ביום שישי האחרון יצאו כמה מאות פלסטינים לרחובות עזה כדי להפגין נגד חמאס. כצפוי, ההפגנה, תחת הכותרת "מהפכת 26 ביוני", הסתיימה בירי תחמושת חיה שהביא לפיזורה. עוד קודם לכן פתח חמאס במסע הפחדה ומעצרים כדי לבלום את המחאה באיבה, ככל הניתן.
בשלב הזה קשה לקבוע אם מדובר בניצנים של מרי שיבשילו בעתיד לכדי מרד אזרחי, אך בכל מקרה, עבור חמאס מדובר בהחלט בתמרור אזהרה. האירועים הפנים־פלסטיניים האלה מתרחשים על רקע שני תהליכים מקבילים, שכל אחד מהם עשוי לעצב את פני הרצועה.
התהליך הראשון הוא המשך המגעים בין חמאס למתווכות, כאשר רק בסוף השבוע האחרון הוגשה לחמאס הצעה חדשה להתפרק מנשקו. עד כה הארגון לא השיב להצעה, וכדרכו הוא מנסה למשוך זמן ככל הניתן. כאן נכנס לתמונה התהליך השני: מיום שישי האחרון ועד אמש חיסל חיל האוויר ברצועה חמישה פעילי חמאס בהפצצות מהאוויר.
ניתן אולי להניח כי המתווכות מבינות כי הארגון (חמאס) נמצא בחודשים האחרונים במעין אזור נוחות, ולכן נדרשים צעדים אחרים כדי להניע אותו להתגמש
בפועל, אפשר לראות בכך את חידוש מדיניות החיסולים של ישראל. שר הביטחון ישראל כ"ץ, ששוחח ביום ראשון עם הכתבים הצבאיים, אמר במפורש כי בכוונת ישראל להסלים את הפעילות הצבאית מול חמאס, או במילותיו: "להעלות הילוך".
בינתיים לפחות, ישראל לא נתקלת בתגובה חריפה לצעדים הצבאיים הללו מצד השחקנים הבינלאומיים המעורבים בתהליך בעזה – לא מצד ארה"ב ולא מצד המדינות הערביות. יש מי שיראו בכך שתיקה רועמת כלפי חמאס.
ניתן אולי להניח שהמתווכות מבינות כי הארגון נמצא בחודשים האחרונים במעין אזור נוחות, ולכן נדרשים צעדים אחרים כדי להניע אותו להתגמש. הדברים הללו לא נאמרו במפורש, אבל משיחות עם גורמי ביטחון ישראלים ניתן היה בהחלט להתרשם שזו רוח הדברים. במילים אחרות: אור ירוק להגברת הלחץ הצבאי על חמאס ברצועה, ועדיין להישאר מתחת לסף המלחמה.
בד בבד עם חידוש מדיניות החיסולים, ישראל ממשיכה בחודשים האחרונים להרחיב את הקו הצהוב בעזה. ראש הממשלה אמר השבוע כי צה"ל מחזיק כבר בכמעט 70% משטחי הרצועה, מה שמצביע על צמצום זוחל של שטחי השליטה של חמאס. ועדיין, גם הדבר הזה אינו מביא את הארגון להתגמש במשא ומתן.
השבוע דווח ב"כאן חדשות" כי בכירים בצה"ל הזהירו את הדרג המדיני שחמאס ממשיך לצבור כוח ולשקם יכולות צבאיות, ובהן בניית רקטות, הכנת מטענים ושיקום מערכי התת־קרקע באזורים בשליטתו. את רוב חומרי הנפץ מפרק חמאס מחימוש ישראלי שלא התפוצץ. את השורות החסרות שלו הוא ממלא בקרב צעירים בני 18–22, שזה, פחות או יותר, אופק ההשתכרות היחיד שלהם ברצועה.
חמאס, תחת לחץ הרחוב מצד אחד והמתווכות וישראל מצד שני, נאלץ לשחק בקלפים הלא רבים שנותרו בידיו – ולשרוד. כסף לא חסר לו, מאחר שהוא שולט בכל הסחורות
חמאס, מבחינתו, מנסה כאמור להרוויח זמן. על פי ההצעה האחרונה שהועברה לו, הפעילים שלו לא יצטרכו למסור את הנשק ישירות לישראל, וכך גם הארגונים הצבאיים האחרים ברצועה. מי שאמורה לאסוף את הנשק היא "הוועדה הלאומית", אותו קבינט מומחים פלסטיני שהוקם כדי לנהל את ענייני הרצועה. הנשק הזה יירשם ויופקד ללא נגישות מיידית של הפלגים השונים ברצועה.
המסר העיקרי של חמאס למתווכות הוא שישראל היא זו שלא מילאה את חלקה בשלב א' של ההסכם, לאחר שחרור החטופים, משום שהיא עדיין לא פתחה לחלוטין את המעברים לרצועה. בפועל, ישראל מאפשרת כיום הכנסה של מוצרי מזון וציוד רפואי, ומונעת כניסה של חומרי בנייה וציוד כבד לשיקום הרצועה. זו המדיניות גם במעברים מישראל וגם במעברים ממצרים.
חמאס, תחת לחץ הרחוב מצד אחד והמתווכות וישראל מצד שני, נאלץ לשחק בקלפים הלא רבים שנותרו בידיו – ולשרוד. כסף לא חסר לו, מאחר שהוא שולט בכל הסחורות הנכנסות לרצועה.
תקדים החסות האיראנית לחזבאללה בלבנון מהדהד בכל העולם הערבי, ולא מן הנמנע שהוא קורץ לחמאס, במטרה להיכנס גם הוא תחת המטרייה של טהרן. בינתיים נראה שהאיראנים עסוקים בהצלת חזבאללה בלבנון, אבל עדיין לא מדובר בתרחיש דמיוני – כל שכן כאשר האיראנים מרגישים חזקים מול ארה"ב, שממשיכה לגמגם מול הפרות הפסקת האש במצר הורמוז.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו