדה שדרעי התחייב לבית המשפט וליועץ המשפטי לממשלה כי "יפרוש מהכנסת ומהחיים הפוליטיים" כחלק מהסדר הטיעון שנערך לו במשפטו הפלילי השני. 

במהלך משפטו השני של דרעי, ב-2022, הוצגה לביהמ"ש וליועמ"ש התחייבות לפיה דרעי "יפרוש מהחיים הפוליטיים". נראה כי ההתחייבות הזאת סייעה לכך שבמסגרת עסקת הטיעון, לא הוטל עליו מאסר בפועל ולא הוטל עליו קלון. 

דרעי אכן התפטר מהכנסת ב-2022, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לפוליטיקה ומונה לשר. רוב השופטים ראו בכך שיקול משמעותי שהפך את המינוי לבלתי-סביר.

בג"ץ דן בהדחתו של דרעי בינואר 2023 בהרכב מורחב של 11 שופטים. 10 מהשופטים בהרכב המורחב פסלו את מינוי דרעי. ביניהם היו גם כולל שופטים שמונו בתמיכת ממשלות בראשות בנימין נתניהו ונציגיהן בוועדה לבחירת שופטים, ובברכתו של נתניהו עצמו.

החלטת בג"ץ להורות על הדחת דרעי (בפעם השנייה, ב-2023) התבססה על שתי עילות משפטיות מרכזיות: דוקטרינת "השתק שיפוטי" (או "מניעות"), ועילת הסבירות.

נשיאת העליון דאז, אסתר חיות, והשופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית, יעל וילנר, ענת ברון, עפר גרוסקופף וחאלד כבוב נימקו את עמדתם בחוסר הסבירות הקיצוני של המינוי, על רקע עברו הפלילי של דרעי.

אם "נתרגם" את דברי השופטים לשפה פשוטה יותר: השופטים קבעו כי יש חוסר סבירות קיצוני במינוי אדם שהורשע בפלילים, והתחייב לפרוש מהחיים הפוליטיים, לתפקיד שר.

אריה דרעי ויצחק רבין בפגישה בלשכת ראש הממשלה, 1993 (צילום: לע"מ)

כיצד קיבלה הממשלה את הוראת בג"ץ להדיח את דרעי?

נתניהו כיבד את צו בג"ץ והדיח את דרעי, שעד היום אינו שר בממשלה (אף כי הוא משתתף בקביעות בישיבות הקבינט כ"משקיף"). אבל ברמה העקרונית, ממשלת נתניהו אינה מוכנה שבית המשפט יגביל את פעילותה לתחום הסביר בלבד.

הפתרון שמצאה לכך הוא שינוי החוק וביטול עילת הסבירות, באופן שימנע מבג"ץ להתערב בהחלטות שלה בעתיד, גם אם יהיו מנוגדות לרוח החוק והמנהל התקין ויוגדרו בידי ביהמ"ש כ"בלתי סבירות". לשם כך, הממשלה הגישה לכנסת הצעת חוק במסגרת ה"רפורמה המשפטית" לתיקון חוק יסוד השפיטה כך שיבטל את עילת הסבירות.

על פי ההערכות, הממשלה תכננה לסיים את ה"רפורמה המשפטית" ("ההפיכה המשטרית") שכללה את ביטול עילת הסבירות, בחקיקה שבה החלה בינואר 2023, בתוך כחודש וחצי עד חודשיים, כלומר, באביב של אותה שנה.

הקואליציה העריכה אז כי ברגע שתבוטל עילת הסבירות – תבוטל יכולתו של בג"ץ לפסול את מינויו של דרעי, מכוח אותה עילה.

דרעי עצמו חשף את התוכנית כשהצהיר:

אם ייסגרו את הדלת, ניכנס מהחלון, ייסגרו את החלון – נפרוץ את התקרה.אריה דרעי, 2023

הבעיה, מבחינת הקואליציה, הייתה שה"רפורמה" עוררה מחאה עזה, שעיכבה אותה והאטה את תהליך החקיקה – ושבג"צ התערב בחקיקה עצמה. ביטול עילת הסבירות אושר באוגוסט 2023; בג"ץ פסל אותו בינואר 2024.

יו"ר ש"ס אריה דרעי אחרי ישיבת סיעה בנושא חוק הגיוס מחוץ למשרדי ש"ס בירושלים, 4 ביוני 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מה היו נימוקי הממשלה לביטול עילת הסבירות?

שלושה טיעונים מרכזיים נשמעים מפי תומכי ביטול עילת הסבירות. הנימוק הראשון הוא שהביטול יאפשר לממשלה לתפקד ללא איום שיפוטי מתמיד, ובכך יבטיח מה שהם מכנים "משילות";

הנימוק השני הוא שעילת הסבירות שימשה, כביכול, ככלי פוליטי נגד הימין; הטיעון השלישי הוא שבג"ץ נטל לעצמו, כביכול, "סמכות-על".

נתחיל בנימוק השני, שאינו נכון וקל להפריך אותו. בג"ץ פסל את מינויו של דרעי בפעם הקודמת ב-1993, תחת ממשלת שמאל בראשות רבין. בג"ץ הציג עקביות לאורך 30 שנה והורה להדיח את דרעי משתי ממשלות מצדדים שונים של המפה הפוליטית – ולכן אין כל בסיס לטענה כי הוא "נטפל לממשלות ימין", כביכול.

שנית, בין השופטים שהצביעו בעד פסילת דרעי ב-2023 היו, כאמור, גם שופטים שמונו בוועדת השרים לחקיקה, בהשתתפותם של שרים מממשלות ימין, ובתמיכתן הגורפת של ממשלות ימין בראשות נתניהו עצמו. 

הנימוק השלישי סותר גם הוא את העובדות. רובן המוחלט של העתירות שהוגשו אי-פעם לבג"ץ נגד רשויות השלטון השונות בישראל נדחו. לעתים קרובות, בג"ץ דחה עתירות, או סירב בכלל לדון בהן, בגלל שקבע בעצמו שאין לו סמכות לכך. 

במקרים, שאינם רבים, שבהם בית המשפט מאשר עתירות ופוסל החלטות של רשויות – כמו במקרים שבהם הוא פסל את מינוי דרעי, ולאחר מכן את ביטול עילת הסבירות – השופטים מקיימים דיון גם בשאלה, אם יש להם בכלל סמכות לעשות זאת.

בהחלטה על ביטולו של ביטול עילת הסבירות, השופטים אכן דנו בכובד ראש בטענת הממשלה, לפיה "אין להם סמכות לבטל את החוק", כיוון שביטול עילת הסבירות היה תיקון לחוק יסוד. אבל 12 מתוך 15 שופטי בג"ץ הסכימו שלבית המשפט יש סמכות לפסול חוקי יסוד פגומים. בין השופטים שסברו כך היו שופטים שמונו בהשתתפות ותמיכת ממשלות נתניהו.

הטיעון הראשון – ה"משילות" – אינו מבוסס, אך גם קשה להפריך אותו. קשה לדעת כיצד היה משפיע ביטול עילת הסבירות על המשילות של גופי השלטון בישראל.

עם זאת, יש לציין שכוחה של הממשלה בישראל גדול מאוד, יותר מאשר במדינות דמוקרטיות אחרות, ושהשאיפה לחזק אותה עוד יותר על חשבון ביהמ"ש מסכנת את האיזון בין הרשויות החיוני למשטר דמוקרטי.

בנוסף, אין בדל ראיה לכך שהממשלה הנוכחית, שמצהירה על שאיפתה ל"משילות", אכן "מושלת" טוב יותר מממשלות קודמות. להיפך: הפשיעה והטרור רשמו תחת כהונת הממשלה הנוכחית רשמו עלייה חדה מאוד, חסרת תקדים. 

מה הוא "חוק דרעי 2" שהממשלה מקדמת כיום?

ב-2026 הגישה הממשלה הצעת חוק מרחיקת לכת אף יותר מביטול עילת הסבירות. בהצעה נכתב:

לא תהיה ביקורת שיפוטית מטעם כל ערכאה שיפוטית לגבי כל עניין ביקורת שיפוטית, הקשור או נובע ממינוי של שר והעברתו מכהונה, למעט עמידת המינוי בתנאי הכשירות הקבועים.

המשמעות: אם יתקבל החוק, ראש ממשלה יוכל למנות לשר כל אדם שתחפוץ בכך – גם אם הורשע בפלילים, גם אם הציג מצג שווא לבית המשפט בו התחייב לפרוש מהפוליטיקה. זאת, כיוון שאם החוק יתקבל לא יהיה גוף משפטי שניתן יהיה לערער בפניו על המינוי. 

במילים אחרות, חוק "דרעי 2" מאפשר להפקיד את החתול לשמור על השמנת. ממשלת נתניהו הבהירה שהיא מעוניינת למנות אדם שהורשע בשוחד לתפקיד שר – כלומר לאפשר לאדם שמעל באמון הציבורי ונטל לעצמו כספים על חשבונו לחזור לשמור על אותה שמנת.

בג"ץ פסל זאת בעיקר על רקע חוסר סבירות קיצונית. כעת, ממשלת נתניהו פועלת למנוע מבג"ץ את האפשרות לחסום מינוי של מי שנטל שוחד לתפקיד שר. זוהי אינה משילות – זוהי ממשלה שמכשירה עבריינות.

בחוות דעת שהגישה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, היא המליצה לבג"ץ לפסול גם את חוק "דרעי 2".

לסיכום: דרעי הורשע פעמיים בעבירות פליליות. לממשלת נתניהו חשוב לאפשר לאדם שהורשע בפלילים לכהן כשר. בכך נתניהו פועל למען עבריין מורשע ונגד האינטרס הציבורי. בג"ץ מנע זאת. וזו אחת הסיבות לחקיקה שמקדמת ממשלת נתניהו, שתמנע מבג"ץ את היכולת למנוע מעבריינים מורשעים לכהן כשרים, גם אם העבירות בוצעו במסגרת עבודתם כשרים.   

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.