לפי דוח מבקר המדינה, משרד התחבורה מוציא כ-20 מיליארד שקל בשנה בלי בדיקות כדאיות סדורות. עוד קובע דוח המבקר כי את פרויקט המטרו ניהלו חמישה עובדים בלבד. בנוסף, עולה מהדוח השרה מירי רגב שהתה עשרות ימים בחו"ל בנסיעות שעלותן לא פורסמה בזמן אמת.
מדוע הוגדר פרויקט המטרו "תמרור אזהרה"?
הפרויקט התחבורתי הגדול בתולדות ישראל עומד במרכז ביקורת חריפה של מבקר המדינה. בדצמבר 2025 פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד שכינה את מצב הפרויקט תמרור אזהרה.
לפי הדוח, רשות המטרו – שהוקמה ב-2021 לניהול פרויקט שעלותו המאושרת כ-177 מיליארד שקלים – פעלה שנים בלי הנהלה יציבה, ובעת פרסום הדוח היו בה חמישה עובדים בלבד. הדוח תיאר גם חריגה של מיליארדי שקלים מהתקציב, מחסור חמור במהנדסים והיעדר תוכנית להתמודדות עם עומסי תנועה.
סוגיה מרכזית נוספת היא המימון. המטרו אמור להיות ממומן, בין היתר, מהטלת אגרת גודש; אבל רגב הצהירה שוב ושוב כי לא תאפשר את גביית האגרה, בטענה שהיא תפגע בעיקר בתושבי הפריפריה.
לפי המבקר, עמדה זו הכניסה אי-ודאות תקציבית לפרויקט. עוד קבע המבקר כי הדחיות בהשלמת הפרויקט עלולות לגרום נזק של עשרות מיליארדי שקלים בשנה.
המבקר הטיל את עיקר האחריות על משרדי התחבורה והאוצר, שנכשלו בהקמת המבנה הניהולי הנדרש – באופן שעלול לדחות את השלמת המטרו אף מעבר ל-2037. ממשרד התחבורה נמסר בתגובה לדוח כי יבחן את ממצאיו והמלצותיו.
איך מאשרים תקציבים של מיליארדים בלי בדיקת כדאיות?
הביקורת לא התמקדה רק במטרו, אלא גם באופן שבו נבחרים פרויקטים עתירי השקעה. לפי דוח מבקר המדינה מאוקטובר 2025, בין 2020 ל-2023 הוציא משרד התחבורה בממוצע כ-20 מיליארד שקל בשנה על פרויקטים – ההוצאה האזרחית הגבוהה ביותר מבין משרדי הממשלה.
אלא שלפי הנוהל, יש לבצע שתי בדיקות כדאיות לכל פרויקט – ובפועל מבוצעת לרוב בדיקה אחת בלבד, ולחלק ניכר מהפרויקטים אין בדיקה כלל. בין 2015 ל-2024 ביצע אגף המחקר הכלכלי 317 בדיקות בלבד, כ-37% מהן לפרויקטים של חברות התשתית.
חברות התשתית הן הזרועות הממשלתיות המתכננות ומבצעות את הפרויקטים עבור המשרד – ובהן נתיבי ישראל (כבישים), רכבת ישראל (מסילות) ונת"ע (המטרו).
לפי הדוח, ברוב המקרים נבחנה רק החלופה שבחרה מראש החברה עצמה, בלי השוואה לחלופות זולות יותר. המשרד אף לא הגדיר קריטריונים לפרויקטים שעבורם נדרשת בדיקה, וכך נותרו קטגוריות שלמות – ובהן קווי הסעת המונים כמו רכבות קלות ו-BRT – בלי בדיקה לפי הנוהל.
דוגמה לכך היא הרכבת הקלה חיפה-נצרת. משרד האוצר הזהיר שהקו אינו כדאי כלכלית והציע במקומו קווי BRT זולים ומהירים יותר, אך משרד התחבורה קידם את הרכבת הקלה. הקו צפוי להיפתח ב-2029, כ-24 שנים לאחר תחילת תכנונו.
מדוע התחנות לא מחוברות לערים?
תופעה רחבה יותר שהמבקר חזר והצביע עליה: היא ניתוק בין תשתיות התחבורה הציבורית לנוסעים.
בדוח המבקר על הרכבת ותפקודה במערך התחבורה הציבורית נמצא כי מספר תחנות ביניהן חדרה מערב, בית יהושע ובית שמש, נמצאות מחוץ לערים שהן משרתות, והנוסעים הרוצים להגיע אליהן נאלצים להשתמש ברכב פרטי – אבל אין בהן מספיק מקומות חניה לנוסעים הללו. לפי הדוח, זוהי עדות לכך שהתחנה לא תוכננה כחלק ממערך נגישות כולל.
אותו דוח מנה גם ליקויים נוספים: קווים שמגיעים רק לכביש הראשי ולא לתוך היישוב, ותחנות רכבת שהוקמו הרחק מחוץ לערים.
עוד נמצא בדוח כי ב-99 רשויות מקומיות אין כלל שירותי תחבורה ציבורית, וב-238 יישובים השירות ניתן בתדירות נמוכה מהמינימום הנדרש בהנחיות המשרד.
גם בתחנות החדשות חזר דפוס דומה: הן רחוקות מהשטח הבנוי, מה שמאריך את זמן הנסיעה ופוגע ביעילות. בשלב זה המסילה אינה מחושמלת, והרכבות פועלות בה על דיזל – כלומר, נוסעות לאט יותר מרכבות חשמליות, ומזהמות יותר.
לכן זמן הנסיעה הנוכחי (כשעה מחדרה מזרח לתל אביב, כולל החלפה) ארוך מהיעד הסופי של הפרויקט. גם קווי האוטובוס המזינים מהיישובים הסמוכים לא הותאמו במלואם לפתיחה, כך שההגעה לתחנות מתבססת בעיקר על רכב פרטי.
ארגון "תחבורה היום ומחר" מתח ביקורת על חוסר תכנון נכון של אפשרויות גישה ברגל, ברכב, באוטובוס ובאופניים לתחנות החדשות.
מה עשתה מירי רגב במשך עשרות ימים בחו"ל?
בזמן שמערכת התחבורה הציבורית מתמודדת עם משברים וחוסר משאבים, ערכה השרה נסיעות רבות לחו"ל.
לפי חשיפת כלכליסט, מאז תחילת כהונתה בינואר 2023 ועד אוגוסט 2025 שהתה רגב כ-98 ימים בחו"ל, ב-13 נסיעות. העלויות לא פורסמו עד שהתנועה לחופש המידע עתרה לבית המשפט.
בשנה אחת של מלחמה (אוקטובר 2023 עד אוקטובר 2024) שהתה השרה בחו"ל כארבעים ימים, בחמש נסיעות שעלותן למעלה ממיליון שקלים (לא כולל הוצאות המאבטחים).
זאת ועוד, ב-8 מתוך 9 נסיעות נשארה רגב בחו"ל גם בסוף השבוע, אפילו כאשר התפוצצו שלושה אוטובוסים בבת ים.
החשב הכללי במשרד האוצר אף ציין על נסיעתה לארה"ב ב-2025 אף כי היא נעשתה תוך "חריגה גבוהה מתקציב הלינה". היועצת המשפטית של המשרד התנגדה לטיסה של השרה לצרפת, אך בלשכת השרה התעלמו מחוות הדעת בטענה שאינה רלוונטית.
ממשרד התחבורה נמסר למבקר כי הנסיעות קידמו קשרי תחבורה, שיתופי פעולה והחזרת חברות תעופה לישראל, ורגב עצמה אמרה: "זה לא צ'ופר, לא אתנצל על אף נסיעה לחו"ל".
הנתונים במבט מרוכז
| נושא | הנתון | המשמעות |
|---|---|---|
| פרויקט המטרו | רשות עם 5 עובדים; חריגה של מיליארדים; "תמרור אזהרה" | ליקויי ניהול חמורים לפי המבקר בפרויקט הגדול בתולדות המדינה |
| מימון המטרו | התנגדות השרה לאגרת הגודש המממנת אותו | אי-ודאות תקציבית למיזם המרכזי |
| בדיקות כדאיות | כ-20 מיליארד בשנה; 317 בדיקות בעשור, רבות חסרות | פרויקטי ענק מאושרים בלי בחינת עלות-תועלת |
| קישוריות תחנות | דימונה: תחנה מחוץ לעיר, שימוש של 1.9% מהתחזית | תשתית שאינה מחוברת ליישוב אינה ממומשת |
| נסיעות לחו"ל | כ-98 ימים, 13 נסיעות; מיליון שקל בשנת מלחמה אחת | עלויות שלא פורסמו עד לעתירת חופש המידע |
לסיכום
מה מצא המבקר על ניהול פרויקט המטרו?
הרשות שאמורה לנהל אותו פעלה עם חמישה עובדים בלבד וללא הנהלה יציבה, לצד חריגה תקציבית של מיליארדים והתנגדות השרה לאגרת הגודש המממנת.
מה מצא המבקר לגבי בדיקות הכדאיות?
משרד התחבורה מוציא כ-20 מיליארד שקלים בשנה, אך מבצע בדיקת כדאיות אחת בלבד – אם בכלל.
כמה זמן שהתה מירי רגב בחו"ל וכמה זה עלה?
עשרות ימים במדינות רבות מאז 2023; עלות של למעלה ממיליון שקלים, לא כולל הוצאות המאבטחים, נתונים שנחשפו רק לאחר עתירת חופש מידע.
מה טוען משרד התחבורה?
אין חובה חוקית לבדיקת כדאיות לכל פרויקט והבדיקות מתבצעות כסדרן; הנסיעות לחו"ל קידמו קשרי תחבורה והחזרת חברות תעופה לישראל.
ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו