ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לאחרונה פה אחד לקריאה שנייה ושלישית, את הצעת חוק רשויות התחבורה המטרופוליניות.
זאת אחרי שנה בה הצעת החוק נתקעה במאבקי כוח, ואחרי שמשרד התחבורה, בראשות השרה מירי רגב, התנגד בעבר לחוק וחסם אותו. רגב מציגה את קידום החוק כהישג, אך התמונה מורכבת: הנוסח שאושר הוא חלקי; לפי פרסומים, מקורב של רגב מיועד לתפקיד הבכיר ברשויות החדשות שהחוק מחייב להקים.
מדוע הצעת החוק חשובה, ומה התועלת בה?
כיום מתקבלות רוב ההחלטות על התחבורה הציבורית ברמה הארצית, במשרד התחבורה, שאחראי על תכנון הקווים, הפעלתם והקמת התשתיות. החוק מבקש להעביר חלק ניכר מהסמכויות לרשויות אזוריות שינוהלו בידי ראשי הרשויות המקומיות בארבעה מטרופולינים: גוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע.
ההיגיון של הצעת החוק הוא שגוף אזורי מסוגל להתאים את הקווים לצורכי השטח, לתאם בין רשויות סמוכות ולקדם פרויקטים מהר יותר מגוף ארצי מרוחק.
התועלת הצפויה גדולה. לפי כלכליסט, החוק צפוי לצמצם פקקים ולחסוך מיליארדי שקלים למשק. הוא מבוסס על מודל מקובל במדינות מפותחות – לונדון ואמסטרדם נחשבות לדוגמאות מוצלחות – וארגון ה-OECD ממליץ עליו מזה שנים, אך ישראל נותרה מאחור.
גורמי מקצוע מתארים אותו כדרך כמעט יחידה לשפר את התחב"ץ באופן דרמטי וכאחת הרפורמות המבניות החשובות בתחב"ץ. הציבור שילם, ומשלם, מחיר כבד על 30 שנות עיכוב שלו.
האם רגב קידמה את הצעת החוק, שהציגה כהישג שלה?
רעיון ביזור הניהול של התחב"ץ בישראל עלה כבר ב-1996. ועדת טרכטנברג המליצה עליו ב-2011, וב-2019 מתח מבקר המדינה ביקורת על כך שניסיונות חוזרים לעגן אותו בחקיקה לא צלחו.
במהלך כהונת רגב קודם החוק במסגרת חוק ההסדרים לתקציב המדינה לשנת 2025, אך פוצל ממנו, ולאחר מכן נתקע כשנה ולא נידון בוועדות בכנסת, בשל מאבק על זהות הוועדה שתטפל בו בין רגב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
החוק נעדר גם מחוק ההסדרים ל-2026, שיכול היה לשמש אכסניה טבעית לקידומו. רגב בישרה כבר בסוף 2024 כי "סוף-סוף… הצלחנו לקדם את החוק", אך בפועל חלפה עוד שנה שבה הרפורמה לא קודמה.
לאחרונה חל מפנה. לאורך תקופת הקיפאון פעל ארגון "לובי 99" לקידומ החוק, ופנה ליו"ר ועדת הכנסת ולייעוץ המשפטי בדרישה למצוא ועדה בכנסת שתדון בו.
לבסוף שויכה הצעת החוק לוועדת הכלכלה, שאישרה אותה פה אחד לקריאה שנייה ושלישית – צעד לפני אישור סופי במליאה, אבל רגע לפני פיזור הכנסת.
בשלב הראשון יוקמו רשויות בתל אביב, ירושלים וחיפה, ובהמשך בבאר שבע. הרפורמה עלתה על המסלול ליישום. אבל דרכה הארוכה ממחישה עד כמה מאבקי כוחות וסחבת ממשלתית עיכבו אותה.
מי באמת חסם את החוק במשך השנים?
למעשה, הגורם שבלם את הרפורמה לאורך שנים היה דווקא משרד התחבורה עצמו. לפי דיווח בחדשות 12, המשרד התנגד לביזור סמכויות ולמתן כוח לשלטון המקומי.
בטיוטת חוק ההסדרים של 2023 כתב המשרד התנגדות מנומקת – אף שהחשש העיקרי, פגיעה בסטטוס קוו של תחבורה ציבורית בשבת, כבר הוסר מנוסח החוק.
לכן הופתעו רבים בענף התחבורה מהתמיכה המאוחרת של רגב ברפורמה. לפי פרסום בכלכליסט, מי שקידם בפועל את היוזמה היה מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, עידן מועלם, והוא רתם אליה את השרה "שהתנגדה לתוכנית הזו בעבר".
האם מדובר בביזור סמכויות אמיתי?
הרפורמה משווקת כביזור – העברת סמכויות תכנון, ניהול וביצוע מהמדינה לרשויות אזוריות. אך לפי פרשנויות שפורסמו, שרת התחבורה משאירה בידיה מנופי השפעה, בהם מינוי חברי מועצה והשפעה על זהות יו"ר הרשות. קואליציית ארגוני התחבורה "מנתבים מחדש" הסתייגה וטענה לפגיעה בעצמאות הרשויות.
עם זאת, בדיונים האחרונים בוועדת הכלכלה הוכנסו שיפורים: נקבעה כהונה בת חמש שנים במטרה למנוע ריכוז כוח לאורך זמן; נדרש אישור ועדת הכלכלה לשינויים מהותיים, ועוד.
מה אומר החוק על תחבורה ציבורית בשבת?
אחת הסוגיות הטעונות שליוו את החוק נוגעת לשמירת השבת. לפי הסדר הסטטוס-קוו, שנקבע עם הקמת המדינה, רוב התחב"צ בישראל אינה פועלת בשבת – למעט חריגים, כמו קווים בחיפה וביישובים ערביים וכאלה שהוגדרו כ"מאושרי שבת". מאז 1991, רק משרד התחבורה מוסמך לאשר קווים בשבת.
בפועל, רשויות מקומיות עוקפות את ההסדר. מיזם "נעים בסופ"ש", שמפעילות ומממנות העיריות, מונה כיום כ-17 קווים הפועלים ב-12 רשויות. הנסיעה בו היא חינם, משום שגביית תשלום הייתה הופכת אותו לתחב"ץ רשמית, שקיומה דורש רישיון מהמדינה. לצד המיזם פועלות אגודות שיתופיות, כמו "שבוס" בירושלים ו"נוע תנוע" בגוש דן.
לפי פרסומים, אחד החששות המרכזיים של גורמים מסורתיים ודתיים בקואליציה היה שהקמת רשות המטרופולינית לגוש דן, כחלק מהחוק המיועד, תשמש כמנגנון להפעלת תחבורה ציבורית בשבת. החשש הזה, לפי מה שפורסם, היה בין הגורמים לבלימת הרפורמה לאורך השנים.
כדי לרכך את ההתנגדות, נקבע בנוסח החוק במפורש, כי לא יהיה בו כדי להסמיך רשויות לשנות את ההסדרים הקיימים בנוגע לשבת. בהצבעה המסכמת בוועדת הכלכלה נדחתה ברוב קולות הסתייגות של מפלגת יש עתיד, שביקשה לאפשר לרשויות לאשר תחב"ץ בשבת בערים המעוניינות בכך. הנוסח אושר עם האיסור.
כך נוטרל בחקיקה אחד החסמים ההיסטוריים של הרפורמה – אך המתח בין צרכיהם של תושבים חילונים לבין שמירת הסטטוס קוו נותר על כנו.
למי מיועד התפקיד הבכיר ברשות שתוקם לפי החוק?
הבעיה: בדיווח בכלכליסט נטען כי "מועלם אינו עומד בתנאי הכשירות שנקבעו בחוק לתפקיד ראש הרשות – ניסיון ניהולי בכיר לצד ניסיון בתחום התחבורה הציבורית" והוא "מיועד למינוי ללא ניסיון משמעותי רלוונטי".
להצעת החוק נוסף סעיף הקובע כי מי שיכהן כראש הרשות לתחבורה ציבורית במשרד עם כניסת החוק לתוקף יכהן כיו"ר הראשון של הגוף החדש. כך, לפי הדיווח בכלכליסט, "הוכשר מועלם לתפקיד, שלכאורה אינו עומד בתנאיו".
מועלם, יצוין, כיהן לאחרונה, במקביל, גם כממלא מקום ראש מינהל תשתיות במשרד וכממלא מקום מנהל רשות מקרקעי ישראל. לפי הדיווח, הסוגיה עמדה במרכז הדיון המסכם בוועדת הכלכלה.
משרד התחבורה ביקש, לפי הדיווח, שמועלם יעמוד בראש הרשות לשלוש שנים, אך יו"ר הוועדה דוד ביטן עמד על קיצור התקופה, ולבסוף היא קוצרה לשנה וחצי.
כמה מהתפקידים הבכירים במשרד התחבורה אוישו במהלך כהונתה של רגב בידי מקורביה. מנכ"ל המשרד, משה בן זקן, הוא פעיל ליכוד ששימש בעבר כראש המטה שלה. מועמדותו לתפקיד נפסלה בידי נציבות שירות המדינה בשל אי-עמידה בתנאי הסף, ואושרה רק כחצי שנה לאחר מכן, לאחר שבינתיים מונה לממלא מקום המשנה למנכ"ל.
מקורב אחר של רגב, שמעון סוויסה – ראש מועצת חצור הגלילית לשעבר ששימש, לפי פרסומים, כיועץ של השרה – מונה למשנה למנכ"ל במשרת אמון, ובהמשך לראש מינהל התשתיות, תפקיד החולש על תקציבים של עשרות מיליארדי שקלים, אף שאין לו ניסיון רב בתחום.
גורמים במשרד שהתראיינו ל-TheMarker תיארו מה שהגדירו כ"דפוס של החלשת הדרג המקצועי ומינוי מקורבים חסרי ניסיון לתפקידי מפתח". ממשרד התחבורה נמסר בתגובה לפרסומים הללו כי "המינויים נעשו בהליכים תקינים, במכרזים פומביים ועל בסיס כישורים וניסיון ניהולי".
לסיכום: כמה זמן אישור החוק כבר תקוע, ומה מצבו כיום? הרעיון לחוק הזה נידון מאז 1996, ובכהונת רגב הנוכחית היה תקוע כשנה ללא דיון בוועדות, בשל ויכוח פוליטי על זהות הוועדה שתדון בו. לאחרונה אישרה ועדת הכלכלה את הצעת החוק פה אחד לקריאה שנייה ושלישית, לפני אישור סופי במליאה.
האם רגב יזמה את הצעת החוק? לא. משרד התחבורה התנגד לה בעבר ואף שיגר התנגדות מנומקת ב-2023; את היוזמה הניע גורם מקצועי בתוך הרשות.
האם החוק צפוי לקדם את התחב"ץ בישראל? כן. קיים קונצנזוס מקצועי רחב על נחיצותו, והוא נעשתה לפי מודל מקובל בעולם.
איך החוק קשור לתחבורה ציבורית בשבת? גורמים דתיים בקואליציה חששו שרשות מטרופולינית בגוש דן תפעיל תחבורה בשבת – חשש שתרם לבלימת הצעת חוק. בנוסח הנוכחי נקבע במפורש שהרשות לא תוסמך לשנות את ההסדרים בנושא.
האם צפוי שמקורבה של מירי רגב, עידן מועלם, יתמנה לראש הרשות שתוקם במסגרת החוק? במהלך כהונת רגב התמנו מקורביה לתפקידי מנכ"ל המשרד (משה בן זקן) וראש מינהל התשתיות (שמעון סוויסה), שניהם חרף שאלות שעלו בנוגע לניסיונם המקצועי. במשרד טוענים שהמינויים נעשו בהליכים תקינים.
ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו