בשנים 2023–2026 חלה שחיקה משמעותית במעמד הבינלאומי של ישראל, שהתבטאה בביקורת גוברת מצד מדינות רבות, ביניהן בעלות ברית שלה, הליכים משפטיים בינלאומיים, יוזמות לחרם והכרה של מדינות במדינה פלסטינית.

עם זאת, ישראל אינה מצויה בבידוד בינלאומי ממשי, ולא קרוב לכך. היא ממשיכה לקיים יחסים מדיניים וכלכליים נרחבים עם ארצות הברית, האיחוד האירופי ורוב המדינות באסיה ואמריקה הלטינית, וכן עם אחדות ממדינות הערביות והמוסלמיות. לישראל יש רשת ענפה של הסכמי סחר בינלאומיים, יותר מאשר לרוב מדינות העולם.

מה הגורמים לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל?

הבידוד החלקי של ישראל אינו תוצאה בלעדית של נסיבות חיצוניות, אלא מושפע במידה משמעותית מבחירות מדיניות של ממשלתה בשנים 2023 עד 2026.

בין הגורמים לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל: הרחבת ההתנחלויות ביהודה ושומרון, הכשרת מאחזים לא-חוקיים, היעדר אופק מדיני, התבטאויות קיצוניות של שרים והיעדר טיפול באלימות של קיצונים ישראלים ביו"ש.

בנוסף, חלה פגיעה מסוימת במעמדה של ישראל כתוצאה מקידום החקיקה להחלשת מערכת המשפט החל מ-2023, אשר עוררה חששות מפני פגיעה בעצמאות מערכת המשפט ובאופייה הדמוקרטי של המדינה.

התדמית של ישראל כדמוקרטיה ליברלית היוותה במשך שנים נכס מרכזי ביחסים עם דמוקרטיות אחרות; ערעור של הנכס הזה החליש את יכולתן של מדינות ידידותיות להגן על ישראל.

גם אופן ניהול המלחמה בעזה תרם להחרפת הביקורת: בעוד שישראל נהנתה בתחילת המלחמה מלגיטימציה רחבה בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר, התמשכות הלחימה, המשבר ההומניטרי החמור והתעקשות ממשלת ישראל למנוע הקמת ממשל פלסטיני שיחליף את חמאס בעזה (כלומר, להנציח שם את שלטון חמאס), הביאו לשחיקת התמיכה בישראל ולהחרפת הלחץ הבינלאומי.

עצרת מחאה נגד המלחמה באיראן סמוך לשגרירות ארה"ב במנילה, הפיליפינים, 6 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Aaron Favila)

האם הפגיעה ביחסי החוץ של ישראל פוגעת בכלכלה?

השאלה החשובה היא, האם הפגיעה ביחסים הבינלאומיים של ישראל באה לידי ביטוי גם בפגיעה כלכלית. אם ישראל הייתה מצויה כבר היום בבידוד כלכלי של ממש, ניתן היה לצפות לירידה חדה בסחר, לירידה בהיקף ההשקעות הזרות, לירידה חדה ביצוא ולפגיעה מתמשכת בצמיחה.

אך ישראל אינה נמצאת בבידוד של ממש, והנתונים בפועל אינם מראים אינדיקציות לנזק חמור שנובע מבידוד כזה. מנגד, קיימות פגיעות כלכליות מהידרדרות יחסי החוץ, וניתן לראות סימני אזהרה. מדינות רבות מאיימות לנקוט בצעדים כלכליים נגד ישראל, אם זו לא תשנה את מדיניותה, בעיקר ביו"ש.

בנוסף, יש לקחת בחשבון שחלק מהנזק הכלכלי הנובע מבידוד בינלאומי מקבל ביטוי רק שנים לאחר הפעלת הסנקציות. למשל, חרם אקדמי נגד מוסדות אקדמיים ישראלים מקשה על המחקר האקדמי המקומי והפגיעה מורגשת מיד באקדמיה; אבל השפעתו על צמיחת המשק צפויה להתרחש רק בעתיד.

הפרמטרים הכלכליים מושפעים מגורמים רבים. על אלה נמנים גורמים בינלאומיים, כגון צמיחה עולמית, שינויים בגובה הריבית והתפתחות ה-AI; לצדם יש גורמים מקומיים, כגון עלויות של מלחמות ומדיניות ממשלתית.

קיים קושי להבחין בניתוח הכלכלי בין ההשפעות הללו לבין השפעות הפגיעה ביחסים הבינלאומיים. במילים אחרות: בתחומים רבים קשה לבודד את השפעת ההידרדרות ביחסים עם העולם על הכלכלה הישראלית מהשפעות של גורמים אחרים.

מפגינים באמסטרדם תובעים שממשלת הולנד תפעל נגד ישראל בעקבות המלחמה בעזה, 5 באוקטובר 2025 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)

האם המשק הישראלי המשיך לצמוח בשנים האחרונות?

2023 הייתה שנה קשה למשק הישראלי. עיקר הקושי נבע ממהלכי החקיקה של ממשלת ישראל, שנועדו להחליש את מערכת המשפט והפרדת הרשויות, והובילו לירידה בהשקעות זרות בישראל, למחאה ציבורית גדולה ולחשש רציני שישראל תאבד את אופייה כדמוקרטיה ליברלית.

גורמים אלה הובילו לצמיחה נמוכה ביותר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023. הטבח ב-7.10, המלחמה בעזה וגבול הצפון, גיוס המילואים והפגיעה בפעילות העסקית האטו את המשק עוד יותר ברבעון הרביעי של אותה שנה. בסיכום שנתי, נרשמה צמיחה שלילית לנפש של 0.1%.

ב-2024 המשבר הכלכלי המשיך; באותה שנה נרשמה במשק צמיחה שלילית לנפש של 0.3%, בעיקר בשל עלויות המלחמה. ב-2025 נרשמה התאוששות משמעותית, והצמיחה לנפש הגיעה לכ-1.7. בסך הכול, הצמיחה הכוללת לנפש באותן שלוש שנים הייתה אפסית (צמיחת התוצר הייתה דומה לגידול האוכלוסייה, כך שרמת החיים לא עלתה כלל).

בנק ישראל הסביר את הפגיעה בכלכלה באותן שנים בחקיקה המחלישה את מערכת המשפט, מחסור בכוח אדם, גיוס מילואים נרחב והיעדר עובדים פלסטינים – ולא בחרם כלכלי, או בסגירת שווקים בינלאומיים.

מה מצב ההשקעות הזרות בישראל?

ההשקעות הזרות הן אחד המדדים הטובים ביותר לבחינת אמון המשקיעים. ב-2021 הגיעו ההשקעות הזרות בישראל לשיא של כל הזמנים – 58.9 מיליארד דולר, בעיקר בזכות צמיחה חדה של ענף ההייטק, הדומיננטי בכלכלה הישראלית, בעקבות הדיגיטיזציה של שירותים רבים בשל מגפת הקורונה.

ב-2022 היקף ההשקעות ירד ל-23.8 מיליארד דולר, בעקבות היחלשות מסוימת של ענף הטכנולוגיה בעולם – אחרי הגאות שנרשמה ב-2021, ובצל אינפלציה והיחלשות עולמית בענפי התעשייה המסורתית, כתוצאה מסגרי הקורונה. 

ב-2023 צנחו ההשקעות הזרות ל-7.4 מיליארד דולר בלבד. הירידה נבעה בחלקה ממהלכי החקיקה של ממשלת נתניהו, שנועדו להחליש את מערכת המשפט ואת שומרי הסף – ובכך נתנו אות שלילי למשקיעים, שהממשלה לוקחת לעצמה כוח בלתי מוגבל. ברבעון הרביעי של השנה, נרשמה פגיעה קשה בהשקעות כתוצאה מהמלחמה שפרצה בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר.

אולם בשנים שלאחר מכן נרשמה התאוששות בהשקעות הזרות בארץ:

כלומר: למרות הפגיעה הזמנית באמון המשקיעים, לא נוצרה מגמה של נטישה כלכלית מתמשכת. מכך ניתן להבין שמשקיעים זרים עדיין משקיעים בטכנולוגיה הישראלית, ושאין, לפי שעה, פגיעה של המשבר המדיני בהשקעות הזרות.

מה מצב סחר החוץ והייצוא של ישראל?

גם בתחום הסחר קשה לזהות סימנים לבידוד כלכלי. היצוא הישראלי ממשיך להישען על ענף ההייטק, שהיווה בשנת 2025 כ-58% מסך היצוא ותרם כמחצית מצמיחת המשק.

לפי נתוני מכון היצוא ורשות החדשנות, 2025 הייתה אף שנת שיא בהיקף האקזיטים של חברות ישראליות, שהסתכמו בכ-84 מיליארד דולר. לאקזיטים אלו, שחלקם הגדול הושלם ב-2026, הייתה השפעה על התחזקות השקל מול יתר מטבעות העולם במהלך 2025 ו-2026.

הייצוא הביטחוני, שנחשב לפגיע במיוחד ללחצים פוליטיים, דווקא שבר שיאים:

למרות ביטול עסקאות בודדות והטלת מגבלות על יצוא נשק מצד חלק מהמדינות, הביקוש העולמי למערכות ישראליות נותר גבוה מאוד.

הגורמים לכך היו מלחמת רוסיה-אוקראינה, שהגבירה את הצורך של מדינות אירופה להצטייד בטכנולוגיה ביטחונית, והנטייה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לצמצם את התמיכה האמריקאית בברית נאט"ו – מה שהביא להגדלה נוספת בהשקעות של מדינות אירופה בחימוש.

בנוסף, הביצועים של מערכות ישראליות, ובהן מערכות הגנה אווירית ואמצעי מודיעין, זכו לחשיפה בינלאומית במהלך המלחמות עם איראן וחזבאללה, דבר שתרם להתעניינות של מדינות זרות ברכש ביטחוני מישראל.

האם דירוג האשראי של ישראל ירד? 

דירוג האשראי של ישראל ירד בחדות בשנים 2024 ו-2025. שילוב החקיקה המחלישה את מערכת המשפט עם הוצאות המלחמה הגבוהות וממשלה רחבה ובזבזנית הובילו לעלייה חדה בגירעון ולעלייה ביחס חוב-תוצר.

לכן, גם אם העימות הצבאי יסתיים בקרוב, דירוג האשראי של ישראל אינו צפוי לחזור לרמתו ערב הקמת הממשלה הנוכחית בשלהי 2022.

עם זאת, הירידה בדירוג האשראי נעצרה. חברת S&P אשררה את דירוג האשראי של ישראל ברמת A/A-1, ובהמשך אף שיפרה את התחזית שלה על הדירוג שתיתן בעתיד משלילית ליציבה.

דירוג האשראי של ישראל ירד, איפוא, בחדות והתייצב ברמה נמוכה יחסית. אך הגורמים העיקריים לכך אינם חשש מבידוד בינלאומי, אלא חשש מפגיעה ביסודות הדמוקרטיה הליברלית, עלויות המלחמה הגבוהות, שהעלו את נטל החוב של המדינה, ומדיניות כלכלית פזרנית של הממשלה, המוציאה כסף רב על מגזרים לא יצרניים ומשרדי ממשלה מיותרים.

האם הגירעון של ישראל גדל?

הגירעון התקציבי ב-2023 זינק ל-4.1% מהתוצר הלאומי של ישראל. העלייה בגירעון ביחס לשנה הקודמת החלה עוד לפני פרוץ המלחמה והתעצמה לאחר מכן. הגירעון התקציבי ב-2024 גדל לכ-6.8% מהתוצר, בגלל עלויות המלחמה הכבדות וחוסר היעילות של הממשלה.

הגירעון התקציבי ירד ל-4.7% מהתוצר ב-2025, בזכות עלייה בהכנסות המדינה ממסים. ועדיין, מדובר בגירעון גבוה מאוד. יעד הגירעון לשנה הנוכחית הוא 4% מהתוצר, אך בשל עלויות המלחמה מול איראן, ספק רב אם הממשלה תעמוד ביעד זה.

לסיכום: הגירעון הממשלתי בישראל גבוה, אך השפעת הבידוד הבינלאומי על הגירעון, בשלב הנוכחי, נמוכה.

האם המשק בסכנה של פגיעה עתידית מבידוד בינלאומי? 

המסקנה מהנתונים היא, מצד אחד, שאין ראיות לכך שישראל כבר נמצאת בבידוד כלכלי. הסחר נמשך, ההייטק צומח, היצוא הביטחוני שובר שיאים, ההשקעות הזרות התאוששו ודירוג האשראי ירד בחדות, אך מסיבות אחרות, וכעת התייצב על רמה נמוכה.

ואולם, למשבר ביחסי החוץ כבר יש השפעה כלכלית: הוא פוגע ביצואנים ישראלים, בעיקר אלה המייצאים סחורות לצרכני הקצה בחו"ל. אבל יצוא מהסוג הזה הוא רק חלק קטן מכלל הייצוא הישראלי.

הפגיעה בייצוא לצרכני הקצה משפיעה על מצבו הכללי של הייצוא הישראלי פחות מההשפעה החיובית של הצמיחה בייצוא ההיי-טק והתעשייה הביטחונית.

מצד שני, העובדה שהכלכלה הישראלית לא נכנסה לבידוד, אין פירושה שהדבר לא עלול לקרןת בעתיד.

שחיקה במעמד הבינלאומי אינה מתבטאת בהכרח בבידוד מלא וקריסה מיידית של הכלכלה. הפגיעה הכלכלית עלולה להופיע בהדרגה: ירידה באטרקטיביות של מחקרים בינלאומיים, קושי בגיוס חוקרים ויזמים, עלייה בפרמיית הסיכון של המדינה, הרחבה של חרמות נקודתיים ופגיעה ביחסים עם שותפות סחר מרכזיות.

לכן, המדיניות הנוכחית של הממשלה מגדילה את הסיכון שהמשבר המדיני של היום יהפוך לפגיעה כלכלית משמעותית מחר.

הנתונים של 2023–2025 מלמדים שהמשק הישראלי הפגין עמידות, אך הם אינם מבטלים את האפשרות ששחיקה נוספת במעמדה הבינלאומי של ישראל תפגע בשיתוף הפעולה של חברות וגופי מחקר ישראלים עם שותפים ברחבי העולם, ובנכונות של חברות טכנולוגיה עולמיות לרכוש טכנולוגיה ישראלית – שמהווה את מנוע הצמיחה של הכלכלה.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.