ממשלת ישראל קיצצה בשנה האחרונה עשרות מיליוני שקלים מתקציב משרד הרווחה, במסגרת קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה. מדובר בפעם הראשונה מזה שנים רבות, שבה קיצוץ רוחבי חל גם על משרד הרווחה, שעד כה הוחרג ממנו.
את ההחלטה הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו, בניגוד לעמדת שר הרווחה, חיים כץ. כץ הזהיר כי הקיצוץ יפגע בילדים בסיכון ויביא לסגירת מרכזי חירום לילדים. הקיצוץ אושר למרות שמספר הילדים בסיכון גדל בצל המלחמה. באותו זמן, אישרה הממשלה העברת 40 מיליון שקל לרשת החינוך "בני יוסף" של ש"ס.
איזה תקציב קוצץ, ומי הורה על כך?
ב-31 באוגוסט 2025, שעה לפני פתיחת שנת הלימודים, אישרה הממשלה קיצוץ רוחבי של 315 מיליון שקלים במשרדי ממשלה שונים, לצורך מימון אבטחת מוסדות חינוך. בשונה מקיצוצים קודמים, שמהם משרד הרווחה תמיד הוחרג – הפעם נלקחו ממנו עשרות מיליוני שקלים.
כשבוע לפני כן אישרה אותה ממשלה קיצוץ רוחבי קודם בגובה 285 מיליון שקלים, שממנו נגזרו 26.8 מיליון שקלים נוספים ממשרד הרווחה.
את ההצעה לקיצוץ הגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו. במקביל, אישרה הממשלה העברת 40 מיליון שקלים לרשת החינוך "בני יוסף" של ש"ס.
האם שר הרווחה התנגד לקיצוץ?
שר הרווחה חיים כץ כתב מכתב חריף לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. במכתב חשף כץ בפני סמוטריץ את חששותיו. שני הקיצוצים ממשרד הרווחה הסתכמו יחד בכ-90 מיליון שקל. המשמעות, לפי המכתב של כץ היא:
סגירת מרכזי חירום לילדים בסיכון, מרכזי חירום לנשים מאוימות, מרכזים לטיפול בפגיעות מיניות, פגיעה אנושה בשירותים החוץ-ביתיים לילדים שהוצאו מבתיהם, סגירת מרכזי יום לאזרחים ותיקים ועוד. שר הרווחה חיים כץ, מכתב לשר האוצר
כץ הדגיש כי הקיצוץ אינו חד-פעמי, אלא מבסיס התקציב, ולכן יכפיל את עצמו מדי שנה. הממשלה קיבלה את המכתב – ובכל זאת, אישרה את הקיצוץ.
מה קוצץ מתקציב הרווחה השנה?
בפברואר 2026 גילו מנהלי מוסדות הרווחה ברחבי הארץ שלחשבונותיהם הועברו רק 80% מהתקציב השוטף המגיע להם, ללא כל הודעה מוקדמת. הסיבה הרשמית הייתה שתקציב 2026 טרם אושר בכנסת. לפי החוק, אם התקציב לא מאושר, מוסדות מקבלים רק חלק מתקציבם (התקציב שקיבלו בשנה שעברה כולה חלקי 12, ללא תוספות שנובעות מגידול האוכלוסייה והצמדה למדד).
המוסדות הראשונים שספגו את הצביטה היו בדיוק אלה שמטפלים באוכלוסיות הפגיעות ביותר.
ח"כ מירב בן-ארי (יש עתיד) מרכזת האופוזיציה, שלחה שאילתה דחופה לשר הרווחה ומה כתבה:
כשמדובר בילדים בסיכון, אנשים עם מוגבלות, קשישים וחוסים, פתאום יש "עיכוב", פתאום יש "קיצוץ", פתאום אין פתרון. אבל באותו תקציב בדיוק מועברים 7.6 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים. לג'ובים, לדילים פוליטיים, לשקט קואליציוני יש כסף. פשוט לא למי שצריך אותו באמת. ח"כ מירב בן-ארי, שאילתה דחופה לשר הרווחה
האם התקציב הספיק לפני הקיצוץ לכל הצרכים?
בדוח הביקורת על השלטון המקומי שפרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ביולי 2025, הוצגה תמונה מדאיגה: כ-440 אלף ילדים ובני נוער מוכרים לשירותי הרווחה, כ-14% מכלל ילדי ישראל.
לפי הדוח, ב-2022 הופנו לרשויות כ-60 אלף דיווחים חדשים על קטינים – בשל התעללות פיזית (20%), הזנחה (17%) והתעללות מינית (11%). ובכל זאת, פחות מ-2% מבני הנוער בישראל, הנמצאים במצבי הקצה האקוטיים ביותר, מטופלים על ידי שירותי הרווחה.
מדובר בכשל מובנה, קבוע, שהיה קיים לפני הקיצוצים האחרונים ושהקיצוצים החמירו. המבקר כתב:
הצרכים ההולכים ומתרבים לעומת המחסור במשאבים, שאף הולכים ומידלדלים בעקבות המלחמה, מעוררים ספק רב בדבר יכולתן של המחלקות לשירותים חברתיים לספק את רשת השירותים הנדרשת. ממצאי הביקורת מציגים פעמוני אזהרה מהדהדים. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, דוח ביקורת על השלטון המקומי, יולי 2025
האם המלחמה הגדילה את הצורך בתקציבי הרווחה לילדים?
מחקר של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מצא כי מאז הטבח ב-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל" עלה מספר בני הנוער בסיכון. לפי הדוח, מצבי הסיכון התעצמו, התגוונו והחמירו.
ילדים שמלכתחילה הוגדרו כילדים בסיכון חשופים מאז ה-7 באוקטובר לפגיעות מוגברת. מסגרות חוץ-ביתיות רבות לילדים ונערים בסיכון נאלצו לשנות את מיקומן בגלל המלחמה, דבר שפגע בשגרת חייהם והקשה על הטיפול.
נתוני המועצה הלאומית לשלום הילד מלמדים על עלייה של כמעט 40% בפניות בנושא אלימות במשפחה כלפי ילדים בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה. ועל פי אותם נתונים, 30 ילדים מתחת לגיל תשע ניסו להתאבד בשנה הראשונה למלחמה.
עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה הלאומית לשלום הילד, אמרה בוועידת החינוך של ynet:
הנוער שאנחנו פוגשים אומר לנו: אנחנו משוועים לזה שידברו איתנו, שיראו אותנו. איך אפשר לעשות את זה כשאין בעלי מקצוע? רציתי להגיד שזו שערורייה, אבל זו לא רק שערורייה. זו טרגדיה.
זו מכה אנושה לילדים שהכי זקוקים לסיוע, ובמקום יד מושטת לעזרה הם מקבלים מהמדינה יד קפוצה. במקום לבוא עם בשורה עבור הילדים אחרי תשעה חודשים של מלחמה, הם באים עם קיצוץ שהוא מכה לשירותים שהורעבו והוזנחו עוד קודם. עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה הלאומית לשלום הילד
בישראל פועלות כ-130 פנימיות רווחה, המשרתות בממוצע 60 ילדים כל אחת – ילדים שהוצאו מבתיהם בצו בית משפט, שחוו התעללות, הזנחה ופגיעה מינית. עבורם הפנימייה היא הבית היחיד.
מאז תחילת המלחמה עלה משמעותית מספר הילדים שהוצאו מבתיהם, ומרכזי החירום מלאים עד אפס מקום. אך המשבר האמיתי הוא בכוח האדם: שיעור הנשירה ממשרת מדריך עומד על כ-50% כבר בשנה הראשונה, ויש מחסור מיידי של כ-20% בתקני מדריכים שלא מצליחים לגייס.
מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מאשר כי שיטת תמחור שכר המדריכים נקבעת בידי אגף התקציבים במשרד האוצר, ובפועל מובילה לתמחור חסר ולשחיקה מובנית. מדינת ישראל מוציאה ילדים מבתיהם, אך אינה מסוגלת לשלם למי שיטפל בהם.
האם הנתונים הוצגו בכנסת לפני אישור הקיצוץ?
נציגי ארגוני השטח הגיעו לכנסת והציגו בפני הח"כים תמונה חדה. כך, למשל, בדיון שקיימה ועדת הכספים של הכנסת במאי 2025 אמר אבי אלבאז, מנכ"ל הפורום הציבורי למען כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה: "מדריכי הפנימיות מהווים את הקו הראשון לאלפי ילדים שנולדו למציאות קשה. אם לא יטופל משבר המדריכים, ילדים בסיכון יישארו בקהילה, חשופים, ללא מענה טיפולי."
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) הוסיף: "העובדה שמדריכי הפנימיות, שעובדים מסביב לשעון, מרוויחים שכר מינימום – בלתי נסבלת." נלי גבע, מנכ"לית עמותת כפרי הילדים SOS, קראה לפעולה מיידית: "אנחנו עומדים לפני קריסה של מערך ההדרכה בפנימיות."
שלושה חודשים אחרי אותו דיון אושר הקיצוץ.
האם גם תקציב משרד החינוך לילדים ונוער בסיכון קוצץ?
התקציב לטיפול בילדים ונוער בסיכון מגיע ממשרדי הרווחה והחינוך יחד. התקציב ממשרד הרווחה קוצץ במסגרת הקיצוץ הרוחבי הכללי. ואילו משרד החינוך הודיע על שינוי נוסחת שעות התקן לכיתות נוער בסיכון ולחינוך מיוחד בתיכונים, שהיווה בפועל קיצוץ נוסף.
עד כה קיבל תלמיד בכיתה טכנולוגית לנוער בסיכון 3.04 שעות תקן, לעומת שתים בלבד בחינוך הרגיל. על כל תלמיד נוער בסיכון מעבר לתקן הכיתתי, בית הספר יפסיד מעתה 15 אלף שקל.
המהלך מוצג כ"תיקון טכני בנוסחת התשלום", אך בפועל מדובר בנוסחה שעבדה שנים רבות ועוברת שינוי לצורך קיצוץ תקציבי. הקיצוץ מתייחס לכיתות קטנות בבתי הספר התיכוניים שהן כיתות לנוער בסיכון או לחינוך מיוחד – בדיוק אלה שתלמיד בהן מקבל תקציב גדול יותר, המיועד לממן סייעות, טיפולים והעשרות שונות.
מנהלי בתי הספר טוענים כי בפועל, זו הייתה הדרך של משרד החינוך לפתות אותם להכניס כיתות חינוך מיוחד לבתי הספר – ועכשיו הוא נסוג ממנה. טענה נוספת של המנהלים: ההודעה על השינוי הגיעה לאחר שכבר אי אפשר לפטר מורים.
ככל הידוע, שר החינוך יואב קיש לא ניסה לטפל בבעיה, ונראה כי התחמק מטיפול בה. ההיקף הכספי של הקיצוץ בפועל מגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה – מחוץ לכל דיון ציבורי, ומבלי שנרשם כ"קיצוץ" בשום מסמך רשמי.
לסיכום: הנתונים מצביעים על פרדוקס בלתי נסבל: ישראל שרויה במלחמה שמגדילה את מספר ילדי הסיכון, את עוצמת הטראומה, את שיעורי האלימות במשפחה ואת ניסיונות ההתאבדות בקרב קטינים – ובמקביל, מקצצת בדיוק את המערכות שנועדו להגן עליהם.
המערכת כשלה עוד לפני הקיצוץ: רק 2% מהילדים בסיכון מקבלים טיפול. 130 פנימיות רווחה פועלות עם מחסור של 20% במדריכים, ו-50% מהמדריכים נושרים בשנה הראשונה.
אבל העמותות המפעילות את המסגרות הטיפוליות קיבלו מאז פברואר 2026 רק 80% מהתקציב המגיע להן. ובנוסף לקיצוץ בתקציב משרד הרווחה, התבצע קיצוץ בפועל בתקציב משרד החינוך, שאינו מופיע בשום שורת תקציב, אלא מוסווה כ"תיקון טכני".
המבקר ניסח זאת ביולי אשתקד: "לא ניתן להסכים למצב שבו רבים מבני הנוער הנמצאים על רצף הסיכון אינם מוכרים כלל לרשויות" הממשלה שמעה – ובחרה לקצץ.
רום הרפז, בעלת תואר שני בניהול מידע וידע. יוקר המחיה וזכויות אדם בוערים בעצמותיה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו